מיל''ם - מרכז ישראלי למשפחות מתמודדים, הוא ארגון המסונף לעמותת אנו''ש שמיועד לסייע לבני משפחה של מתמודדדים עם מחלות נפש.
מערכת בריאות הנפש נוהגת מזה עשרות בשנים לשחרר חולי נפש בנכות מוכרת מלאה או חלקית מבתי החולים, על מנת שישתקמו במסגרת המשפחה.
החולה מקבל סל שיקום, אך המשפחה חייבת לסייע לו. היא עושה זאת מבלי שיהיו בידיה הכלים לטפל במי שמוגדר רשמית כבלתי אחראי למעשיו.
חולי הנפש הם אחוז או שניים מהאוכלוסיה, והמשפחה הסובבת אותם היא לפיכך עוד אחוזים אחדים.
מדובר באחוז ניכר מהאוכלוסיה, שחייב להתמודד יומיום עם מציאות מורכבת, שגורמת לנטל כלכלי ובריאותי רב עליהם.
בני משפחותיהם הקרובים של חולי הנפש הם אוכלוסיה מאותגרת יותר מהממוצע. על פי מחקרים הם גם בעלי הישגים אישיים טובים יותר מהממוצע. עם זאת רבים מהם חשים כי נסתם הגולל על חייהם, כי דבק בהם הכתם שלא באשמתם.
מיל''ם הוא גוף חדש, שישראל היא בין החלוצות בעולם בהקמתו, שהוקם כדי להעניק עזרה ראשונה לבני המשפחה.
על מיל''ם להתפתח לפיכך למדרגת גוף מקצועי, שמעניק יעוץ צמוד לאוכלוסיה נזקקת, בתחומים מגוונים כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, משפט, כלכלה ועוזד.
זאת בנוסף להיותו מקום מפגש חברתי לבני משפחותיהם של חולי נפש באמצעות קבוצות מפגש ומעגלי תמיכה.
על מיל''ם להתפתח בדרך זאת תוך הרחבת והקניית ידע מתמדת, ולעיתים גם תוך מאבק מול מערכת בריאות הנפש, שמודה בקוצר הראות שלה לגבי מקורות הנפש.
אלא שמיל''ם אינו מתפתח בכיוון הרצוי, וחוסה בצל המציאות הקיימת.
מערכת בריאות הנפש מסתירה באופן שיטתי מידע שנוגע למצבם הבריאותי של נפגעי הנפש, וביניהם תוחלת החיים הקצרה שלהם ומשמעותה הטרמינלית של מחלת הסכיזופרניה.
מי שמבקש ללבן סוגיות אלה, וסוגיות בריאותיות מורכבות אחרות במסגרת מיל''ם, נענה בהתעלמות מופגנת.
הוא עלול למצוא עצמו במצב של חרם חברתי, מצד חבריו והנהלת מיל''ם כאחד.
יתכן והדבר נובע מחוסר כלים וחוסר תקציב להתמודדות עם סוגיות מורכבות, אך נראה כי מדובר בעיקר בניסיון להפוך את מיל''ם לטריטוריה פרטית של עסקנים ובעלי מקצוע משולי העיסוק המהותי בבריאות הנפש, שמנסים לנצל את המקום לצבירת רייטינג.
זאת על חשבון אלה שכבר זכו, למרבה הצער בגלל ניסיונם האישי הממושך יותר בנושא, לתובנות מעמיקות יותר.
בעלי הניסיון לא חבשו כיסאות במוסד אקדמי זה או אחר, אלא מבינים כי מחלת הנפש מעצם מהותה נובעת במידה רבה מכניעתו של החולה ללחצים חברתיים והכללות נורמטיביות, שמנעו ממנו את רוח האדם.
הם דוגלים בגישה ההתנהגותית כהסבר למחלות נפש, וסולדים מהפופולאריות של ההסבר הגנטי, שמתאים לתרבות הטכנולוגית השטחית של תקופתנו.
הם מבקשים שמיל''ם תיתן מענה לבעיות בריאותיות וחברתיות מורכבות, שאין גוף אחר שמטפל בהן.
מיל''ם הפך למסגרת חברתית רדודה, שבה זוכה ליוקרה רבה יותר כל מי שמעמיד את עצמו במרכז תשומת הלב על חשבון הזולת.
יש במיל''ם אנשים רבים, שמגיעים כל אחד ממקומו הוא וכבודו של כל אחד במקומו מונח. אך פנייה אל המכנה המשותף הנמוך והפופוליסטי ביותר עלולה להזיק לכולם.
בני משפחות מתמודדי הנפש זכאים להתמודדות מוצלחת עם הנטל הרב המונח על כתפיהם.
בסופו של דבר הפיתרון לנטל זה הוא אישי ושונה לכל אדם.
מסיבה זאת חובה להשתחרר מכניעה למוסכמות מערכת בריאות הנפש שפועלת על פי חוקים נוקשים.
על מיל''ם להיות מקום שבו ייפתח במלואו הדיון במכלול המשמעויות של מחלות הנפש בחברה המודרנית, מבלי להחמיץ אפילו זווית אחת של התייחסות, ותהיה זאת גם הקיצונית ביותר.
זאת כמובן במסגרת כללי השיח החברתי.
קישור: הממשלה תעביר הרפורמה בבריאות הנפש באמצעות צו
מערכת בריאות הנפש נוהגת מזה עשרות בשנים לשחרר חולי נפש בנכות מוכרת מלאה או חלקית מבתי החולים, על מנת שישתקמו במסגרת המשפחה.
החולה מקבל סל שיקום, אך המשפחה חייבת לסייע לו. היא עושה זאת מבלי שיהיו בידיה הכלים לטפל במי שמוגדר רשמית כבלתי אחראי למעשיו.
חולי הנפש הם אחוז או שניים מהאוכלוסיה, והמשפחה הסובבת אותם היא לפיכך עוד אחוזים אחדים.
מדובר באחוז ניכר מהאוכלוסיה, שחייב להתמודד יומיום עם מציאות מורכבת, שגורמת לנטל כלכלי ובריאותי רב עליהם.
בני משפחותיהם הקרובים של חולי הנפש הם אוכלוסיה מאותגרת יותר מהממוצע. על פי מחקרים הם גם בעלי הישגים אישיים טובים יותר מהממוצע. עם זאת רבים מהם חשים כי נסתם הגולל על חייהם, כי דבק בהם הכתם שלא באשמתם.
מיל''ם הוא גוף חדש, שישראל היא בין החלוצות בעולם בהקמתו, שהוקם כדי להעניק עזרה ראשונה לבני המשפחה.
על מיל''ם להתפתח לפיכך למדרגת גוף מקצועי, שמעניק יעוץ צמוד לאוכלוסיה נזקקת, בתחומים מגוונים כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, משפט, כלכלה ועוזד.
זאת בנוסף להיותו מקום מפגש חברתי לבני משפחותיהם של חולי נפש באמצעות קבוצות מפגש ומעגלי תמיכה.
על מיל''ם להתפתח בדרך זאת תוך הרחבת והקניית ידע מתמדת, ולעיתים גם תוך מאבק מול מערכת בריאות הנפש, שמודה בקוצר הראות שלה לגבי מקורות הנפש.
אלא שמיל''ם אינו מתפתח בכיוון הרצוי, וחוסה בצל המציאות הקיימת.
מערכת בריאות הנפש מסתירה באופן שיטתי מידע שנוגע למצבם הבריאותי של נפגעי הנפש, וביניהם תוחלת החיים הקצרה שלהם ומשמעותה הטרמינלית של מחלת הסכיזופרניה.
מי שמבקש ללבן סוגיות אלה, וסוגיות בריאותיות מורכבות אחרות במסגרת מיל''ם, נענה בהתעלמות מופגנת.
הוא עלול למצוא עצמו במצב של חרם חברתי, מצד חבריו והנהלת מיל''ם כאחד.
יתכן והדבר נובע מחוסר כלים וחוסר תקציב להתמודדות עם סוגיות מורכבות, אך נראה כי מדובר בעיקר בניסיון להפוך את מיל''ם לטריטוריה פרטית של עסקנים ובעלי מקצוע משולי העיסוק המהותי בבריאות הנפש, שמנסים לנצל את המקום לצבירת רייטינג.
זאת על חשבון אלה שכבר זכו, למרבה הצער בגלל ניסיונם האישי הממושך יותר בנושא, לתובנות מעמיקות יותר.
בעלי הניסיון לא חבשו כיסאות במוסד אקדמי זה או אחר, אלא מבינים כי מחלת הנפש מעצם מהותה נובעת במידה רבה מכניעתו של החולה ללחצים חברתיים והכללות נורמטיביות, שמנעו ממנו את רוח האדם.
הם דוגלים בגישה ההתנהגותית כהסבר למחלות נפש, וסולדים מהפופולאריות של ההסבר הגנטי, שמתאים לתרבות הטכנולוגית השטחית של תקופתנו.
הם מבקשים שמיל''ם תיתן מענה לבעיות בריאותיות וחברתיות מורכבות, שאין גוף אחר שמטפל בהן.
מיל''ם הפך למסגרת חברתית רדודה, שבה זוכה ליוקרה רבה יותר כל מי שמעמיד את עצמו במרכז תשומת הלב על חשבון הזולת.
יש במיל''ם אנשים רבים, שמגיעים כל אחד ממקומו הוא וכבודו של כל אחד במקומו מונח. אך פנייה אל המכנה המשותף הנמוך והפופוליסטי ביותר עלולה להזיק לכולם.
בני משפחות מתמודדי הנפש זכאים להתמודדות מוצלחת עם הנטל הרב המונח על כתפיהם.
בסופו של דבר הפיתרון לנטל זה הוא אישי ושונה לכל אדם.
מסיבה זאת חובה להשתחרר מכניעה למוסכמות מערכת בריאות הנפש שפועלת על פי חוקים נוקשים.
על מיל''ם להיות מקום שבו ייפתח במלואו הדיון במכלול המשמעויות של מחלות הנפש בחברה המודרנית, מבלי להחמיץ אפילו זווית אחת של התייחסות, ותהיה זאת גם הקיצונית ביותר.
זאת כמובן במסגרת כללי השיח החברתי.
קישור: הממשלה תעביר הרפורמה בבריאות הנפש באמצעות צו
