1.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 66: קַעֲרִית אֹכֶל

קַעֲרִית אֹכֶל

שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים לְאַחַר שֶׁחַוָּה הִתְחִילָה לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח,
הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ מִשְׁלוֹחֵי אֲסִירִים חֲדָשִׁים מְאוֹשְׁוִיץ.
בָּאוּ בָּהֶם גַּם הָאַחְרָאִיּוֹת עַל הַמִּטְבָּחִים שָׁם.
הֵן תָּפְשׂוּ מִיָּד אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת בַּמִּטְבָּח.

כְּשֶׁהַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ, קָרָה מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן.
כָּל הָעוֹבְדִים יָכְלוּ לֶאֱכֹל כַּמָּה שֶׁרָצוּ.
הֵם קִבְּלוּ גַּם מְנַת אֹכֶל הַבַּיְתָה.
הָיוּ סִדּוּרִים חֲדָשִׁים בַּמִּטְבָּח.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּדּוּר הֶחָדָשׁ,
הֵבִיאָה לִי חַוָּה קַעֲרִית עִם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.
לֹא יָכֹלְתִּי לֶאֱכֹל לְבַד, כִּי הָיִיתִי חַלָּשָׁה מְאֹד.
הִיא קִלְּפָה אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה, וְהֶאֱכִילָה אוֹתִי.

אָכַלְתִּי יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלוֹשָׁה, וְקִבַּלְתִּי קְצָת כּוֹחַ.
רָאִיתִי שֶׁאֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְהִתְרוֹמֵם מֵהָרִצְפָּה.
אַךְ סִלְּקוּ אֶת כָּל הָעוֹבְדוֹת הַוָּתִיקוֹת.
לֹא נָתְנוּ לַחַוָּה לַעֲבֹד יוֹתֵר.

אֲבָל חַוָּה הֵבִינָה כְּבָר הֵיטֵב שֶׁמִּטְבָּח זֶה מִטְבָּח.
זָרְקוּ אוֹתָהּ מֵהַדֶּלֶת, וְהִיא נִכְנְסָה מֵהַחַלּוֹן.
הָלְכָה לַדּוּד שֶׁלָּהּ, וּבָחֲשָׁה בּוֹ בַּמֶּרֶץ.
כָּךְ הִיא נִשְׁאֲרָה לַעֲבֹד שָׁם.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 65: מִטְבָּח

מִטְבָּח

הָיְתָה עֲבוֹדָה בַּמִּטְבָּח.
בַּמִּטְבָּח יֵשׁ תָּמִיד אֹכֶל,
וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אֶפְשָׁר לָקַחַת קְצָת,
אֲבָל שָׁם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָקַחַת טִפָּה.

הַנָּאצִים הָיוּ בָּאִים לִפְנוֹת בֹּקֶר,
וּמַכִּים אֲסִירִים בְּמַכּוֹת רֶצַח,
כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח,
אַךְ אַף אֶחָד לֹא רָצָה.

הִתְחַנַּנְתִּי לְחַוָּה: ''חַוָּהלֶ'ה, תֵּלְכִי לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח.
הַמַּיִם הַנְּקִיִּים שֶׁתִּשְׁתִּי, הָאֲוִיר שֶׁתִּנְשְׁמִי,
אֲפִלּוּ רֵיחַ הָאֹכֶל, הַפֵּרוּרִים הַקְּטַנִּים,
יַתְנוּ לָךְ כּוֹחַ לְהַחְזִיק מַעֲמָד''.

חַוָּה הָלְכָה פַּעַם,
וְחָזְרָה עֲיֵפָה מֵתָה.
עָבְדוּ שָׁם קָשֶׁה מְאֹד.
מִלִּפְנוֹת בֹּקֶר עַד חֲצוֹת.

הִיא כָּעֲסָה: ''אַתְּ רוֹצָה שֶׁאָמוּת.
בִּגְלַל זֶה אַתְּ שׁוֹלַחַת אוֹתִי!''
הָיוּ לְיָדֵינוּ שְׁתֵּי נָשִׁים,
רַבָּנִית וְהַבַּת שֶׁלָּהּ.

הֵן כְּבָר הָיוּ שָׁם כְּשֶׁהִגַּעְנוּ.
בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶן בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי:
''אֲנִי לֹא אֶשְׂרֹד. תְּרַחֲמוּ עַל אֲחוֹתִי,
הִיא עוֹד קְטַנָּה, תַּגִּידוּ לָהּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד.''

עָבְרוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים.
כֻּלָּן בִּקְּשׁוּ, וְהִיא מֵאֲנָה.
הִתְחַנַּנְתִּי שֵׁנִית: ''חַוָּהלֶ'ה, תֵּלְכִי,
אַתְּ לֹא רוֹאָה, עוֹד שָׁעָה אֲנִי מֵתָה.''

הִיא עָשְׂתָה לִי טוֹבָה,
הִסְכִּימָה לָלֶכֶת עוֹד פַּעַם, וְאַחַר כָּךְ הִתְרַגְּלָה.
חַוָּה הָיְתָה בְּרִיאָה עֲדַיִן, וְלֹא הָיָה חָסֵר אֶצְלָהּ כְּלוּם.
הִיא רָצְתָה לְהֵרָאוֹת יָפֶה, וְכָל בֹּקֶר הִסְתָּרְקָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 64: דִּיזֶנְטֶרְיָה

דִּיזֶנְטֶרְיָה

זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁהִגַּעְנוּ לְבֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן,
חָלִיתִי בְּדִיזֶנְטֶרְיָה קָשָׁה, עִם דָּם.
נַעֲשֵׂיתִי שְׁחֹרָה כְּמוֹ לַיְלָה.

לֹא הָיוּ אֹכֶל וּמַיִם, לֹא הָיָה כְּלוּם.
רָאִיתִי שֶׁלֹּא אַחְזִיק יוֹתֵר מַעֲמָד. 
הָיִיתִי בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד.

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם.
הַכֹּל עָשִׂיתִי בִּשְׁכִיבָה.
לֹא יָכֹלְתִּי לָקוּם.