5.10.2013

המשבר במצרים

הסיבה המרכזית למהומות במצרים היא המשבר הכלכלי. אך הבעיה לא תיפתר באמצעות חילופי שלטון. מקורה האמיתי הוא אגם נאצר שיצר סכר אסואן.

אגם נאצר מכיל כמויות עצומות של מים בשטח מדבר סהרה. המים מתאדים במהירות והבזבוז הוא עצום. בנוסף, האגם רגיש מאד מבחינה אקולוגית וכל חי או צומח חדש שחודר אליו במקרה מסוגל להתפשט במהירות רבה בתנאי האקלים החם.

כמויות המים העצומות שמתבזבזות הן מקור תסכול לשכנותיה מדרום של מצרים, ששואפות שחלק מהמים יישאר ברשותן.

הבעיות האקולוגית הן פצצה מתקתקת. דלי מלא דגיגי 'נסיכת הנילוס' שנשפך לימת ויקטוריה לפני עשורים אחדים חיסל את כל מיני הדגה האחרים בימה זאת.

במקרה של אגם נאצר המלאכותי האפשרות להתרבות חסרת שליטה של מין אחד היא רבה הרבה יותר, והיא חמורה הרבה יותר, כי תתפשט לכל אורך עמק הנילוס. כבר כיום המצרים מתמודדים עם זן חדש של צמחי מים שמתפשט בכל מקום.

בעשור האחרון הפכה לכלכלית טכנולוגית מי ים מותפלים. הם זולים יותר בערי החוף מאשר מים שמגיעים ממרחק רב, ומייתרים את אגם נאצר.

חשמל מאנרגיה סולארית הוא זול יותר מאשר חשמל הידרואלקטרי שמגיע ממרחק רב למרכזי האוכלוסיה, וגם הוא מייתר את הצורך ברזרבות מים עצומות להפעלת סכר אסואן

הפיתרון הוא לייבש בהדרגה את אגם נאצר ולהשאיר בו כמות קטנה בהרבה של מים. אך בתנאי האקלים המתחמם בימינו, שעלולות להתרחש בו שנות בצורת אחדות רצופות, ההחלטה היא בלתי אפשרית.

המשטר הצבאי הנוכחי הוא זה שיש לו כוח להגן על אגם נאצר. פיתוח הטכנולוגית החדשות, שיבטלו בהדרגה את הצורך באגם דורש השקעה רבה בפיתוח הון אנושי, שמחייב שיתוף פעולה עם האחים המוסלמים.

טכנלוגיות אלה מוטמעות במהירות ותוך שנים אחדות אפשר להגיע למצב שבו הצורך במי אגם נאצר בהיקף הנוכחי יופחת באופן משמעותי.

30.9.2013

מפת העולם על פי הרודוטוס - 450 לפני הספירה


הכרטוגרף היווני הרודוטוס שרטט את מפת העולם הידועה בתקופתו בצורה מדויקת למדי, ככל שנוגע הדבר למקומות שהיו מוכרים אז לאנושות.

בולטים במפה מאפיינים אחדים:

ארץ ישראל נמצאת במרכז העולם, בין שלושת היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. הדבר מעיד על חשיבותה המרכזית גם בתקופה ההיא.

גבולות היבשות אינם ידועים והם משורטטים בצורת עיגול. עיצוב זה שימש כהשראה למפת העולם הסימבולית של ימי הביניים של עיגול שמחולק בקווים ישרים.

הצורה הכללית של המפה מזכירה ראש אנושי שהעורף שלו הוא במזרח והפנים במערב:
ארץ ישראל היא ציר הלסת.
אפריקה היא הלסת.
אירופה היא המצח והאף.
אסיה היא החלק האחורי של הגולגולת.
הים התיכון הוא חלל הפה. הים השחור הוא חלל האף.
הנהרות והימים משורטטים ברגישות רבה, שמזכירה שרטוטים של עורקי דם ועצבים מרכזיים.

לנוכח הדמיון הרב, אין ספק כי צורת הראש היתה לנגד עיני הרודוטוס כאשר צייר את המפה.

לפיכך ניתן ללמוד מהמפה כי בעבר הקלאסי שימשו פני הארץ כמקור השראה מרכזי לחקר גוף האדם ולהיפך.

מפת דמות האדם של ארץ ישראל ממשיכה קו מחשבה זה של חתירה מתמדת לגילוי העולם ובמקביל לה חתירה מתמדת לגילוי גוף האדם.

המפות המקוריות באתר מפת דמות האדם של ארץ ישראל הן ביטוי מוחשי להשקפה הפילוסופית של 'מיקרו-קוסמוס ומקרו-קוסמוס', שעל פיה עולמו הפנימי של האדם הוא שיקוף של עולמו החיצוני ולהיפך.
 
מפת דמות האדם של ארץ הקודש מוסיפה נדבך נוסף לסיפורי התנ''ך אשר הפכו את המרכז הגיאומטרי של היבשות מנקודה חסרת ענין לסיפור מרתק, שככל שמעמיקים בו מגלים עוד ועוד.

29.9.2013

פרשת בראשית - עץ החיים הוא ארץ ישראל

עץ החיים נמצא, על פי מקורות חז''ל, בדיוק במרכזו של גן עדן.

הסיבה לכך היא שהעץ נותן חיות לכל חי במידה שווה. לו היה העץ נמצא באחד הצדדים ולא במרכז היה שיווי המישקל הקוסמי מופר.

גם ארץ ישראל נמצאת בדיוק במרכז העולם. עיון במפות הכרטוגרפיות המדעיות, מימי קדם ועד ימינו, מראה את מיקומה של הארץ בין שלושת היבשות הגדולות: אסיה, אירופה ואפריקה.

בעבר, כאשר יבשת אמריקה היתה עדיין בלתי ידועה וכך גם הקטבים ואוסטרליה, העולם הצטמצם לשלושת היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. גבולותיהן היו בלתי ידועים וצוירו כעיגול, עם ירושלים במרכז. תמונת עולם זאת היתה אחד מסמליו המובהקים של הסדר הקוסמי בעולם העתיק. כאשר סוקרים את הגלובוס בימינו, ומחפשים שוב את המרכז הגיאוגרפי שלו,  רואים כי מיקומה המרכזי של ירושלים בו לא נחלש, למרות התוספות הרבות.

ניתן לפיכך להקביל בין מיקומו המדויק במרכז של עץ החיים בגן עדן לבין מיקומה המדויק של ארץ ישראל במרכז הגלובוס, ולקבוע כי עץ החיים הוא ארץ ישראל.

ההקבלה בין עץ החיים לארץ ישראל מקבלת אישור ממקור נוסף: עץ החיים על פי מסורת חז''ל הוא החיטה, שהיא הראשונה במנין שבעת המינים. מולדת צמח החיטה בארץ ישראל וחקלאות הדגן היתה הבסיס של החיים והתרבות בתקופת המקרא. אדם וחוה התכסו, לאחר שאכלו מעץ הדעת, בעלי תאנה שגם היא בין שבעת המינים.

שבעת המינים מוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את הפוריות החקלאית של ארץ ישראל:
"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת." (דברים ח', ז'-י').

פסוקים אלה מזכירים מאד את תיאור גן עדן בספר בראשית:
וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל--וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע. וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב. יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח, וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.[בראשית ב', ט'-יא']

קיימת הקבלה רבה בתוכן שלושת הפסוקים בבראשית ובדברים: טוב האדמה מוזכר בהם יחד עם שפע המים והמחצבים.

התפישה של היקום כעץ קוסמי היא נפוצה ביותר במיתולוגיות של העולם העתיק. על פי תפישה זאת העולם הוא עץ גדול לבלי גבול, אשר על ענפיו צומחים כל סוגי החיים.
תפישה זאת זוכה לביטוי גם בתרבות ימינו, ולדוגמא בסרט 'אווטאר' שבו חיים בני השבט בעץ כזה.

אפשר להרחיב את ההקבלה בין עץ החיים וגן עדן לארץ ישראל גם על פי מיקום ארבעת הנהרות שמתוארים כיוצאים מלב הגן. לפחות שלושה נהרות, שהם אלה שמזוהים על פי שמותיהם גם כיום, מקיפים את הארץ מעברים שונים: החידקל והפרת מצפון מזרח, והגיחון, שהוא כנראה הנילוס, בארץ כוש מדרום מערב.