15.2.2017

תמ''א ופינוי-בינוי במגזר הערבי

ציפיות, חרדות, חוסר הבנה ולא מעט יצרים מתערבבים בשיקול הדעת של הדיירים המעורבים בפרויקטים של תמ"א 38. התוצאה: טעויות, עיכובים, סכסוכים והוצאות גבוהות מדי. במגזין דהמרקר מפרסמים 10 טיפים שיכולים לחסוך הוצאות מיותרות והמון עצבים. הרשימה היא פרי הניסיון הרב שהצטבר בנושא, שבא לידי ביטוי  במסגרת  חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.

בוועידת ''מוני אקספו'', האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, שנערך בינואר 2017, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. נושאי השתלבות ישובי המגזר ברצף האורבאני שנקרא מדינת ישראל, הבניה הבלתי חוקית, ובעיקר שיתופם בניסוי החברתי-תכנוני של הפינוי-בינוי ותמ''א, כלל לא עלו על הפרק.
מפעל התמ''א והפינוי-בינוי זכה גם לכינוי ''המסכסך הלאומי''. זאת כי הפך את רוב תושבי המדינה לספסרי נדל''ן גלותיים. הרחבת המעגל באמצעות שיתופם של אזרחי מגזרי המיעוטים עשויה לתרום תובנות רבות.

לאור זאת, הפאנל של עמותת "אדם טבע ודין'' בנושא ''תכנון עירוני'' בכנס ''סביבה 2050'' בפברואר 2017 הנחיל אכזבה קשה עוד יותר. 
גם בכנס זה, שהתקיים במלון הילטון בתל אביב, לא נשמעה אפילו מילה אחת לגבי השתלבויות המגזר הערבי בניסוי החברתי-תכנוני של התמ''א ופינוי-בינוי. להיפך, אחת המשתתפות, דר מנאל תותרי מאוניברסיטת בר אילן, הרחיבה את היריעה לגבי ההשתלבות האינטנסיבית של בני המגזר הערבי מהמעמד הבינוני בערים יהודיות. הם נפלטו מישובי מוצאם כתוצאה ממצוקת הדיור הקשה, ועברו להתגורר בערי פיתוח יהודיות, לשעבר, כמו עפולה, כרמיאל ונצרת עילית. כתוצאה מכך נוצרו צרכים לגיטימיים רבים בתחומי חינוך ודת, אשר אוכלוסיה משכילה זאת מפעילה קבוצות לחץ למטרת השגתם. בשיחה קצרה עם הד''ר בסיום הפאנל התברר כי היא אינה מודעת להיקף השטחים העצום והבניה בצפיפות נמוכה של ישובי המגזר הערבי. לדעתה הפיתרון למצוקת הדיור בהם הוא הרחבת השטח המוניציפלי.

באתר ויקיפדיה יש ערך על תופעת הפירבור בישראל. בערך מופיעה רשימת הישובים היהודים שמזוהים עם התופעה, אך אין כלל איזכור לישובי המיעוטים. זאת למרות שישובי המיעוטים הם חלק נכבד מאד מכלל הישובים הפרבריים במדינת ישראל, שהפכה כולה זה מכבר למטרופולין אחד. 
זאת אחת השאלות התמוהות ביותר: כיצד הצניעו הממשלה, התקשורת, והאקדמיה, את היקף התופעה של היווצרות רצפים אורבאניים כה משמעותיים.

התרבות האנושית התחילה בשעה שנופי הטבע הפכו להיות מעשה ידי האדם. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם.

מלכתחילה נבנו הבנינים במגזרי המיעוטים בקומה אחת, על ידי אבי המשפחה, ובהמשך נוספו קומות, אגפים, ובנינים סמוכים לבני דורות ההמשך. כיוון שלא היה בשעתו תכנון הנדסי ראוי, הוגבלו הבנינים מבחינה הנדסית ל-2-3 קומות בלבד. כיום יש מגמה של בניה חזקה יותר, שאפשר להגיע באמצעותה עד ל 5-6 קומות. 

כאשר הבנין מוכן לכך מראש, אפשר להגביה אותו עוד ועוד מדור לדור. בני משפחה מורחבת אחת מסוגלים לגור בבנינים רבי קומות. במגזר היהודי שעובר לרבי קומות יש משפחות רב דוריות שמתרכזות במגדל או מתחם אחד. המשפחה הערבית המודרנית מתגוררת בדירה ברב קומות, ולהמחשה רבי הקומות של קהיר, ביירות או דובאי. התפישה המסורתית פסה מן העולם, עם מגמות של ירידה בתוחלת הילודה, ומעבר למשפחות בודדו של שני בני זוג משכילים שעובדים והם בעלי קריירה. 

נראה כי במגזר הערבי מודעים לחומר הנפץ החברתי שיש בתוכניות ההתחדשות העירונית. הם מבינים שכרוכה בהן גם אכיפה של חוקי התכנון והבניה, אשר במרכזם הריסת בנינים שנבנו שלא כחוק.
ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נערכים למאבק בצווי ההריסה שהוצאו לבתים במגזר. כ-80% מהבניה בכפרים הדרוזיים נעשתה ללא היתרי בניה. זאת בשל תוכניות מתאר שלא אושרו, ומונחות על שולחנות הוועדות זה שנים רבות. בדלית אל כרמל כ-4,200 מבנים מתוך 5,200 נבנו ללא היתר ובעוספיה כ-2,000 מבנים. לשלושה מהם הוצאו צווי הריסה, ועליהם בלבד קם המאבק הנוכחי.

14.2.2017

ט''ו בשבט וט''ו באב

ט''ו בשבט שמח!
אהבה לכולם מט''ו בשבט עד ט''ו באב, ומט''ו באב עד ט''ו בשבט.
יש בדיוק חצי שנה בין שני המועדים הללו.

25.1.2017

בחירות מוקדמות והבניה הבלתי חוקית

בחירות מוקדמות בכל פעם שנושא הבניה הבלתי חוקית עולה על הפרק הן ריטואל שחוזר על עצמו מידי שנים אחדות. 

נמאס! הדמוקרטיה אינה נייר הטואלט של איכות הסביבה.

24.1.2017

ועידת מרכז השלטון המקומי והמגזר הערבי

בוועידת מוני אקספו, האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. נושאי השתלבות ישובי המגזר ברצף האורבאני שנקרא מדינת ישראל, הבניה הבלתי חוקית, ובעיקר שיתופם במסכסך הלאומי,  שהוא הניסוי החברתי-תכנוני של הפינוי-בינוי ותמ''א, שהפך את רוב תושבי המדינה לספסרי נדל''ן גלותיים, כלל לא עלו על הפרק.

21.1.2017

הידע מתנסח בשירה

הידע מתנסח בשירה
המידע מתבטא בפרוזה
יעקב זאת חוה

מערב עד זריחה
הוא נלחם במלאך
במעבר יבוק הנורא

השרף בו נגע
וירכו הקשה פצע
באור קרני השכינה

15.1.2017

כנס חיפה למנהיגות - הפאנל הראשון: ''מנהיגות וביטחון''

חברי הפאנל ''מנהיגות וביטחון'' בכנס חיפה למנהיגות 2017 היו רובם ככולם בעלי דרגת אלוף, שדנו במנהיגות צבאית, שהיא בעיקר התגלותו של המפקד האמיתי בשעת מבחן.
המנהיגות הצבאית, בכל מקרה, מתאפיינת בעיקר בציות לפקודות ובעמידה במשימות. לא המפקד ולא החיילים שואלים, אלא במידה של ספק ברור ביותר, לגבי נכונות ההחלטה שעל פיה הם נשלחו לקרב.
לכן ספרי ההיסטוריה הצבאית מלאים בתיאורי קרבות מפוארים שבהם נהרגו המוני חיילים, כתוצאה מהחלטות שגויות של מפקדיהם ומנהיגיהם במטכ''ל.

כיצד ניתן למנוע את תגובת השרשרת, שלפיה מנהיגות פוליטית כושלת מטפחת מנהיגות צבאית רופסת?
דווקא בצה''ל, בשעת משבר קשה, מצאו לדעתי פיתרון, שהייתי חלק ממנו.
לאחר מלחמת יום הכיפורים היו חסרים בצה''ל חיילים במקצועות השדה והקרב. לפני המלחמה היה עודף בחיילים אלה, וביניהם רבים שנשרו בשלב מתקדם מקורסי צה''ל היוקרתיים ביותר. הם שירתו בקריה בתפקידים שונים וקובצו, יחד עם חיילים נוספים שהתאימו מבחינת הפרופיל, ליחידת מילואים קטנה שעסקה בתפקידי שדה מורכבים, שהיו הגרעין של המשימות שבהם מתאפיין הצבא של המאה ה-21. 

חיילים אלה הכירו היטב את התנהלות המטה הצבאי על בוריה, ואת מקבלי ההחלטות בצבא באופן אישי. הם ידעו שכל מה שהם עושים עלול להיות תוצאה של משגים אנושיים, וכי ''חוק מרפי'' הוא השולט. היתה להם גם הזדמנות, מצד שני, לתקן את המשגים האישיים שגרמו לכך שהם לא השתלבו בסופו של דבר ביחידות המובחרות שבהן התחילו את דרכם.

גם כיום, לדעתי, צריך לנהוג בדרך זאת. כל חיל בקריה צריך לדעת שתפקידו בשירות סדיר הוא תחילת הדרך, ובמילואים הוא ישרת ביחידה קרבית, שבה הוא יוכל להפנים בשטח את המסקנות שהסיק מהכרותו את הצמרת הצבאית -בטחונית.

עיקר הדיון בפאנל עסק במשפט אלאור עזריה, והמשתתפים נתפסו לדיבורים ''גבוהים'' אודות נורמות, הרגלים, תדריכים וכדומה. נושא ''חוק מרפי'', שלפיו כל מה שעלול להתרחש שלא על פי התוכנית סופו שיתרחש, לא הגיע לדל שפתיהם. 
על פי ''חוק מרפי'' מן הראוי היה שלא להעמיד לדין את אלאור עזריה, אלא לתת לו את הגיבוי המלא, שמגיע לו בכבוד. עזריה, כחיל ותיק, פעל על פי החשיבה שאם יש משהו שעלול להתרחש שלא כשורה, סופו שיתרחש, ולכן ירה במחבל. 
השופטים, בצרוף מקרים שאופיני לסכסוך הישראלי-ערבי, גם פעלו בהשראת ''חוק מרפי''. הם שפטו בהשראת ההחלטה על גינוי ההתנחלויות בעצרת הביטחון שהתקבלה ימים אחדים קודם לכן.

להלן קישור לתוכנית הכנס המלאה.
http://haifa-leadership.co.il/program.pdf