גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ג' - מַחֲנֵה עֲבוֹדָה, פֶּרֶק 33: פְּעֻלּוֹת לֵילִיּוֹת

פְּעֻלּוֹת לֵילִיּוֹת

הַוַּעַד הַיְּהוּדִי בַּמַּחֲנֶה לֹא הֶאֱמִין שֶׁאֵין לָנוּ כֶּסֶף לִקְנוֹת אֹכֶל.
הֵם חָשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, וְלֹא נָתְנוּ לָנוּ תּוֹסֶפֶת אַף פַּעַם.
אָכַלְנוּ רַק אֶת הַמְּעַט שֶׁקִּבַּלְנוּ.

הָיִינוּ רְעֵבִים מְאֹד, וְלָכֵן הָיִיתִי צְרִיכָה לָצֵאת לְפְּעֻלּוֹת בַּלֵּילוֹת.
פָּנוּ אֵלַי מִי שֶׁרָצוּ לִמְסֹר וּלְקַבֵּל דִּבְרֵי עֵרֶךְ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
הֵם שִׁלְּמוּ לִי לְפִי סוּג הַפְּעֻלָּה, הַמֶּרְחָק וְהַסִּכּוּן.

יוֹם אֶחָד בָּא גּוֹי, וְהוֹדִיעַ שֶׁזָּרַק יֶלֶד וְיַלְדָּה קְטַנִּים שֶׁהֶחְבִּיא.
הַכֶּסֶף שֶׁל הוֹרֵי הַיְּלָדִים אָזַל, וְלָכֵן הוּא הִשְׁאִיר אוֹתָם בְּצַד הַכְּבִישׁ.
הַהוֹרִים, הַסַּבָּא וְהַדּוֹד, עָמְדוּ עַל יַד גֶּדֶר הַמַּחֲנֶה וּבָכוּ: ''הַיְּלָדִים שֶׁלִּי!''

אָמַרְתִּי לָאִמָּא: ''רִבְקָה-לֵאָה, אֲנִי אֵצֵא לְחַפֵּשׂ אֶת הַיְּלָדִים.''
הָלַכְתִּי בַּלַּיְלָה בַּכְּבִישִׁים, וּמָצָאתִי אֶת הַיַּלְדָּה בִּלְבַד.
הִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ לְשַּׂק, וְהֵבֵאתִי אוֹתָהּ לַמַּחֲנֶה.