שני חצאי הסהר סביב חיפה
לחצו על המפה להגדלה
קרדיט: GOOGLE EARTH
אלה השואפים לדחוס עוד ועוד מבנים באזורי המגורים בעיר חיפה, או מתנגדים לפיתוח פארק מטרופוליטני באזור נחל הקישון, סבורים כנראה כי העיר מוקפת הרים ירוקים, וכל החפץ בכך יוכל למצוא שטחים טבעיים בשפע במרחק דקות אחדות של נסיעה מביתו.
לא כך הוא. מלבד הישוב היהודי הצפוף אך מתוכנן יש סביב חיפה, בטווח שעת נסיעה, פריפריה גדולה מאד של ישובים ערביים, אשר לא זכו לתכנון מוסדר, ולפיכך גם לא למיפוי ראוי. מכאן גם שאין התייחסות ראויה אליהם בגופים המקצועיים, בתיקשורת או בפוליטיקה.
בשל סגנון הבניה של ישובים אלה, בשטחים הרריים וחקלאיים זולים יחסית, ושיטת הבניה העצמית של בתים בודדים, הם התפרשו על פני כל מרחבי השוליים המערביים והדרומיים של הרי הגליל, והשוליים הצפוניים והמערביים של הרי שומרון.
להעדר המודעות הציבורית לקיומם תורם גם מיקומם, שהוא בקפלי הרים המרוחקים מעורקי תחבורה מרכזיים.
הם נקראים עדיין ברובם בשם 'כפרים', אך למעשה אלה הן ברובן ערים גדולות, בנות עשרות אלפי נפשות כל אחת, אשר התרחבו בשטחן ליצירת רצף אורבאני, שבו מאות אלפי תושבים.
באזור הגליל המערבי והתחתון, הגושים העירוניים הגדולים, המתפרשים יחדיו בצורת קשת או חצי סהר, הם כדלקמן:
גוש העיר נצרת, שהוא הגדול ביותר, נמצא במרכז.
מצפון לו נמצא גוש תמרה, אעבלין, שפרעם.
בצפון הגליל המערבי נמצא גוש הישובים הדרוזיים שבמרכזו ירכא.
ממזרח לגוש נצרת נמצאים הישובים שסביב אגם בית נטופה.
ניתן לנסוע בשולי הגליל, בתוך שטח עירוני ערבי בנוי או בנוי למחצה, החל מנקודה שהיא ממזרח לנהריה עד לנקודה שהיא מצפון לעפולה.
באזור הרי שומרון, הגושים העירוניים המרכזיים מתפרשים אף הם יחד בצורה הדומה לחצי סהר:
הגוש המרכזי הוא של הישובים לאורך ואדי ערה, שבמרכזו העיר אום אל פאחם.
ממערב לגוש זה, על רכס הכרמל, נמצאים הישובים הדרוזיים דליה ועוספיה.
מדרום לגוש ואדי ערה נמצאות הערים: טירה, טייבה וקלנסווה.
ממזרח לואדי ערה, מעבר לקו הירוק, נמצאים העיר ג'נין והישובים בפאתי חבל תענ''ך.
באזור זה המרחקים בין גושי הישובים גדולים יותר. לכן מי שמבקש לעבור מגוש אחד למשנהו חיב לנסוע קילומטרים אחדים בכביש בין עירוני.
כל תפרושת הישובים הזאת נראית היטב למתבוננים במפה בתקריב ב-GOOGLE EARTH.
מי שאינו נלחם על פיסת הירק הסמוכה לביתו, לא ימצא אותה במקום אחר. הארץ הזאת הפכה כולה, מחמת הבניה הבלתי חוקית, הבניה הבלתי מתוכננת, והבניה על שטחים חקלאים מופשרים, לשטח עירוני צפוף.
