חום נובמבר-דצמבר

גם מי שעוקב בקפדנות אחרי החדשות, בימים אלה של גל החום ההזוי שנפל עלינו, מסוגל להתבלבל בין הסידרה הקומית 'רמזור' שזכתה בפרס ה'אמי' לבין פרשת 'השוטרים בכחול' שבה מככבת דר' אורלי אינס.

יש המון קווים מקבילים בין שתי הסדרות: הכותרת של שתיהן עוסקת בשילטון החוק, ותוכן העניינים הוא פארסה על יחסי הזוגיות.

המחזמר בהפקה משותפת עשוי להיקרא: 'האור הכחול ברמזור'.

להלן מילות הפתיחה משיר הפתיחה, בסגנון ה'רוק פאנק':

הכינרת בצבע שחור,

גם הירוק נעלם מהאופק,

מסביב לא רואים את האור,

והגעגועים לגשם הם נצחיים.

אך מה שנראה כמו דג,

ומתנהג כמו דג,

הוא דג באמת.

הציור האוירי בפוטוריזם האיטלקי

Giulio D'Anna - Aeopittura + Paesaggio, 1930

הציור האוירי היה אחד הענפים העיקריים של התנועה הפוטוריסטית בשנות ה-1930 וראשית שנות ה-1940. הטכנולוגיה והריגוש שבתעופה, אשר בהם התנסו ישירות מרבית הציירים האויריים, גרמו להם לעסוק במטוסים יחד עם המבט מגבוה על הנוף כחומר אמנותי חדש.

האמנים פעלו בהשראת המניפסט: 'הפרספקטיבה של התעופה', שנכתב בשנת 1929 על ידי אבי תנועת הפוטוריזם, מארינטי, שהיה גם מראשי התנועה הפאשיסטית באיטליה.

חותמי המניפסט הצהירו כי: 'שינויי הפרספקטיבה שגורמת התעופה יוצרים מציאות חדשה לחלוטין, שאין שום קשר בינה למציאות המסורתית שהתבססה על הפרספקטיבה הקרקעית. ציורים של מציאות חדשה זאת מחייבים תיעוב עמוק לפרטים, וצורך לשלב ולשנות את צורת הדברים כולם.'

היו יותר ממאה ציירים אויריים, אשר פעלו בכל סגנונות האמנות. הנושא והסגנון המועדפים עליהם היו של מטוס באויר על רקע נוף, בסגנון קוביסטי מופשט למחצה, שהפך את שניהם למציאות אחת.

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד ותרגילי נשימה

בכל חשבונות הראיה וקביעת החודש והתקופה בלוח היהודי, השעה היא בת 1080 חלקים.

כתב הרמב``ם [הל` קידוש החודש פרק ו הלכה ב]: ``היום והלילה ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום ושתים עשרה בלילה, והשעה מחולקת לאלף ושמונים חלקים.

הראשית חכמה כתב בזה דבר נפלא ומדהים [שער האותיות - אות ה] שהשעה התחלקה ל1080 מכיון ש-1080 נשימות אדם נושם בשעה.

הקביעה היא שאדם בריא נושם בין 16 ל-18 מחזורי נשימות בדקה. נכפיל 18 נשימות כפול שישים דקות = 1080.

על כך כותב רבינו הראשית חכמה דבר מעורר מאוד: ``ואחר ש-1080 חלקים אלו שבשעה, הם 1080 נשימות שאדם מנשף, ועל כל נשימה ונשימה יש אות משם בן ארבע אותיות הנותן בו חיות הנשימה ההיא, וזהו כי על כל מוצא פי ה` יחיה האדם. וכיון שהשם יתברך הוא נותן הנשימה והחיים, ראוי שיהיו כל נשימותיו לעבודת הבורא.

האותיות יה - וה הן על פי זאת אותיות הנשימה, השאיפה והנשיפה.



בזמן התפילה היומית בבית הכנסת נהוג ברוב הזמן שלא להשמיע קול, אלא לכבד את הדממה ובדרך זאת גם את תפילתו של הזולת. זאת למעט בזמן 'קריאת שמע' שאותה נהוג לומר בחצי קול, בדרך שישמע הקול במתינות בסביבת המתפלל הקרובה.
אפשר למצוא חיזוק למנהג זה בהקשר למספר הנשימות בדקה על פי חישוב הפסוק:
'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד'
מנין פסוק זה, שהוא החשוב ביותר בכל התפילה, הוא בגימטריה 1118. המספר 1118 הוא קרוב מאד למספר 1080 שהוא, כאמור, מספר הנשימות בשעה.
זאת משמעות שהיא מעבר לצרוף מקרים פשוט.
תפילת 'קריאת שמע' מחזקת את הקירבה בין צמד המושגים 'נשמה' ו'נשימה'.
'קריאת שמע' הופכת את התפילה גם לכלי בריאותי להסדרת דרכי הנשימה.

ההפרש בין 1118 ל-1080 הוא 38. המספר 38 בצרוף 1 הוא 39, שהם מנין אותיות ט''ל.