4.8.2010

מערכת העיכול ובריאות הנפש - 1 - בעיות אכילה בגיל הרך

בני האדם יוצרים בטבעיות קשר ישיר, החל מתקופת הגיל הרך, בין יכולת העיכול לבין הבריאות הנפשית. זאת מבלי לתת הדעת שאין אלה כלים שלובים ברמת חוקי הפיזיולוגיה.

אנו מזהים ילד בריא על פי איטיותו או זריזותו באכילה, תיאבונו, מוכנותו לאכול את כל מה שמגישים לו, וכדומה.

קיבה חסונה נראית לנו כסגולה הבדוקה לחיים טובים.

כאשר הילד אינו אוכל את מה שנותנים לו אנו חושדים שהוא מפונק, ומתקשים לעכל כי מדובר בבעיה פיזיולוגית ולא פסיכולוגית.

ילדים בעלי בעיות אכילה מפתחים החל מהגיל הרך בעיות פיזיות קשות: חוסר היכולת לאכול מביא לתחושת רעב מתמדת. הגוף אינו מקבל רבים מהחומרים להם הוא זקוק. הילד זקוק לתחליפים למזון הבריא, ואלה הם לרוב דברי מתיקה, שמזיקים לבריאותו מאד.

ילד עם בעיות אכילה מתקשה להסתגל לחברת הילדים, שמתנהגת על פי גחמות וסיפוקים מיידיים שהאכילה בראשן.

כתוצאה מכך הוא עלול לפתח בעיות פסיכולוגיות, שעלולות להסתבך עד לכדי מחלת נפש בלתי הפיכה לכאורה בגיל ההתבגרות.


הפסיכיאטרים לא יזהו בצעיר המגיע אליהם לאישפוז את הילד שסבל מבעיות אכילה, שכן הדבר אינו נמצא מבחינתם בסדר העדיפויות של צרכי הטיפול בו.

הרפואה המודרנית היא רפואה של מומחים, וכל בעיה מטופלת על ידי מומחה לדבר שאינו מתעניין בבעיות רפואיות אחרות של אותו אדם.

הקשר הסטטיסטי המדויק בין מחלות נפש, והסכיזופרניה בפרט, לבין בעיות אכילה, לא נבדק מסיבה זאת עד היום.

זאת למרות שרבים מהחולים בסכיזופרניה סובלים מתוחלת חיים ירודה במידה רבה לעומת הממוצע באוכלוסיה, והסיבה המרכזית לתמותה המוקדמת היא בעיות במערכת חילוף החומרים בגוף, שקשורות ישירות לתזונה נכונה.

הפסיכיאטרים נוטים להסיק כי התרופות שהחולים נוטלים הן בעלות השפעות לוואי אלה.


זאת בניגוד לרפואה האלטרנטיבית, שמוצאת קשר ישיר בין בעיות גוף לבעיות נפש, ואף מציעה בתחומיה השונים טיפולים מתאימים לרוב.

מומחים לתזונה הוליסטית יודעים להציע תזונה נכונה לסובלים ממחלות בריאות הנפש.

זאת גם כטיפול לצורך החלמה מלאה, שעוקר משורשיהם את כל תסמיני המחלה, ומחזיר את החולה לקו הבריאות.

הסרה של הפרעת האכילה של חולה סכיזופרניה אצל מומחה לדבר מטעם הרפואה הקונבנציונלית, תוכל להביא כמובן להחלמתו המהירה והשלמה ביעילות רבה הרבה יותר.


על המערכת הרפואית מוטלת החובה לחקור את הקשר בין בריאות מערכת העיכול לסכיזופרניה.

קרוב לוודאי כי אחוז החולים במחלה זאת שסובלים גם מבעיות עיכול גבוה בהרבה מהממוצע בכלל האוכלוסיה.

ייתכן כי חולים אלה הם בריאים מבחינה גנטית.

הסיבה למחלת הנפש שלהם היא סף כאב נמוך מאד שנוצר מחמת בעיות עיכול.

מחמת חוסר תשומת לב מתאימה, התגבשו בקירבם אדישות וריפיון ידיים כלפי המערכת הרפואית בפרט והחברה בכלל.

אסור לנושא זה ליפול בין הכיסאות, כקורבן להבדלה המלאכותית בין הנפש האנושית המורכבת לגוף הגשמי הפשוט.


בשני מאמרים נוספים בסידרה זאת יוצגו עמדות של מומחים שתומכים בגישת הקשר ההדוק בין בריאות העיכול לבריאות הנפש:

המאמר האחד הוא של דוקטור רועי, מומחה לרפואת המעיים בבית חולים במרכז הארץ. הוא מתאר את 'תסמונת המעי הרגיש'. זאת בעיית אכילה שמקיפה אחוז נכבד מכלל האוכלוסיה, וגורמת לבעיות נפשיות קשות, אך למערכת הרפואית נחשף קצה הקרחון שלה בלבד.

המאמר השני הוא של דוקטור יעקב, מומחה לנטורופטיה, אשר תוקף ישירות את המערכת הפסיכיאטרית, שמציעה לחולי הסכיזופרניה תרופות הרגעה בשעה שגופם משווע לתזונה נכונה בלבד.

3.8.2010

חוויות המעוף בספר 'הבושם'

הספר 'הבושם' מאת פטריק זיסקינד, שיצא לאור בשנות ה-1980, הוא אחד מרבי המכר הגדולים של כל הזמנים.
העלילה עוסקת בצעיר צרפתי, גרנוי, שחי בשלהי תקופת המלוכה, ערב המהפכה הצרפתית.
גרנוי, שנולד באשפתות וגדל בבית יתומים, מגלה חוש ריח מפותח במיוחד.
תכונה זאת מתפתחת אצלו יחד עם תכונות אופי שטניות.
הוא הופך להיות להיות שוליה של יצרן בשמים מפורסם בפריז.
התלמיד מתעלה על רבו, ורוקח בשמים יוצאי דופן באיכותם.
הוא יוצא לחפש אחר הבושם המושלם במחוז גידול פרחי הבושם, פרובאנס.
בדרך הוא מסתתר במערה בראש הר למשך שבע שנים, כדי להימנע מגיוס לצבא.
בעת חזרתו אל בני האדם הוא מתארח אצל מרקיז תמהוני.
בפרובאנס הוא הופך מומחה לזיקוק הפרחים לשמן התמצית לבשמים.
אך הוא אינו מסתפק בכך ושואף, בכל מחיר, ליצר את הבושם עם הריח המושלם.
הריח המושלם הוא ריח בתולות, שאותן הוא רוצח על מנת להפיק אותו.
סופו שהוא נופל בעצמו קורבן לריח המושלם, שכן לאחר שהוא מנסה אותו על גופו הוא הופך מקור משיכה להמון אדם, שמתנפל עליו והורגו בשכרון חושים.

הבושם הוא חומר שנע באמצעות האוויר. בזכות התיאורים המרתקים הרבים של ייצורו, תכונותיו, והשפעותיו על המין האנושי, נוצרת עבור הקורא חווית קריאה מרתקת.
מעבר לכך, גיבור הספר בוחר להתבודד במערה בראש הר, מה שמחדד את חווית המעוף עוד יותר.
אך מה שמדגיש יותר מכל את הזיקה הפסיכולוגית הנאיבית למרומים, באותה תקופה של ערב המצאת הכדור הפורח, הוא המרקיז שמנסה ל'רפא' את גרנוי באמצעות פילוסופיה וטכניקה מיוחדת.

להלן ציטוטים מתוך הספר של עיקרי השיטה:

'המרקיז הטיל את עצמו בהתלהבות לכתיבת מסה מקיפה על אודות הקשרים שבין הקרבה לאדמה ובין כוח-החיות.
התיזה שלו היתה, שאין החיים יכולים להתפתח אלא במרחק מסוים מן האדמה, מאחר שהאדמה אינה חדלה להדיף גאז משחית, המשתק את כוח החיות ובמוקדם או במאוחר מביא לכליה מוחלטת.
לפיכך נוטים כל הדברים החיים להתרחק מן האדמה בצמיחתם, כלומר הם צומחים ומתרחקים ממנה ולא צומחים, למשל, לתוכה.
זאת הסיבה מפני מה את חלקיהם החשובים הם שולחים אל על: החיטה את שיבוליה, הצמח את הפרח שלו, האדם את ראשו.
וכך אפוא, כיוון שהם מזדקנים וגוום מתכופף והם שחים ומשתוחחים אל האדמה, אין להם מנוס אלא ליפול שוב לידי הגאז הקטלני, ובהגיע השעה אף להיות לחלק ממנו, באמצעות תהליך הריקבון שלאחר המוות.
כשגונב לאוזנו של המרקיז שנמצא אדם שבילה שבע שנים במערה - כלומר נתון כולו לחסדי היסוד המשחית של האדמה - יצא מכליו מרוב העונג והורה שיביאו אליו את גרנוי מיד למעבדתו, ושם בדק אותו בדיקה יסודית ומצא בו חיזוק ציורי מאין כמותו לתיאוריות שלו.
''הגאז הקטלני'' כבר השפיע על גרנוי השפעה רבה כל כך, עד שבגופו בן העשרים ווחמש ניכרת בבירור התנוונות של זקנה. ודאי כבר היה מת, הצהיר המרקיז, לולא ניזון בתקופת מאסרו בצמחים רחוקים מן האדמה, דהיינו לחם ופירות. ועתה לא יוכל לשוב לבריאותו הקודמת אלא אם יסולק הגאז סילוק מוחלט בעזרת המצאה שלו, מכשיר איוורור באנרגיה של האוויר. מכשיר שכזה עומד בארמונו, ואם גרנוי מוכן להעמיד את עצמו להדגמה מדעית, הרי הוא מוכן לשחרר אותו מן הזיהום הממאיר בגאז-האדמה ולהוסיף לו עוד מתת זהב הגונה.
מכשיר האוורור היה כמין כלוב של לוחות אורן צפופים ובתיקרתו ארובה גבוהה המכניסה אליו זרם אוויר גבהים נטול גאז קטלני. אחר כן האוויר נפלט ויוצא מלמטה דרך שסתום עור ניתן לויסות. את המתקן הזה הפעיל צוות שלם של משרתים, שהצטווה לדאוג שהמאווררים הקבועים בארובה לא יחדלו אף רגע מפעולתם.
גרנוי שכן לו שם אפוא מוקף בזרם של אוויר מטוהר ומוזן במזון דיאטטי שמקורותיו רחוקים מן האדמה: מרק יונים צח, ממרח עפרונים, צלי אווזי-בר, מרקחת פרי-עץ, לחם מסוגי חיטה שגבעוליהם גבוהים במיוחד, יין מן הפירנאים, חלב-יעלים, ומקצפת ביצים מתרנגולות שגודלו בעליית הגג של הארמון.'

29.7.2010

מעוף ותעופה בעולם היהודי-נוצרי לעומת העולם הפגאני

הפגאניזם בימי יוון ורומא הדגיש את חשיבות העולם האנימיסטי, זה שייחס מידות אלוהיות לתופעות טבעיות שונות ומשונות.
הדבר דרש דרך קבע תפילה ותחינה לישויות רוחניות רבות מאד, ולו כדי לספק את דרישות הקיום היומיומי.
היה זה עולם של אלוהויות מואנשות, שהתערבו בענייני בני האדם באופן קבוע, והשתמשו בהם כבני ערובה בעלילותיהן ומזימותיהן.
היה זה באופן בלתי נמנע עולם גחמני, שבו בלתי ניתן היה לצפות למאומה בביטחה, בגלל השפע הבלתי נדלה של התערבויות אלוהיות.

במאה הרביעית לספירה התמוטט העולם הפגאני אל מול המהפכה היהודית-נוצרית.
האקלים הרוחני השתנה בבת אחת לכזה שעודד סקרנות וחקירה יסודית של תהליכי הטבע.
ריסוק העולם האנימיסטי באמצעות הנצרות שיחרר אומנים ואיכרים גם יחד, לחקור ולנצל הלכה למעשה את סביבתם הטבעית.
כל אלה העניקו תמיכה תיאולוגית רבה לגישה אוהדת כלפי התעופה, המסעות, והגישה הניסויית בכלל.

באמונה היהודית-נוצרית, אלוהים הוא יצור אווירי.
נושא זה חוזר ומפורט שוב ושוב ברמה יוצאת דופן.
בין תכונותיו הרבות האחרות, אלוהים מוקף במלאכים, אשר המאפיין העיקרי שלהם הוא יכולתם לעוף.
המלאכים לכודים במאבק עם אויב, מלאך כמותם אשר נפל מגדולתו ושקע בחטא.
המלאכים הם אלה אשר מפעילים את מנגנון העולם שהאלוהים ברא.
אלוהים אינו מהסס להתערב ממרומי כיסאו כדי לעזור למאמיניו.
המלאכים משתמשים בכישורי התעופה שלהם כדי להציל מאמינים בצרה.
המאמינים מקבלים עידוד לחשוב ולהתפלל במושגים של מעוף וחירות, ובמחשבותיהם הם משתמשים בתכונות המעוף.

פסקאות רבות מכתבי הקודש חושפים תכונה זאת:
''הנה האלוהים רוכב על ענן מהיר'', ''העננים הם מרכבתו'', ''הוא ירד מהשחקים, ענן לרגליו, רוכב על כרובים הוא נישא על כנפי הרוח, שולח את חיצי ברקיו''.
המאמין האמיתי מתפלל: ''הלוואי והיו לי כנפייים כיונה, כדי שאוכל לעוף ולחפש מנוח''.
האלוהים מעניק לו מחסה ''תחת כנפיו ואברותיו'' ומצווה על מלאכיו להגן עליו. האלוהים ''מרומם את מאמיניו על כנפי נשרים''.
בשבת, כמו שהאל מתייחד בעליונים באחד עם מלאכיו, הוא מתייחד גם עם עדת המאמינים למטה.
יש הקבלה בין בין ירושליים של מטה לירושליים של מעלה.

זאת היא אמונה המעודדת בחינה מדעית של כל דבר, ושמירה של כל מה שהוא טוב.
תכונה זאת של האמונה המונותאיסטית נמצאת בשורשי התפתחות התעופה מראשיתה ועד היום.

ימי הביניים היו תקופה הרבה יותר נאורה ותוססת מאשר מקובל לחשוב.
הכנסייה ריכזה את כל אוצר הדעת של העולם העתיק על פי דפוסי החשיבה החדשים.
היו בין הנזירים אף כאלה שהתנסו באופן ישיר בתעופה, אם כי בלא הצלחה.

מקור: Hallion, 'Taking Flight', page 13-14