25.7.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ג' - מַחֲנֵה עֲבוֹדָה, פֶּרֶק 22: אַבָּא

אַבָּא

גַּם לִי הָיוּ עָלַי כֶּסֶף, זָהָב, וְדִבְרֵי עֵרֶךְ.
אַךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִי שֵׂכֶל, הָיְתָה עָלַי גַּם סַכִּין.
בַּמָּקוֹם בּוֹ עָמַדְתִּי חָפַרְתִּי בּוֹר, וְשַׂמְתִּי בּוֹ הַכֹּל.
הִדַּקְתִּי בְּרַגְלַי בְּהַצְלָחָה אֶת הַקַּרְקַע שֶׁמֵּעַל לַבּוֹר.

אַבָּא הָיָה אַמִּיץ, וְגַם הִצְלִיחַ לְהַסְתִּיר כַּמָּה דְּבָרִים.
לְמָחֳרָת בַּלַּיְלָה הוֹצֵאתִי אֶת מָה שֶׁהִטְמַנְתִּי.
הָיָה מְסֻכָּן לְהַשְׁאִיר כָּל זֹאת בֶּחָצֵר.

אַבָּא אָמַר לִי: ''בּוֹאִי אִתִּי''.
הָלַכְנוּ לְפִנָּה נִסְתֶּרֶת בַּמַּחֲנֶה,
הוּא אָמַר: ''תַּחְפְּרִי פֹּה בּוֹר עָמֹק.''
הִכְנַסְנוּ לַבּוֹר קֻפְסָא שֶׁבָּהּ שַׂמְנוּ הַכֹּל.

לְאַחַר שֶׁהַמַּצָּב נִרְגַּע וְהִתְרַגַּלְנוּ לַמָּקוֹם,
הוֹצֵאתִי יוֹם אֶחָד אֶת הַקֻּפְסָא,
וְהָיָה לָנוּ מִמָּה לִחְיוֹת.

אין תגובות: