27.8.2008

עיצוב לוגו

מאת שיר מנור

מהו מקור הצורך בלוגו? מהו לוגו? כיצד סימן אחד טומן בחובו עולם שלם? מה מאפיין לוגו טוב?

משחר האנושות השתמשנו בסימנים. סימנים שימשו את האדם הקדמון כדי להביע מיידית את מחשבותיו ורגשותיו ולחלוק אותם עם אחרים. מן הסימנים צמחה השפה הכתובה, אך הם לא נעלמו תחתיה. הם נשארו. לסימנים ולסמלים יש כוח לגרות את הדמיון ולהזכיר לנו דמויות, חוויות ורגשות*.

אנשים זקוקים לערכים ולדימויים שעמם הם יכולים להזדהות ושיכולים לייצג אותם. מותגים רבים מציעים לנו חבילה של ערכים, רעיונות ודימויים, שעמם חלקנו או רובנו יכולים להזדהות. במקום הסמלים והסימנים העתיקים, נמצא בעולם של היום את הלוגואים*.

מהו לוגו?

לוגו מוגדר בדרך כלל, בכלליות, כסימן או סמל גרפי או טיפוגרפי המייצג חברה או ארגון, מוצר או שירות. הלוגו הוא הבסיס לתדמית החברה ומעצב את הבסיס לזהות ויזואלית רחבה יותר. עיצוב הלוגו צריך להיות ייחודי, פונקציונאלי, תמציתי ומייצג את החברה, ארגון, מוצר או שירות שעבורה/ו עוצב. הלוגו נועד לשדר את ערכי החברה וחזונה לקהל היעד**, וליצור אצל הצופה בו זיהוי מיידי. הוא חלק מהמיתוג של החברה/מוצר/שירות. הצורות, הצבעים, הפונטים והדימויים הגרפיים בדרך כלל משתנים מלוגו ללוגו, כאשר הם מייצגים חברה/מוצר/שירות בענף שוק דומה*.

ישנם חמישה סוגים בסיסיים של לוגואים:

  • 1. טקסט בלבד (כמו קוקה קולה ופדקס)
  • 2. דימוי גרפי בלבד (הגל של נייק, התפוח של apple)
  • 3. טקסט ודימוי גרפי (אדידס)
  • 4. קיצור שם החברה/ראשי תיבות בלבד (לוגו IBM)
  • 5. קיצור שם החברה/ראשי תיבות + דימוי גרפי

סימן שהוא עולם שלם

מרגע שאנו רואים לוגו, סרט פנימי מתחיל להתנגן, סרט עם דמויות ודימויים, סגנון חיים מסויים, אווירה, חלום או זיכרון. כל אלה יכולים להתעורר עקב סידור מסוים של כוכבים, שמזכיר לנו מכונית יוקרה, וכל עולם החוויות שהיא נושאת עמה. ה-M של מקדונלדס גורם לנו לחוש רעב. הוא מבטיח לנו בשר, סלט, ניחוח צ'יפס, וחוויה של כיף. הדימויים האלה מאוכסנים במוחנו. הם נוצרים מדי יום, כאשר אנו נחשפים לאופנים השונים שבהם המותג מתוקשר אלינו*.

הלוגו הוא אמצעי התקשורת המבריק של המותג: הוא מקרן המנגן סרט וגם המסך שעליו מוקרנים הדימויים. הוא כלי קיבול לדמיון שלנו*.

מהו לוגו טוב?

לפניכם מבחר הגדרות לתכונותיו של לוגו טוב, לדעתם של מבחר מעצבים המתמחים במיתוג ובעיצוב לוגו ברחבי העולם:

  • "לוגו צריך להציג את עצמו בצורה משכנעת לצופה, באווירה והסגנון ההולמים את הפרויקט או המותג. לוגו טוב הוא מתאים (למוצר/שירות/פרויקט), ייחודי וחסר זמן. הוא נושא את משקל זהותו באופן חד משמעי " (**Adrian Clifford, Rinzen, Australia).
  • "לוגו טוב בונה ומשדר ערכי מותג חזקים. הוא מעורר תגובה ונוצר כדי למשוך ברמה הפונקציונלית, הסטייליסטית והאמוציונאלית. הצלחתו של לוגו יכולה להימדד רק על ידי התגובה של קהל היעד". (Ross Imms, A Side Studio, UK **).
  • "אני חושב שפשטות היא אחד מעמודי התווך של לוגו טוב - ככל שמשדרים יותר מסרים בפחות אלמנטים, כך טוב יותר. הדבר עוזר ללוגו להיות ברור, והופך אותו לקל יותר לזיהוי. מקוריות גם היא חשובה, כיוון שלוגו צריך להיות ייחודי לארגון שאותו הוא מייצג. לוגו טוב הוא זה שמשדר בהצלחה את המסרים שהארגון מייצג " (Ben Cave, Ranch, UK **).
  • "לוגו טוב נותן רמז לגבי מה שמציעה החברה שמאחוריו, עוד לפני שמקבלים מידע לגביה. לוגו טוב הוא כמו פגישה עם אדם מעניין. אני אוהבת לוגואים שמספרים סיפור" (Emmi Salonen, Emmi, UK**)
  • "לוגו יוצר קשר ויזואלי בין בעליו לציבור - הוא חייב להעביר מסר שאומר לציבור מה עושה החברה" (Oliver Walker, Ollystudio, UK**).
  • "אני רוצה שלוגו יהיה משהו שיכול להיות מובן בפחות משנייה. אתה רואה אותו ויודע מייד למה הוא מתכוון" (Andy Mueller, Ohio Girl, USA**).
  • "לוגו טוב צריך לנסות להיות שונה, חדשני, ולשדר את הערכים של בעליו" (Paul Reardon, Peter & Paul, UK **).
  • "לפעמים לוגו צריך לתפקד כגורם מאחד, המשלב יחד את כל החתיכות השונות מהן מורכב הארגון. לפעמים הלוגו צריך לשמש כסימן לאיכות, האומר לצרכן שהמוצר אושר בידי גורם סמכותי כלשהו ". (Stefan Sagmeister, Sagmeister Inc., USA **)

* על בסיס תרגום חופשי של הספר Logo Design Now! by Julius Wiedemann, Taschen GmbH; Mul edition (2006)

** על בסיס תרגום חופשי של הספר Logo-art - Innovation in Logo Design by Charlotte Rivers, Rockport Publishers Inc. (2006)


שיר מנור, מעצבת גרפית וקופירייטרית, מנהלת "מילת הקסם", http://www.milat-hakesem.co.il שקמה בשנת 2005, ומאז מציעה לעשרות לקוחות מרוצים חבילה שלמה של שירותי כתיבה ועיצוב גרפי


מקור המאמר: www.articles.co.il מאמרים.

26.8.2008

הסרט 'זייטגסט - 2007' ומשיחי השמש

הסרט באנגלית בעל השם הגרמני, שמשמעותו 'דעת הרוב', הוא באורך של כשעתיים, ומורכב משני חלקים, השונים מאד זה מזה.

לאחר מבוא ארוך שערוך בצורה פרובוקטיבית, כמו הסרט כולו, אשר נועד לזרוע בצופים את זרעי החשיבה הביקורתית, מגיע החלק הראשון, הקצר והמדעי יותר. הוא זה שמרתק, וראוי להצגה כסרט נפרד.

החלק השני, הארוך יותר, אינו מעניין. מפורטת בו, שוב, תאורית הקונספירציה הידועה לגבי 11 לספטמבר 2001.

בחלק הראשון, החל מהדקה ה-15 ועד לדקה ה-40 בערך, מוצגת תאוריה משווה מעניינת בין הדתות השונות שקמו לאדם משחר ההיסטוריה.

על פי התאוריה, כול הדתות החשובות המוכרות, כולל אלה שחדלו מן העולם, מבוססות על המחזור האסטרונומי של השמש ותריסר המזלות.

חשיבותה של השמש כמקור החיים יצרה האנשה שלה, בדמות משיח השמש.

דמות משיח השמש מגלמת, בקורותיה ובאישיותה, את המחזוריות האסטרונומית של השמש.

משיח השמש הראשון המוכר מבחינה כרונולוגית הוא הורוס המצרי. הסרט משווה בינו לבין משיחי שמש נוספים, בעיקר ישו אך גם רבים נוספים, ומראה עד כמה רבים הם הארועים הזהים בביוגרפיות שלהם, ועד כמה הם זהים לארועים אסטרונומיים שונים.

בדת היהודית, הדמות הדומה ביותר למשיח שמש היא זאת של יוסף.

הארוע האסטרונומי/ביוגרפי החשוב ביותר הוא של השתהות השמש בנקודת אופק אחת למשך שלושה ימים, בתקופת היום הקצר ביותר בשנה, 22 לדצמבר.

השתהות זאת מקבילה לתקומה מן המוות לאחר שלושה ימים של שליחי האל.

הכוכב סיריוס, הבוהק ביותר בין גרמי השמיים, יחד עם שלושה כוכבים המסודרים בקו ישר מאחוריו, מכוונים אל עבר נקודת השפל הזאת של השמש. עובדה זאת מתגלמת בביוגרפיות בדמות שלושת השליחים המופיעים בהן.

תריסר התלמידים של כל משיח שמש הם תריסר מזלות האסטרולוגיה.

נטיית כדור הארץ על צירו משתנה אחת ל-2150 שנה, וקודקודו מצביע לעבר מזל אחר. התנועה היא בכיוון הפוך לסדר המזלות שאנו מכירים. כיום אנחנו בעידן דגים, שהתחיל בשנת 1 לספירה. העידן שקדם לו, עידן טלה, התחיל בשנת 2150 לפני הספירה, תאריך המזוהה עם תחילת הדת היהודית.
בדרך זאת נוצרו תקופות היסטוריות ממושכות, שהקדמונים היו מודעים אליהן ותארכו אותן, כאשר כל תקופה מבטלת את קודמתה. פרשת עגל הזהב של לפני מתן תורה, מבטאת את כמיהת העם לסדר של העידן הקודם, עידן מזל שור.

הסרט 'זייטגייסט - 2007' ניתן לצפייה חינם באינטרנט.

לאתר הסרט

24.8.2008

המחשבה השמחה ביותר בחיי איינשטיין



'ב-1907 אינשטיין ישב במשרד הפטנטים בברן, והוא כתב מאמר סקירה אודות תורת היחסות לכתב עת מדעי. בחלק האחרון של המאמר הוא דיבר על הכבידה. ואז לפתע, כפי שהוא סיפר מאוחר יותר, הופיעה לו המחשבה השמחה ביותר בחייו: עבור צופה בנפילה חופשית מגג של בניין במהלך נפילתו לא קיים שום שדה כבידתי. אינשטיין הבין שניסוי מחשבה זה מוביל אותו לחשוב על עקרון מנחה חדש לתורה חדשה, תורת היחסות הכללית: עיקרון השקילות.'

לפי המשפט: 'המחשבה השמחה ביותר בחיי', איינשטיין התעניין כנראה מאד בחווית המעוף, ואולי תורת היחסות היא, בין היתר, ניסיון לנסח חווית מעוף בדרך מקורית, וזאת בשחר עידן התעופה, שנים ספורות לאחר המצאת המטוס.

מעניין, לפיכך, להתבונן בסיטואציה של אובדן תחושת המשקל גם מנקודת המבט ההפוכה, של בתים אשר קוראים תגר בעיצובם על כוח המשיכה.