25.5.2018

ועידת ישראל לתעופה 2018

ועידת ישראל לתעופה 2018 התקיימה בתחילת חודש מאי, בקרית שדה התעופה נתב''ג, בנוכחות קהל של מאות רבות. המופיעים בכנס היו מבכירי עולם התעופה בארץ ובח''ול. הכנס היה מרתק ומקיף, ועסק בעולם התעופה על כל היבטיו.
להלן מושבי הכנס:

  • מושב 1- תעופה ישראלית 2018 – (מח"א לתעופה אזרחית, אילוצי ביטחון, ממשקי תשתיות אוויר וקרקע, תעופה במזרח התיכון, תעופה כנכס אסטרטגי)
  • מושב 2- כלכלה ותעופה - (היבטים כלכליים ברמת המאקרו הקשורים בעולם התעופה, ליסינג, מימון, כ"א ועוד)
  • מושב 3 - הגורם האנושי - (מחסור בטייסים, הטייס העתידי, תהליכי מיון, הכשרה והסמכה, הנדסת אנוש, רפואה תעופתית, אוטומציה בתא הטייס, מעבר השליטה מהאוויר לקרקע)
  • מושב 4 - חדשנות וסייבר בעולם התעופה - (אוטומציה, אוטונומיה, סייבר, מהפכת המידע, כלים בלתי מאוישים, תעבורה, בקרה, מערכות ניווט והנחתה, יזמות)

שני נושאים חשובים בכנס היו: שדה התעופה חיפה, המטוס החשמלי.

שדה התעופה חיפה היה נושא מרכזי בפאנל הראשון והחשוב, בהשתתפות בכירי חברות התעופה הישראליות. שררה אחידות דעים בין המשתתפים לגבי הצורך בפיתוח השדה, שאותה סיכם מנחה הפאנל ביכולת הדבר להביא לתוספת של אלפי מקומות עבודה לאזור, ולחסוך במקביל את הזמן הרב שנדרש להגעה לאזור נתב''ג הפקוק.

נושא שני, בעל קשר בלתי מבוטל, היה פיתוח המטוס החשמלי. בימים אלה מפותח בישראל מטוס מקורי בעל הנעה חשמלית לעשרה נוסעים. המטוס יהיה בעל כושר טיסה אוטונומי. הטיסה לנוסע לא תעלה בו הרבה יותר מאשר כרטיס אוטובוס. הוא מיועד לטיסות בקווים בין עירוניים. 
נציגת חברת אלביט הציגה, במסגרת הרצאה נפרדת, פיתוח ישראלי מהפכני שחיב להשתלב במטוס הזה. הפיתוח, שדומה למשקפי ראית לילה של חיילים, הוא של משקפי ראיה לטיסה בתנאי אל ראות, שיבטלו את הצורך בהכשרה היקרה של שדות תעופה ומטוסים לטיסות אלה. 
ההמצאה תביא להרחבה עצומה של מספר שדות התעופה שיהפכו לפעילים. בנוסף, חלק נכבד מהטיסות ברחבי תבל מתבטל כיום מחמת תנאי מזג אויר, והיכולת לאפשר תחבורה סדירה תמשוך נוסעים רבים.

על אף רוחב היריעה, מרבית הדוברים בכנס התאמצו להציג התמקצעות. חסרה היתה התיחסות לחשיבות התעופה כמו שמתבטאת בספר ''שואה ותעופה'': הצלחתה של כל מדינה תלויה באמצעי התחבורה שלה. חידושים בתחבורה היבשתית והימית יצרו שינויים חברתיים מרכזיים לאורך ההיסטוריה. המצאת המטוס והתפתחותה המואצת באה כהפתעה למין האנושי. 

1.4.2018

שוק אזורי בחיפה

שני קווי רכבת חדשים מגיעים עמוסי נוסעים לחיפה כל יום, בדרכם למרכז הארץ: קו אחד מבית שאן, שמביא איתו גם נוסעים מאזור נצרת, שעולים בתחנת עפולה. קו שני מכרמיאל, שמביא איתו נוסעים גם מאזור צפת והגליל העליון, עמק החולה ורמת הגולן.
כל סוחר טוב נוהג להציג את מרכולתו על אם הדרך, כדי שהנוסעים יקנו. הם גם נוהגים לעשות עסקים נוספים באותה הזדמנות. זה סדר העולם מימים ימימה.
לא כך בחיפה. הרכבות חולפות על פניה עמוסות נוסעים, וראש העיר לא מציג שום סחורה לראווה. הנוסעים חולפים מנומנמים ומפוהקים על פני העיר התעשיתית הדוחה והחולה, ומיחלים לרגע שיסיימו לחצות אותה. הם יודעים היטב שאין לו מה להציע להם, אפילו לא שלט "ברוכים הבאים בשערי עירנו".
כך התעלם מהמציאות ראש העיר גם בשנתיים שפעל בחיפה, בהצלחה חסרת תקדים, נמל תעופה בינלאומי צנוע. הוא לא טרח לארגן קו אוטובוס ממרכזית המפרץ, מרחק של פחות מעשר דקות נסיעה, שהיה משמש כשאטל בין תחנת הרכבת לטרמינל.
דוגמא נוספת: אזרחים מקומיים ותיירים רבים נהנים מסיור וקניות בשוק הכרמל בתל אביב ומחנה יהודה בירושלים. שווקים אלה ממוקמים לאורך צירים ארוכים ישרים, עם סמטאות שיוצאות מהן בזווית ישרה לעבר שדרות מקבילות, שמאפשרות את הרחבת השווקים. בשוק תלפיות בשכונת הדר בחיפה עולה התחושה של חוסר התמצאות ומבוכה. השוק בנוי על מדרון תלול, ואין לו מבנים, רחובות, מדרכות ודוכנים מסודרים.
עדיף שגם השוק העירוני בחיפה יהיה ממוקם לאורך ציר מישורי מרכזי ארוך, אשר יתפצלו ממנו צירי רוחב קצרים. המקום המתאים לכך הוא הוא מבנה השוק הסיטונאי הריק ברחוב קיבוץ גלויות, אשר כיום עומד שומם ברחוב ארוך, רחב, ומישורי זה, שריק גם הוא כיום ברובו.
מבנה השוק הסיטונאי נמצא במרחק של כ-200 מטרים בלבד מתחנת הרכבת הראשונה של חיפה, שכיום משמשת כחלק ממוזיאון הרכבת. צירי התנועה של המטרונית, וכביש אבן גבירול המהיר, הם עורקי תנועה ראשיים מקבילים נוספים, במרחק עשרות מטרים בודדים. סביב צירי התנועה המרכזיים האלה, שמרכיבים יחד את דרך המלך שחוצה את העיר חיפה בין דרום לצפון, ניתן לפתח שוק אזורי ללא הגבלה.
בתור התחלה, אפשר להקים במתחם השוק הסיטונאי הנטוש שוק שבועי נודד, כמו שוק רמלוד, אשר יתמקם ברחבה גדולה ומקורה.

29.3.2018

מה קורה בפייסבוק?

סדר הדברים הטבעי הוא בינארי: כוחות הטבע זורמים מנקודה א - הפלוס, לנקודה ב - המינוס, כמו האור והחושך בבראשית א'. 
החשיבה בשלוש, כמו שלושת האבות, השילוש הקדוש, וכל התובנות שמתחלקות לשלוש, היא פרי רוח האדם, ומייצגת חשיבה תלת מימדית. 
לכן המצאת הדיגיטל היתה, מבחינה מסוימת, נסיגה רוחנית, כמו לימים של ערב המבול הגדול. 
אולי כדאי להמציא את המחשב מחדש על בסיס של שלוש: פלוס, מינוס, אפס. אני, אתה, הוא. 
כדאי לחשוב על הפלוס, המינוס, וההארקה שיש בשקע החשמל, במקום על תקע ושקע בלבד.