מגסטון בשלאר לפול ויריליו

גסטון בשלאר ופול ויריליו הם שניים מגדולי הפילוסופים הצרפתיים במאה העשרים. קיימים מאפיינים דומים רבים אצל שניהם: הגישה הפנומנולוגית והאנטי-סטרוקטורליסטית. מושג השבר ההכרתי כמפתח להבנת ההתנהגות האנושית. קיומם של תנועה, מהירות והווה נצחיים. מעוף ותעופה כמגברי תודעה מרכזיים. חשיבות המציאות החומרית ובעיקר האדריכלות. הזיקה לפיזיקה המודרנית של תורת היחסות. שלילת הפוסט-מודרניזם. סגנון הכתיבה השירי. מאפיינים שונים אצל שניהם הם: הזדככות לעומת תאונה. פסיכואנליזה לעומת טכנולוגיה. קלאסיציזם לעומת היפר-מודרניזם.

בשלאר [1884 - 1962] היה מבכירי האקדמיה הצרפתית למדעים, והשפיע רבות על פילוסופים צרפתיים פוסט מודרניים. הוא תרם רבות לחקר הפואטיקה והפילוסופיה של המדע. הוא פיתח את מושג "השבר ההכרתי", החיוני להתקדמות המדע מתוך משברים. במקביל, הוא פיתח בהרחבה את מושג ''הדמיון הדינאמי'',  שכל פיו תפקידו המרכזי של הדמיון היוצר הוא להפריך דימויים קיימים. 

ויריליו [1932 - 2018]  היה תיאורטיקן תרבותי, אורבניסט ופילוסוף אסתטי. הוא ידוע בעיקר בזכות כתביו על הטכנולוגיה כפי שהתפתחה ביחס למהירות וכוח, עם התייחסויות שונות לארכיטקטורה, לאמנויות, לעיר ולצבא.

המושגים העיקריים שפיתח הם ה''דרומולוגיה'' [''מירוץ''] ו''התאונה הגלובלית''. לפיהם, התרבות המודרנית, הסייבר-ספייס, היא מיידית ווירטואלית. היא נעה במהירות המכסימלית של האור, ויוצרת מציאות של עולם אחיד, עיר ענק גלובאלית, שהיא טרמינל רווי דימויים תלושים ומועד לתאונות.

אצל שניהם האויר, התעופה והמעוף הם מפתח לחשיבה יצירתית. התעופה היא יציר זכרי-נקבי כאחד והאלוהות בהתגלמותה. האינטואציה המגולמת במושגים אלה הופכת אצלם, באופן אוטומטי ובלתי רצוני, לאינטואיציה היצירתית. זאת בדומה להסתערותם של יוצרים רבים אחרים על מושגים אלה כנקודת מוצא להגותם. לדוגמה, בולט הדבר כיום בנושא הכטב''ם, שהפך לכלי שבאמצעותו אפשר לסקור ולסכם כל תופעה אנושית. עבור בשלרד התעופה המודרנית היא עוד מוליך טוב, מגבר, עבור הנפש המדמיינת. עבור ויריליו, היא חוליה נוספת בדה-לוקליזציה ובתאונה הגלובלית של האנושות. 

ההבדל בין גסטון בשלאר לפול ויריליו הוא ההבדל בין האופטימיסט לפסימיסט. נקודת המבט של בשלאר היא אישית ואינטימית, לעומת נקודת המבט הגלובלית-קוסמית של ויריליו. בשלאר מתבונן במרחב מהמציאות הסמוכה והמוכרת, בקנה המידה האישי ועל הפרטים הקטנים. ויריליו מחליף את החלום והשרעף של בשלאר בטכנולוגיה ובמדיה. הוא מתבונן במרחב מהחלל החיצון והבלתי מוכר, בקנה המידה העל-אישי ועל החברה בכללותה. בשלאר הוא איש הרצון, התשוקה והתקווה. ויריליו הוא איש הכניעה והתבוסה, התאונה הגלובאלית הבלתי נמנעת. אצל בשלאר העולם הוא עגול כמו באר. אצל ויריליו העולם הוא מרובע כמו  מסך. בשלאר תמים וויריליו ציני. אצל בשלאר העולם נפתח ואצל ויריליו הוא נסגר. 

בשעה שהיידגר, מורה רוחני של ויריליו, ראה ברדיו השטחה וצמצום, בשלאר ראה בו דווקא אפשרות להעמקה ואיחוד לבבות, מעין אוטופיה אוניברסלית. השיחות בבתי קפה הן רועשות, אך בעולם האוניברסלי של הרדיו כולם שומעים זה את זה, וכולם יכולים להקשיב בנחת.

רמזים לביקורת של בשלאר על "פילוסופיית המועקה", כפי שהוא מכנה את הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית, אפשר למצוא ללא קושי בכל כתביו. הסירוב למועקה לא עלה בקנה אחד עם צו האופנה של תקופתו, אך בשלאר נותר עקבי בעמדותיו. נדרשה מידה של עזות מצח כדי לכתוב, במחצית המאה העשרים, בצרפת, בימי השיא האקזיסטנציאליסטי, כי "המועקה היא כוזבת: נוצרנו כדי לנשום היטב''. 

כותבים רבים מציינים את כוחות הנפש שהפילוסופיה של בשלאר מעניקה לבאים בשעריה, את האיכות המרפאת הטמונה בפילוסופיה שלו, באפשרות הזאת שהוא מציע, שבה האדם והעולם שרויים בדיאלוג פואטי מתמיד. יש אמנם הרבה בדידות בפילוסופיה של בשלאר. זאת, ללא ספק, פילוסופיה של האדם הבודד, המתבודד. אך הוא אינו לבד, הוא מצוי תמיד בחברת העולם. יתר על כן, הוא מצוי בחברת יופיו של העולם. ייעודה הטבעי של החלימה, סבר בשלאר, הוא לראות את יפי העולם. אי אפשר לחלום בהקיץ על כיעור. היופי הוא לא רק צורך אסתטי, הוא גם צורך הכרתי, אתי ונפשי, של האדם. 

ויריליו מחליף את החלום והשרעף של בשלאר בטכנולוגיה ובמדיה. המיון וההשוואה המבוססים על היצירה הקלאסית אצל בשלאר, מתחלפים אצלו במיון והשוואה המבוססים על המציאות בהווה. נקודת המבט של בשלאר היא אישית. נקודת המבט של ויריליו  היא גלובלית. על פי ויריליו, העולם השתנה. הוא אינו אותו עולם מוכר על פי היצירות הקלאסית וההיסטוריה. הוא הפך כולו לכרך סואן. אנחנו לא יכולים לסמוך יותר על התפיסה הטבעית שלנו. היא עוותה לחלוטין על ידי הטלה-מדיה. הדימוי הפואטי המקורי והחדש  אינו יכול להתקיים בעולם של דימויי צריכה אלקטרונייים, המשעבדים את הדמיון וההכרה. הבדידות אינה יותר ערך מקודש. היא מכנית, ונובעת מהפיצול החברתי ל''נקודות אנושיות'' שיצרה הטכנולוגיה. 

נותרה חווית הזמן הדיבורית בלבד, ההמשכיות שהעיכוב וההאצה בדיבור מסוגלים לה. זה פסק הזמן שהוגה הדעות מצליח ליצור, בחוכמתו, בתודעת המאזין. ויריליו, באמצעות פיסקאותיו המתוחכמות, מחזיר את הקורא למצב של תודעה הברתית בראשיתית, של קריאות הציד של האדם הקדמון. אין אצלו דיאלוג עם הקורא, כמו שקיים אצל בשלאר. יש הישרדות לשמה. אין יד מלטפת. יש  אצבע הלוחצת על כפתור ההשמדה. 

ויריליו הוא אחד המבקרים הפוריים והנוקבים ביותר של הדרמה של הטכנולוגיה בעידן העכשווי. מפעל חייו הוא הרהור מתמשך על המקורות, הטבע וההשפעות של טכנולוגיות המפתח שמרכיבות את העולם המודרני והפוסט-מודרני. הוא התמקד במיוחד בטכנולוגיה צבאית, טכנולוגיות ייצוג, טכנולוגיות מחשב ומידע וביוטכנולוגיה. שאלת התעופה כדיסטופיה היא מרכזית בהגותו, כיוון שהתעופה היא גורם מרכזי ביצירת העולם החזותי והעיר הגלובלית, עולם-טרמינל שהוא אינטר-אקטיבי באורח שלילי. למרות שויריליו אינו שולל עקרונית את הטכנולוגיה, הוא מבקר באופן קיצוני את הדרכים שבהן היא משנה את העולם, ואפילו את המין האנושי. הביקורת כלפיו היא שיש לו תפיסה פגומה, שהיא שלילית וחד-צדדית מדי, ומפסידה את ההיבטים המעצימים והדמוקרטיים של טכנולוגיות מחשב ומדיה חדשות.

מקורות:

גסטון בשלאר. הפואטיקה של החלל

John Armitage. Virilio Live: Selected Interviews

המרחב הקריטי על פי פול ויריליו

הביזור הגיאוגרפי האורבני הגלובלי, שהוא תופעה מרכזית בימינו, הביא ליצירת ערי ענק והתפרסות פרברית אינסופית, חוקית ובלתי חוקית כאחד, המשתרעת על פני מדינות שלמות. מדינת ישראל בפרט, הפכה זה מכבר, בשל גודלה הקטן, צפיפות האוכלוסייה, וחוסר המשילות בנושא התכנון האזורי, לעיר פרברית אחת. מצב זה מביא לשינוי הגדרת הריבונות. הוא מציין את סיומה של ייחודיות המקום, שמאפיינת את הבמה הפוליטית הוותיקה והעיר ההיסטורית, והחלפתה בעיקרון המיידיות, אחדות הזמן, שהיא פוליטיקה של האינטנסיביות והאינטראקטיביות, של מערך טכני. ארכיטקטורה של מערכות החליפה באופן סופי את מערכת הארכיטקטורה והאורבניזם ההיסטורית.

ההימצאות בכל מקום, המיידיות, מתבצעת בעקבות החלפת סדר היום המסורתי, שהיה מבוסס על מחזור החמה, בסדר יום טכנולוגי מואץ, הממומש על ידי אמצעי התקשורת האלקטרוניים והדיגיטליים. סדר היום המואץ דוחק את הרגלי העבר של איכלוס המרחב. את מקום התכנון האזורי והעירוני היציב של המרחב תפס זה מכבר חוסר רסן כללי, בחסות  ההשתעבדות החברתית לטכנולוגיה מואצת. הטכנולוגיה המואצת מלווה את בני האדם בדרכם היומיומית באמצעי התחבורה המהירים, מטוסים, מכוניות ורכבות. אמצעי התחבורה האלה שחקו מאד את חשיבות המרחב העירוני המסורתי. בני האדם הפכו לשחקני העברות במרחב הגיאוגרפי, שבו הם ניידים בלי הרף. 

סיבה נוספת להתפוררות המרחב המסורתי היא כלי הנשק המודרניים, שהפעלתם מאופיינת בקבלת החלטות אוטומטית מרחוק במהירות הבזק. נוצרה מסה קריטית כבדה, המבשרת אסון של התפורות העיר ההיסטורית, של האורבניזציה המסורתית, כמו גם של המדינה, כתוצאה משקיעתם של ההרכבים הפוליטיים המסורתיים.

כיוון שהפריסה המרחבית המגובשת אבדה לטובתה של תצורה מורפולגית בלתי נראית, נוצרה השתרשות מתחייבת של בידוד אישי, אינטראקטיבי. נוצרה אטומיזציה של הפרט. בתהליך מואץ זה, היחיד נמצא בהמתנה לשיבה למולדת, אך אין לו מנוס מהחיים בפרוור.

ההתפשטות האורבנית האינסופית צועדת יחד עם הקריסה האורבנית הפנימית. שתיהן יחד הכחידו את ההבחנה בין איכלוס עירוני להתיישבות קולוניאלית. הן מטשטשות את הנתינות הלאומית, את עצם המחויבות להעניק אזרחות פוליטית משמעותית לאוכלוסיות המצויות תחת סמכות. הפרדה בין נתינות קולוניאליזם לנתינות ממלכתית היא בלתי מעשית לחלוטין, לנוכח התהליכים האורבניים האלה. תחושת הכליאה במרחב הקיברנטי משותפת לכל המגזרים. 

שני הצדדים חיים על הסקלה של הישרדות אינדיבידואלית. לכל אחד משני סוגי הנתינים יש, בפועל, זכויות וחובות שמשווים את מעמדם. הנתין ה''קולוניאלי'' פטור משירות צבאי ומחובות אזרחיות נוספות. הוא מסוגל לבנות את ביתו הפרטי על אדמת המדינה מבלי להשיג היתרי בניה, לא לשלם מיסים, להתחתן עם נשים אחדות ועוד. הנתין ה''ממלכתי'' מחויב בציות לכל חוק, קלה כחמורה, והשלטונות מנצלים כל הזדמנות להטיל בו שררה. שני סוגי האזרחים נהנים מביטוח סוציאלי ובריאותי בסיסי חינם. הקשרים הכלכליים ביניהם הם רבים ומגוונים ביותר.

הקולוניאליזם הבינלאומי המסורתי המוחצן, שהתאפיים בכיבוש שטחים רחוקים מהמולדת, הפך כיום לקולוניאליזם מופנם, שנשלט על ידי תאגידי הטכנולוגיה והתיקשורת הגלובליים. העיר המסורתית קרסה לתוך עצמה והתפוררה. מרכזי הערים הגדולות ברחבי תבל הפכו לסלאמס. 

האינטראקטיביות המיידית של הטכנולוגיות גרמה לשקיעת ערך כוח העבודה האנושי המקומי. היא מעניקה עדיפות לריכוזיות המונופוליסטית הרב-לאומית. זאת אידיאולוגיה השוללת את שלטון תנועות החופש הלאומיות. היא יוצרת נישות מנוגדות לשאיפת הניהול העצמי. היא תואמת לתביעה למדינה מינימלית שמציגים הכלכלנים. תביעה זאת מאפשרת יצירת טכנולוגיות שאינן צריכות תעסוקה מלאה ונוכחות ממשית ומעשית של עובדים.

שאיפת הריבונות כיום היא תסמין של חיפוש משותף ובו־זמני של תאוצה. זאת תאוצה המאפיינת את אי ההפרדה הקיימת בין כל המעמדות העירוניים העכשוויים, בלי קשר לזהותם הלאומית. שאיפת הבידוד הפוליטי היא בעלת מימדים מופלגים, וכוללת את כל מגזרי האוכלוסייה. תנועות איכות הסביבה האנטי ממסדיות הציגו זה מכבר את מימדיהן העצומים, לדוגמה בתנועות ההישרדות הצפון אמריקאיות. תנועות ההישרדות גם יכולות לשמש אבן בוחן לגבי סיכוייהן האבסורדיים כתרבות נגד. 

כיום, השיבוש המרחבי הפך לשיבוש הזמן. הארעיות הפכה למושג מפתח בתחום התעסוקה. האבטלה הטכנית, התעסוקה הזמנית, פיזור נטל המשכורות, פיצול מערך העבודה, פיצול המגורים, פיצול המשפחה, וכן הלאה, הפכו לסימן ההיכר המובהק של החיים בימינו. בנוסף לכך, נוצרה תרבות רשתות חברתיות באינטרנט, המבוססת על עקרונות דומים של ארעיות. 

המשפחה המסורתית והקהילה, שהיו  אבני הבניין של הזהות הלאומית, נעלמו. הן התפרקו בעקבות אורח החיים המודרני. להתפרקות זאת יש גם השלכות שליליות למעמד האזרחות, כיוון שהיא מאפשרת חוסר ציות למוסדות המדינה, כמו באמצעות מרד מיסים והיעדר משילות. אין עוד מרכז אזרחי של ממש, אין כמעט מרכז פוליטי בעל ערך. הנשק האמיתי הוא קודם כל העמדה, המערך וההכוונה של הכוחות הנוכחים בפריסה המערכתית  העכשווית, הנוטה לנטרל באופן מוחלט את הקשרים בין  האזרחים, את יחידת השכנות.

כתוצאה מכך, התפתחות הטרוריזם בימינו היא מוגבלת. לטרור אין היום שום קשר למעשי. למעשה, אף פעם לא היה לתנועות הטרור הלאומיות השונות קשר להתנגדות לקריסת המערכות העירוניות המסורתיות. הן ביטאו קשר אוטופי למולדת, בזמן שארץ כיסופיהם הפכה זה מכבר לפרבר.

גופי  טרור מסורתיים הם כיום, במציאות של ערי העל המתפשטות וקורסות בו זמנית ללא שליטה, בלתי יעילים ובלתי רלבנטים. ראשית, הם קמו כדי להציג חזון אוטופי מופרך של מולדת, אך לא על מנת להתמודד עם הנושא האורבני כמו שהמציאות מחייבת, בדרך של הצגת אלטרנטיבה עצמאית להתחדשות עירונית. שנית, הם פועלים בחברה מתפוררת, כי המשפחה והקהילה המסורתית, שהן המקור להתנגדות מאורגנת קלאסית, אינן קיימות יותר עבור כל תושבי ערי העל. שלישית, הם פועלים באסטרטגיה מיושנת, של הנשק הקונבנציונלי, בעוד שהמפתח כיום הוא הנשק הטכנולוגי, המבוסס על מהירות. 

הקידמה הטכנולוגית הצבאית, שמכתיבה כיום את קבלת ההחלטות הפוליטית, מאופיינת בטילים הבליסטיים.  הכול מובן כיום במשכי זמן קצרים ביותר, דקות אחדות ולעיתים עוד פחות. דוקטרינת המטח הראשון טוענת שכדי להשיג את היעד, יש לשגר את טילי הגרעין בטרם עזבו אלה של האויב את הקרקע. מאפיינים אלה דומים למאפייני הפעולה של כלי הטייס הבלתי מאוישים, שהם כיום כלי הנשק הנפוץ ביותר במלחמה נגד הטרור.

על מנת להצליח להתבטא, על גופי ההתנגדות הפוליטיים למיניהם לאמץ חשיבת קוואנטום מהירה כבזק, מבוססת על זמן ולא על מרחב, ולפעול בניידות מכסימלית, על פי יוממות, בין מרכז לשוליים, בטריטוריה שבה הם נמצאים. המהירות גם מחייבת לפעול בהתקפיות במקום במגננה. זאת תוך הסיכון של אבדן זהות עצמית, האופייני למקבלי ההחלטות הקוואנטיות. הם מסתכנים גם בחוסר תמיכה מצד הציבור, שעסוק בניהול זמן במירוץ טכנולוגי ואינפורמטיבי, ובהבטחות פוליטיות חסרות בסיס, בסביבה עירונית שאיבדה את זהותה המקורית. 

המאמר נכתב בהסתמכות על ספרו של פול ויריליו ''המרחב הביקורתי'', בהוצאת רסלינג.

הסגנון והתוכן של פול ויריליו

ציטוטים מתורגמים של פול ויריליו, ההוגה הפוסט-מודרניסטי הצרפתי, מתוך הספר: The Virilio Reader, העורך ג'יימס דר דריאן:

הערה מקדימה: הקריאה בכתביו של פול ויריליו היא קריאה אוראלית. הוא מובן היטב כאשר מקריאים אותו. זאת כי למילה הנשמעת יש את היכולת, בזכות משך הזמן של שניות ספורות הנדרש להשמעתה, להתעכב על הדימוי החזותי במשך פרק הזמן המתאים לפענוחו, וליצור את הגרוי השכלי המתאים לפענוח, דבר שאינו אפשרי כאשר העין חוזה בדימויים שמתחלפים בלי הרף, מה שקורה בעת קריאה אילמת, או במציאות היומיומית בכלל. בכך דומה ויריליו להוגי דעות צרפתים פוסט מודרניים נוספים, וביניהם גסטון באשלר, שגם אותו מתקשים להבין עד שנכנסים לנעליו. לפיכך, כל קריאה של תקציר או סיכום של כתביהם היא חסרת ערך. יש לקרוא קודם את המקור על מנת להבין במה מדובר, כמו שקוראים שיר.  

הרושם מהדמות של פול ויריליו היה של אדם גאה אך ביישן משהו, ללא שום מאפיין שמציין רבים מהפילוסופים החדשים. הוא היה פופולרי וקיבל הזמנות רבות לנאום, אך מימש רק מעטות. הוא נולד ב-1932, ובילדותו חווה מפגש ראשון עם המהירות של מכונת המלחמה, בתחילת מלחמת העולם השנייה, כשהאזין לרדיו בעיר הולדתו נאנט, שמע שהגרמנים הגיעו אליה, וכמעט בו זמנית , שמע את קול הטנקים מחוץ לחלון שלו. זה היה החיכוך הראשון שלו עם מלחמת הבזק. גם ההפצצות האוויריות הכבדות על נאנט הותירו רושם עמוק עליו, שכן הן הרסו את העיר לחלוטין. הוא התגייס להילחם במלחמתה של צרפת נגד אלג'יריה, לפני שפתח בקריירה של הוראת אדריכלות עירונית. בין לבין הוא למד את אומנות יצירת הוויטראז'. הביוגרפיה הרשמית שלו מתחילה בדרך כלל בכהונתו כפרופסור (1969), מנהל כללי (1975) ונשיא (1990) של ה- Ecole Spéciale d'Architecture.

לצד תרומתו לפילוסופיה של הטכנולוגיה והחברה, ויריליו כתב מספר רב של מסות ומאמרים אודות קולנוע, אמנות, אדריכלות ונושאים דיפלומטיים-צבאיים עכשוויים.

ויריליו מייצג את ניצחון כוח הרצון, האינטלקט והאמונה על היעדים הטכנולוגיים של המודרניות העכשווית. ויריליו מאמין שתאונות משחקות משחק כפול, הן כאסון והן כאבחנה של מצב האדם. הן יכולות לשמש כלי כפירה רב עוצמה בכוחותיהם של אלוהויות הטכנולוגיה החדשות.

כישרונו של ויריליו למעבר מקורי, ולעתים קרובות בלתי צפוי, מדיונים רגילים לכאורה לסינתזות ביקורתיות עמוקות, לעיתים טרנסצנדנטיות, דורש תשומת לב מיוחדת למשחק הגומלין בין האקטואלי והרטורי. הוא מסוגל, בין השאר, לבצע את המעברים הללו - שאותם אפשר לתאר בצורה הטובה ביותר כסינתזות מקריות - בזכות הרגישויות הספציפיות של השפה והתרבות הצרפתית, שלא ניתן לשחזר בקלות בשפות אחרות.

מה שנראה לאחדים כראוותני, אחרים יחשבו כמענג. לפעמים המשפטים המסורבלים האלה נראים כלא יותר מאמצעי יעיל להעברת מידע גולמי. במקרים אחרים מלאכת הקריאה שלו כרוכה בזיהוי רגעים שבהם מתרחש שינוי בהתרשמויות ממה שנראה בהתחלה מידע בלבד, לעבר מה שמסתכם בסופו של דבר, בצורה כמעט אקראית - מכוח שפע צרוף, שפע מסחרר של הפניות - כאחת מאותן סינתזות ייחודיות. ניתן לתאר את משימת הקריאה בכתביו בצורה הטובה ביותר כתחושה, קירוב או אפילו ניחוש באופן שחותר לקשר מסוים.

גלישה באינטרנט, היפרטקסט ודברים אחרים הקשורים למחשב, משתלבים היטב עם הסגנון והתיאוריות של פול ויריליו, לגבי השפעת המהירות על העולם המערבי כפי שאנו מכירים אותו. כשמטפסים על עץ האינטרנט, אפשר למצוא את הקריסה המוחלטת של המרחק, המלווה בהפחתת זהות רדיקלית. אובדן המבט הכולל, כמו גם הזהות המקורית של האדם, אופייניים לגלישה בחיפוש אחר מידע, על פי מילות מפתח שונות. בני האדם מתדלדלים, נעלמים לתוך הספירה, מתרחקים מהכל. מושג מעניין, משהו שרגע אחד היה כל כך קרוב, לכאורה כל כך משמעותי, הופך בבת אחת לשום דבר.

ויריליו אינו הראשון שהבחין בצד האפל הזה של ההארה אשר, על פי רוב, היתה השובשינה של נישואים מאושרים ומתקדמים בין העצמי, ההגיון והטכנולוגיה. אזהרות קודמות לגבי הסכנות האפשריות של טכנולוגיות השכפול הושמעו בעוצמה ובשכנוע.

הראשון כמעט בכל רשימה הוא וולטר בנג'מין. בגרמניה, בשנות ה-1930, הוא הבחין כיצד אמנות משוכפלת מכנית, במיוחד קולנוע, הופכת שימושית עבור הפשיזם, לצורך עיבוד הפוליטיקה לאסתטיקה, עם היתרון של גיוס ההמונים למלחמה מבלי לסכן את יחסי הקניין המסורתיים. במאמרו, "אמנות בעידן השכפול המכני", הוא צופה את הקישור שמתאר ויריליו בין הטכנולוגיות של האצה ומלחמה. הוא מביא כדוגמה מוקדמת את חסיד המהירות האיטלקי, הפוטוריסט פיליפו מרינטי.

שני הוא גאי דבור [Guy Debord], מנהיג תנועת ''הסיטואציוניזם'' [Situationniste] בצרפת בשנות ה-1950 וה-1960, ומחבר הספר הקצר אך רב ההשפעה, Society of the Spectacle. דבור סקר את התפשטות הספקטקל, הפטישיזציה של הדימוי ועלייתה של חברת הצריכה. הוא צפה את כישלון הפוליטיקה הקונבנציונלית בארועי מאי 1968 בצרפת.

שלישית, יש את התובנות החוץ-תחומיות של מישל פוקו אודות טכניקות שליטה פוליטיות הנובעות מפאן-אופטיקה. ללא חשש מהאשמה בהעתקה, ויריליו לוקח את מודל הפאן-אופטיקה של פוקו לרמה על אנושית של משמעת ושליטה, ומציע אנליזה של האופן שבו טכנולוגיות חדשות של פיקוח וארגוני שליטה, שהומצאו על ידי בריתות אסטרטגיות של הקהילות הצבאיות, התעשייתיות והמדעיות, חוצות את הגבול למגזר האזרחי והפוליטי, ויוצרות ממשל גלובלי של פחד.

כל ההוגים הביקורתיים הללו, ורבים אחרים, סיפקו תובנות חשובות לגבי ההשלכות הפוליטיות והחברתיות של הופעתן של טכנולוגיות שכפול חדשות. יחד עם זאת, הם נראים בלתי מעודכנים, תקועים במקום, בהשוואה לחוסר המנוחה המתהדר, אך עם זאת עדכני, של ויריליו. על פיו, ההתפשטות של מערכות וירטואליות במהירות גבוהה בזמן אמת, קולנועיות, גלובליות וברשתות מחשבים, שינתה לנצח את האופן שבו אנחנו רואים, ואת מה שאנחנו יודעים.

במאמר שהופיע במקור ב-Le Monde Diplomatique, ויריליו ממפה את ההשלכות החברתיות הנובעות מכך: מה שעומד לפנינו הוא הפרעה בתפיסה של מהי המציאות; זה הלם, זעזוע מוח נפשי. והתוצאה הזו צריכה לעניין אותנו. מדוע? כי מעולם לא הושגה כל התקדמות בטכנולוגיה מבלי להתייחס להיבטים השליליים הספציפיים שלה. ההיבט השלילי הספציפי של אוטוסטרדות המידע הללו הוא בדיוק אובדן ההתמצאות כלפי האחר וכלפי העולם. ברור שאובדן האוריינטציה הזה, חוסר ההתמצאות הזה, עומד להוביל למשבר עמוק שישפיע על החברה ומכאן על הדמוקרטיה. בחברות שבהן שוררים תנאי ייצור מודרניים, כל החיים מציגים את עצמם כהצטברות עצומה של מופעי ראווה. כל מה שמוחשי התרחק לעבר הייצוגי.

בקיצור, וירטואליות הורסת את המציאות. לכאורה, אולי לא הפסד גדול; אבל ויריליו שם לב לנזק שנגרם לאתוס המציאות גם במרחב הציבורי הפיזי, הפגיע ביותר, שבו אנשים מקיימים אינטראקציה משמעותית. עבור ויריליו, הקשר ההדדי בין מערכות וירטואליות אינו פותח סדר יום דמוקרטי חדש, אלא סדר חדש של נוכחות מרוחקת ובלתי אישית. האינטראקטיביות בקצב גבוה הופכת, טכנית ומילולית, לתחליף לקשר הבין אישי בקצב האיטי יותר של מערכות פוליטיות מסורתיות. הוא רואה באדם המודרני מעין לוח מטרה ממוקד וירטואלית, אשר התרוקן מתוכן וננטש בעקבות הקריסה הפוליטית, שהותירה אחריה שובל של הריסות נוצצות.

קריאה בכתבי  ויריליו, בהכרח, מותירה את הקורא לעיתים בתחושת הפרעה נפשית, שבדרך כלל מתווספת לחוויה של ורטיגו, שכן מהירות היא לא רק הנושא, אלא גם הסגנון של ויריליו. במשפט טיפוסי של ויריליו, שלעתים אורך פסקה שלמה, הרעיונות עלולים להתחמק. רבים מהם ממוחזרים בספרים מאוחרים יותר. חלקם, הנהנים מהגדרות אמפיריות חדשות, בולטים כמו אבני חן מלוטשות. כמעט כולם מספקים תפיסות שונות בתכלית אודות ההשלכות החברתיות של כוחות טכנולוגיים, והם חופשיים מהניתוח המקובל.

טענה חשובה ומרכזית מאוד בספריו היא ''מרחב קריטי'': הקולוניאליזם הבינלאומי של התקופה התעשייתית, האימפריאלית הפך להיות מופנם בעקבות חוסר התיעוש וההתיישנות של המרכזים העירוניים, ומוחצן בעקבות הצמיחה המהירה של ערי על טרנס-לאומיות וטרנס-פוליטיות. ערי העל נמצאות בתהליך קולוניזציה פוסט-תעשייתית.

ויריליו ראה עצמו בקיא בהילכות הפיזיקה המודרנית, של תפיסת העולם הסימולטנית, עם עיקרון אי הוודאות, שעל פיו המציאות תלויה בעיני המתבונן. תובנותיו מנומקות לעיתים מנקודת המבט של תורת היחסות הפוסט-איינשטיינית, שלא רק נראית כמתעתעת בחוקי ההיגיון הבסיסי, אלא גם כמפרה אחדים מחוקי היסוד של הפיזיקה. חוסר היכולת של השפה לתיאור תוצאות של ניסויים פיזיקליים חדשניים, ואת תחום מכניקת הקוונטים בכלל, נפגש עם נקודת המבט של ויריליו. ייתכן והקורא צריך בשל כך לערוך פה ושם מאמץ שכלי על מנת להבין אותו. עם זאת, על אף המושגים העקיפים  או הטענות התיאורטיות המוגזמות של ויריליו, כל תובנותיו צולחות בהצלחה את המדמנה של הניתוח הפוליטי הקורקטי.

על פי תכונה זו בלבד, אין ספק שהוא משתייך לחבורת בנג'מין ואדורנו, דבור ובודריאר, פוקו ודלז, בארת ודרידה. הוא לקח את הבנתנו את היחסים הדיסקורסיביים בין טכנולוגיה, חברה ופוליטיקה לרמה גבוהה יותר, למישור של תודעה פוליטית ביקורתית. עם תחילת המילניום החדש הוא בולט, יותר מכל עמיתיו, כחדשן רעיוני ופרובוקטור אינטלקטואלי, מי שהולך עד לקצה ורואה מעבר לאופק המסורתי של המודרניות.

יחסי תלות בין האדם לסמארטפון

קיימים יחסי תלות בין האדם לסמארטפון ולמירקע האינטראקטיבי בכלל. 

דברים רבים ומרתקים קורים בין הרגע שבו האדם מחליט לצפות במירקע ולהפעיל אותו, עד לרגע שבו הוא מתמקד בו באמת. 

אפשר להביא לדוגמא את המאמץ החינוכי הרב שהושקע בניתוק תלמידי בתי הספר מהסמארטפונים האישיים, שהפכו ל'שמיכי' שלהם, לאחר שחזרו לבתי הספר במהלך מגיפת הקורונה. 

היחסים בין האדם למסך הם יחסים של צמד בינארי, כמו אדם וחווה. יש קשר סימביוטי בין האדם לסמארטפון. האדם והסמארטפון שלו הם צמד בל יפרד, צמד שאותו אנו רואים בפועל כל הזמן, בדמות האנשים השקועים בו מולנו. 

בהמשך לכך, בני האדם בחברה המודרנית הם חלקים בפסיפס, כמו וויטראז'ים בקתדרלות. כל אדם, שהוא חלקיק, הוא התגלמות בזעיר אנפין של השלם. הפסיפס מסביר את התנהגותו של כל אדם, עד לאחרון האזרחים והחיילים, כחוויה הוליסטית המקבילה לזאת של ראש מקבלי ההחלטות. למרות חלוקת התפקידים האינסופית, למרות שהמדינה והצבא נשלטים על ידי אליטה מצומצמת, הרי שכל החלקיקים במדינה, בני האדם, מתפקדים כל אחד גם הוא כשלמות אוטונומית.

תוכנית חיסכון לעסק באינטרנט

ההשקעה הכספית הישירה הנדרשת לצורך הקמת ותפעול עסק באינטרנט היא מעטה, יחסית. אך הרגלי צריכה קיימים עלולים לגרום לשריפת מזומנים. יזמי אינטרנט חדשים עלולים לגלות בתוך חודשים אחדים כי תקציבם אזל, ונטל הוצאות משק הבית מחייב אותם לחזור לשוק העבודה.
להלן תוכנית פעולה לשמירת תקציב מאוזן. זאת רשימת השינויים החשובים ביותר שיש לעשות בהרגלי הצריכה האישיים. אלה אינן רק פעולות חיסכון. השינויים מבטיחים באותה עת גם שיפור משמעותי באיכות החיים.

· דיור
האינטרנט מעניק הזדמנות יוצאת מהכלל לקצץ בסעיף הדיור. אפשר לעבוד ממקומות מרוחקים, זולים אך איכותיים למגורים.
בדירה עצמה אפשר לצמצם את מרחב הפעילות לשולחן נייד בו מאוחסן המחשב, ולשבת בכל מקום פנוי.
אפשר לוותר על כונניות הספרים הגדולות, כיוון שרוב הספרים מגיעים כיום כקבצי מחשב.
מי שעובר לצפייה בסרטים והאזנה למוזיקה באינטרנט באמצעות המחשב האישי, חוסך את הכסף הדרוש לטלוויזיות ומערכות סטריאופוניות.

· המכונית
המכונית אינה נחוצה למי שעובד מהבית. היא גורמת הוצאות כספיות גבוהות גם למי שאינו נוסע בה, בצורת פחת, ביטוח ועוד. אם המכונית מיושנת כדאי לזרוק אותה מיד למגרש הגרוטאות, ולא להתאמץ למכור אותה. החיסכון בעלויות ההחזקה הוא כה רב, שההפסד מתאזן בחודשים ספורים.

· תחבורה ציבורית
הליכה רגלית או נסיעה באופניים מאפשרים הגעה מהבית למקומות רבים באופן מהיר ונוח. מרבית השירותים הנדרשים לאדם נמצאים במרכז מסחרי, הנמצא בטווח הליכה יומית בריאה הלוך וחזור. אוטובוסים ואמצעי הסעה המוניים אחרים דורשים זמן המתנה ארוך ועושים דרך מפותלת.

· חשמל
לגולש המקצועי באינטרנט מומלץ להצטייד בחליפת סקי איכותית לעונת החורף. כאשר לבושים בחליפה כזאת אין צורך להדליק תנור חימום, ואפשר ליהנות מחלון פתוח ואוויר צח גם בימים קרים. יופיין ונוחותן של חליפות אלה עושה אותן להולמות לכל היממה.

· טלפון ודואר
תוכנות חינמיות מאפשרות בימינו שיחות חינם בין כל קצווי תבל, כולל שיחות וידיאו.
האימייל הוא תחליף מעולה למכתבים פרטיים ומסחריים. החיסכון בכסף, זמן ומאמץ, שנוצר בעקבות המעבר למכתבי פרסומת באימייל לעומת הפליירים המודפסים של פעם, מהווה לבדו תמריץ משמעותי לעבור לעבודה מול המחשב.

· כבלים ולווין
לשירותים אלה אין הרבה מה להציע ליזם האינטרנט. מזה שנים שהמדיה החזותית עברה לשכון ברובה באינטרנט, באינספור ערוצים המאפשרים צפייה בסרטים לפי התאמה אישית.
מי שעובד באינטרנט הוא למעשה מפיק מדיה בעצמו, התורם יצירות מקוריות לזירה.

· עיתונים ומגזינים
כל המידע המעודכן נמצא באינטרנט, וקל למצוא בו חומרים באמת מעניינים לקריאה. בנוסף, כל הכוחות שיש לקריאה דרושים לאינטרנט.

· המחשב
אין צורך במחשב וציוד היקפי יקרים. מוצרי מחשב ותוכנה מוכרים ונפוצים הם אמינים יותר מהסחורה החדישה והמתקדמת ביותר, אשר נוטה לסבול מבעיות הרצה.
המחשב צריך לפעול באופן מושלם. הוא משקף את החיים. העובדים מולו תלויים בו כמו באוויר לנשימה.

· לימודים
יש באינטרנט אפשרויות למידה עצמית מצוינות חינם אין כסף, בפרט בנושאי הקמת אתרים, גרפיקה, ועצות בסיסיות לשיווק.
אין צורך להשקיע באאוטסורסינג. מה שמישהו אחר מוכן לבצע בתשלום, ניתן לבצע באופן עצמאי באמצעות תוכנה מתאימה.

· אוכל
בישול ביתי של מצרכי מזון גולמיים שניקנו בשוק הוא הרבה יותר בריא, טעים וזול, לעומת המזון המוכן למחצה שנמצא בסופרמרקטים.
מצרכי המזון העיקריים כמו: מיני מאפה, קטניות, ירקות ופירות, בשר ומוצרי חלב, נמצאים בשוק בשפע רב יותר מאשר בסופרמרקט, ומחירם נמוך בהרבה.
הבישול של מאכלים בסיסיים הוא פשוט, ויש שפע מאגרי מתכונים באינטרנט המותאמים לכל נפש.
כדאי גם לעבור לבישול חסכוני בזמן, כדוגמת תבשילי קדירה, המספיקים לשבוע שלם ואינם דורשים זמן ממושך להכנתם.
אפשר לוותר גם על המזון המהיר שרגילים לאכול בחוצות באמצעות הכנת מתכונים שדומים למזון מהיר, ולקיחתם כצידה לדרך.
החיסכון הכספי הוא עצום, ומראה המקרר המלא הופך מחזון למציאות.

· מוצרים ביתיים
כדאי מאד לנצל את מיומנויות הגלישה באינטרנט לצורך השוואת מחירים וקניה באינטרנט. שיטת קניה זאת היא זולה, בטוחה, נעימה ומהירה.
המוצר מגיע ישירות הביתה, וכך נוסף חיזוק לחווית העבודה מהבית.
שווקים אלטרנטיביים מגוונים בקרבת הבית מציעים מוצרי צריכה בלתי מתכלים באיכות טובה. החיפוש המוקדם באינטרנט אחר המוצר המבוקש, הופך את הקניה בשווקים פשוטים אלה לחוויה אסתטית.

· פיננסים
כשעובדים מהבית קל הרבה יותר לנהל מעקב הוצאות שוטף, לשלוט בהוצאות, ולתקן וליעל את התקציב הביתי.
ההוצאות הבלתי צפויות נמוכות הרבה יותר, בזכות אורח החיים הרגוע.
קל גם לצמצם את השימוש בכרטיסי אשראי.
קל יותר לנהל באופן עצמאי את תיק ההשקעות האישי, כדי שיהיה רווחי יותר מאשר דרך הבנק, באמצעות שפע התוכנות והמידע בתחום זה באינטרנט.

· מיסים
רצוי מאד לשמור על פרופיל נמוך בהגדרת העיסוק, שהינו עסק של אדם אחד.
לא כדאי להכריז על הקמת עסק עצמאי. פתיחת תיק במס הכנסה מביאה עימה הוצאות קבועות, גם למי שאין לו עדיין הכנסות.
עדיף להיות פרי לאנסר, ולהירשם כשכיר בחברה המתמחה בכך, שדואגת לתשלומי המס השונים, מספקת קבלות ומשלמת משכורת על פי התקבולים שמועברים אליה.

· עבודות ביתיות
עבודות ביתיות כמו: שיפוצים, בישול, תפירה, גינון, וכדומה משלימות את העיסוק המרכזי.
היכולת לבצע מיומנויות אלה חייבת להיות שיקול חשוב במכלול המרכיבים המשפיעים על ההחלטה לעבוד מהבית, כיוון שחייבים לגוון את הישיבה מול המחשב בעיסוקים נוספים.

· סביבה חברתית
האינטרנט הפך להיות לאמצעי הקשר החברתי החשוב ביותר באמצעות הרשתות החברתיות הרבות והמגוונות שבו.

ביקורים בגן החיות, התיאטרון, המוזיאון, הספרייה הציבורית וכדומה, הם בילוי פנאי חיוני עבור מי שעובד מהבית. כנ''ל לגבי הרצאות ופעילויות שונות במרכז הקהילתי, היכרות עם אנשים טובים מהסביבה, וישיבה בבתי הקפה.
כדאי ללכת להתפלל פעם בשבוע ולעסוק בפעילות התנדבותית. ההתחזקות הנפשית המתקבלת מכך היא רבה מאד.

· כושר גופני
הליכה רגלית או רכיבת אופניים הן פעילויות גופניות בריאות מאד. אפשר להשלים אותן באמצעות ציוד כושר גופני ביתי, ולוותר על המנוי לקאונטרי קלאב.
מסלולי ההליכה היומיים הם גם דרך להתחבר אל הטבע, דרך משעולים נסתרים ופינות ירק בלב בעיר המלאים צמחיה ומים, ומעניקים שקט נפשי רב.
רצוי למצוא מסלולי הליכה נוספים, כמו בטיילת, בחוף הים ובפארק, ולגוון כך את הפעילות הגופנית.

· חופשות
חלומות על חופשות יקרות בחוצלארץ נוגדות את האווירה הבינלאומית של האינטרנט. החלפת ארבע קירות בבית בארבע קירות בבית מלון אינה בריאה.
חופשה באוהל בחיק הטבע ובפסטיבלים אלטרנטיביים היא הרבה יותר כדאית.
ציוד המחנאות המודרני מאפשר שהיה נעימה בחיק הטבע למשך זמן ממושך.
פסטיבלים אלטרנטיביים הם זולים. הם גם מוסדות בריאות, זירה להיכרות חברתית, ושוק פוטנציאלי.

· שמירה על פרופיל נמוך
האינטרנט הוא סביבת עיסוק יוקרתית. הוא מקור מידע, סביבה חברתית ושוק עצומים. מתגלגלים בו סכומי כסף עצומים ופועלים בו אנשים מכל העולם.
לכן העבודה בו דורשת ריכוז רב.
מי שמתהדר בפני כל בכך שהוא עובד מהבית באינטרנט, ימצא עצמו במהרה מוסח דעת, ועלול לאבד את מקורות ההשראה שלו.
מעבר לזאת, מי שנאלץ לנסוע מרחק רב כל יום לעבודה משעממת עלול לקנא.

כל השינויים שתוארו מבטיחים בו זמנית שיפור משמעותי באיכות החיים וחיסכון עצום בכסף.
כדאי לבצע כל סעיף במלואו לפני שעוברים לסעיף הבא, כדי שהתהליך יתרחש בטבעיות.
שינויים כלכליים נראים פשוטים לכאורה, אך דורשים למעשה מאמץ רב, כיוון שקשה להיפטר מהרגלי צריכה קיימים.

ניתן לחיות בתקציב אישי של כמחצית ממשכורת המינימום, וליהנות מרמת ואיכות חיים גבוהים יותר מאשר של מי שמרוויח משכורת ממוצעת.

רוב מקבלי המשכורת הקבועה משקיעים כסף רב במכונית, בקניות במרכזי קניות ובתקשורת המונית. נותר בידם מעט מאד כסף, זמן וכוח לדברים החשובים באמת.
מסיבה בלתי ידועה, יזמים ללא הכנסה קבועה סובלים מתדמית נמוכה, חרדה, ותחושת אי יציבות כלכלית.
הדברים הטובים ביותר נמצאים מתחת לאף, והם בחינם.

לאחר השלמת כל קיצוצי התקציב, אפשר להתפנות להשקעה איכותית באינטרנט.
כלכלת האינטרנט היא כלכלת מידע. הכסף שמשקיעים באינטרנט הוא כסף מידע. הוא מקנה מידע בונה, ולכן מעניק רווחה נפשית גדולה פי כמה מאשר סכום כסף זהה המושקע במוצר צריכה.
הכסף הופך להיות מושג מופשט ולדבר יש השפעה מזככת על הנפש.
אפשר להרהר שעות על כל שקל לפני שמוציאים אותו.
זה טוב וכך צריך להיות.

הכסף אינו אלא השתקפות צלם האדם בהמון.

קומפיוטר או קומפוט - המחשב הוא מעבד מזון

הקומפיוטר אינו הארץ המובטחת. יש בו שגיאות תוכנה ותקלות טכניות רבות, המעכבות את האדם הממוצע מתיפעול רצוף, ושולחים אותו למסע צליינות אינסופי של חיפוש אחר אוצרות אבודים של מיומנות טכנית.

צרכני הקומפיוטר המיואשים חייבים להתגבר על מפח הנפש הזה, הגורם להם לחוש כאילו שיכלם הפך לקומפוט. יש עצה אחת בנדון, העשויה לעזור בפרט לנשים ולחובבי הבישול. העצה היא להתייחס לקומפיוטר כאל מיתקן לעיבוד מזון.

כמו בבישול, הקומפיוטר מעבד מרכיבים שונים, שהם המידע המוכנס לתוכו. לכן הצעד הראשון הוא לבדוק אם יש בו מספיק זיכרון פנוי, כמו שבודקים את המצרכים לפני שמתחילים לבשל.

ניתן לעשות זאת באמצעות לחיצה אמיצה עם המקש הימני בעכבר על סמל הדיסק הקשיח, שבדרך כלל מכונה C. רואים אז סימלון של עוגה עגולה, הפרוסה לשתי פרוסות. הפרוסות מייצגות את נפח הזיכרון הפנוי בדיסק לעומת הזיכרון בשימוש.

מרכיב חשוב נוסף מתחום האפייה המצוי בקומפיוטר הוא ה'עוגיה', COOKIE. העוגיות הן קבצים קטנים, אשר מוחדרים אוטומטית למחשב כאשר מבקרים באתרים מסוימים.

חלק ניכר מהעוגיות הן עוינות ועלולות לשבש את פעולת הקומפיוטר. חובה שתהיה במחשב תוכנה טובה להסרת עוגיות, ויש להפעיל אותה מידי יום.

חייבים כמובן לבדוק אם יש וירוסים, אחרת ה'מזון' יהיה מזוהם. תוכנת אנטי וירוס טובה מסוגלת לזהות ולהסיר וירוסים באופן אוטומטי, אך אין לסמוך רק עליה. יש להיזהר מלהוסיף לקומפיוטר תכנים חשודים.

בדומה לכלי המטבח, כולל המחשב רשימה ארוכה של אמצעים לעיבוד חומר הגלם הנכנס לתוכו, שרק בחלק קטן מהם משתמשים ביומיום.

ה'כלים' מופיעים בשורת ה'תפריט', שאינו תפריט של המנות המוצעות במסעדה, אלא של אפשרויות הפעלה טכניות שונות.

באמצעות כניסה ל'כלים' בשורת התפריט בדפדפן האינטרנט, ניתן למחוק מהקומפיוטר את קבצי האינטרנט הזמניים. אלה הם דפים שנישמרים כדי לחסוך את זמן ההורדה שלהם.

בשורת התפריט יש מספר פעולות נוספות שכדאי לבצע, וביניהן חסימת פריטים מוקפצים. אין הכוונה למוקפץ תאילנדי או סיני, אלא לדפי האינטרנט הקטנים והמעצבנים שנפתחים בעת גלישה לאתרים רבים.

בשורת התפריט יש גם מסננת. המסננת אינה לפסטה, אלא לאתרים שרוצים לחסום את הביקור בהם, כמו אתרים למבוגרים בלבד.

אם נמנעים מ'מזון מהיר' אז הקומפיוטר מתחיל לעבוד כשורה.

לוח האם, MOTHER BOARD, הוא חלק מרכזי בקומפיוטר שדואג לכל הצרכים הבסיסיים, כמו אימא יהודיה.

הקומפיוטר בכללו מורכב מ-CHIPS. הצ'יפים, או שבבים בעברית, הם רכיבים זעירים, המתחברים יחד ליצירת המחשב. הם מזכירים את הצ'יפסים הבודדים המרכיבים את מנת הצ'יפס המלאה.

השיטה הנפוצה ביותר כיום להורדת קבצי סרטים גדולים מהאינטרנט נקראת טורנט, TORRENT, מה שמזכיר לכולם עוגת טורט מפוארת שאוכלים ממנה בסתר.

אפשר לחזות עתיד בו המונחים של הקומפיוטר יילקחו ברובם מתחום הפעילות במטבח. במקום מונחים טכנולוגיים קשוחים, שאף אחד אינו יודע מנין באו ולמי הם פונים, אנשים יתחילו לכנות את כל חלקי ותהליכי הקומפיוטר במונחים ידידותיים יותר, מתחום מתכוני האוכל.

לחברת APPLE [תפוח], הייתה התחלה טובה בכיוון זה. אך הם פיתחו את הקומפיוטר MAC [שם משאית], במקום את CAKE [עוגה].

החברה הגדולה ביותר בתחום המחשבים, מיקרוסופט שעקפה את 'אפל', מורכבת מהמילים MICRO ו-SOFT. מילים אלה מתקשרות למזון. 'מיקרו' פירושו 'זעיר' ו'סופט' פירושו 'רך'. אלה תכונות שאנו אוהבים באוכל מהיר, ומצויות בשפע בשקיות החטיפים. מיקרוסופט נישאה על גלי ההצלחה יחד עם המיקרוגל, שהפך לחלק בלתי נפרד מהמטבח באותה תקופה שהמחשב הביתי נכנס לשימוש. המוצר המרכזי של החברה נקרא תוכנת 'חלונות'. זה שם ביתי, שמעורר תיאבון כמו מראה חלון המיקרוגל.

חברת 'גוגל' עשתה צעד ענק קדימה בתחום זה. השם 'גוגל' מתקשר מיד בדימיון ל'גוגל מוגל', ביצה רכה ששותים כשחולים, עם קצת חלב ודבש. אין פלא שהחברה היא כיום במקום הראשון ברשימת המותגים העולמית, ועשויה לעקוף בקרוב גם את מיקרוסופט בהכנסותיה.

גוגל השאירה הרחק מאחור את 'יאהו' מיתחרתה העיקרית, שדהרה עד אפיסת כוחות עם שם שמזכיר חציר. לו היתה יאהו משנה את שמה ל-HOT, 'חם', היו כולם מקשרים אותה מיד לאוכל חם וטעים. חברת כבלים ישראלית עשתה זאת, ומיד חזרה למסלול ההצלחה.

LAPTOP, המחשב הנייד, הוא מאד אופנתי. פרוש הפועל LAP באנגלית הוא ללקק. המפרסמים נותנים תחושה כאילו קל להפעיל את הלפטופ כמו ללקק גלידה. זאת למרות שמבחינות רבות המחשב הביתי, כמו אוכל ביתי, בריא יותר לשימוש.

אם נראה בקרוב חברות ומוצרי מחשב עם שמות כמו אננס, סטייק, קצפת ועוד, נקווה שהשם יצדיק את התוכן, ונישאר עם טעם טוב בפה.