8.7.2012

פרשת בלק מול פרשת וירא

פרשות ספר במדבר עוסקות בספירות שבגוף האדם מהעליונה ועד לתחתונה.

כל פרשה מתארת את אחת הספירות.

פרשת חוקת עוסקת באזור הלב. סוד פירוש דיני פרה אדומה, שבראש פרשת חוקת, הוא האהבה.

מתחת למערכת הלב-ריאות נמצאת מערכת העיכול.

פרשת בלק עוסקת במערכת העיכול.

ניתן ללמוד זאת מיד מתוך השם של גיבור הפרשה בלעם, ששורש שמו הוא ב.ל.ע - לבלוע.

כיצד מתקדמת התורה מעיסוק נשגב כאהבה לעיסוק בדבר ארצי כמו מערכת העיכול.

כמו הלב, גם מערכת העיכול מורכבת ברובה משרירים טבעתיים.

שני מעגלי ידע המתחברים בצורה מושלמת הם מאפייני האהבה.

האינסוף האלוהי מלמד אותנו כך לגלות את רגש האהבה שאינה תלויה בדבר, הבוקעת לאחר יאוש מתוך הכאוס האישי.

האתון המדברת של בלעם מסמלת את עולם החומר. יש חיה נוספת אחת בלבד שמדברת בתורה והיא הנחש שמדבר אל חוה אימנו. גם הנחש עשוי כולו שרירים טבעתיים. דרכו של בלעם היא דרך הנחש.

יש הקבלות רבות בסיפור המעשה של בלעם המתכונן לקוב את ישראל ואברהם אבינו המתכונן להעלות לעולה את יצחק.

ניתן ללמוד על כך עוד מההפטרה של פרשת חוקת שקודמת לבלק, שהיא סיפור יפתח הגלעדי אשר נדר להקריב את היוצא ראשון לקראתו משער ביתו לאחר שיחזור כמנצח מהמלחמה, ומי שיצאה היתה ביתו היקרה.

אברהם אבינו ובלעם בן בעור הולכים שניהם בצו אלוהים, שניהם חובשים את החמור/אתון, לשניהם מתלווים שני משרתים, ולשניהם מתגלה מלאך בטרם יבצעו את משימתם.

מדוע פרטה התורה כל כך בסיפור האתון.

התורה הקדושה מתמודדת מול הנושא הארצי באמצעות הבאת קדושה יתירה כנגדו, וזאת כך:

הפועל החשוב ביותר בפרשה, שמופיע פעם אחת נוספת בלבד במקרא, הוא י.ר.ט - וזאת בפסוק 'וירט הדרך לקראתי' שאומר המלאך לאחר שהוא נגלה לבלעם.

פועל זה שייך למשפחת פעלים קטנה שבה גם השורשים הבאים: י.ר.ד, י.ר.ה, י.ר.ק, י.ר.ש, שכולם מציינים לשון ירידה.

אין פעלים אלה מציינים ירידה פשוטה אלא ירידה הדרגתית שיש במהלכה מטמורפוזה מלאה, כדרך ירידת האוכל במערכת העיכול.

בדרך הפשט משמעות 'וירט' הוא שדרכו של בלעם הלכה ופחתה בפני הקב''ה עד שנאלץ לעצור בעדו.

יש פועל נוסף במשפחה זאת והוא: י.ר.א

משמעות הפועל 'לירוא', שהוא מקור המילה 'יראה' שמקבילה ל'אמונה חזקה עם תחושת פחד', קשורה גם כן ליתר הפעלים בקבוצה: הפועל 'לירוא' מתאר אמונה שיש בה מימד של שפל בפני נשגב ממנו.

בלק חוזה שזאת היא נקודת התורפה של ישראל ובוחר מקומות תצפית גבוהים כדי לקללם משם.

סיפור העקידה נמצא בסוף פרשת וירא. סיפור האתון של בלעם נמצא בתחילת פרשת בלק.

פרשת בלק היא יוצאת דופן בתורה מכיוון שהיא מתנהלת כולה מחוץ למחנה ישראל.

התנהלותו של בלעם היא על דרך הבחירה החופשית בבחינת 'מה שיהיה יהיה', בניגוד לאמונה השלמה וההחלטית של אברהם אבינו.

זאת היא גם נקודת החולשה שלו כי אין בעיה שאי אפשר להפוך אותה להזדמנות, אין קללה שאי אפשר להפוך אותה לברכה.

פרשת בלק היא אם כן היפוכה של פרשת וירא.

כאשר קוראים ומשווים בין שתי הפרשות מתגלות צפונות האל.

הניגודיות המוחלטת בין אברהם לבלעם מובאת בדברי חז"ל בפרקי אבות:
כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע.

לאחר שאברהם אבינו מקריב את האיל באמצעות המאכלת הוא קורא למקום: 'השם יראה'.

יתכן כי המשך פסוק זה: 'אשר יאמר היום בהר השם יראה', מכוון לפרשת בלק.

בכל אחת משלוש הברכות של בלעם חוזר סיפור המעשה דרך שמונה שלבים, כנגד שני מעגלי הידע שמאפיינים את האהבה:
א. בחירת המקום הראוי
ב. הכנת המזבחות
ג. הליכת בלעם לבדו
ד. מפגש בלעם עם ה'
ה. שובו של בלעם אל בלק
ו. משל הברכה
ז. תגובת הכעס של בלק
ח. תשובת בלעם

התורה אינה מפקפקת בכוחו של בלעם, אלא שכוח זה הוא של בלעם הינו טבעי במובן זה שהוא פועל כמו כוחות הטבע האחרים. האדם יכול לנצל את כוחות הטבע לשם סיפוק צרכיו היומיומיים, אבל אין להעלות על הדעת שניתן להכניע את ה'.

מניפת האיומים על ישראל



בינימין נתניהו ניצב מול שני אתגרים שהם אחד: שיקום מצבה הכלכלי-חברתי של ישראל באמצעות חלוקה צודקת של הנטל.

ביכולתו לשנות במהלך השבוע הזה את המצב הקרוב לפשיטת רגל מקצה לקצה באמצעות חוק גיוס חובה לכל, אשר ישפיע באמצעות ניסוחו באורח מידי על כל התקציב הממשלתי הגרעוני.

באיור למעלה נפרשת מניפת האיומים על ישראל. 

הקשת הקטנה והקרובה ביותר לכף היד משפיעה כמו מנוף על יתר הקשתות.

קשת זאת  היא של הקשר בין הצבא לעם.

די במספר אמירות ברורות כדי שקשת זאת תהיה איתנה. אין צורך בתקציבים גדולים כדי לתחזק אותה.

במידה וקשת זאת היא רעועה, חולשתה משפיעה על יתר הקשתות בתגובת שרשרת מתגברת. 

מעבר לקשת הראשונה נפרשות הקשתות הנוספות במניפה, ההולכות וגדלות עד לקשת האיום האיראני. לישראל אין כמעט השפעה על היווצרותן, אך דרושים תקציבים גדלים והולכים כדי להתמודד מול האיומים שמתוארים בקשתות אלה. 

הקשתות נתמכות באמצעות הכפיסים המקשרים ביניהן. כל כפיס מייצג מרכיב אחר אשר באמצעותו נבנה מאזן הכוח.

מצבה הבי''ל של ישראל הוא טוב מאשר אי פעם, יש ברשותה נשק בשפע, וכוח האדם שלה הוא איכותי. המפתח למשבי אויר מהמניפה נמצא בידי המערכת הפוליטית, שראש הממשלה בראשה.

2.7.2012

פרשת חוקת


פרשות ספר במדבר עוסקות בספירות שבגוף האדם, מהעליונה ועד לתחתונה.

כל פרשה, למעט הראשונה והאחרונה שהן מסגרת, מתארת את אחת הספירות.

פרשת חוקת עוסקת באזור הלב.

הלב ממונה על רגש האהבה.

סוד פירוש דיני פרה אדומה, שבראש פרשת חוקת, הוא האהבה.


חז''ל קבעו שאין להבין בהיגיון את דיני פרה אדומה אלא לקבלם כמו שהם.

הסבר אחד לכך הוא שפרה אדומה עוסקת בעולם הרגש בו אנו מצויים בחוסר בהירות, שלא כמו בעולם הפעולה וההיגיון. הסיבה לחמקמקות הרגשות היא תכונת התפשטותם, שבגללה הם בלתי ניתנים למדידה, אלא מתוך מעורבות. עיקר כוחם וחשיבותם הוא יצירת האינטליגנציה הריגשית.


הסבר מקורי נוסף, מדעי יותר, למשמעות חוקת פרה אדומה נובע מהגימטריא של המילה א ה ב ה.

סכום הגימטריא של האותיות במילה א ה ב ה הוא 13.

להלן החישוב:
א - 1
ה - 5
ב - 2
ה - 5

סה''כ 13.

שלוש-עשרה הן מידותיו של הקב''ה.


הצרוף מחזק את הקשר בין המילה א ה בה לשם המפורש י ה ו ה שסכום האותיות שבו הוא בדיוק כפול: 26

י - 10
ה -5
ו - 6
ה - 5

סה''כ = 26


הקשר בין שתי המילים מתבקש מאליו עוד טרם חישובי הגימטריא, באמצעות הדימיון הרב באותיות ובדרך ההגיה של שתיהן:

א - י
ה - ה
ב - ו
ה - ה


לא זאת בלבד!

1,2,5 הם מספרים בסידרת יחס הזהב, שיש לה חשיבות רבה בעיצוב התרבות האנושית.

13 גם הוא מספר בסידרה.

המספר החסר בסידרה בין 5 ל-13 הוא - 8, שנמצא בשורש המילה: א.ה.ב.


צרופים גימטריים אלה של האותיות במילה כה משמעותית מעניקים לחשיבותה משנה תוקף והופכים אותה לגלגל יסוד מניע במחשבה.

האינסוף האלוהי מלמד אותנו כך לגלות את רגש האהבה שאינה תלויה בדבר, הבוקעת לאחר יאוש מתוך הכאוס האישי.



הסיפרה 8 מורכבת מ-2 עיגולים.

כל עיגול נפרד הוא בבחינת עגל הזהב.

האהבה היא שני עיגולים המתחברים זה עם זה.

שני מעגלי ידע המתחברים בצורה מושלמת הם מאפייני האהבה.



על כל אלה נאמר גם הפסוק 'שראשי נמלא טל':

ט''ל בגימטריא הם 39.

39 הם 26 + 13