6.12.2014

מספר הנשימות בשעה הוא 1080 והגימטריה של 'שמע ישראל' היא 1118

בכל חשבונות הראיה וקביעת החודש והתקופה בלוח היהודי, השעה היא בת 1080 חלקים.

כתב הרמב``ם [הל` קידוש החודש פרק ו הלכה ב]: ``היום והלילה ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום ושתים עשרה בלילה, והשעה מחולקת לאלף ושמונים חלקים.

לפי הצורך הגופני בחמצן הדרוש לקיום תהליכי חיים וביניהם גם תהליך הגדילה, משתנה קצב הנשימה בהתאם לגיל החל מ- 50 עד 60 נשימות לדקה אצל יילודים, המשך ב- 40 נשימות לדקה אצל תינוקות בני כמה חודשים, 25 נשימות לדקה אצל ילדים גדולים יותר ואילו מבוגרים נושמים בממוצע כ- 15 עד 18 נשימות בדקה בזמן מנוחה.
על פי תיאור רפואי אחר, אין מדד מדויק להערכת קוצר הנשימה, והמדד הרגיש והטוב להערכת מצוקת נשימה הוא קצב הנשימה ועומק הנשימה. אדם מבוגר נושם במצב רגיל 12 עד 16 נשימות בדקה. האוויר נשאף במשך כשתי שניות, ואחרי הפסקה של כשנייה הוא ננשף לאיטו. בפרק הזמן הזה מספיק האוויר הטרי להיכנס לריאה, והאוויר הזקוק להחלפה מספיק להיפלט החוצה.

18 נשימות בדקה הן עשויות לתת לנו בהחלט שיעור ממוצע של קצב נשימה נורמלי.
נכפיל 18 נשימות כפול שישים דקות = 1080
מנין 1080 בגימטריה הוא תתר''ף

הראשית חכמה כתב בזה [שער האותיות - אות ה] שהשעה התחלקה ל1080 מכיון ש-1080 נשימות אדם נושם בשעה. הראשית חכמה הוסיף דבר מעורר מאוד: "מאחר ש-1080 חלקים אלו שבשעה הם 1080 נשימות שאדם מנשף, ועל כל נשימה ונשימה יש אות משם בן ארבע אותיות הנותן בו חיות הנשימה ההיא, הרי כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. כיון שהשם יתברך הוא נותן הנשימה והחיים, ראוי שיהיו כל נשימותיו לעבודת הבורא."

האותיות יה - וה, שהן אותיות הנשמה, הן גם אותיות הנשימה - השאיפה והנשיפה.



בזמן התפילה היומית בבית הכנסת נהוג ברוב הזמן שלא להשמיע קול, אלא לכבד את הדממה ובדרך זאת גם את תפילתו של הזולת. זאת למעט בזמן 'קריאת שמע' שאותה נהוג לומר בחצי קול, בדרך שישמע הקול במתינות בסביבת המתפלל הקרובה.
אפשר למצוא חיזוק למנהג זה בהקשר למספר הנשימות בדקה על פי חישוב הפסוק:
'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד'
מנין פסוק זה, שהוא החשוב ביותר בכל התפילה, הוא בגימטריה 1118.
מנין אותיות המילה 'אלהים' הוא 86. 86*13הם 1118.

המספר 1118 הוא קרוב מאד למספר 1080 שהוא, כאמור, מספר הנשימות בשעה.
זאת משמעות שהיא מעבר לצרוף מקרים פשוט.
תפילת 'קריאת שמע' מחזקת את הקירבה בין צמד המושגים 'נשמה' ו'נשימה'.
'קריאת שמע' הופכת את התפילה גם לכלי בריאותי להסדרת דרכי הנשימה בדרך של נשימה מודעת.
הפסוק 'והגית בה בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך' מקבל משמעות דומה.

אפשר לקבוע, על פי היגיון זה, כי אורך השעה המקובל בימינו, של 60 דקות, נקבע על פי מספר הנשימות שיש בפסוק 'שמע ישראל'.

ההפרש בין 1118 ל-1080 הוא 38. המספר 38 בצרוף 1 הוא 39, שהם מנין אותיות ט''ל.
ט''ל הם 3*13, ומנין אותיות י ה ו ה הוא 26 = 2*13.

15.11.2014

חג - הביג'יז

חג - הביג'יז

הוי, את חג, חג כזה
הוי, את חג, חג כזה

זה משהו שאני חושב שכדאי

אם הבובה גורמת לך לחייך
אם לא אז אתה זורק אבנים
זורק אבנים, זורק אבנים

אוי זה משחק מצחיק
לא מאמין שהכל אותו הדבר
לא יכול לחשוב על מה שאמרתי זה עתה
שם כרית רכה על הראש שלי

מיליוני עיניים יכולים לראות
עם זאת, למה אני כל כך עיוור
כאשר המישהו האחר הוא אני
זה לא נחמד, זה לא נחמד

עם כל זאת שמיליוני עיניים יכולים לראות
עם כל זאת למה אני כל כך עיוור
כאשר המישהו אחר הוא אני
זה לא נחמד, זה לא נחמד

הוי את חג, בכל יום, חג כזה
עכשיו זה התור שלי להגיד 
ואני אומר שאת חג

זה משהו שאני חושב שכדאי
אם הבובה גורמת לך לחייך
אם לא אז אתה זורק אבנים
זורק אבנים, זורק אבנים


18.9.2014

תערוכת הדפסים של פרנסיסקו גויה במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה

אין דבר העומד בפני הרצון  - הערה אודות החלומות המטורפים על הבלתי אפשרי
במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה נפתחה בימים אלה תערוכה חשובה מאד של כ-70 הדפסים של הצייר הספרדי גויה, שפעל בעיקר בתחילת המאה ה-19 והשפיע עמוקות על האמנות המודרנית בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20.
ההדפסים של גויה מתחלקים לקטגוריות אחדות, כאשר הקטגוריה החשובה מכולן עוסקת בזוועות המלחמה. המלחמה היא מלחמת צרפת - ספרד שהתרחשה בתחילת המאה ה-19 בניצוחו של נפוליון בונפרטה, ונחשבת לעקובה ביותר מדם בתולדות ספרד. הליטוגרפיות הקטנות של גויה מנציחות את הזוועות תחת המוטיב החוזר ונשנה של 'הבנאליות של המלחמה', בנאליות שמולה מתקומם גויה במלוא שיעור קומתו האמנותי.
עבור כל מי שמתעניין בהיסטוריה ובאמנות של ראשית התעופה יש לתערוכה ערך רב, שכן ברבות מהליטוגרפיות יש דמויות בעלות כנף. אלה הן דמויות שהן לרוב מפלצתיות או מפלצתיות למחצה. התעופה אצל גויה אינה דבר מה אופטימי, שמבשר עתיד זוהר של אנושות ללא גבולות מדיניים. הדמויות המעופפות שלו הן חלק בלתי נפרד מהעולם המבעית והמאד ארצי ואגואיסטי שנוצר. בכך מבטא גויה  תפישת עולם שלפיה התעופה, שהצרפתים ממציאי הכדור הפורח היו חלוציה שנים ספורות בלבד קודם למלחמה, היא, בציטוט של סטנלי בולדווין ראש ממשלת אנגליה בשנות ה-1930, המצאה ארורה שמוטב ולא היתה קיימת. התעופה הפכה את האדם למפלצת.
התערוכה במוזיאון על שם אחד מאמני הליטוגרפיה הדגולים - הרמן שטרוק, מוזיאון שמקיים גם סדנאות ליטוגרפיה, מאפשרת להאיר ולהסביר את הליטוגרפיות של גויה מזווית תעופתית מעוד סיבה, שמובנת למי ששמע אי פעם הסבר אודות תהליך הליטוגרפיה. אחד המאפיינים החשובים של התעופה היא נקודת המבט האנכית. מי שצופה בעולם מלמעלה רואה את פני הנוף באופן אנכי, כמעשה תשבץ שפרוש מתחתיו ונמצא תחת שליטתו. הליטוגרפיה, בזכות היותה תהליך איטי של בירור מוקפד וחריטת פרטים על גבי לוח מתכת, שנצרב בחומצה, ולאחר מכן מונח על משטח ונלחץ במכבש הדפוס, היא למעשה חיקוי של נקודת המבט האנכית ברוחו של האמן. הליטוגרפיה מעניקה תחושת נקודת מבט אנכית על נושא היצירה, למרות שהנושא הוא לרוב אופקי מבחינת זווית הראיה. 
גויה הוא מבשר העתיד המחריד של התעופה כגורם לשואת יהודי אירופה. הנאצים היו 'אומה של טייסים', שהשקיעו בתעופה את מירב המשאבים, וקיימו בדרך זאת אידיאולוגיה של 'אדם על' יהיר, שאיפשרה להם לנסות להשמיד את העם היהודי מבלי למצמץ. חבל שהזיקה בין הליטוגרפיות של גויה לזוועות השואה, שזועקת כל כך לשמיים, טרם זכתה להתייחסות מצד מבקרי האמנות וההיסטוריונים.