14.8.2010

מערכת העיכול ובריאות הנפש - 7 - הסרט 'מה עובר על גילברט'

מה עובר על גילברט (באנגלית: What's Eating Gilbert Grape) הוא סרט אמריקני, משנת 1993, בבימויו של לאסה האלסטרום.
בסרט משחקים ג'וני דפ, ג'ולייט לואיס, ולאונרדו דיקפריו בן ה-18, בתפקידו הראשון כשחקן בסרט.
על משחקו בסרט זה היה דיקפריו מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.


עלילת הסרט

גילברט גרייפ (ג'וני דפ) הוא צעיר בעיירה נידחת, בן לבוני (Darlene Cates) כבדת המשקל המרותקת למיטה, שלא יצאה מהבית מאז מות בעלה, שבע שנים קודם לכן.
האם אוכלת כל היום, מדברת כמעט אך ורק על אוכל וצופה כל היום בערוץ הבישול. היא גם מחלקת לילדיה כל היום פקודות שרובן הן הוראות בישול.

אחיו של גילברט, ארני (לאונרדו דיקפריו), המתקרב לגיל 18, לוקה בפיגור שכלי, שובב ומלא שמחת חיים, אך חסר כל בגרות ושיקול דעת. הוא אינו יכול להישאר ולו לזמן קצר בלא השגחה צמודה כי שיקול הדעת הלקוי שלו מסכן את עצמו ואת הסדר הציבורי.
בבית נמצאות גם אחות מבוגרת המתוסכלת באופן תמידי ואחות צעירה, בת 15, שעובדת לפרנסתה ואינה שמחה לחלוק באחריות.
גילברט נושא על כתפיו את עיקר פרנסת המשפחה, אחזקת הבית המתפורר ואת עיקר הטיפול באחיו ובאמו.

יום אחד מגיעה לעיירה קבוצת מטיילים ובהם בקי (ג'ולייט לואיס), נערה יפהפייה בת גילו. לפתע עולמו משתנה והוא מוצא עצמו מאוהב.
גילברט חושש שהנערה שבה התאהב תדחה אותו, בגלל מצבם של אמו ואחיו. אולם, הוא אינו בורח מאחריותו.
הסרט עוקב אחר התאהבותו של גילברט, במקביל לצורך בטיפול באמו, ובבושה הנלווית להבאת חברים לביתו; ובמקביל לצורך בהצבת גבולות לאחיו, הנוטה להרוס ולחבל בדברים, בתמימות נוגעת ללב, מתוך אי הבנת סיטואציות החיים השונות.
גילברט חושש להיקשר לבקי למרות שהיא נקשרת אל ארני ומתחננת לפגוש את אמו.

האם מתרגשת מאוד לקראת יום הולדתו ה-18 של ארני, המגיע לגיל זה למרות שהרופאים ניבאו לו מוות לפני גיל 10.
המשפחה מארגנת מסיבה גדולה שנערכת חרף מעשי הקונדס ההרסניים של ארני ולמרות שיום לפני המסיבה גילברט מאבד את עשתונותיו, מכה את ארני ובורח אל בקי בלא להשאיר הודעה.
גילברט ובקי מגיעים אל המסיבה ומסתבר להם שהאם מתביישת לצאת מהבית ולפגוש את האורחים בשל משקלה החריג ביותר. גילברט כופה על אמו לפגוש את בקי.

האם מתוודה בפני גילברט שהיא תופסת עד כמה נכותה מקשה על חיי ילדיה ושהיא לא האמינה שגילברט יחזור אחרי שנעלם ללילה אחד. היא מגלה לגילברט שאביו לא בהכרח מת ושייתכן שהוא פשוט נטש אותם, עוד לפני שהיא התחילה להשמין.
האם מחליטה לקחת אחריות על חייה, מטפסת במדרגות אל חדר השינה וקוראת אליה את ארני שהגיע לגיל בגרות. אולם, ארני מגלה על המיטה את גופתה המתה של אמו.

הוצאת הגוויה מהבית המתפורר דורשת מנוף והמשפחה אינה יכולה לממן את השימוש בו.
מעבר לזה הם חוששים לכבוד המתה ולא רוצים שקהל הסקרנים ילעג למשקלה.
הם מחליטים לשרוף את הבית עם הגוויה.

שנה מאוחר יותר האחיות הן נשות קריירה וגילברט וארני מצטרפים למסע קראוונים עם בקי.


9.8.2010

מערכת העיכול ובריאות הנפש - 6 - צרבת

צרבת היא אחת מבעיות העיכול הנפוצות ביותר באוכלוסייה המערבית.

מהי צרבת? "צרבת" הוא ביטוי בו משתמשים בציבור הרחב לתאר מגוון של תלונות. תופעת צרבת שכיחה בקרב נשים וגברים כאחד ובכל שכבות הגיל. מסקר שנערך בישראל עולה, כי כ-30% מהציבור הבוגר בארץ סובלים מצרבת בדרגות שונות. רובם חווים צרבת בתדירות של פעם בשבוע עד פעם בחודש. כ-13% מהם סובלים מצרבת בתדירות של פעם בשבוע או יותר.

הצרבת נוצרת כאשר חומצה הנמצאת בקיבה עולה אל הוושט, וגורמת לתחושה של "שריפה" או כאב במרכז החזה או בבסיס הצוואר, העשוי להיות מוקרן לכל הצוואר או לגב. תלונות נדירות יותר יכולות להיות עליה של מזון בחזרה אל הפה, קושי בבליעה, שיעול כרוני או צפצופים בנשימה.

חומצה זו גורמת לגירוי או אף לכוויה ודלקת בוושט וכך נגרמת צרבת. כאשר מצב זה מתמשך עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך לוושט.


ישנם מספר גורמים לצרבת ובניהם בין השאר:

• סוגים מסיימים של מזון, כגון מזונות עתירי שומן, מזונות פיקנטיים, שוקולד, קפאין, בצל, רוטב עגבניות, משקאות תוססים, נענע ומנטה
• משקאות אלכוהוליים
• ארוחות דשנות
• שכיבה פרקדן מיד עם סיום הארוחה
• נטילת תרופות מסוימות, כגון תרופות הרגעה, תרופות נגד דיכאון ותרופות חוסמות סידן לטיפול בלחץ דם גבוה עישון סיגריות

מצבים אשר יכולים לגרום להפרעות בעיכול עלולים להגדיל את רמת הסיכון ללקות בצרבת. מצבים אלה כוללים בין השאר:

עודף משקל. משקל עודף גורם להפעלת לחץ נוסף על הקיבה והסרעפת – שהיא השריר הגדול אשר מפריד בין חלל החזה לחלל הבטן שלך – ולגרום לפתיחתו של השסתום בתחתית צינור הוושט שלך ולאפשר למיצי הקיבה לעלות בחזרה אל תוך הוושט. אכילה של ארוחות דשנות או ארוחות העתירות בשומנים יכולות לגרום לתופעה דומה.

בקע סרעפתי. נוצר כתוצאה מהזדקרות של חלק הקיבה שלך אל תוך חלל החזה, אשר גורמת להחלשה של שריר הסוגר הממוקם בתחתית הוושט.
כאשר בולעים מזון הוא עובר מן הפה אל הקיבה דרך צינור שרירי הנקרא ושט. בקצהו התחתון של הוושט, העובר במעבר בין החזה לבטן דרך פתח קטן בסרעפת, ישנו שריר טבעתי המתפקד כשסתום חד-כיווני ומאפשר למזון לעבור מהוושט אל הקיבה.
במצב תקין, השסתום נסגר מייד לאחר שהמזון עובר לקיבה כדי למנוע עליה של חומצה מהקיבה לוושט. כאשר יש צרבת ישנו תפקוד לקוי של השסתום, המאפשר מעבר חומצה מהקיבה לוושט. ברבים מן הסובלים מן המחלה ישנה החלשות הדרגתית של השסתום, מסיבה לא ברורה.

הריון. מצב של הריון מפעיל לחץ נוסף על הקיבה וגורם לייצור מוגבר של הורמון הפרוגסטרון. הורמון זה גורם להרפיית מרבית השרירים שלך, כולל הרפיית השריר של הסוגר הממוקם בתחתית הוושט שלך.

אסטמה. הרופאים אינם בטוחים לגבי הקשר המפורש הקיים בין אסטמה לתחושת צרבת. ייתכן ושיעול המלווה את אסטמה בנוסף לקשיי הנשימה גורמים לשינוי מאזן הלחצים בחזה ובחלל הבטן, והם אלה אשר מעוררים את החזרה של מיצי הקיבה אל תוך הוושט.

ייתכן שחלק מן התרופות לטיפול באסטמה אשר תפקידן להרחיב את דרכי הנשימה גורמות בנוסף לשחרור הסוגר הממוקם בתחתית הוושט ומאפשרים כך את תופעת הרפלוקס. ייתכן גם שתופעת הרפלוקס של מיצי הקיבה יכולה אף להחריף את תסמיני הקצרת. לדוגמא, ייתכן ואתה שואף כמויות קטנות של מיצי קיבה תוך כדי השאיפה של האוויר, ועל ידי כך גורם לנזק בדרכי הנשימה שלך.

סוכרת. אחד מן הסיבוכים הרבים המלווים מחלת סוכרת היא gastroparesis, הפרעה אשר בה לקיבה שלך נדרש עודף זמן להתרוקן. במידה ותכולת הקיבה נותרת בה זמן ארוך מדי, היא זו יכולה לשוב ולעלות חזרה אל תוך הוושט ולגרום להופעת צרבת.

חסם ביציאה מן הקיבה. זהי חסימה חלקית אשר נוצרת בעקבות צלקת, כיב קיבה או גידול באזור שסתום המעבר בין הקיבה לתריסריון, שסתום זה שולט על מעבר המזון מן הקיבה אל תוך המעי הדק שלך. חסימה באזור זה עלולה לפגוע בפעילותו התקינה של השסתום ולהפריע במעבר המזון במהירות הדרושה, לגרום למיצי הקיבה להצטבר בקיבה ולזרום חזרה במעלה הוושט.

בעיה זו גורמת לרוב ליותר מאשר רק צרבת, אלא היא עלולה לגרום גם לכאבי בטן, קשיים באכילה, אבדן משקל, בחילות והקאות. במידה ואתה מבחין באחד מן התסמינים הללו, גש להתייעץ עם הרופא המטפל בך.

עיכוב בהתרוקנות הקיבה. בנוסף לסוכרת או לכיב קיבה, הפרעות בתפקוד השרירים או הפרעות תפקוד עצביות, יכולות גם הן לגרום לעיכוב בהתרוקנות הקיבה שלך, ולגרום עקב כך למיצי הקיבה לחזור אל תוך הוושט שלך. בנוסף תורמות למצב זה גם מיני תרופות נרקוטיות כמו תרופות לטיפול בדיכאון או אנטי היסטמינים.

הפרעות ברקמות החיבור. מחלות כגון טרשת רקמות החיבור (scleroderma) אשר גורמות לרקמות השריר להתעבות ולהתנפח יכולה לגרום גם לשרירי מערכת העיכול להתכווץ מבלי להרפות, כפי שצריך, ולהביא בעקבות זאת לתופעת החזרה של מיצי הקיבה אל עבר הוושט.

לחץ הוא גורם משמעותי להתגברות צרבות. בדומה לבעיות אחרות עלולה גם צרבת להיגרם על ידי חששות ומצוקה. עצבנות עלולה לגרום לעליה בכמות האדרנלין, שתביא לפעולת עיכול לקויה ועודף חומצת קיבה.


הטיפול האפשרי בצרבת הוא בהתאם לחומרת המחלה:

1. שינוי בהרגלי החיים. במקרים רבים, שינויים בדיאטה, הפסקת עישון או שתית משקאות אלכוהוליים ונטילת תרופות פשוטות להפחתת חומציות הקיבה עשויים לשפר באופן ניכר את התלונות.

2. ירידה במשקל.

3. הימנעות מאכילה מספר שעות לפני השינה.

4. תזונה נכונה וקשובה. גופו של כל אדם יכול להגיב בצורה שונה למאכלים דומים. חלקנו יגלו שיש להם רגישות למאפים, חלקנו לבשרים וחלקנו לפירות בעלי רמת חומציות גבוהה.

תזונה מאוזנת הקשובה לצרכי הגוף יכולה למפות במהירות את המזונות האחראים להופעת צרבת ולהפחית את שכיחות הופעתה ועוצמתה מבלי שנזדקק כלל לתרופות מדף כאלו ואחרות על מנת להיפטר ממנה.

5. תכשירים המקלים סימפטומטית על הצרבת. כגון: טאמס, רני, אלומג, מאלוקס וסילאין ג'ל, תכשירים ש ניתן להשיג בבתי המרקחת.

6. טיפול תרופתי. כאשר אין תגובה לשינוי בהרגלי החיים, ישנו לעתים צורך בטיפול תרופתי. התרופות מכוונות לנטרול חומציות הקיבה ולהביא להחלמת הדלקת בוושט. טיפול זה ניתן על ידי רופא, בדרך כלל גסטרואנטרולוג. הקטנת החומציות אינה מפסיקה את הרפלוקס אלא גורמת לו להיות פחות חומצי ובכך מקילה על התלונות.

מתי כדאי לפנות לרופא? יש להיוועץ ברופא כאשר הצרבת נמשכת יותר משבועיים וכשהכאב אינו מוקל ע"י תרופות או סותרי חומצה ללא מרשם. כך גם במקרים שהצרבת חוזרת מספר פעמים בשבוע, מלווה בקשיים בבליעה, או אם מופיעה צואה שחורה כזפת, המעידה על דימום מהוושט או הקיבה.

במקרים של צרבת ממושכת או חשד לסיבוכים מבצעים גסטרוסקופיה לאיבחון.

7. ניתוח לפרוסקופי. מטופלים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, או זקוקים לטיפול קבוע ואינם מעונינים בו, מופנים בהרבה מקרים לניתוח. גם מטופלים הסובלים מתלונות הקשורות לדרכי הנשימה או הלוע, או סובלים מעלית מזון אל הפה לאחר ארוחות מתאימים לטיפול ניתוחי.

הניתוח יעיל מאוד, ומכיוון שבשנים האחרונות הוא מבוצע על ידי לפרוסקופיה, החתכים בבטן הם זעירים וזמן ההחלמה קצר ביותר.

אם צרבת גורמת לך סבל רב, לעתים מגיע מצב בו הפתרון שיומלץ לך הוא ניתוח לפרוסקופי לטיפול בהחזר קיבתי-ושטי.

כיצד לקרוסקופיה מסייעת לרפלוקס? ניתוח לפרוסקופי למניעת רפלוקס יוצר שסתום חדש בין הוושט לקיבה על ידי תפירת חלקה העליון של הקיבה ויצירת "צווארון" קיבה סביב הוושט. אם יש גם בקע סרעפתי הוא מתוקן בעזרת תפרים.

המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (פחות מסנטימטר) בדופן הבטן ומחדיר לפרוסקופ המחובר למקור אור ומצלמת וידאו זעירה לבטן. דרך הפתחים האחרים מוחדרים מכשירי ניתוח והניתוח מבוצע כאשר הצוות מתבונן במסך וידאו גדול.

מחקרים הראו שברוב המכריע של המנותחים התלונות נעלמות לחלוטין או משתפרות מאוד. היתרונות של ניתוח לפרוסקופי כוללים: כאב מופחת לאחר הניתוח, שהות קצרה בבית החולים, חזרה מהירה לעבודה ופעילות גופנית וצלקות קטנות או בלתי נראות.

מקורות:

8.8.2010

מערכת העיכול ובריאות הנפש - 5 - מירפאות להפרעות אכילה בגיל הרך

הורים רבים נאלצים להתמודד בשנים הראשונות לחיי הילד עם תופעות של סרבנות אכילה.
אצל חלקם ההתמודדות מתחילה בשלב מוקדם מאוד, ממש אחרי הלידה, ואצל אחרים בגיל שנה - שלוש, כשהקטנים מתחילים את מלחמת העצמאות שלהם.


טווח התזונה הנורמלי לפעוט זהה לזה של אדם מבוגר:
החל מגיל שנה יש לחשוף את התינוק למגוון גדול ככל האפשר של מזונות חדשים, מרקמים וטעמים, כיוון שבשלב זה הוא כבר יכול לאכול מתפריט המשפחה. הארוחות צריכות להכיל חלבון, פחמימה וירק. אם אחד המרכיבים חסר, הרי שהארוחה אינה מאוזנת.

מבחר המזונות בכל קבוצת מזון הוא רב, כך שכל הורה יוכל למצוא את אותם מאכלים שיקסמו לילדו:
פחמימות - פסטה, אורז, דגנים, פתיתים, תפוחי אדמה ועוד.
חלבונים - בשר עוף, הודו, בקר, דגים, ביצים, קטניות, מוצרי חלב.
פירות וירקות - חשוב להקפיד שהילד יאכל בכל יום חמש מנות של פירות וירקות בצבעים שונים - טריים או מבושלים.


הפרעות אכילה בגיל הרך הן בעיות שכיחות ומורכבות הנובעות מקשיים פסיכולוגיים של הפעוט שנובעים בעיקר מהקשר בינו לבין הוריו, מחלות נוירולוגיות, בעיות במערכת העיכול, וליקויים במנגנון הבליעה.

ישנן מספר הפרעות אכילה, ולפי המחקרים 25% מכלל הילדים בגיל הרך סובלים מאחת מהן, ועד 80% מהילדים עם איחור התפתחותי.

בין הפרעות האכילה הידועות ניתן למצוא התנהגויות דוגמת:
* ירידה במשקל ו/או חיתוך עקומות משקל
* סירוב חלקי או מלא של הילד לאכול
* התנהגויות אכילה לא רגילות כגון: ישנוניות, בכי, פליטות מרובות, אגירת מזון, הסטת הראש, השתנקויות
* הנקה מאוחרת
* קושי במעבר לאוכל מוצק
* אכילת מגוון מצומצם של מזון
* הזנה בזמן שינה
* טקסים והרגלי אכילה ייחודיים
* אכילה מרובה עם או בלי משקל עודף


במחקרים שונים נמצא קשר ישיר בין הפרעות אכילה בגיל הרך לבין ירידה במשקל, תת תזונה, לטרגיה, ירידה בתפקוד אינטלקטואלי והתפתחותי ואף קשר להפרעות אכילה בגיל ההתבגרות.

בשנים האחרונות גדל הצורך במציאת מענה הולם להפרעות אכילה בגיל הרך, מתוך ידיעה כי אבחון וטיפול מוקדם יביאו לירידה בתחלואה עתידית.

לפיכך, מומלץ כי האבחון והטיפול של הפרעות האכילה בגיל הרך ייעשו במסגרת מרפאה רב מקצועית, היכולה לתת מענה ממוקד ומהיר לבעיה.

המרפאה מיועדת לילדים מלידה ועד גיל 6, אשר להם הפרעת אכילה אחת או יותר.

צוות המרפאה להפרעות אכילה בילדים הוא צוות רב-תחומי של מומחים לגיל הרך: רופאת ילדים, רופא גסטרו, פסיכיאטר, פסיכולוג, מרפאה בעיסוק, תזונאית, קלינאית תקשורת, עובד סוציאלי ואחות.

במסגרת המרפאה, עוברים הילדים אבחון רב-מקצועי ע"י אנשי צוות המרפאה השונים, במהלך יום פגישות אחד.
האבחון נעשה על-ידי מפגש עם הילדים וההורים ותצפית על התנהלות ארוחה משפחתית.
בהמשך מוזמנים ההורים לקבלת המלצות ותוכנית טיפול המותאמת להפרעה ממנה סובל הילד.


חשוב לציין כי לעיתים האינטראקציה שבין המטפל והפעוט בזמן האכילה היא בעייתית - הפעוט עלול לסבול מהפרעות אכילה שלא תמיד מאובחנות כראוי.

חוסר יכולת לאבחן נכון את כל הבעיות השונות מביא לכישלון בטיפול ומציאת פתרונות לא אופטימאליים לבעיה המקורית.

הדבר מאלץ משפחות רבות להתמודד איתן בכוחות עצמן.