גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק א' - אוֹשְׁוִיץ, פֶּרֶק 54: תָּא גָּזִים

תָּא גָּזִים

צָרְפוּ אוֹתִי לְטְּרַנְסְפּוֹרְט.
צָעַדְנוּ לְתָאֵי הַגָּזִים, וְהָיִיתִי בַּהֶלֶם.
לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁשּׁוֹלְחִים אוֹתִי אֲלֵיהֶם,
רַק בִּגְלַל יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא הָלַכְתִּי בּוֹ לָעֲבוֹדָה.

הִתְקָרַבְנוּ לְעֵבֶר 'הַדֶּרֶךְ לַשָּׁמַיִם' שֶׁבַּחֲזִית תָּאֵי הַגָּזִים.
עֵינַי חָשְׁכוּ, וַחֲרָדוֹת וּמַחְשָׁבוֹת אֲיֻמּוֹת חָלְפוּ בִּי:
''אֵיפֹה אֲנִי? מֶה עָשִׂיתִי? מֶה? יִשְׂרְפוּ אוֹתִי?
אִמָּא וְחַוָּה לֹא תֵּדַעְנָה''

רָאִיתִי בַּחוּרָה אַחַת מֵהַבְּלוֹק שֶׁלִּי, עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק וְצוֹפָה בָּנוּ.
חָשַׁבְתִּי לְפֶתַע, מִתְנַעֶרֶת מִיֶּתֶר הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִתְקַדְּמוּ:
''זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת? אֲנִי חַיֶּבֶת לִבְרֹחַ!
'אֵיךְ זֶה שֶׁהִיא בַּחוּץ וַאֲנִי בִּפְנִים''

הַנָּאצִים הִכְנִיסוּ לְתָא הַגָּזִים אֶת הַקְּבוּצָה שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי הַקְּבוּצָה שֶׁלִּי.
הֵם סָגְרוּ כְּבָר אֶת הַדֶּלֶת, אַךְ הֶחְלִיטוּ לְהַכְנִיס קָרְבָּנוֹת נוֹסָפִים.
הַפְּעֻלָּה דָּרְשָׁה אֶת כָּל תְּשׂוּמַת לִבָּם, וְהֵם לֹא הִבִּיטוּ סָבִיב.
הֵם פָּתְחוּ שׁוּב אֶת הַדֶּלֶת לְמֶחֱצָה, כְּדֵי לְהַכְנִיס אוֹתָם.

זַזְתִּי הַצִּדָּה וְנִמְלַטְתִּי בְּרִיצָה, בְּלִי לָדַעַת בַּתְּחִלָּה לְאָן אֲנִי רָצָה.
הָיָה לִי מַזָּל שֶׁלֹּא תָּפְשׂוּ אוֹתִי, וְהִצְלַחְתִּי לַחְזֹר לַבְּלוֹק.
הַמֶּרְחָק לַבְּלוֹק הָיָה רַב, אַךְ הוּא הָיָה הַמִּקְלָט הַיָּחִיד.
אֲנִי אַחַת מִמִּילְיוֹן שֶׁבָּרְחָה מִתָּאֵי הַגָּזִים.

יֵשׁ עוֹד קֹמֶץ נִצּוֹלִים,
שֶׁבָּרְחוּ מִפֶּתַח תָּאֵי הַגָּזִים.
רֻבָּם נִצְּלוּ אֶת הַדֹּחַק הָרָב שֶׁשָּׂרַר
בַּקֶּטַע הַמְּפֻתָּל שֶׁהִסְתִּיר אֶת הַדֶּלֶת.


חָזַרְתִּי לַבְּלוֹק, אַחַת מִמִּילְיוֹן.
אָמַרְתִּי שֶׁבָּרַחְתִּי מִטְּרַנְסְפּוֹרְט.
חָשַׁבְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.
אִם כְּבָר בָּרַחְתִּי, לֹא יַעֲשׂוּ לִי כְּלוּם.

הַמַּשְׁגִּיחוֹת הֵבִיאוּ שְׁתֵּי נָאצִיּוֹת.
הֵן הִפִּילוּ אוֹתִי עַל הָאֲבָנִים בֶּחָצֵר,
וְהִכּוּ אוֹתִי מַכּוֹת רֶצַח, בָּאָלוֹת שֶׁלָּהֶן.
כָּל אַחַת הִרְבִּיצָה לִי, בָּאָלָה בְּאֹרֶךְ מֶטֶר.

הֵן הִכּוּ אוֹתִי בָּרֹאשׁ, בַּגַּב, בַּפָּנִים, וּבַבֶּטֶן.
הַדָּם נִשְׁפַּךְ לִי מֵהַפֶּה וּמֵהַגּוּף כְּמוֹ מַיִם,
עַד שֶׁנִּרְאֵיתִי כְּמוֹ גּוּשׁ בָּשָׂר מְדַמֵּם.
אֲפִלּוּ לִבְכּוֹת לֹא יָכֹלְתִּי.

הָיִיתִי מֵתָה כִּמְעַט.
לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ הֵן אָמְרוּ בַּיֹּבֶשׁ:
''מָחָר בַּבֹּקֶר אַתְּ הוֹלֶכֶת לַטְּרַנְסְפּוֹרְט.''
הֵן הִשְׁאִירוּ אוֹתִי עַל הָאֲדָמָה, וּפָנוּ לְדַרְכָּן.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק א' - אוֹשְׁוִיץ, פֶּרֶק 53: טְרַנְסְפּוֹרְט

טְרַנְסְפּוֹרְט

יוֹם אֶחָד חָלְתָה אִמִּי, וְלָקְחוּ אוֹתָהּ לְבֵית הַחוֹלִים.
כָּל הַזְּמַן הִיא הָיְתָה עִם חַוָּה וְאִתִּי.
אֲבָל לְאַחַר שֶׁחָלְתָה הָיָה עָלַי לְהִתְאַמֵּץ לְבַקֵּר אוֹתָהּ.
זֶה הָיָה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי כִּמְעַט.

בֵּית הַחוֹלִים הָיָה רָחוֹק, וְהָיָה צָרִיךְ אִשּׁוּר מְיֻחָד לָלֶכֶת אֵלָיו.
אַךְ עֲבוּרִי שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה קָשֶׁה.
תָּמִיד הִשַּׂגְתִּי מָה שֶׁרָצִיתִי, וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבַקֵּר אוֹתָהּ מִדֵּי יוֹם.
הָיִיתִי לוֹקַחַת עֲבוּרָהּ גַּם אֹכֶל מְיֻחָד.

לְבֵית הַחוֹלִים הָיִיתִי מַגִּיעָה מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר,
כַּאֲשֶׁר צָעַדְנוּ לְעֵבֶר הַשַּׁעַר.
הָיִיתִי יוֹצֵאת מֵהַקְּבוּצָה, רָצָה לְבַקֵּר אֶת אִמָּא,
וְחוֹזֶרֶת בְּתוֹךְ רְגָעִים אֲחָדִים.

יוֹם אֶחָד נֶחְרָץ גּוֹרָלִי.
הִתְחַמַּקְתִּי אֶל בֵּית הַחוֹלִים עִם מָזוֹן לְאִמָּא.
בֵּינְתַיִם יָצְאוּ כֻּלָּם.
סָגְרוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת הַשַּׁעַר, וְנִשְׁאַרְתִּי בְּאוֹשְׁוִיץ.

חָזַרְתִּי לַבְּלוֹק. הַמַּשְׁגִּיחוֹת, כֻּלָּן יְהוּדִיּוֹת, רָאוּ אוֹתִי מִיָּד.
הֵן שָׁאֲלוּ: ''לָמָּה לֹא הָלַכְתְּ לָעֲבוֹדָה?''
אָמַרְתִּי שֶׁאֲחוֹתִי הָלְכָה לָעֲבוֹדָה, וְשֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת חָרוּצָה.
הִתְחַנַּנְתִּי בַּבֶּכִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לִי כְּלוּם.

לֹא עָזַר הַבֶּכִי וְלֹא שׁוּם דָּבָר. הֵן הִכּוּ אוֹתִי, וְהִפְטִירוּ:
''אַתְּ הוֹלֶכֶת מִכָּאן לְטְּרַנְסְפּוֹרְט.''
טְרַנְסְפּוֹרְט הָיָה הַכִּנּוּי הַקָּבוּעַ לְקְבוּצַת אֲסִירִים
אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה לַהַשְׁמָדָה.

זֶה הָיָה הַחֹק מִסְפָּר אֶחָד בְּאוֹשְׁוִיץ-בִּירְקְנַאוֹ.
מִי שֶׁנִּשְׁאַר אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה וְלֹא יָצָא לָעֲבוֹדָה,
מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא, הֻגְדַּר מִיָּד כְּ'מִקְרֶה אָבוּד'.
אָדָם כָּזֶה נִשְׁלַח לְמַּעֲצָר, כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתוֹ מִיָּד לַטְּרַנְסְפּוֹרְט.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק א' - אוֹשְׁוִיץ, פֶּרֶק 52: נִסּוּיִים

נִסּוּיִים

מֶנְגָלֶה וְעוֹזְרָיו עָרְכוּ אֵינְסְפוֹר נִסּוּיִים, מִכָּל הַסּוּגִים, בִּבְנֵי אָדָם.
בֵּין הַיֶּתֶר הֵם סֵרְסוּ גְּבָרִים, וְעָקְרוּ לְנָשִׁים אֶת הָרֶחֶם.
אֲנִי מַכִּירָה בַּחוּרָה שֶׁהֵם עָרְכוּ נִסּוּי בָּרֶחֶם שֶׁלָּהּ.
הִיא קִבְּלָה פִּצּוּיִים אַחֲרֵי שֶׁהוֹכִיחָה זֹאת.

הַנָּאצִים שָׂמוּ בַּמָּזוֹן לִגְבָרִים בְּרוּם, עַל מְנַת שֶׁיְּדַכֵּא אֶת הַחֵשֶׁק.
לַנָּשִׁים הֵם שְׁמוֹ בַּמָּזוֹן אַבְקָה שֶׁמּוֹנַעַת אֶת הַמַּחְזוֹר הַחָדְשִׁי.
לְכֻלָּנוּ לֹא הָיָה מַחְזוֹר בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים לְאַחַר הַמִּלְחָמָה.
בַּחוּרוֹת רַבּוֹת מְאֹד לֹא זָכוּ כְּלָל לָלֶדֶת יְלָדִים.

הָעוֹזְרִים שֶׁל מֶנְגָלֶה הָיוּ רוֹפְאִים.
חֵלֶק גָּדוֹל מֵהֶם הָיוּ אֲסִירִים יְהוּדִים.
לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הֵם חָזְרוּ לַעֲסֹק בָּרְפוּאָה,
כּוֹלֵל גַּם בְּמַעֲרֶכֶת הַבְּרִיאוּת שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.