29.12.2021

פיתוח דוקטרינת האויר הטקטית בצפון אפריקה בשנים 1940-43


בקמפיינים המוקדמים של מלחמת העולם השנייה, לא חיל האויר הבריטי ולא האמריקאי הצליחו לספק סיוע אוירי יעיל. ההבנה שלהם איך לבצע פעולות כאלה נעלמה במידה רבה. טייסים אמריקאים ובריטים אחדים הבינו חלק מהמרכיבים של אופן ניהול הסיוע האווירי, אבל הניסיון המבצעי נעלם, ולאף אחד מהכוחות לא הייתה דוקטרינה מפותחת לחלוטין. הניסיון המבצעי שנצבר במערכה בצפון אפריקה לימד את כוחות בריטניה וארה"ב לקחים רבים, כולל שיטות ליישום יעיל של כוח אוירי טקטי. הראשון מבין הלקחים הללו לפעולות אויריות טקטיות היה החשיבות של מודיעין אסטרטגי להבנת היערכות ותנועות האויב, וכיצד הדבר מיקד את מאמצי איסוף המודיעין המבצעיים בצורה חסכונית מאוד. על מנת לעשות שימוש יעיל במודיעין, הבינו בעלות הברית את ההכרח לשלוט בכוח אוירי טקטי ברמת פיקוד מתאימה, כזה שתהיה לו גישה לכל המודיעין הזמין. גישה זאת איפשרה לחילות האויר של בעלות הברית לרכז את הכוח האוירי שלהם מול מיטב המטרות הזמינות בעת הצורך.

מאמר מתורגם ב-PDF: פיתוח דוקטרינת האויר הטקטית בצפון אפריקה בשנים 1940-43