עגילי דמאר - ירדנה ארזי

שיר שנכתב לזכר שושנה דמארי

עגילי דמאר

מילים: דודו ברק
לחן: יאיר קלינגר


ממטבחה הלבן
אותו קומקום קורא לה
בסיפריה שבסלון יש אלתרמן ופן
ועל הכן המוגבה
ציור הרים וסלע
ודמות תימניה פוסעת לה הכן.

בארונה הכבד
שמלות קטיפה ומשי
ובתיבת התכשיטים כל עגילי דמאר
בחלונה הקטן
ציפור השיר יורשת
את כל הניגונים אשר אביה שר.

הזמרת מתימן
שושנת הארגמן
מגישה כלניות ושיר הלל
ולך האיש השר
על כל עגילי דמאר
היא מזכרת עד מארץ ישראל.

מול הבימות הגבוהות
אותו קהל קורא לה
ומגרונה אומרים שירה אדמון וזעירא
ועל הכן המוגבה
תוים רבים לפלא
וכל מילות השיר אשר איתה נברא.

ובמזמור הגואה
נשמת נסיך הזמר
אשר היה לה למאור בדרך העולה
והיא אליו להבה
היא את שיריו עורמת
לזר אחד גדול לאהבה גדולה.

יעל - להקת פיקוד צפון

כן, כל החיילים
בעמק יזרעאל
הכירו את האוהל של השקם
ואת המגישה
סמלת שמה יעל
חיילת חמודונת וצוחקת.
כשעברו בכביש
הם שרקו לה חיש
כמו ללילי מסיבוב כפר ביל"ו.
ועצרו פתאום
כוס תסס ללגום
או בקבוק של קולה אפילו...

יעל יעל
כל החיילים קראו לה
יעל יעל
מן השקם בסיבוב עפולה.

רק לקצין אחד
הגנרל סיסרא
יעל הייתה חורקת בשיניים.
כי גנרל סיסרא
היה קמצן נורא
והוא תמיד ביקש לשתות כוס מים!
ויעל אמרה "זה מרגיז נורא,
כך להגיש חינם ללא פרוטה לו.
אם הוא יתעקש
מים לבקש
אז בחיי, יתד בראש אתקע לו!"

יעל יעל
כל החיילים קראו לה
יעל יעל
מן השקם בסיבוב עפולה.

ויום אחד סיסרא
עצר שם בסיבוב
נכנס לשקם וכולו מזיע
ומיעל ביקש
כוס מים כמו תמיד.
מים ביקש - אך היא חלב הביאה
הוא החל ללגום
וירק פתאום
חלב ועוד עם קרום - שיפכו לזבל!
אז יעל רתחה
ויתד לקחה
ובראשו תקעה לו במקבת...

יעל יעל
אז הריעו לה הידד וגם האח!
יעל יעל
ורשמו אותה בספר התנ"ך!


מילים: דן אלמגור
לחן: אמיתי נאמן

גוליית - להקת כוורת

גוליית - להקת כוורת

מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון מנגינה: דני סנדרסון

זהו שיר מאוד עצוב,
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו "אפרים"

יום אביב בכפר קטן,
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת,
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק,
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי פריים-
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל,
הם קראו לו "השד מאשקלון"

בגנון אמר שלום,
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות
יש אומרים :היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים למדו חליל,
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו , בא אלינו
גולי גולית
מקווה שגם הפעם הוא
יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו , בא אלינו
גולי גוליית,
מקווה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק ראה המון סואן,
צועק: "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אלי , גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד"
-"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
אם תרצה להיות מלכנו
תתקשר מחר בשש.
ומאז לא שומעים אותם אומרים:
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי גולית
מקווה שגם הפעם הוא
יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו , בא אלינו
גולי גוליית,
מקווה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.