25.9.2017

כוכב הלכת ונוס

כוכבי הלכת, ובפרט ונוס ומרס, מזוהים עם תכונות אנושיות, למרות שאין בצורתם דימיון למשהו מעולמו של המין האנושי. הן נקודות עגולות וזוהרות בשמים בלבד. אך חכמי הקדם אשר זיהו את מסלולם וקרבתם אלינו, נתנו להם תכונות אנוש באמצעות שמות מתוך סיפורים מיתולוגיים. להלן סיפור הפרכתו של אחד המיתוסים, זה של ונוס, מנקודת המבט של מדע האסטרונומיה המודרנית.


במרחק ממוצע של 108 מיליון קילומטרים, ונוס הוא כוכב הלכת השני מהשמש, ומלבד הירח, השכן הקרוב ביותר בחלל. במרחקו הקרוב ביותר, ונוס הוא רק 40 מיליון קילומטרים מאיתנו, מרחק זריקת אבן במונחים אסטרונומיים. עם קוטר של 12,040 ק"מ, ונוס הוא כמעט בדיוק באותו גודל כמו כדור הארץ, ומכונה לעתים קרובות אחיו של כדור הארץ. ונוס הוא גם כוכב הלכת היחיד במערכת השמש, מלבד כדור הארץ, שהוא בעל אטמוספירה משמעותית, כך שתמיד נראתה טבעית ההנחה כי ונוס חייב להיות דומה מאוד לכדור הארץ, והוא יכול בהחלט להכיל צורה כלשהי של חַיִים. 

אבל מסך העננים על ונוס הוא כה סמיך, עד שאי אפשר לראות את פני השטח שלו, ורוב ההיסטוריה האנושית היינו יכולים רק להביט אל העננים הלבנים היפים, הבהירים, ולתהות אם אכן יש גן עדן טרופי עצום מתחתם, מלא חיים.

רק ב -1962 פיתחנו את הטכנולוגיה לשליחת חללית לוונוס, כדי לברר בוודאות מה אורב מתחת העננים הבלתי חדירים, וכאשר החללית של מארינר 2 של נאס"א הגיעה סוף סוף לביקור בונוס, היא גילתה משהו מזעזע. למרות קרבתו והדמיון לכדור הארץ, ונוס התגלה כשונה ככל שרק ניתן.

אותו אפקט החממה שהופך את החיים אפשרי על פני כדור הארץ, עשה את החיים בלתי אפשריים על ונוס. אפקט החממה הוא תוצאה של גזי חממה מסוימים באטמוספירה של כדור הארץ שקולטים קרינה אינפרא אדומה, ושומרים על כדור הארץ חם, כמו שמיכה. באטמוספירה של כדור הארץ יש כמות נכונה של גזי החממה, בעיקר בצורת פחמן דו חמצני ואדים, די כדי לשמור על כדור הארץ את הטמפרטורה הנכונה לחיים משגשגים. זהו, עם זאת, איזון עדין, וונוס הוא דוגמה לאיזון שהופר. מתישהו בעבר של כוכב הלכת, פעילות וולקנית חזקה מלאה את האטמוספירה של ונוס עם גזי חממה, וכוכב הלכת התחיל להתחמם. הטמפרטורה המוגברת יצרה עוד יותר גזי חממה, והיזון חוזר שהתוצאה שלו היתה טמפרטורת פני השטח של 482 מעלות צלזיוס - חם מספיק כדי להמיס עופרת.
והסיפור מחמיר. האטמוספירה על ונוס הפכה כל כך עבה וכבדה, עד שהלחץ על פני כוכב הלכת הוא פי 92 מזה של כדור הארץ - כמו הלחץ קילומטר מתחת לפני הים. לונוס אין שדה מגנטי כמו בכדור הארץ כדי להדוף את הקרינה הקטלנית מן השמש, מה שהופך את הפלנטה אפילו יותר קטלנית. כעלבון סופי, העננים מורכבים מדו תחמוצת הגופרית, כך שכאשר יש גשמים על ונוס, יורד גשם חומצה גופרתית.

מדענים רבים מצביעים על ונוס כדוגמה מאיימת - אזהרה אם תרצו - על מה שיכול לקרות לכדור הארץ שלנו, במידה והמגמה הנוכחית כלפי גזי חממה מוגברת והתחממות כדור הארץ לא תטופל כראוי. ב -1991 שלחה נאס"א את החללית מגלן לונוס, מצוידת במערכת של מכ"ם הדמיה , שהצליחה למפות את פני השטח של ונוס מתחת לעננים, ונתנה לנו מבט מפורט של עולם עוין ואכזר.
ביקום כה מלא אירוניות, הן פיזיות והן פילוסופיות, אין אירוניה גדולה יותר מזו של ענני הלילך הבהירים של ונוס, שהעלו דימויי אהבה ויופי כמעט לכל אורך ההיסטוריה האנושית, ובמציאות הם מסתירים חממה קטלנית של מתכות מותכות, לחצים מרסקים וגזים רעילים, שלעומתם התופת של דנטה נראית כמו דיסנילנד.

24.9.2017

פרסונולוגיה - תורת זיהוי הפנים

זיהוי פנים הוא חלק המפותח ביותר במוח. התהליך של זיהוי והבדלה בין פנים כל כך מפותח במוח שלנו, שהוא שקוף לנו לחלוטין. נראה מובן מאליו שאנחנו יכולים לטייל בעיר זרה שלא היינו בה מעולם, לקלוט לרגע פנים ניבטות מתוך ההמון, ולזהות אותן. היכולת לזהות פרצופים היא פלא של המוח האנושי, ובני אדם כל כך טובים בה, שהתחושה היא שאנחנו עושים זאת ללא כל מאמץ.

האזור במוח שאחראי על זיהוי פנים ממשיך להתפתח ומתפקד טוב יותר לאחר גיל ההתבגרות, אל תוך שנות בגרותנו. מדובר בתגלית על התפתחות מבנה המוח המהווה בשורה חשובה למדענים, בנושא בו עדיין רב הסמוי על הגלוי.

למרות שהתגלות פרצופים במאכלים, תסרוקות ותמונות הן נושא לצחוק, יש אמת מאוד חשובה מאחורי התופעה. אנו מועדים לראות פרצופים בכל פינה של העולם הויזואלי. ההתנסויות הללו מבטאות את ההשפעה העצומה שיש לדמיון על התפיסה שלנו.

מה יש בפנים אנושיות שהן צצות סתם כך מול עינינו בכל הזדמנות? אתרי אינטרנט רבים מעוטרים בתמונות סתמיות של פרצופים אנושיים בבתים, גדרות, עמודי חשמל, מדרכות, סדקים בקיר וכדומה. מחקרים מגלים תמונה מאוד מורכבת, בה הפסיכולוגיה, האבולוציה ואפילו הרוחניות, משחקות תפקיד מרכזי.

במקרים רבים הפרצופים שאנו רואים מורכבים מצורות גיאומטריות בסיסיות. אך גם תמונות עמומות ביותר מעלות דמויות. לא משנה כמה עד הדפוסים מעורפלים ואקראיים, איכשהו, המוח מצליח לייצר בתוכם קווי מתאר של פנים אנושיות.

אנו נוטים להאמין שעינינו מייצגות תמונה מהימנה של המציאות, אך בפועל העיניים הן בסך הכל אמצעי להעברת גלי אור. מי שמרכיב את התמונה הוא המוח, ולמוח יש דפוס פעולה משל עצמו. אחת הדרכים בהן המוח מסדר את התמונות היא על ידי יצירת תחזית לגבי מה שנראה, בהתבסס על ניסיון העבר שלנו. הוא משליך את הציפיות הקיימות על כל דבר שאנו מביטים בו ושוזר אותן אל המשמעות שהוא מפיק מכך. באופן זה המוח יכול ליצור משמעות ברורה גם מתמונה מטושטשת או בתנאי ראות לא טובים. מצד שני, המתודה הזו הופכת את הראייה שלנו לסובייקטיבית, עד כדי כך שבמובן מסוים אנו רואים מה שאנו רוצים לראות.

בזיהוי פנים, מלבד החלק הויזואלי במוח, פועלים גם חלקים נוספים הקשורים לזיכרון ותכנון. כתוצאה מכך, מופעל חלק נוסף במוח, שמגיב במיוחד בעת גירוי של פרצופים אנושיים. הדבר מעניק תחושה שאנו מביטים בעצמים חושבים ובעלי רגשות, שאנו רואים פרצופים ''אמיתיים''. אנשים עוקבים אחרי ''מבטם'' של חפצים בדיוק כשם שאנו רגילים לעקוב אחר מבטם של אנשים, ומתפתים להסתכל ולבדוק מה גורם להם להגיב כך.

מדוע אנו רואים דוווקא פרצופים? אחת התשובות האפשרויות היא שאנו רואים כל כך הרבה פנים אנושיים אמיתיים ביומיום, שאנו מצפים לראות אותם בכל מקום. החל מהילדות, זה הגירוי הנפוץ ביותר שאנו פוגשים. תשובה נוספת, מסיבות אבולוציוניות, ההישרדות האנושית תלויה באנשים אחרים – אם אנו זקוקים לעזרה מהם או שעלינו להיזהר מפניהם. האדם צריך להבין אנשים אחרים ולפענח את התנהגותם במהירות גבוהה, ולכן ייתכן כי המוח מחווט לזהות אנשים אחרים בכל הזדמנות: הטעות המקרית של זיהוי פנים ''מזויפים'' בגזע עץ, אינה חמורה כמו להיכשל בזיהוי פרצוף אמיתי שמסתתר בין השיחים.

מנגנון דומה עשוי לפעול גם ברוחניות. המוח מנסה להשליך את התכונות האנושיות שקיימות בו על דברים שאינם בהכרח אנושיים על פי ההגדרות המקובלות. בניסיון להתמודד עם חוסר הודאות של העולם, האדם מאניש תופעות שונות ומחפש את השתקפותו בטבע.

אחת הדוגמאות הבולטות היא ''פרצופים'' של מכוניות, עם קווי המתאר האנושיים שנובעים מהפנסים והגריל. בכל מקום בתבל, המקומיים מקשרים למכוניות את אותן הבעות אנושיות. מכונית עם פנסים עגולים וגריל קטן למשל, מתוארות כנשית. לעומת זאת פנסים ישרים ומוטים עם גריל רחב נחשבות גבריות. קיים צורך של המוח לאתר אינפורמציה ביולוגית בצורה של הבעות פנים, בכל מקום שהוא רק יכול. מדהים לראות כיצד אנו תופסים את הסביבה המודרנית דרך מנגנונים כה עתיקים.

הפראידוליה, התכונה של זיהוי פנים בעצמים, יכולה להיות בעלת השפעה מעשית על חיינו. אם למכונית יש ''מבט מאיים'', היא עשויה לעורר אגרסיביות בקרב נהגים אחרים. שלטים של "עיניים בוחנות" הורידו מקרי גניבות ביותר ממחצית.

הצלחה של כל תהליך נובעת מרמת הקשר שבין התהליך לבין התכלית והמטרה הסופית שלו. כאשר המוח האנושי רוצה לזהות פנים של אדם, הוא יכול לעשות זאת על ידי איתור של מכנה משותף, ועל ידי השוואת תבניות מורכבות. המוח ממפה במהירות את התבניות ביחס לבעיה שעומדת בפניו, ומבצע תיעדוף של ההשוואות השונות.

מקור הבנה זו היא למעשה חכמת הפנים – הפרסונולוגיה. בסיסה נמצא באינטואיציה, ועם התפתחות המחקר הפכה למדע מדויק. תווי הפנים שלנו מייצגים תכונות אופי שטבועות באדם ומאפשרים לנו לראות את האדם מאחורי המסכה. השימוש בחכמת הפנים ניכר כמעט בכל היבט בחיים: בתקשורת המשפחתית, במקום העבודה, ועוד.

תורת הפרסונולוגיה מציגה ניתוח מרשים ומדוייק של מבנה האישיות, והיא מאפשרת התבוננות מעמיקה לתוך האדם. הכלים הם אמינים והם מעידים על כישורי האדם, דפוס חשיבותו, בריאתו ואיזה חסימות נפשיות טמונות בו. לימודי פרסונולוגיה מובילים גם לניתוח שפת הגוף, תקשורת בין אישית, קבעונות והפרעות טורדניות, בעיות עור, ותחומי רפואה משלימה כמו אירידיולוגיה ורפלקסולוגיה. התורה חשובה גם לאמנות, כיוון שברוב יצירות האמנות החשובות הפנים הם הנושא המרכזי.