
אדם יקר, אשר לצער רבים אתר האינטרנט שלו הפסיק לפעול, יצר פרשנות מקורית לקווי הרוחב הגיאוגרפיים.
פרשת אחרי מות שלפני פרשת קדושים מסיימת בפיסקה הבאה: ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם, כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם, ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם.
פרשת קדושים מתחילה בפסוק הבא: וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם.
נשאלת השאלה מה הקשר בין שני הנושאים: האדם והארץ. הרי מן המפורסמות הוא שהקדושה היא ענין פרטי ופנימי שבין אדם לבוראו, והיא שרירה וקיימת בכל הנסיבות ובכל המקומות.
הקשר שבין האדם לאלוהים, לחברה ולארץ, שזור יחד בספר ויקרא למערכת אחת ערוכה וסדורה, על פי כוונת דמות האדם של ארץ הקודש.
את עיקר הפרשה תופסת פרשת הברכות והקללות שיהיו לבני ישראל.
הברכות קצרות יחסית, ואילו הקללות מפורטות מאוד. הן מתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל ולעם ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי.
זאת בהתאם לדמות האדם של ארץ הקודש, שלפיה הארץ והאדם הם כלים שלובים.
הפרשה פותחת בפסוק: וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור.
בכל פרשות ספר ויקרא שזורים דינים אינטימיים רבים בנושאי טהרה ואישות.
פרשת בהר סיני שונה מבחינה זאת מיתר הפרשיות. לא מופיעים בה דינים אישיים בכלל, והיא מוקדשת להילכות צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, שהמרכזית בהן היא מצוות השמיטה.
על פי דמות האדם של ארץ הקודש הר סיני הוא גוף האדם. הגוף השלם מסמל בריאות ושפע, וכתוצאה מכך הוא מקור לחוקים כמו חוק השמיטה, שמשפיעים ישירות על הבריאות והטהרה האישיים גם אם אינם קשורים לכך למראית עין.
בפרשות ספר ויקרא המופיעות לאחר פרשת אחרי מות הנושאים ערוכים על פי מדרג קדושה יורד, כלהלן:
פרשת קדושים עוסקת בעיקר במצוות בנושאי אדם וחברו.
פרשת אמור עוסקת בעיקר בחגי ישראל, מועדיהם והלכותיהם. החגים הם בתווך שבין הקדושה לחולין.
פרשת בהר סיני עוסקת בעיקר בדינים והלכות בנושאים כלכליים.
הפרשות בספר ויקרא סובבות סביב עבודת המשכן שבמוקדו אש התמיד.
האש היא ציר אנכי, עולה ויורד.
הפרשות בספר ויקרא ערוכות באופן מובנה, כמהלך מדורג של הגעה למצב של קדושה, וירידה הדרגתית ממנה.
בחלקו הראשון של ספר זה מפורטות מצוות שבין אדם למקום, שהמשכן דיני טומאה וטהרה.
שיא המהלך הוא בתאור עבודת יום הכיפורים של הכוהן הגדול בתחילת פרשת אחרי מות.
יום הכיפורים כשמו כן הוא. הוא נועד לכפר על עוונות היחיד והכלל, בעיקר באמצעות טכס השעיר לעזאזל המפורט בפרשה.
אחר תאור עבודת יום הכיפורים עוסק ספר ויקרא עד סופו בעיקר בדינים ומצוות של צדק וסדר חברתי, במדרג יורד מהאינטימי אל עבר הפורמאלי.
מהלך זה של עליה וירידה הדרגתיים בדרגת הקדושה בא לידי ביטוי גם במשפט המילים השגור בפי רבים: 'אחרי מות קדושים אמור'.
משפט מאולתר זה הוא חיבור שמות שלושת הפרשות בסדר הופעתן.
המשפט מסכם על רגל אחת את תוכן ספר ויקרא, אשר בגלל הדינים הרבים והסבוכים שבו יש מי שמתקשים למצוא בו ידיהם ורגליהם.