כל פרשה, למעט הראשונה והאחרונה שהן מסגרת, מתארת את אחת הספירות.
פרשת נשא היא השניה בספר במדבר, ועוסקת בספירת הכתר שמעל לראש האדם.
הנושא הבולט ביותר בפרשה הוא ברכת הכהנים.
ברכת הכהנים מתבצעת בנשיאת ידיים ופשיקת אצבעות.
בהקבלה יש לכך מיתאם עם החבלים הגאוגרפיים של ארץ ישראל על פי מפת דמות האדם שלה.
פרישת האצבעות מזכירה מאד את צורת הרי הלבנון שגם הם בצורת משולש הפוך, שמתכנס בקודקודו לעבר ימת כינרת.
נושא בולט נוסף בפרשת נשא הוא המים המאררים, שאותם שותה אישה שחשודה בחטא הניאוף. במידה והיא אשמה ביטנה צבה, ובמידה והיא זכאית ביטנה נשארת כמו שהיתה.
נשאלת השאלה כיצד מתקשר נושא זה אל מפת דמות האדם של ארץ הקודש.
מי שמתבונן במפת הרי הלבנון רואה שאמנם מבחוץ צורת ההרים היא כשל משולש הפוך, אך בצידם הפנימי הם יוצרים שני קווים מקבילים, שבתוכם בקעה רחבה הידועה בשם בקעת הלבנון.
קווי הרים אלה מסומנים בתצלום הלווין שלמעלה.
צורה משולבת זאת של משולש הפוך שבמרכזו שני קווים מקבילים מזכירה מאד את המבנה האנטומי של אגן האישה.
לכן מופיע נושא המים המאררים בפרשת נשא.
