גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק א' - עִיר, פֶּרֶק 5: בִּפְרֹץ הַמִּלְחָמָה

בִּפְרֹץ הַמִּלְחָמָה

בְּיוֹם פְּרֹץ הַמִּלְחָמָה הַכֹּל הִתְנַהֵל כָּרָגִיל.
חַוָּה, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, שִׂחֲקָה בַּבֹּקֶר בַּמִּרְפֶּסֶת.
לְפֶתַע הִיא צָעֲקָה: ''יֵשׁ הֲמוֹן מְטוֹסִים בַּשָּׂמִים!''

יוֹם לְאַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ הַגֶּרְמָנִים לָעִיר,
יָצָא אָבִי לָעֲבוֹדָה עָטוּר בִּזְקָנוֹ.
הוּא חָזַר בָּעֶרֶב בִּלְעָדָיו.

הַגֶּרְמָנִים גִּלְּחוּ אוֹתוֹ.
הֵם לָקְחוּ אוֹתוֹ מֵהַחֲנוּת,
כְּדֵי לְטַאטֵא כְּבִישִׁים בְּרַחֲבֵי העִיר.

את בִּנְיָמִין הִכְרִיחוּ לְנַקּוֹת בָּתֵּי שִׁמּוּשׁ בְּכַפּוֹת יָדָיו.
הוּא חָזַר בָּעֶרֶב, נָעַל אֶת אֲרוֹנִית הַסְּפָרִים,
נָתַן אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁלָּהּ לְאִמָּא וְאָמַר:
''תִּשְׁמְרִי לִי עָלָיו עַד שֶׁאֶחְזֹר.''

בִּנְיָמִין נִמְלַט לְרוּסְיָה בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב.
הָרוּסִים חָשְׁבוּ שֶׁהוּא מְרַגֵּל וְעִנּוּ אוֹתוֹ.
כְּשֶׁחָזַר לְאַחַר הַמִּלְחָמָה, הַפּוֹלָנִים הִתְעַלְּלוּ בּוֹ.
הוּא עָלָה לָאָרֶץ בָּרִיא, אַךְ הָפַךְ כָּאן לְבִלְתִּי שָׁפוּי.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק א' - עִיר, פֶּרֶק 4: אישורי עליה

אִשּׁוּרֵי עֲלִיָּה

הָיָה לָנוּ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה,
דּוֹד צְבִי בֶּרְמַן מִכְּפָר יְחֶזְקֵאל.
אֲחוֹתוֹ בִּקְּשָׁה שֶׁיַּשִּׂיג לְמַעֲנָהּ אִשּׁוּר עֲלִיָּה.
הָיָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג אִשּׁוּרֵי עֲלִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

הַדּוֹד נָסַע פְּעָמִים רַבּוֹת לַמִּשְׂרָדִים הַבְּרִיטִיִּים בִּירוּשָׁלַיִם,
וְטָרַח מְאֹד עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשּׁוּר הַמְּבֻקָּשׁ,
בַּתְּנָאִים הַקָּשִׁים שֶׁל מְאֹרָעוֹת הַדָּמִים בְּאוֹתָם יָמִים.

הָאָחוֹת עָלְתָה לָאָרֶץ,
אַךְ הֶחְלִיטָה לַחְזֹר לְפּוֹלִין,
וְהַדּוֹד הִפְסִיק לַעֲסֹק בַּנּוֹשֵׂא.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק א - עִיר, פֶּרֶק 2: אַנְטִישֵׁמִיּוּת

אַנְטִישֵׁמִיּוּת

בַּשָּׁנִים לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הָפְכוּ הַגּוֹיִים לְאַנְטִישֵׁמִים מְאֹד.
קֹדֶם לָכֵן הָיָה יַחֲסָם טוֹב, אַךְ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה
הֵם הָיוּ צוֹעֲקִים בָּרְחוֹב הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב:
''אַל תִּקְנוּ אֵצֶל יְהוּדִים!''
הַפִּרְחָחִים בֵּינֵיהֶם הָיוּ
גַּם מַרְבִּיצִים לָנוּ.

בָּחוּר אֶחָד בְּגִילִי הָיָה פִּרְחָח כָּזֶה, וְהֵצִיק מְאֹד.
הָיָה מַכֶּה, שׁוֹבֵר שְׁמָשׁוֹת, וְצוֹעֵק מוּל חֲנֻיּוֹת:
''אַל תִּקְנוּ אֶצְלוֹ! הוּא יְהוּדִי!''
לֹא הִצְלִיחוּ לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו,
גַּם לֹא הַמִּשְׁטָרָה.

יוֹם אֶחָד אָרַבְתִּי לוֹ בָּרְחוֹב ותָּפַשְׂתִּי אוֹתוֹ.
גָרַרְתִּי אוֹתוֹ בְּעַצְמִי לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.
הֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ לְחֶדֶר בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה,
הֵטַלְתִּי אוֹתוֹ עַל אַחַת הַמִּטּוֹת,
וְהִפְשַׁלְתִּי אֶת מִכְנָסָיו.

מָשַׁכְתִּי אֶת הַ''צִפּוֹר'' שֶׁלּוֹ,
הֵנַפְתִּי סַכִּין, וְאִיַּמְתִּי עָלָיו
תּוֹךְ כְּדֵי תְּנוּעוֹת חִתּוּךְ:
''אִם תַּעֲשֶׂה לָנוּ צָרוֹת,
אֲנִי חוֹתֶכֶת לְךָ!''

הוּא צָרַח עַד הַשָּׁמַיִם.
הַפּוֹעֲלִים שֶׁלָּנוּ שָׁמְעוּ,
וּבָאוּ לִרְאוּת מָה קוֹרֶה.

אַחַר כָּךְ הָיָה אֶצְלֵנוּ שָׁקֵט,
וּבְכָל הָעִיר אָמְרוּ,
שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֶכֶת בַּחוּץ,
כָּל הַבַּחוּרִים רוֹעֲדִים.