פרשת קדושים - קדושים תהיו כי קדוש אני

פרשת אחרי מות שלפני פרשת קדושים מסיימת בפיסקה הבאה: ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם, כי את כל התועבות האלה עשו אנשי הארץ אשר לפניכם, ותטמא הארץ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם.

פרשת קדושים מתחילה בפסוק הבא: וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם.

נשאלת השאלה מה הקשר בין שני הנושאים: האדם והארץ. הרי מן המפורסמות הוא שהקדושה היא ענין פרטי ופנימי שבין אדם לבוראו, והיא שרירה וקיימת בכל הנסיבות ובכל המקומות. 

הקשר שבין האדם לאלוהים, לחברה ולארץ, שזור יחד בספר ויקרא למערכת אחת ערוכה וסדורה, על פי כוונת דמות האדם של ארץ הקודש.

פרשת בחוקותי - הגלות מיועדת להשלים את שנות השמיטה

את עיקר הפרשה תופסת פרשת הברכות והקללות שיהיו לבני ישראל. 

הברכות קצרות יחסית, ואילו הקללות מפורטות מאוד. הן מתוארות באופן מדורג ההולך ומחמיר עד העונש החמור ביותר - הגלות, המיועדת לאפשר לארץ ישראל ולעם ישראל להשלים את שנות השמיטה שלא קוימו כראוי.

זאת בהתאם לדמות האדם של ארץ הקודש, שלפיה הארץ והאדם הם כלים שלובים.

פרשת בהר סיני - מה ענין שמיטה אצל הר סיני

הפרשה פותחת בפסוק: וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור.

בכל פרשות ספר ויקרא שזורים דינים אינטימיים רבים בנושאי טהרה ואישות.

פרשת בהר סיני שונה מבחינה זאת מיתר הפרשיות. לא מופיעים בה דינים אישיים בכלל, והיא מוקדשת להילכות צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, שהמרכזית בהן היא מצוות השמיטה.

על פי דמות האדם של ארץ הקודש הר סיני הוא גוף האדם. הגוף השלם מסמל בריאות ושפע, וכתוצאה מכך הוא מקור לחוקים כמו חוק השמיטה, שמשפיעים ישירות על הבריאות והטהרה האישיים גם אם אינם קשורים לכך למראית עין.