צורת התרנגול של מפת סין

צורת התרנגול  של מפת סין

כאשר מסתכלים על המפה של סין, צורתה דומה להפליא לזה של תרנגול. ראשו הוא במחוזות הצפון המזרחיים, הזנב המפואר שלו כולל את שינג'יאנג וטיבט וכנפיו פרושות על פני האגנים עתירי משאבים של היאנגצה והנהר הצהוב. בטנו של התרנגול הזה היא בדרום מזרח, ואיי האינאן וטייוואן הם הרגליים שלו. מדריך הטיולים בשייט בנהר היאנגצה, שהצביע על הדמיון הזה, הסביר: "זה מראה כי טייוואן היא בהחלט חלק בלתי נפרד מסין. תרנגול לא אוהב לעמוד על רגל אחת במשך זמן רב מדי".

ב -1949 מאו טסה טונג, משורר ומייסדה של סין החדשה, כתב שיר שכלל את הפסוק: "התרנגול שר, השמיים מתבהרים" התרנגול ידוע כלוחם עז והפסוק הוא הכרזת הניצחון של העם על החושך בתחילתו של כל יום.

במובן זה התרנגול המתאבק הוא סמלי, אבל בסין יש גם היסטוריה של קרבות תרנגולים תחרותיים שתחילתה עוד לפני  4,000 שנים. זה, אם כן, נושא שמושרש עמוקות בתרבות שלה. דירבון תרנגולים ללחימה הוא עניין קל, כיוון שהאינסטינקט שלהם הוא להדוף את יריביהם בכל דרך מהרמון התרנגולות שלהם.

מסתבר שכולם בסין לומדים את זה כילדים. זה עמוק  במוחם - כך הם מדמיינים את צורת המדינה שלהם. מלמדים זאת את הילדים מגיל צעיר כדי שהם יקחו את זה כמובן מאליו. כאשר שואלים אנשים מסין אם הם יודעים למה המפה של סין דומה, הם פשוט מושכים בכתפיים ב"מובן מאליו". אך אין זאת אומרת שאנשים מחוץ לסין מודעים לדבר. כמעט אף אחד מחוץ לסין לא יודע על כך. רוב הזרים באמת מופתעים. יש מי שחושבים בטעות שזאת בדיחה. אפילו אנשים מטייוואן לא יודעים. 

אם מחפשים בגוגל  'תרנגול סין' מוצאים שפע של דפים.  

טוב, בסדר, אז למדנו קצת טריוויה. אז מה? מה ניתן לדעת מהצורה של סין על הפוליטיקה הבינלאומית?

הדבר הראשון שעולה על הדעת הוא שלמותה הטריטוריאלית של סין. העם הסיני יודע איך המדינה שלו צריכה להיראות, עד לפרטים הקטנים.

הבירה, בייג'ינג, היא בגרון של התרנגול.

חרבין היא העין.

שנחאי היא על החזה.

האזור האוטונומי טיבט הוא חלק מנוצות הזנב, וזה חלק מהותי מאד מהתרנגול. תנסה למרוט את נוצות הזנב של תרנגול אמיתי ותראה כמה מהר הוא ינקר אותך במקור וציפורניים.

ואם כבר מדברים על ציפורניים אלה, יש אומרים כי האי טייוואן מייצג את אחת מהרגליים, והסינים שואלים: כמה זמן תרנגול יכול לעמוד על רגל אחת?

שלמותה הטריטוריאלית של סין היא חשובה לממשלות הסיניות בין היתר בשל ההיסטוריה של אימפריות קורסות בעקבות האובדן של שטח. אם זה מה שהממשלות סיניות מאמינות בו, אזי תנועות בדלניות לא תהיינה נסבלות בסין. סין היא מעצמה שבירה.

לבסוף, הסיבה מס' 1 לזכור את צורת התרנגול היא שזאת היא דרך מצוינת לגרום לילדים צעירים ללמוד את הגאוגרפיה של ארצם, כי הדבר הולך להיות חשוב יותר ויותר במהלך חייהם. תרנגולים הם כיף גדול לזאטוטים.

מסמכים שפורסמו על ידי ויקיליקס חשפו כי בכיר במשרד לענייני פנים בסין טען רשמית כי הסיבה העיקרית מאחורי הסיפוח של טיבט ושינג'יאנג לסין הייתה להבטיח במפות עתידיות של השטח הסיני את הצורה המדויקת של עוף ענק.

המפגש המרגש בין השר Lu Penghuai ודיפלומטים אמריקאים, התקיים ביוני 2008, לאחר שמהומות באזור 'נוצות הזנב' הטיבטי דוכאו באופן דרמטי על ידי כוחות הביטחון של המדינה.

אם הדבר נכון, המסמכים יכולים לספק הסבר מפתה מדוע בייג'ינג היא כל כך להוטה לשמור על אזורים שאינם האן, ושהאוכלוסיות שלהן פשוט מציגות סלידה רבה כלפי הממשלה הסינית.

המפה הרשמית האחרונה של סין כוללת גם חלק מים סין. התוספת היא לא גדולה מאוד, אך זאת הצורה, לא הגודל, שתפסה את תשומת ליבם של גולשים סיניים אחדים. סופר ופרשן חברתי פירסמו באינטרנט שהמפה החדשה של סין כבר לא דומה לתרנגול - התיאור הסטנדרטי שמלמדים את הילדים סיניים בבית הספר - ושאלו, בתמימות לכאורה, כמו מה המפה נראית עכשיו. בשפה זהירה, כדי שלא למשוך את תשומת לבם של צנזורים,  הם העריכו שהצורה נראית יותר כמו נשר.

התרבויות הגדולות ביותר בעולם נבעו כולן ממדינות בצורת אובייקטים מוכרים. איטליה, ערשה של האימפריה הרומית, ומאוחר יותר אומה של פאשיזם ותעשיית הנעליים, היא בצורת מגף. אוסטרליה, מובילת חצי הכדור הדרומי ומשתתפת עקשנית בשתי מלחמות העולם, נראית כמו ראש אדם מבוגר ולמוד ניסיון. האיים הבריטיים, מקום הולדת האימפריה הגדולה בעולם, הם בצורת 'גברת ויקטוריאנית שאוחזת ברצועה כלב בולדוג'. ''אם ניתן לכנפי וזנב העוף של סין הגדולה להיות קטועים, איך אנחנו יכולים לקוות להצליח כאומה?'' שאלו דיפלומטים סינים משועשעים.

"היתה זאת אמונה איתנה של היו"ר מאוטסה טונג, המנהיג הקומוניסטי לשעבר, שפלש לטיבט ב1950, שאם סין תעוצבו כמו תרנגול ייתן לה הדבר יתרון פנג שואי ברחבי ארצות הברית", הסביר פרופ' וואנג יינג מהלישכה הלאומית לקרטוגרפיה. "מאו נהג להתבדח שארה"ב נראית כמו כלום, ושבלי אלסקה והוואי הדמיון הקרוב ביותר שלה הוא לקפריסין, באופן פתטי."

טיבט, יחד עם מחוזות יונאן וסצ'ואן, יוצרות את ה'ירכיים וישבן' של התרנגול, הסביר פרופ' וואנג בעת שהרחיב את הדיבור על המושג, ואילו כנפיו פרושות על פני אגני נהרות היאנגצה והנהר הצהוב. התוספת של מחוז שינג'יאנג מאפשרת לתרנגול 'לפרוש את כנפיו'.

הקמפיין 'לאחד את התרנגול' של מאו היה אסטרטגית הפוליטבירו הסודית לאורך עשרות השנים הראשונות של השלטון הקומוניסטי. ההזדהות עם מצוקתה של סין במלחמת העולם השניה נבעה, במילותיו של וואנג, מכך "שראש הציפור הגדולה שלנו [מנצ'וריה] נערף על ידי חרב האימפריאליסטים היפניים". דבר זה הוא שהבטיח את החזרתם של שלושה המחוזות הגדולים בצפון-המזרח מבעלי הברית לשעבר ברית-המועצות, לפני שמערכת היחסים בין שתי המעצמות התערערה לאחר מותו של סטלין.

כיום, כל ילד מכיר את המדינה כ'תרנגול המזרח' ויומני המלחמה של היו"ר מאו מלאים בהתייחסויות פוליטיות לתרנגול כ''רב התושייה ביותר מכל העופות".

במאמר פופולארי שלו משנת 1948, אודות 'גידול עופות וניצול לרעה של ההמונים', מאו מעיר: "האיכר הסיני הוא כמו העופות שהוא מגדל! אנחנו אוכלים הבשר והביצים שלהם, מכינים מזרנים מהנוצות שלהם, מבשלים מרק מהעצמות שלהם ומשתמשים בגלליהם כדשן. מה מסמל טוב יותר את העם הסיני, אשר הופך להיות יעיל כל כך אם שוברים אותו לחלקים שמרכיבים אותו "

טיבט ושינג'יאנג הם מוקדים של תסיסה אתנית שגובה קורבנות רבים בנפש. לכאורה חשיבותם היא בכך שהם נתפשים כיוצרי אזורי חיץ נגד ברית המועצות דאז בצפון והודו בדרום, וכמו כן מבטיחי שליטה על משאבי הטבע היקרים שלהן. אבל במהלך חילופי תפקידים שהתקיימו במשרד פנים אמר שר מוטרד שהממשל מתחיל לאבד את הסבלנות כלפי מחוזות אלה: ''טיבט ושינג'יאנג הם מרוחקים, עניים כעפר והעמים הטיבטים והאויגורים המקומיים שונאים אותנו. הם מרוקנים כמויות אדירות של כסף כדי להישאר מתפקדים בקושי. מי לעזאזל היה רוצה אותם?...אלא אם כן, כמובן, בשילובם לתוך השטח הריבוני שלנו הגבול הלאומי שלנו יכול ליצור את הצורה של עוף משק", הוא אמר ועצר להסדיר את נשימתו.

הודאה זו מסבירה מדוע קירקר נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש, כביכול, ועשה מחוות 'נפנוף כנפי עוף' במהלך שיחות בין שתי המדינות  לפני פלישת 2003 לעיראק, אשר לא הצליחו למנוע את סין מלהתנגד לסנקציות של האו"ם נגד סדאם חוסיין. הסינים חשבו שזאת מחמאה.

תרנגולים הם המזל האקסצנטרי ביותר בגלגל המזלות הסיני. הם מלאים בחלומות ורעיונות רומנטיים. הם צבעוניים ומושכים, זוהרים ונועזים, והם די גאים בעצמם. תרנגולים מאורגנים, מדויקים, והעיניים החדות שלהם מחפשות את הפרטים הקטנים בכל דבר. הם פרפקציוניסטים ולא משאירים מקום לטעויות אנושיות. לתרנגולים, משימה קשה היא אתגר. הם אוהבים מאוד להתחיל מחלוקות. תרנגולים גם טובים מאוד בלבטא את עצמם בכתיבה ובדיבור. הם בעלי ידע ברוב הנושאים שאתה רוצה לדון. כאשר אתה מאתגר אותם אתה חייב להיות מוכן למאבק ארוך. הסיבולת שלהם היא מדהימה והם מנצחים בעמדותיהם בכל מחיר. גם כשהם טועים, הם עדיין יהיו צודקים בדרך זו או אחרת! תרנגולים יכולים להיות בוטים ואכזריים. הגישה הישירה שלהם לחיים עושה אותם דיפלומטים גרועים. הם מבטאים את דעתם בהתייחסות מעטה בלבד לתחושות הזולת. האחרים מתרגזים? התרנגולים צודקים, לא?

להלן מספר כותרות ראשיות נוספות מהחודשים האחרונים שעוסקות בקשר הבל ינתק שבין סין לתרנגול:

- שפעת העופות שמוקדה בסין.

- בהלת העופות עם האנטיביוטיקה שנמכרים ברשתות המזון המהיר בסין.

- קנטאקי פרייד צ'יקן היא רשת המזון הפופולרית ביותר בסין.

- קיים חשש מעופות מעובדים שמיובאים מסין לארצות הברית.

- סין עורכת 'מרדף תרנגולות' מול צי ארה''ב בים סין.

חידודי לשון:

באנגלית המילים CHI_NA ו-CHI_KEN מתחילות באותה הברה בדיוק.

CHI הוא הכינוי בסינית לאנרגיה רוחנית.
HEN הוא תרנגולת באנגלית ובני ה-HUN מרכיבים יותר מ-90% מתושבי סין.
CHAI - תה הוא המשקה הלאומי של סין.

ההצגה 'המשרתות' ומעשה הבגידה בהקבלה לתשעה באב ו'צוק איתן'

ההצגה 'המשרתות' מאת ז'אן ז'אנה, בביצוע אנסמבל 'המוזות מההר' מחיפה, עוסקת בשתי משרתות שכותבות מכתבי הלשנה שקריים על בעלה של אדוניתן, ובמקביל עורכות גם חילופי דמויות לשלה.

למרות הדמויות הנשיות והבימוי הדינאמי גורמת ההצגה בסופה לתחושה של כובד ראש מעיק. זאת כי ההצגה עוסקת בבגידה כטעם החיים.

הבגידה היא הנושא האהוב על ז'אנה והוא חוזר אליו שוב ושוב מזויות שונות. הבגידה בעיניו היא הג'וס של חיינו. זאת הבגידה שלנו בעצמנו, באנשים שאנחנו אוהבים, במערכת שמגדלת אותנו ולהפך: הבגידה של המערכת בנו כמו שחווינו בתקופה האחרונה מצד הרשויות השונות, הבגידה בנו של האנשים שאוהבים אותנו, וכך הלאה.

יש סרט שנקרא 'המתיקות שאחרי', שעוסק בתאונת דרכים מחרידה של אוטובוס תלמידים שהעדה היחידה מביניהם, שהפכה לנכה קשה, מסרבת להעיד על מה שקרה למרות שהדבר יעניק לכולם סכום פיצויים ראוי. זאת כי יש לה מכך תחושת מתיקות. 'המתיקות שאחרי' זאת המתיקות שחשים הבוגדים לאחר הבגידה. לבגוד, לבגוד ולבגוד, כי למלך אין בגדים והוא עירום.

בימים אלה של ערב תשעה באב חובה עלינו לזכור כי הבגידה היא מוטיב מרכזי בקורות העם היהודי עוד ממעשה עגל הזהב ומימי חורבן בית ראשון ושני, דרך גירוש ספרד, השואה, ועד פינוי גוש קטיף. כל האירועים הקשים האלה אירעו בתשעה באב, ובכולם היתה הבגידה מוטיב מרכזי, שהוזכר ותואר בפרוטרוט בכתובים ובמסורה הדתית. כך לדוגמא, צום גדליה בג' בתשרי הוא לזכר גדליה בן אחיקם, הפחה שמונה על ידי מלך אשור מיד לאחר חורבן בית ראשון על מנת לשמור על הקהילה ששרדה בארץ ישראל, ונרצח על ידי ישמעאל בן נתניה הטוען לכתר.

השאלה המתבקשת מאליה בערב תשעה באב היא האם גם הפעם, כמיטב המסורת, יהפוך היום הזה ליום חורבן מחמת התגלגלות מבצע 'צוק איתן' לדרך ללא מוצא, או שהפעם יהפוך תשעה באב ליום שכולו שמחה, וזאת על פי נבואות אחרית הימים.