עץ החיים נמצא, על פי מקורות חז''ל, בדיוק במרכזו של גן עדן.
הסיבה לכך היא שהעץ נותן חיות לכל חי במידה שווה. לו היה העץ נמצא באחד הצדדים ולא במרכז היה שיווי המישקל הקוסמי מופר.
שבעת המינים מוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:
"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת." (דברים ח', ז'-י').
פסוקים אלה מזכירים מאד את תיאור גן עדן בספר בראשית:
וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.[בראשית ב', ט'-יא']
קיימת הקבלה רבה בתוכן שלושת הפסוקים בבראשית ובדברים: טוב האדמה מוזכר בהם יחד עם שפע המים והמחצבים.
התפישה של היקום כעץ קוסמי היא נפוצה ביותר במיתולוגיות של העולם העתיק. על פי תפישה זאת העולם הוא עץ גדול לבלי גבול, אשר על ענפיו צומחים כל סוגי החיים.
תפישה זאת זוכה לביטוי גם בתרבות ימינו, ולדוגמא בסרט 'אווטאר' שבו חיים בני השבט בעץ כזה.
אפשר להרחיב את ההקבלה בין עץ החיים וגן עדן לארץ ישראל גם על פי מיקום ארבעת הנהרות שמתוארים כיוצאים מלב הגן. לפחות שלושה נהרות, שהם אלה שמזוהים על פי שמותיהם גם כיום, מקיפים את הארץ מעברים שונים: החידקל והפרת מצפון מזרח, והגיחון, שהוא כנראה הנילוס, בארץ כוש מדרום מערב.
הסיבה לכך היא שהעץ נותן חיות לכל חי במידה שווה. לו היה העץ נמצא באחד הצדדים ולא במרכז היה שיווי המישקל הקוסמי מופר.
גם ארץ ישראל נמצאת בדיוק במרכז העולם. עיון במפות הכרטוגרפיות המדעיות, מימי קדם ועד ימינו, מראה את מיקומה של הארץ בין שלושת היבשות הגדולות: אסיה, אירופה ואפריקה.
בעבר, כאשר יבשת אמריקה היתה עדיין בלתי ידועה וכך גם הקטבים ואוסטרליה, העולם הצטמצם לשלושת היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. גבולותיהן היו בלתי ידועים וצוירו כעיגול, עם ירושלים במרכז. תמונת עולם זאת היתה אחד מסמליו המובהקים של הסדר הקוסמי בעולם העתיק. כאשר סוקרים את הגלובוס בימינו, ומחפשים שוב את המרכז הגיאוגרפי שלו, רואים כי מיקומה המרכזי של ירושלים בו לא נחלש, למרות התוספות הרבות.
ניתן לפיכך להקביל בין מיקומו המדויק במרכז של עץ החיים בגן עדן לבין מיקומה המדויק של ארץ ישראל במרכז הגלובוס, ולקבוע כי עץ החיים הוא ארץ ישראל.
ההקבלה בין עץ החיים לארץ ישראל מקבלת אישור ממקור נוסף: עץ החיים על פי מסורת חז''ל הוא החיטה, שהיא הראשונה במנין שבעת המינים. מולדת צמח החיטה בארץ ישראל וחקלאות הדגן היתה הבסיס של החיים והתרבות בתקופת המקרא. אדם וחוה התכסו, לאחר שאכלו מעץ הדעת, בעלי תאנה שגם היא בין שבעת המינים.
שבעת המינים מוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:
"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת." (דברים ח', ז'-י').
פסוקים אלה מזכירים מאד את תיאור גן עדן בספר בראשית:
וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.[בראשית ב', ט'-יא']
קיימת הקבלה רבה בתוכן שלושת הפסוקים בבראשית ובדברים: טוב האדמה מוזכר בהם יחד עם שפע המים והמחצבים.
התפישה של היקום כעץ קוסמי היא נפוצה ביותר במיתולוגיות של העולם העתיק. על פי תפישה זאת העולם הוא עץ גדול לבלי גבול, אשר על ענפיו צומחים כל סוגי החיים.
תפישה זאת זוכה לביטוי גם בתרבות ימינו, ולדוגמא בסרט 'אווטאר' שבו חיים בני השבט בעץ כזה.
אפשר להרחיב את ההקבלה בין עץ החיים וגן עדן לארץ ישראל גם על פי מיקום ארבעת הנהרות שמתוארים כיוצאים מלב הגן. לפחות שלושה נהרות, שהם אלה שמזוהים על פי שמותיהם גם כיום, מקיפים את הארץ מעברים שונים: החידקל והפרת מצפון מזרח, והגיחון, שהוא כנראה הנילוס, בארץ כוש מדרום מערב.
