כמו שהשם מרמז, פרשת וילך היא ניגודה של פרשת ניצבים שקדמה לה, ושתיהן משלימות זאת את זאת.
פרשת ניצבים עוסקת במהות הסטאטית הניצחית שבאדם, בעליון האינסופי.
פרשת וילך עוסקת במהות הדינאמית הניצחית שבאדם, בתנועה המתמדת, במטוטלת הפנימית.
בהתאם לכך, זאת גם הפרשה הקצרה ביותר בתורה כולה.
ככזאת, היא גם מתאימה להיות הראשונה בשנה החדשה, כמו שהפרשה הקודמת התאימה להקדים אותה.
למרות הקוצר, הפרשה מורכבת מאד מבחינת התוכן.
זאת הפרשה שמקדימה את צמד פרשות הברכה, שהן האחרונות שבתורה.
לכן המסר בה חיב להיות חריף וקולע.
הפרשה מתחילה בהודעת משה כי יהושע בן נון, איש המעשה, הוא אשר יחליף אותו בהנהגה לאחר מותו, ויפקד על כיבוש הארץ.
לאחר מכן מצווה משה לקרוא בתורה אחת לשבע שנים בלבד, בחג הסוכות של שנת השמיטה.
זאת חזרה למושג הצדק הטבעי אשר תואר בפרשות שופטים וכי תצא.
מיד לאחר מכן מגיעה ההקדמה לשירת האזינו, שהיא הפרשה הבאה.
מקור השם 'האזינו' הוא בשורש א.ז.נ שהוא המקור למילה 'אוזן'.
האוזן היא האבר המפותח ביותר בעובר האנושי. עצמות האוזן מסיימות את צמיחתן בעובר, ומגיעות בו לגודלן הסופי, שלא ישתנה יותר במהלך חיי האדם.
באוזניים מצויות צינוריות ובהן נוזל, שמעניקות לאדם את חוש שיווי המשקל.
חוש השמיעה פונה לפנימיות העמוקה ביותר באדם.
אין כמו החוויה המוסיקלית כדי לשמש מזור לנפש.
המוסיקה מוציאה את הכעס באדם ומפנה אותו לנתיבים של עשיה.
זאת היא שירת האזינו.
מכיוון שההאזנה מביאה את האדם למצב של איזון נפשי, הפך השורש א.ז.נ גם למקור המילה 'מאזניים' - המכשיר בו משתמשים בחיי היום יום לצרכי מסחר.
לוחות הברית ומנורת שבעת הקנים הם סמלים, שפיצולם לשני צדדים שווי ערך מבהיר לנו את חשיבותו הרבה של המושג 'מאזניים' בעיצובה של התורה.
מספיק להתבונן בהתנהלותם של פעוטים ההולכים ונתקלים זה בזה עד שהם מוצאים את שיווי המשקל והיציבה הנכונה, כדי להבין כיצד כרוכים הפעלים 'ללכת' ו'להאזין' זה בזה, באמצעות מושג הצדק הטבעי.
