טְרַנְסְפּוֹרְט
יוֹם אֶחָד חָלְתָה אִמִּי, וְלָקְחוּ אוֹתָהּ לְבֵית הַחוֹלִים.
כָּל הַזְּמַן הִיא הָיְתָה עִם חַוָּה וְאִתִּי.
אֲבָל לְאַחַר שֶׁחָלְתָה הָיָה עָלַי לְהִתְאַמֵּץ לְבַקֵּר אוֹתָהּ.
זֶה הָיָה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי כִּמְעַט.
בֵּית הַחוֹלִים הָיָה רָחוֹק, וְהָיָה צָרִיךְ אִשּׁוּר מְיֻחָד לָלֶכֶת אֵלָיו.
אַךְ עֲבוּרִי שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה קָשֶׁה.
תָּמִיד הִשַּׂגְתִּי מָה שֶׁרָצִיתִי, וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבַקֵּר אוֹתָהּ מִדֵּי יוֹם.
הָיִיתִי לוֹקַחַת עֲבוּרָהּ גַּם אֹכֶל מְיֻחָד.
לְבֵית הַחוֹלִים הָיִיתִי מַגִּיעָה מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר,
כַּאֲשֶׁר צָעַדְנוּ לְעֵבֶר הַשַּׁעַר.
הָיִיתִי יוֹצֵאת מֵהַקְּבוּצָה, רָצָה לְבַקֵּר אֶת אִמָּא,
וְחוֹזֶרֶת בְּתוֹךְ רְגָעִים אֲחָדִים.
יוֹם אֶחָד נֶחְרָץ גּוֹרָלִי.
הִתְחַמַּקְתִּי אֶל בֵּית הַחוֹלִים עִם מָזוֹן לְאִמָּא.
בֵּינְתַיִם יָצְאוּ כֻּלָּם.
סָגְרוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת הַשַּׁעַר, וְנִשְׁאַרְתִּי בְּאוֹשְׁוִיץ.
חָזַרְתִּי לַבְּלוֹק. הַמַּשְׁגִּיחוֹת, כֻּלָּן יְהוּדִיּוֹת, רָאוּ אוֹתִי מִיָּד.
הֵן שָׁאֲלוּ: ''לָמָּה לֹא הָלַכְתְּ לָעֲבוֹדָה?''
אָמַרְתִּי שֶׁאֲחוֹתִי הָלְכָה לָעֲבוֹדָה, וְשֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת חָרוּצָה.
הִתְחַנַּנְתִּי בַּבֶּכִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לִי כְּלוּם.
לֹא עָזַר הַבֶּכִי וְלֹא שׁוּם דָּבָר. הֵן הִכּוּ אוֹתִי, וְהִפְטִירוּ:
''אַתְּ הוֹלֶכֶת מִכָּאן לְטְּרַנְסְפּוֹרְט.''
טְרַנְסְפּוֹרְט הָיָה הַכִּנּוּי הַקָּבוּעַ לְקְבוּצַת אֲסִירִים
אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה לַהַשְׁמָדָה.
זֶה הָיָה הַחֹק מִסְפָּר אֶחָד בְּאוֹשְׁוִיץ-בִּירְקְנַאוֹ.
מִי שֶׁנִּשְׁאַר אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה וְלֹא יָצָא לָעֲבוֹדָה,
מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא, הֻגְדַּר מִיָּד כְּ'מִקְרֶה אָבוּד'.
אָדָם כָּזֶה נִשְׁלַח לְמַּעֲצָר, כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתוֹ מִיָּד לַטְּרַנְסְפּוֹרְט.
יוֹם אֶחָד חָלְתָה אִמִּי, וְלָקְחוּ אוֹתָהּ לְבֵית הַחוֹלִים.
כָּל הַזְּמַן הִיא הָיְתָה עִם חַוָּה וְאִתִּי.
אֲבָל לְאַחַר שֶׁחָלְתָה הָיָה עָלַי לְהִתְאַמֵּץ לְבַקֵּר אוֹתָהּ.
זֶה הָיָה מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי כִּמְעַט.
בֵּית הַחוֹלִים הָיָה רָחוֹק, וְהָיָה צָרִיךְ אִשּׁוּר מְיֻחָד לָלֶכֶת אֵלָיו.
אַךְ עֲבוּרִי שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה קָשֶׁה.
תָּמִיד הִשַּׂגְתִּי מָה שֶׁרָצִיתִי, וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְבַקֵּר אוֹתָהּ מִדֵּי יוֹם.
הָיִיתִי לוֹקַחַת עֲבוּרָהּ גַּם אֹכֶל מְיֻחָד.
לְבֵית הַחוֹלִים הָיִיתִי מַגִּיעָה מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר,
כַּאֲשֶׁר צָעַדְנוּ לְעֵבֶר הַשַּׁעַר.
הָיִיתִי יוֹצֵאת מֵהַקְּבוּצָה, רָצָה לְבַקֵּר אֶת אִמָּא,
וְחוֹזֶרֶת בְּתוֹךְ רְגָעִים אֲחָדִים.
יוֹם אֶחָד נֶחְרָץ גּוֹרָלִי.
הִתְחַמַּקְתִּי אֶל בֵּית הַחוֹלִים עִם מָזוֹן לְאִמָּא.
בֵּינְתַיִם יָצְאוּ כֻּלָּם.
סָגְרוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת הַשַּׁעַר, וְנִשְׁאַרְתִּי בְּאוֹשְׁוִיץ.
חָזַרְתִּי לַבְּלוֹק. הַמַּשְׁגִּיחוֹת, כֻּלָּן יְהוּדִיּוֹת, רָאוּ אוֹתִי מִיָּד.
הֵן שָׁאֲלוּ: ''לָמָּה לֹא הָלַכְתְּ לָעֲבוֹדָה?''
אָמַרְתִּי שֶׁאֲחוֹתִי הָלְכָה לָעֲבוֹדָה, וְשֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת חָרוּצָה.
הִתְחַנַּנְתִּי בַּבֶּכִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לִי כְּלוּם.
לֹא עָזַר הַבֶּכִי וְלֹא שׁוּם דָּבָר. הֵן הִכּוּ אוֹתִי, וְהִפְטִירוּ:
''אַתְּ הוֹלֶכֶת מִכָּאן לְטְּרַנְסְפּוֹרְט.''
טְרַנְסְפּוֹרְט הָיָה הַכִּנּוּי הַקָּבוּעַ לְקְבוּצַת אֲסִירִים
אֲשֶׁר נִשְׁלְחָה לַהַשְׁמָדָה.
זֶה הָיָה הַחֹק מִסְפָּר אֶחָד בְּאוֹשְׁוִיץ-בִּירְקְנַאוֹ.
מִי שֶׁנִּשְׁאַר אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה וְלֹא יָצָא לָעֲבוֹדָה,
מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא, הֻגְדַּר מִיָּד כְּ'מִקְרֶה אָבוּד'.
אָדָם כָּזֶה נִשְׁלַח לְמַּעֲצָר, כְּדֵי לְצָרֵף אוֹתוֹ מִיָּד לַטְּרַנְסְפּוֹרְט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה