רעיון הקשר בין גוף האדם לגיאוגרפיה של ישראל פותח על פי העיקרון שיש דיאלוג מתמשך בין האדם לנוף, כתהליך סובלימציה דינמי, וכדימוי בפועל.
התיאור המהפכני של ארץ ישראל כדמות אנושית הוא קשר ברור. הנוף כמעט יכול לשמש לשיעורי אנטומיה. הדמות כוללת: הארץ שבין נהר הירדן לים התיכון כפנים, רמת הנגב כצוואר, חצי האי סיני כפלג הגוף העליון.