4.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק א' - שְׁבֶדְיָה, פֶּרֶק 81: פוֹרְשְׁקָבָה

פוֹרְשְׁקָבָה

הִתְקַבַּלְתִּי לָעֲבוֹדָה בְּבֵית חוֹלִים לְחוֹלֵי שַׁחֶפֶת בָּעִיר פוֹרְשְׁקָבָה.
קִבַּלְתִּי חֲדַר מְגוּרִים יָפֶה, מַדֵּי אָחוֹת וְצִיּוּד מַתְאִים, וְהִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד.
תַּפְקִידִי הָיָה לְהַאֲכִיל חוֹלִים, לִרְחֹץ אוֹתָם, וּלְהַחְלִיף לָהֶם מַצָּעִים וּבְגָדִים.
הָיוּ בֵּינֵיהֶם חוֹלִים בְּמַצָּב קָשֶׁה, וְדָאַגְתִּי לָהֶם הֵיטֵב כְּדֵי שֶׁיַּבְרִיאוּ.
הַפְּרוֹפֶסוֹר חִבֵּב אוֹתִי, כִּי טִפַּלְתִּי בִּמְסִירוּת רַבָּה בַּחוֹלִים.
הַחוֹלִים אָהֲבוּ אוֹתִי, כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי נֶאֱמָנָה לָהֶם.

הָיְתָה לִי חֲבֵרָה בְּשֵׁם מַאי, שֶׁעָבְדָה יַחַד עִמִּי.
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עוֹבֶדֶת קָשֶׁה, הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִי:
''לֹא, אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת בְּבַקָּשָׁה אַל תַּעֲשִׂי. אַתְּ בְּלִי כּוֹחוֹת.
סָבַלְתְ מְאֹד, וְאֶת צְרִיכָה לַעֲבֹד בְּעֲבוֹדוֹת קַלּוֹת. אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה.''
בְּמַחְלֶקֶת הַגְּבָרִים שָׁכַב שַׂחְקַן קוֹלְנוֹעַ בַּשֵּׁם לָאַרְס, שֶׁהָיָה יָדִיד שֶׁלָּהּ.
הִיא צֵרְפָה אוֹתִי פַּעַם לַשַּׁיִט לְמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם בַּיַּכְטָה, יַחַד עִם לָאַרְס.
מֵאִי הִתְאַהֲבָה בַּגֶּבֶר הַנָּאֶה, וְהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת תְּמוּנָה שֶׁקִּבְּלָה מִמֶּנּוּ.
הוּא וְהִיא נִכְנְסוּ לַקָּבִּינָה, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי עֲצוּבָה לְבַד עַל הַסִּיפוֹן.
כל הַצֶּוֶת הָיָה חַיָּב לְהַקְפִּיד וּלְהִזָּהֵר תָּמִיד שֶׁלֹּא לְהִדָּבֵק.
לָבַשְׁנוּ מַסֵּכוֹת וְרָחַצְנוּ יָדַיִם אַחֲרֵי כָּל טִפּוּל בַּחוֹלֶה.
יוֹם לְמָחֳרָת הַשַּׁיִט הִיא נִדְבְּקָה בַּשַּׁחֶפֶת.

סִפְּרוּ לִי שֶׁבִּשְׁבֶדְיָה אֵין גַּנָּבִים.
הִתְפַּלֵּאתִי: ''אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?''
לֹא הֶאֱמַנְתִּי. הִתְרַגַּלְתִּי לִרְאוֹת גַּנָּבִים בְּכָל מָקוֹם.
הִסְבִּירוּ לִי שֶׁפַּעַם הָיוּ כּוֹרְתִים לָהֶם אֶת הַיָּדַיִם, וּמֵאָז אֵין.
נִכְנַסְתִּי לְאוּלַם קוֹלְנוֹעַ, לִצְפּוֹת בַּסֶּרֶט 'לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים'.
הִשְׁאַרְתִּי עַל אוֹפַנַּיִם דְּבָרִים שֶׁקָּנִיתִי, וְהֶחֱנֵיתִי אוֹתָם בָּרְחוֹב.
רָצִיתִי לְהִוָּכַח. אֵיךְ הַבֵּן אָדָם יָכֹל לָדַעַת? אִם הוּא מְנַסֶּה.
כְּשֶׁיָּצָאתִי, בְּסוֹף הַסֶּרֶט, הַכֹּל הָיָה בַּמָּקוֹם.

יוֹם אֶחָד, לְאַחַר כְּשָׁנָה, סִפְּרוּ לִי חֲבֵרִים:
''מִתְאַרְגֶּנֶת בַּסֵּתֶר עֲלִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָעוֹלִים חַיָּבִים לְהִמָּצֵא יַחַד.
אָסוּר לָהֶם לְהִתְגּוֹרֵר בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים.''
רָצִיתִי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוֹדַעְתִּי בְּבֵית הַחוֹלִים שֶׁאֲנִי עוֹזֶבֶת.
הַפְּרוֹפֶסוֹר הַמֻּפְתָּע שָׁאַל אוֹתִי:
''מַדּוּעַ שֶׁתִּסְּעִי לְפָּלֶשְׂתִּינָה? הָעֲרָבִים שָׁם נִלְחָמִים בַּיְּהוּדִים.
יֵשׁ צָרוֹת רַבּוֹת, וְלֹא כְּדַאי לָךְ.
כֻּלָּנוּ כָּאן אוֹהֲבִים אוֹתָךְ. מָה יִהְיֶה עַל הַחוֹלִים אִם תַּעַזְבִי?
תּוּכְלִי לִנְסֹעַ לְשָׁם תָּמִיד.''
עָנִיתִי: ''אֲפִלּוּ אִם אֶצְטָרֵךְ לֶאֱכֹל שָׁם לֶחֶם יָבֵשׁ, אֲנִי נוֹסַעַת.''

3.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק א' - שְׁבֶדְיָה, פֶּרֶק 80: וִינְגוֹקֶר

וִינְגוֹקֶר

הַבַּחוּרוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מְסֻגָּלוֹת לָלֶכֶת נִשְׁלְחוּ לְבֵית חוֹלִים.
אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁהִתְהַלְּכוּ, נִכְנְסוּ לְאֹהָלִים גְּדוֹלִים.
בַּהַתְחָלָה עָשִׂינוּ אַמְבַּטְיוֹת בְּמַיִם חַמִּים, וְרָחֲצוּ אוֹתָנוּ בַּסַּבּוֹן.
כְּשֶׁיָּצָאנוּ, הִתִּיזוּ עָלֵינוּ מַיִם קָרִים, וְצָרַחְנוּ מֵהַקֹּר.
לָקְחוּ אוֹתָנוּ לְבֵית הַבְרָאָה מְפֹאָר, שֶׁהָיָה סָגוּר מִחוּץ לָעוֹנָה.
נָתְנוּ לָנוּ חֲדָרִים עִם מִטּוֹת יָפוֹת, עִם סְדִינֵי נְיָר.
קִבַּלְנוּ תִּיק רַחֲצָה וְיֶתֶר הַדְּבָרִים הַבְּסִיסִיִּים שֶׁהָיִינוּ צְרִיכוֹת.
שָׁהִינוּ שָׁם כִּשְׁבוּעַיִם, כְּדֵי לָדַעַת מִי בְּמַצָּב טוֹב.
לְאַחַר מִכֵּן עָבְרוּ הַבַּחוּרוֹת שֶׁיָּכְלוּ לְבֵית הַבְרָאָה בְּשֵׁם וִינְגוֹקֶר.
מֻתָּר הָיָה לָנוּ לְהִשָּׁאֵר בְּוִינְגוֹקֶר זְמַן בִּלְתִּי מֻגְבָּל.
עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר, וְנַחְלִיט מָה אָנוּ רוֹצוֹת לַעֲשׂוֹת בַּחַיִּים.
נִשְׁאַרְתִּי בַּמָּקוֹם קָרוֹב לְשָׁנָה, כִּי הָיָה לִי טוֹב מְאֹד.
הָיִיתִי עֲדַיִן חַלָּשָׁה, וְלֹא הָיָו לִי דֵּי כּוֹחוֹת לַחַיִּים הָרְגִילִים בַּחוּץ.
הַמָּזוֹן שָׁם הָיָה טוֹב, וְקִבַּלְנוּ בְּגָדִים מִכָּל הַסּוּגִים.

הַבְּעָיָה הַיְּחִידָה הָיְתָה עִם הַכֶּסֶף, שֶׁהָיָה דְּמֵי כִּיס.
קִבַּלְנוּ חָמֵשׁ קְרוֹנוֹת לְשָׁבוּעַ בִּלְבַד, שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לַכְּלוּם.
רָצִיתִי לְהַרְוִיחַ עוֹד קְצָת כֶּסֶף. אִמִּי הָיְתָה אָז בְּפּוֹלִין,
וַאֲחוֹתִי סוֹנְיָה חָזְרָה לְשָׁם מֵרוּסְיָה עִם בַּעֲלָהּ וּשְׁנֵי יַלְדֵיהֶם.
לֹא הָיָה בְּפּוֹלִין כְּלוּם אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה, הַכֹּל הָיָה הָרוּס.
אָמְרוּ לִי שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְנַקּוֹת בָּתֵּי שִׁמּוּשׁ, יָכֹל לְהַרְוִיחַ הֵיטֵב.
לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי, הָעִקָּר הָעֲבוֹדָה. כָּל הַיֶּתֶר יִהְיֶה בְּסֵדֶר.
הִתְחַלְתִּי לְנַקּוֹת בָּתֵּי שִׁמּוּשׁ בְּוִינְגוֹקֶר, וְקִבַּלְתִּי מַשְׂכֹּרֶת נָאָה.
קָנִיתִי מְעַט דְּבָרִים, חָסַכְתִּי, וְשָׁלַחְתִּי לְאִמָּא חֲבִילַת מָזוֹן.
הַתְּקוּפָה הָיְתָה לִפְנֵי פֶּסַח, וְאִמָּא כָּתְבָה שֶׁהִצַּלְתִּי אוֹתָם מֵרָעָב.
הָיָה לָהֶם בִּזְכוּתִי מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וְהֵם הָיוּ מְרֻצִּים מְאֹד.

חֲבֶרְתִּי לַחֶדֶר הָיְתָה רִיבָה דָנְצִיגֶר.
הִיא אָהֲבָה לְסַפֵּר עַל חַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין שֶׁהָיוּ לָהּ.
לָמַדְתִּי מִמֶּנָּה אֵיךְ מִתְנַהֲלִים הַחַיִּים בֵּין בְּנֵי הַזּוּג אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה.
יָדַעְתִּי עוֹד מִפּוֹלִין 
לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם, וְהָיִיתִי יוֹצֵאת בַּסְּבִיבָה לְטִיּוּלֵי אוֹפַנַּיִם.
רִיבָה בִּקְּשָׁה שֶׁאֲלַמֵּד אוֹתָהּ לִרְכֹּב. לִמַּדְתִּי אוֹתָהּ, וְנָסַעְנוּ הָעִירָה לְטַיֵּל.
קָנִינוּ מִנּוּי לַיָּרִיד, שֶׁהִצִּיגוּ בּוֹ דְּבָרִים יָפִים שֶׁטֶּרֶם רָאִיתִי.
הָיוּ לָנוּ יְדִידִים וִידִידוֹת, וּבִלִּינוּ בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת.

הַשְּׁבֶדִים הָיוּ חֲבִיבִים מְאֹד.
פַּעַם הֵם לָקְחוּ אוֹתָנוּ לַטִּיּוּל לַיָּם, בְּשַׁיֶּרֶת קְרוֹנִיּוֹת מְקֻשָּׁטוֹת.
לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ עָמְדוּ שְׁבֶדִים רַבִּים, שֶׁנּוֹפְפוּ לָנוּ לְשָׁלוֹם.
הִגַּעְנוּ לַיָּם, וְהִתְרַחַצְנוּ בְּמַיִמָיו.
הַטִּיּוּל הָיָה חֲוָיָה נִפְלָאָה.

הָיִיתִי הוֹלֶכֶת לְבַיִת שֶׁנִּקְרָא ''הַבַּיִת הַלָּבָן''.
מִדֵּי שְׁבוּעַיִם הִגִּיעָה לְשָׁם תִּזְמֹרֶת רִקּוּדִים.
בַּהַתְחָלָה הָיִיתִי עוֹמֶדֶת בְּצַד הָאוּלָם, וְצוֹפָה בָּרוֹקְדִים.
הַבַּחוּרִים הָיוּ מַזְמִינִים אוֹתִי, אַךְ הָיִיתִי עוֹנָה שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לִרְקֹד.
בָּחוּר שְׁבֶדִי אֶחָד הִבְטִיחַ לִי: ''אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתָךְ.''
הוּא מָשַׁךְ אוֹתִי לַמֶּרְכָּז, הַדָּגִים כַּמָּה צְעָדִים,
וּמֵאָז אֲנִי יוֹדַעַת לִרְקֹד.

פַּעַם נָתְנוּ לִי בְּוִינְגוֹקֶר עֲשָׂרָה קְרוֹנוֹת דְּמֵי כִּיס בִּמְקוֹם חֲמִשָּׁה.
חָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם עֲבוּר רִיבָה, שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ, וְהִיא עָנְתָה שֶׁהִיא כְּבָר קִבְּלָה.
הָלַכְתִּי לַמִּשְׂרָד וְהֶחְזַרְתִּי אֶת הַכֶּסֶף. הַשְּׁבֶדִים הִתְפַּעֲלוּ מִכָּךְ שֶׁבַּחוּרָה כָּמוֹנִי,
שֶׁהָיְתָה בְּלִי כְּלוּם כִּמְעַט, הֶחְזִירָה כֶּסֶף. מֵאָז הֵם הָיוּ עוֹשִׂים לִי תָּמִיד הַרְבֵּה כָּבוֹד.
כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ הָיָה מַגִּיעַ וּמְבַקֵּשׁ לְבַקֵּר אֶת אַחַת הַבַּחוּרוֹת,
הֵם הָיוּ קוֹרְאִים לִי לַשַּׁעַר, וְשׁוֹאֲלִים אִם מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ.
הָיִיתִי מְאַפְשֶׁרֶת זֹאת תָּמִיד.

הִכַּרְתִּי בָּחוּר נוֹצְרִי, שֶׁרָצָה מְאֹד לְהִתְחַתֵּן אִתִּי.
רִיבָה נִסְּתָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי: ''לָמָּה לֹא, מָה אִכְפַּת לָךְ, שֶׁיִּהְיֶה נוֹצְרִי.
תִּרְאִי אֵיזֶה בָּחוּר נֶחְמָד הוּא. הוּא אוֹהֵב אוֹתָךְ מְאֹד. מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תִּתְחַתְּנִי אִתּוֹ?''
הִיא קִנְטְרָה אוֹתִי: ''מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת, שֶׁבְּפָּלֶשְׂתִּינָה תַּשִּׂיגִי כָּזֶה חָתָן.
יִהְיוּ לָךְ חַיִּים טוֹבִים מְאֹד אִתּוֹ. מָה אִכְפַּת לָךְ?''
עָנִיתִי: ''אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְחַתֵּן עִם נוֹצְרִי,
אֲנִי לֹא מְעֻנְיֶנֶת בְּשׁוּם אֹפֶן.''

הַבַּחוּרוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת שֶׁהָיוּ אִתָּנוּ הָיוּ עוֹשׂוֹת צָרוֹת.
הֵן הָיוּ גּוֹנְבוֹת אֶת הַמַּצָּעִים, תּוֹפְרוֹת מֵהֶם בְּגָדִים, וּמוֹכְרוֹת.
הָיְתָה בַּחוּרָה נוֹצְרִיָּה שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לַחְזֹר לְפּוֹלִין,
עִם שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת גְּדוֹלוֹת מְלֵאוֹת בִּבְגָדִים כָּאֵלֶּה שֶׁתָּפְרָה.
הִיא הָיְתָה יְפֵהפִיָּה. הַמְּנַהֵל שֶׁלָּנוּ אָהַב לִרְקֹד עִמָּהּ.
בְּמַהֲלַךְ רִקּוּד אֶחָד הוּא כִּסָּה אוֹתָהּ בִּכְנַף בִּגְדּוֹ, וְנִשֵּׁק אוֹתָהּ.
הוּא הָלַךְ לְלַוּוֹת אוֹתָהּ לַשַּׁעַר, וְנָשָׂא מִזְוָדָה אַחַת.
בַּדֶּרֶךְ נִפְתְּחָה הַמִּזְוָדָה, וְהַבְּגָדִים נָפְלוּ. כֻּלָּם רָאוּ מִי הַגַּנָּבִים.
הַמְּנַהֵל הָיָה נֶחְמָד, וְנָתַן לָהּ לָצֵאת בְּלִי לוֹמַר דָּבָר.

הָיְתָה לָנוּ אַחְרָאִית נוֹצְרִיָּה מִפּוֹלִין, שֶׁהִתְיַחֲסָה אֵלֵינוּ בָּרֹעַ.
פַּעַם קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵרוּסְיָה, מִבִּנְיָמִין.
בֵּית הַדֹּאַר הָיָה בָּעִיר, וְהָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ אֵלָיו בִּמְיֻחָד.
הִיא הִתְלוֹנְנָה: ''אָסוּר לָהּ לָלֶכֶת.
הִיא קִבְּלָה מִכְתָּב מֵרוּסְיָה, וּמִי יוֹדֵעַ מָה כּוֹתְבִים לָהּ.
אוּלַי הִיא קוֹמוּנִיסְטִית.''
הִיא דָּרְשָׁה לָקַחַת אֶת הַמִּכְתָּב, וְלִקְרֹא מָה כָּתוּב.

לְאַחַר שֶׁהֶחְלַמְתִּי נִמְאַס לִי מִוִינְגוֹקֶר.
חִפַּשְׂתִּי מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר, כִּי הָיוּ בַּחוּרוֹת שֶׁקִּנְּאוּ בִּי.
הֵן הֶחְלִיטוּ: ''נְחַלֵּק אֶת הָעֲבוֹדָה בֵּינֵינוּ.''
אָמַרְתִּי לִמְנַהֵל שֶׁאֲנִי בְּרִיאָה, יְכוֹלָה לַעֲבֹד, וְאֶדְאַג לְעַצְמִי.
רָצִיתִי גַּם לַעֲבֹר לְגוּר קָרוֹב לַאֲחוֹתִי חַוָּה.
גַּם חַוָּה הִגִּיעָה לִשְׁבֶדְיָה, וְהָיְתָה בְּבֵית סֵפֶר בָּעִיר פוֹרְשְׁקָבָה.
מִדֵּי פַּעַם הָיִיתִי נוֹסַעַת אֵלֶיהָ, וּמְבִיאָה מִכָּל טוּב.
כֻּלָּם אָהֲבוּ אוֹתָהּ, וּכְשֶׁהָיִיתִי מַגִּיעָה הָיִינוּ עוֹרְכוֹת מְסִבָּה גְּדוֹלָה.
אָמְרוּ לִי שְׁבְּפוֹרְשְׁקָבָה יֵשׁ עֲבוֹדָה בְּנִּקָּיוֹן בְּבֵית חוֹלִים.
הֵשַׁבְתִּי: ''לֹא חָשׁוּב, שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית חוֹלִים. אֶלְמַד לַעֲבֹד עִם חוֹלִים.''

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 79: משאיות

מַשָּׂאִיּוֹת

רָאִיתִי שׁוּרַת מַשָּׂאִיּוֹת חוֹנוֹת.
הִמְתִּינוּ לְיָדָן אֲנָשִׁים רַבִּים,
וְהַנַּהָגִים הִתְכּוֹנְנוּ לַדֶּרֶךְ.

שָׁאַלְתִּי לְאָן הַמַּשָּׂאִיּוֹת נוֹסְעוֹת.
הֵם עָנוּ: ''הַשְּׁבֶדִים לוֹקְחִים
נִצּוֹלִים לִשְׁבֶדְיָה.''

לֹא הִסַּסְתִּי אַף לְרֶגַע.
עָלִיתִי עַל מַשָּׂאִית אַחַת,
מַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילָה לִנְסֹעַ.

הַמַּשָּׂאִיּוֹת לָקְחוּ אוֹתָנוּ לְרַכֶּבֶת נוֹסְעִים יָפָה.
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קִבֵּל מִטָּה וְטִפּוּל טוֹב.
נָסַעְנוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְהִגַּעְנוּ לִשְׁבֶדְיָה.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 78: צִנָּה

צִנָּה

הָיִיתִי חוֹלָה מְאֹד.
בְּקֹשִׁי עָמַדְתִּי עַל הָרַגְלַיִם.
שָׁקַלְתִּי שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע קִילוֹ.

רָצִיתִי שֶׁיִּקְּחוּ אוֹתִי לְבֵית חוֹלִים.
אַךְ לָקְחוּ אֶת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר,
וַאֲנִי עָמַדְתִּי עַל רַגְלַי.

חִפַּשְׂתִּי מָקוֹם בָּטוּחַ.
לֹא רָצִיתִי לַחְזֹר לַבְּלוֹק,
בִּגְלַל חֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁשָּׂרַר.

הִתְחַבֵּאתִי בְּמִבְנֶה מְרֻחָק וּפָתוּחַ.
בַּלַּיְלָה נָשְׁבוּ רוּחוֹת חֲזָקוֹת,
וְהִצְטַנַּנְתִּי מְאֹד.

2.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 77: קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים

קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים

רָאִיתִי, מִיָּד לְאַחַר הַשִּׁחְרוּר,
שְׁנֵי בַּחוּרִים שֶׁבִּתְּרוּ גְּוִיָּה,
וְאָכְלוּ אֶת הַכָּבֵד שֶׁלָּהּ.

הַגֶּרְמָנִים הוֹתִירוּ מַחְסְנֵי מָזוֹן מְלֵאִים.
הַכּוֹחוֹת הַמְּשַׁחְרְרִים פָּתְחוּ אוֹתָם,
וּמָצְאוּ קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים.

הַמְּשַׁחְרְרִים חִלְּקוּ מָזוֹן לַנִּצּוֹלִים.
שָׁלוֹשׁ קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים בְּכָל אֲרוּחָה.
בְּשָׂרִים וְקִטְנִיּוֹת, כָּל בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וְעֶרֶב.

הַנִּצּוֹלִים הָרְעֵבִים הִתְנַפְּלוּ עַל הַמָּזוֹן,
וְהִתְחִילוּ לִזְלֹל אוֹתוֹ, בְּלִי שֶׁהָיוּ מְסֻגָּלִים לְעַכֵּל.
הֵם הָיוּ חוֹלִים וְחַלָּשִׁים, וְסָבְלוּ מִתַּת תְּזוּנָה חֲרִיפָה.

הֵם הָיוּ צְרִיכִים אֹכֶל מְיֻחָד, כְּמוֹ מָרָק דָּלִיל.
אֲבָל כָּל יוֹם זָלְלוּ תֵּשַׁע קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים.
רַבִּים מְאֹד נִפְטְרוּ כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ.


לֹא מָצָאתִי אֶת חַוָּה.
חִפַּשְׂתִּי אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם.
אִשְׁפְּזוּ אוֹתָהּ בְּבֵית הַחוֹלִים.

הִיא קִבְּלָה תֵּאָבוֹן, וְהָיְתָה מִתְלוֹנֶנֶת:
''אֲחוֹתִי הָיְתָה עוֹשָׂה לִי מַצּוֹת,
וְכָאן נוֹתְנִים רַק מָרָק דָּלִיל.''

טוֹב שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה אִתִּי.
הִיא נוֹתְרָה בַּחַיִּים הוֹדוֹת לְכָךְ.
אוּלַי הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לָהּ מָזוֹן לֹא נָכוֹן.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 76: בַּקְבּוּק מַיִם

בַּקְבּוּק מַיִם

לֹא יָדַעְנוּ מָתַי יַגִּיעַ יוֹם הַשִּׁחְרוּר שֶׁלָּנוּ, וּבֵינְתַיִם
הָיִיתִי צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ גַּם מַיִם נְקִיִּים לַשְּׁתִיָּה,
כִּי הַגֶּרְמָנִים נִתְּקוּ אֶת אַסְפָּקַת הַמַּיִם.

בְּתַחְתִּית תְּעָלַת נִקּוּז אַחַת הָיוּ מַיִם.
קָשַׁרְתִּי חֶבֶל אָרֹךְ לְבַקְבּוּק רֵיק,
שָׁכַבְתִּי, וְנִסִּיתִי לְמַלֵּא מַיִם.

נִסִּיתִי בְּמֶשֶׁךְ כְּשָׁעָה, וְלֹא הִצְלַחְתִּי בְּכָךְ.
הָיִיתִי צְרִיכָה לָשִׂים אֶבֶן בַּבַּקְבּוּק,
וְהוּא הָיָה שׁוֹקֵעַ.

הִמְשַׁכְתִּי לְנַסּוֹת לְמַלֵּא מַיִם בַּבַּקְבּוּק,
בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כְּמוֹ נֶצַח,
וּלְבַסּוֹף הוּא הִתְמַלֵּא בַּמַּיִם.

לֹא יָדַעְתִּי אִם הֵם מַיִם טוֹבִים.
הָעִקָּר הָיָה שֶׁהֵם לֹא מֵהַגֶּרְמָנִים.
הָלַכְתִּי עִם הַמַּיִם לְחַוָּה, וְשָׁתִינוּ מְעַט.