בגדיו המפוארים של הכהן הגדול הם בבחינת מינסרה אופטית שתפקידה להעביר החוצה אל העם את האור הרוחני הבוקע מקודש הקודשים.
התפקיד מחייב שהכוהנים יעסקו בתורה בלבד ולא יהיו מעורבים בכל דרך שהיא בעניני העולם הזה.
במידה והכוהן מקדיש את חייו לעבודת השם הוא ראוי לכבוד ולתפארת.
כיוון שהתורה אוסרת על נזירות, גם הכוהן חייב במצוות הקמת משפחה כדרך הטבע.
אך היסוד הטיבעי באדם מתנגש באופן קבוע עם הרוחני.
המאבק בין שושלות כהונה היה הגורם המרכזי לחורבן בית ראשון ובית שני.
בימינו רבים מאד האנשים ששמם כהן, לוי, וכדומה. מנינם על בני משפחותיהם עצום ורב, ומגיע לכדי חלק נכבד, יתכן כרבע, מעם ישראל.
חלק מהם חשים עצמם בוודאי מזוהים עם מערכת הכהונה של בית המקדש.
אין מערכת כלכלית, חברתית, או דתית, שיכולה לנפק טובות הנאה כלשהן לציבור זה על חשבון כלל הציבור, מבלי שהדבר יעורר תחושה מוצדקת של אפלייה.
לכן מן הראוי כי בבית השלישי, לכשיקום, תהיה מערכת הכהונה מבוססת על מסלול הצטיינות מקצועי, בדומה למערכת הרבנית, ויתקבלו אליה תלמידי חכמים מבלי יחוס שושלתי.
