1.1.2010

מדוע חילות אוויר נכשלים - אנטומיה של כישלון

המבחן הגדול ביותר של ממשלה הוא האם בעת מלחמה היא מסוגלת לקיים ממשית אסטרטגית-על. זאת באמצעות משאבים, כוח אדם, תיקשורת וכדומה, ומתוך הבנת הטבע והפגיעות הן של האוייב והן של עצמה.

הזרוע האווירית פגיעה במיוחד בהקשר זה, בגלל החלק הקטן יחסית של החלק הלוחם, בגלל הפגיעות של הבסיסים האוייריים, וכמובן המורכבות ורמת הטכנולוגיה הגבוהה. הדבר יוצר תלות של חיל האוויר בשרותים אחרים, שכובלת את המערכת הביטחונית והאזרחית כולה.

כשלונות חיל אוויר במהלך ההיסטוריה נבעו, כתוצאה מכך, לא כל כך בשל התאריך, אלא מחמת הנסיבות. לא הטכנולוגיה אלא ראיית הנולד היא שגרמה לכישלון. הבנת וניהול המשוואה האווירית כהלכה, מתוך הכרה בחשיבותה מצד הגורמים התומכים, שיחקה תפקיד מרכזי.

למרות שתבוסתם של חילות אוויר עלולה להיות מהירה, ולטעת את התחושה שהם שבירים, הפשטות של סיום אולטימטיבי זה היא קצה הקרחון בלבד של גורמים רבים ומורכבים. לפיכך שתי שאלות מיידיות עולות: האם אובדן העליונות האווירית גרם לאובדן הגנת המדינה כולה, והאם הוא היה הסיבה היחידה.

לכן בעיני קברניטי המלחמה השאלה מה הם שולי הביטחון של העליונות האווירית היא קריטית. כאשר מדינה במלחמה חשה שהיא עומדת לאבד את עליונותה במרחב האווירי שלה היא תנקוט בוודאות בכל צעד אפשרי כמעט על מנת למנוע זאת.

מהאוויר אפשר לפגוע בכל אחד ובכל מקום. במקביל, תחושת המעוף היא מרכזית בנפש האדם. כתוצאה מכך תחושת הפגיעות לנוכח אובן העליונות האווירית מתעצמת עשרות מונים בקרב הציבור, שהופך מסיבה זאת שותף מלא לתהפוכות הנפש של הנהגתו. עוף השמים מוליך את הקול, וכל שינוי קל במאזן העליונות האווירית מוצא את ביטויו מיד במהלכי האזרחים.

היסטוריון אווירי תיאר זאת כך: 'העובדה היא שהטלת פצצות מהשמיים היא בעלת עוצמה ייחודית של השלטת טרור. הפצצות מוטלות מגובה רב, ונראה כי, די בטעות, הן נדמות כנופלות על ראשו של כל אחד... חשופים להרס בלתי מבוקר זה, החיילים נתקפים בפחד כמו תחת שואה מהטבע, ומתפתים לחוש כי הם חסרי הגנה לחלוטין, למרות שבמציאות, אם מישהו מסתתר בשוחה או אפילו משתטח על הקרקע, הוא מוגן למדי מההתפוצצויות.'

גרמניה הנאצית כשלה במחדלים אסטרטגיים בקנה מידה גדול. אפשר לחבר בין המחדלים האסטרטגיים למחדלים הערכיים-מוסריים: חוסר היכולת להבין את טבע המלחמה באוויר, כמו גם ניהול בלתי נכון של כלכלת המלחמה, היו כרוכים אצלה בחוסר היכולת להבין את הטבע האנושי ובפקודת הפיתרון הסופי שהביאה לשואה.

הכישלון האסטרטגי המרכזי של הנאצים היה חוסר ההערכה של פוטנציאל המפציץ האסטרטגי שנולד בלהט המלחמה, וגרם לכיווץ המרחב הגרמני עד כדי כך שכל מפעל הפך פגיע, וההגנה האווירית הגרמנית דרשה משאבים בלתי מוגבלים בכוח אדם וכלי נשק.

ההפצצות הכבדות על אדמת גרמניה התחילו זמן מה טרם נחתמה פקודת הפיתרון הסופי. ניתן לראות במפציץ האסטרטגי את הטריגר האחרון שהניע את גרינג בנדון. בטרמינולוגיה של הדימיון האווירי המפציץ הוא חשרת עבים המבשרת סערה נוראה, והעצמה רבה של תחושת הפגיעות. אין פלא שגרינג חש צורך להתגונן בכל דרך, כולל באמצעים השפלים ביותר.

בעת המלחמה היתה לנגד עיניו בהקשר זה חרושת שמועות, חלקן אולי מבוססות, אודות יהודים מקומיים המכוונים את מפציצי בעלות הברית לעבר מטרות חשובות בגרמניה.
בהשלכה לימים אלה, ניסיונות אל-קעידה לפוצץ מטוסי-נוסעים הם הקבלה לנסיונות הנאצים לזכות בשלטון דיקטטורי עולמי באמצעות עליונות אווירית.

26.12.2009

הדרך הארוכה והמתפתלת - שינויים בתפיסת הגורמים למחלות נפש

גנטיקה זה לא גורל. התפיסה העכשווית, אפי-גנטיקה, קובעת שלסביבה השפעה מכרעת ביותר על האופן שבו הגנים באים לידי ביטוי. הגירויים הסביבתיים הם אלו המכתיבים. אף לאמונותינו, מחשבותינו, התנסויותינו והאופן בו אנו תופסים את הסביבה יש השפעה ניכרת, לא רק באופן שבו הגנים יבואו לידי ביטוי, אלא אף בשכתובם של גנים חדשים.

עד היום יש, ככל הנראה, מומחים רבים בקרב קהילת רפואת הנפש שמוכנים להישבע בכל היקר להם כי הגנטיקה בלבד היא שמייצרת את מחלות הנפש.

לקביעה מופרכת זאת יש השלכות נחרצות לגבי המתמודדים עם מחלות נפש והקרובים להם.

פרוייקט פיצוח הגנום האנושי רתם לעגלתו גם את האזרחים הפשוטים והפכם לקורבנותיו.

הפרוייקט הושלם, וכרגע בעיות איכות הסביבה הן על הפרק, והסביבה היא נושא מרכזי במחקרים מדעיים רבים.

בעוד שנים ספורות יעלה נושא אופנתי יותר למרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית.

הגנים יישכחו, הסביבה תרד מגדולתה, ובמחקרים המדעיים בנושא בריאות הנפש יככב שוב גורם חדש.

מבחינה גיאופוליטית ניתן לראות במשאבים שהוקצו לפרויקט הגנום האנושי מתן ביטוי לעליונות הרפואה המערבית והרמה הטכנולוגית העדיפה שלה על פני זאת הקומוניסטית, בעידן שלאחר נפילת מסך הברזל.

בגלל חשיבותו הרבה הקפיא, ייתכן, פרוייקט הגנום את התפתחות החשיבה הרפואית, ואת החשיבה וההתפתחות החברתית של היחיד.

המשבר הכלכלי העולמי הוא, ייתכן, סימפטום של כל אלה.

עד סוף שנות ה-1970 שלטה בחברה הישראלית הגישה העיוורת כי כל מי שמזוהה עם השואה הוא בחזקת חולה נפש.

התפישה השתנתה מאז ב-180 מעלות וכיום השואה נתפשת כעילה היחידה לקיומה של מדינת ישראל.

ברמת התהליכים החברתיים אנחנו רחוקים עדיין מאד מהטמעת לקחי השואה.

ההפך הוא הנכון, המדינה עוברת תהליכים מסוכנים שמביאים אותה למבנה דמוגרפי ופוליטי זהה לזה של יהדות פולין המפולגת ערב מלחמת העולם השניה.

ביהדות פולין היו שליש סוציאליסטים, שליש ציוניים, ושליש דתיים. במדינת ישראל כיום אנו מתקרבים למבנה בלתי יציב ופלגני דומה: שליש ציונים, שליש חרדים, ושליש ערבים.

אם יש משהו יציב אחד בגנטיקה היהודית זה כנראה הנטייה לפלגנות...

יתכן כי לאור השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים שאנו עוברים תשתלט בעתיד הקרוב התפישה הדתית הפונדמנטליסטית גם על מערכת בריאות הנפש, וכל חילוני ייתפש כבלתי שפוי, בדיוק להפך לעומת מה שהיה לפני שנות דור אחד בלבד.

ניתן לדמיין בנקל את עובדי המערכת הזאת בדרגים השונים מגיעים עם ברכות מחצרות רבנים, שומרים הלכות למהדרין, ומסתכלים בעין בוחנת וחשדנית על כל החילוניים שבאים לבקש עזרה.

מי שמאמין כיום בחשיבות האהבה, חוש ההומור וחווית המעוף כמזור לנפש, עלול לגלות בעוד שנים אחדות כי קנאות, קדרות ומרובעות הן התרופה...

22.12.2009

עיסקת שליט והאינתיפאדה הבאה

יתכן והמניע המרכזי של ממשלת ישראל, שמעוניינת לבצע בכל מחיר את עיסקת שליט, הוא תקיעת טריז בין החמס בעזה לפתח בגדה.
אך סדר יום זה בדיוק יביא מיד בסיום העיסקה לפרוץ אינתיפאדה בגדה, בירושליים, וברחבי ישראל, שתהיה חמורה ועקובה מדם מקודמותיה.

אבו מאזן לא יוכל לשאת את מחיר העיסקה על גבו הפוליטי הרצוץ, ועושי דברו יעשו כל שביכולתם כדי להביע זאת.

לאחר ששוחררו עשרים אסירות פוליטיות בתמורה לקלטת באורך דקה אחת פרצו מהומות קשות בהר הבית, וחלה החמרה קשה ביחסים עם הרשות הפלסטינאית.

קל לשער אם כן לאיזה הדרדרות ביחסים תגיע ממשלת ישראל באם תתבוצע עיסקת שליט.