גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ג' - מַחֲנֵה עֲבוֹדָה, פֶּרֶק 39: אָצֶטוֹן

אָצֶטוֹן

פִיקְלֶר לֹא הִסְכִּים שֶׁאֲנִי אֶעֱבֹד בַּחוּץ.
הוּא אָמַר לִי: ''אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּעַבְדִי בַּמַּטָּע.
'אֲנִי לֹא רוֹצֶה שְׁנוֹבַק יִהְיֶה בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּךְ.''

הַמַּטָּע שֶׁלּוֹ הָיָה כְּמוֹ אַרְמוֹן. הָיוּ שָׁם עֲצֵי פְּרִי מִכָּל הַמִּינִים.
תַּפּוּחִים, שְׁזִיפִים, אֲפַרְסְקִים, אַגָּסִים, דֻּבְדְּבָנִים, וּמָה לֹא.
לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הַמַּטָּע הָיָה שַׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הֶלֶר.

עָבַדְתִּי בַּמַּטָּע, וְאָכַלְתִּי מִכָּל הַפֵּרוֹת הַטּוֹבִים.
הָיָה לִי טוֹב. אָכַלְתִּי מָה שֶׁרָצִיתִי, וְגַם הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קַלָּה.
לִפְנֵי שֶׁחָזַרְתִּי בָּעֶרֶב לַצְּרִיף, שַׂמְתִּי בַּכִּיסִים פֵּרוֹת עֲבוּר הַמִּשְׁפָּחָה.

יוֹם אַחַד קָבַע נוֹבַק: ''אַתְּ לֹא תַּעַבְדִי יוֹתֵר בַּפְּאֵר הַזֶּה!''
אַתְּ חוֹזֶרֶת לַעֲבֹד אֶצְלִי, בְּתוֹךְ בֵּית הַחֲרֹשֶׁת.''
הוּא הִכְנִיס לַגַּן בִּמְקוֹמִי שְׁתֵּי בַּחוּרוֹת.

הוּא הִצִּיב אוֹתִי בָּעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת.
הָיִיתִי צְרִיכָה לִמְרֹחַ אַרְגְּזֵי תַּחְמֹשֶׁת בְּלַכַּת אָצֶטוֹן.
שָׂרַר שָׁם רֵיחַ מַחְנִיק, חָזָק מְאֹד, שֶׁל אָצֶטוֹן.

הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת חֲזָקִים מְאֹד לְכָךְ.
זֹאת הָיְתָה עֲבוֹדָה לִגְבָרִים בִּלְבַד,
שֶׁבַּחוּרוֹת לֹא עָבְדוּ בָּהּ.

הִתְנַחַמְתִּי בְּכָךְ שֶׁלְּפָחוֹת לֹא עָבַדְתִּי בַּחוּץ, בַּקֹּר, בַּשֶּׁלֶג, בַּגֶּשֶׁם.
מִי שֶׁעָבַד בָּאָצֶטוֹן הָיָה מְקַבֵּל כָּל יוֹם חֲצִי לִיטֶר חָלָב.
הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת הֶחָלָב לְאָבִי, כִּי הָיָה אָדָם חוֹלֶה.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ג' - מַחֲנֵה עֲבוֹדָה, פֶּרֶק 37: עלית גג

עֲלִיַּת גַּג

לֹא יָצָאתִי לְפְּעֻלּוֹת וְסָבַלְנוּ רָעֵב.
הָיָה לָנוּ בְּגֶטוֹ מַחְבּוֹא שֶׁל דִּבְרֵי עֵרֶךְ שֶׁאָבִי הִטְמִין,
בַּעֲלִיַּת הַגַּג שֶׁבָּהּ גַּרְנוּ. הָלַכְתִּי לַיְלָה אֶחָד לְהוֹצִיא אוֹתָם.

כְּשֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת הַדִּירָה בַּגֶּטוֹ הִתְיַדַּדְתִּי עִם
בְּנוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה יַאנֶק, וְשֶׁהָיָה בֶּן גִּילִי.
הָלַכְתִּי לְשָׁם בַּלַּיְלָה וְחִכִּיתִי בַּחוּץ, כְּדֵי לְנַסּוֹת לִפְגֹּשׁ אוֹתוֹ.

כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ אָמַרְתִּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: ''אַתָּה יוֹדֵעַ, יַאנֶק,
הַלַּיְלָה הַזֶּה אָמְרוּ שֶׁהוֹלְכִים לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים.
אֲנִי רוֹצָה לְהִתְחַבֵּא בַּעֲלִיַּת הַגַּג עַד מָחָר.''

מִי שֶׁעָלָה לְשָׁם הָיָה צָרִיךְ לָקַחַת סֻלָּם גָּדוֹל, וְלִפְתֹּחַ דֶּלֶת מֵעָלָיו.
הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת יָצְרָה רַעַשׁ, וְכָל הַשְּׁכֵנִים יָצְאוּ תָּמִיד,
כְּדֵי לִרְאוֹת מִי עוֹלֶה לַעֲלִיַּת הַגַּג.

הוּא עָלָה לַעֲלִיַּת הַגַּג רִאשׁוֹן, וְכָל הַשְּׁכֵנִים אָמְרוּ:
''אָה, זֶה הַבֵּן שֶׁל הַשְּׁכֵנִים''. הֵם חָזְרוּ לַדִּירוֹת,
סָגְרוּ אֶת הַדְּלָתוֹת, וַאֲנִי עָלִיתִי אַחֲרָיו.

כְּשֶׁהָיִינוּ לְמַעְלָה בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ:
''יַאנֶק, יֵשׁ לִי קְצָת כֶּסֶף. אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתִּקְנֶה לִי אֹכֶל.
נַקְנִיק, לֶחֶם וּקְצָת ווֹדְקָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי מָה לֶאֱכֹל לְאַחַר שֶׁאֶעֱזֹב.''

יָדַעְתִּי שֶׁהוּא גָּנַב, וְשֶׁלֹּא יַחְזֹר.
הוּא לֹא יָבִיא לִי שׁוּם דָּבָר, וְיִבְרַח עִם הַכֶּסֶף לַעֲזָאזֵל.
אָבִיו לָקַח מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הָרְכוּשׁ, וְלֹא הֶחְזִיר לָנוּ שׁוּם דָּבָר.

אִשְׁתּוֹ הָיְתָה אוֹפָה בַּבַּיִת, וְאִמִּי רָצְתָה מִמֶּנָּה פַּעַם כִּכַּר לֶחֶם.
אִמָּא הִתְחַנְּנָה: ''לְקַחְתָּם לָנוּ אֶת כָּל הָרְכוּשׁ, תְּנִי לִי כִּכָּר!''
שְׁתֵּיהֶן רָבוּ, עַד שֶׁאִמָּא בְּקֹשִׁי לָקְחָה מְעַט לֶחֶם.

הִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא מֵהַבִּנְיָן אֶת כָּל דִּבְרֵי הָעֵרֶךְ,
חוּץ מִשְּׁתֵּי פַּרְווֹת שֶׁהָיוּ אֵצֶל שָׁכֵן, וְאַבָּא שָׁכַח מֵהֶן.
הוֹרַדְתִּי אֶת הַכֹּל בַּשַּׂק, וְשַׂמְתִּי בֶּחָצֵר בְּפִנָּה נִסְתֶּרֶת.

חָזַרְתָּ לַבַּיִת לְחַכּוֹת, אוּלַי יַאנֶק בְּכָל זֹאת יַחְזֹר.
חִכִּיתִי לוֹ כַּחֲצִי שָׁעָה, אַךְ הוּא לֹא חָזַר.
לָקַחְתִּי אֶת הַשַּׂק, וְחָזַרְתִּי לַמַּחֲנֶה.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ג' - מַחֲנֵה עֲבוֹדָה, פֶּרֶק 38: מְעִיל פַּרְוָה

מְעִיל פַּרְוָה

עָבַדְתִּי קָשֶׁה מְאֹד בַּחוּץ.
זֶה הָיָה בְּעוֹנַת הַחֹרֶף, בְּקֹר עַז וּבַשֶּׁלֶג.
לָבַשְׁתִּי מִתַּחַת לְבִגְדֵי הָעֲבוֹדָה פַּרְוָה שֶׁהֵבֵאתִי מֵעֲלִיַּת הַגַּג.

נוֹבַק, אִם מִישֶׁהוּ הָיָה יָכוֹל לְשַׁחֵד אוֹתוֹ בִּסְכוּם נִכְבָּד,
הוּא הָיָה נוֹתֵן לוֹ לִפְעָמִים עֲבוֹדָה קַלָּה יוֹתֵר,
וְלֹא הָיָה צוֹעֵק עָלָיו כָּל כָּךְ.

יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: ''אֲנִי מֻכְרָחָה לִסְתֹּם לִמְנֻוָּל אֶת הַפֶּה.''
''אָרוּץ אַחֲרָיו בְּעֶרֶב אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹזֵר לְבֵיתוֹ,
וְאֶתֵּן לוֹ מְעִיל פַּרְוָה גָּדוֹל שֶׁהֵבֵאתִי.''

עֶרֶב אֶחָד אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה רַצְתִּי אֶל נוֹבַק, וְאָמַרְתִּי לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:
''אֲדוֹנִי הַמְּנַהֵל! יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ לְהַגִּיד לְךָ, מַשֶּׁהוּ יָפֶה לָתֵת לְךָ!''
הוּא הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ, וְרָאָה מְעִיל שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַשִּׂיג.

אֶת כָּל הַפַּרְווֹת הָיִינוּ צְרִיכִים לְהַחְזִיר בִּתְחִלַּת הַמִּלְחָמָה.
לַגּוֹיִים הָיָה מֻתָּר לִלְבוּשׁ פַּרְווֹת, אַךְ לַיְּהוּדִים לֹא.
הוּא רָאָה מְעִיל פַּרְוָה יָפֶה מְאֹד, וְלָקַח אוֹתוֹ.

לֹא דִּבַּרְנוּ עַל תְּמוּרָה עֲבוּר הַמְּעִיל,
אַךְ לְמָחֳרָת הוּא לָבַשׁ אוֹתוֹ,
וּמֵאָז בָּא אִתּוֹ תָּמִיד.

כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הוּא אָמַר לִי: ''אַתְּ יוֹדַעַת מָה?
אֲנִי רוֹצֶה לְשַׁלֵּם בְּעַד הַמְּעִיל הַזֶּה.
אַתֶּן לָךְ עֶשְׂרִים כִּכְּרוֹת לֶחֶם.''

קִבַּלְתִּי עֲבוֹדָה קַלָּה מְעַט יוֹתֵר בַּחוּץ,
וּבְכָל פַּעַם נוֹבַק הָיָה נוֹתֵן לִי
גַּם כִּכַּר לֶחֶם.