כמו שבמלחמת העולם הראשונה ההקשר המיתולוגי למציאות הלוחמה באויר היה מציאות שמעבר לדמיון, כך היה גם במלחמת העולם השניה.
הסיבה לפקודת הפיתרון הסופי של גרינג היתה שאיפתו לפצות על חולשת הלופטוואפה באמצעות ניצול סמכותו כאחראי על נושא היהודים ברייך. חולשת הלופטוואפה החלה להתגלות בקרב על כרתים. כרתים היא האי ממנו המריא דדאלוס, שהאגדה המיתולוגית אודותיו היא משל מרכזי בשימוש חוקרי התעופה.
הטיטאן כרונוס, ששלט בעולם, לא רצה ביורשים, ועל כן ציווה על אישתו להביא לו כל תינוק שילדה והוא אכל אותו. כשנולד זאוס הערימה אשת כרונוס על בעלה ונתנה לו אבן עטופה במקום התינוק, אותו הסתירה במערה בלב הרי כרתים.
המערה בה גדל זאוס, בעזרת עיזים, היא עד ימינו מקום קדוש למאמינים הפגאניים של סקנדינביה.
זאוס היה חובב נשים, והערים על אישתו הקנאית בכל שהתחפש לבעל חי בכל פעם שראה אישה שמצאה חן בעיניו.
יום אחד הוא התאהב באירופה, ביתו של מלך הפניקים בצור. על מנת לפתות אותה התחפש לפר מהודר וכך גרם לה להתקרב אליו ולעלות לרכב עליו. לאחר מכן התרחק בשחיה מחוף. כאשר הנערה גילתה מיהו כעסה מאד, אולם זאוס התאהב והבטיח לתת לה את כל היבשה שהיא רואה, ומכאן השם יבשת אירופה. אירופה ילדה שלושה בנים לזאוס והבכור, מינוס, קיבל את כרתים.
בנו של מינוס חלה מאד, וכדי שיחלים הבטיח מינוס לפוסידון כי יקריב לו את המשובח שבפריו. הבן החלים אך מינוס, שהיה רשע, הקריב לפוסידון פר פחות ערך. פוסידון התנקם בכך שגרם לאשת מינוס להתאהב בעצמה בפר, וכך נולד המינוטאור.
מינוס לא היה יכול להרוג את בנו ועל כן כלא אותו בלבירינט, אותו בנה עבורו המהנדס המוכשר שלו, דדאלוס.
גיבור אחד הצליח לחדור ללבירינט ולהרוג את המינוטאור, באמצעות חוט שקשר לפתח המבוך ובדרך זאת לא טעה בדרך.
דדאלוס חשב שחייו שלו הם בסכנה כעת, ועל כן בנה לו ולבנו איקרוס כנפיים מנוצות מודבקות בשעווה ועימם המריאו מהארמון. דדאלוס הזהיר את איקרוס לבל יגביה לעוף כי השמש עלולה להמיס את השעווה, אולם איקרוס לא שמע בקולו, והשמש המיסה את הכנפיים והוא נפל לים ומת.
דדאלוס המשיך לסיציליה ושם הפך לבן חסותו של המלך, שהעריך מאד את האיש החכם.
מינוס חיפש את דדאלוס בלא הצלחה, וכדי למצוא אותו חיבר חידה שידע שדדאלוס החכם מכל הוא היחיד שידע לפתור.
החידה, שהופצה בכל מקום, היתה: 'כיצד אפשר להשחיל חוט בקונכיה'.
התשובה של דאלוס היתה: 'לקשור חוט לנמלה ולתת לה לעבור דרך הקונכיה'.
מינוס נסע לסיציליה והתארח אצל המלך המקומי במטרה לגלות את דדאלוס ולהרגו. המלך הבין זאת. הוא ביקש משלוש בנותיו לערוך רחצה באמבט ביחד עם מינוס. הבנות ישבו איתו באמבט, ונתנו לו לשחק בכדור עשוי מחוט כרוך. מינוס שיחק עם החוט הארוך, הסתבך בו, טבע ומת.
הקרב, שהתחיל ב-20 במאי 1941, היה ייחודי ממספר היבטים: היה זה הקרב הראשון בהיסטוריה שבו בוצעה פלישה גדולה המבוססת בעיקרה על כוח מוצנח; הייתה זו הפעם הראשונה שבה עשו בעלות הברית שימוש משמעותי בפענוח של קוד האניגמה הגרמני; בקרב זה נתקלו הגרמנים הפולשים לראשונה בהתנגדות המונית מצד האוכלוסייה האזרחית. הקרב הכניס לראשונה צורת לחימה מהפכנית, בכך הייתה לו השפעה משמעותית על מהלך המאורעות של מלחמת העולם השנייה. לאור האבדות הכבדות של צנחנים, שלל אדולף היטלר מבצעים מוטסים נוספים. בעקבות הקרב כונתה כרתים "בית הקברות של הצנחנים הגרמנים".
- 10 למאי 1941 - עריקתו של רודולף הס, סגנו השני של היטלר, טייס מצטיין וחברו לטייסת ''הקרקס המעופף'' של גרינג. הס ערק בטיסת יחיד לאנגליה, במטרה להניע את הבריטים לכרות הסכם שלום נפרד עם הנאצים. הוא הוכרז כבוגד, והטיסה הפכה לכתם שלא נמחק על כל הצמרת הנאצית וגרינג בפרט.
- מאי-יוני 1941 - הקרב על כרתים ותוצאותיו הקשות, אשר גרמו לנאצים לוותר על השימוש בכוחות מוצנחים בפלישה לרוסיה, למרות הנתונים הטובים לפעולה של כוחות אלה בתנאי השטח המישוריים ברוסיה.
- יוני 1941- אחד מראשי התעשיה האוירית הנאצית, היהודי לשעבר מילך, פונה לגרינג בעקבות הקרב על כרתים, כדי לדווח לו כי ארנסט אודט, המנטור של ''הקרקס המעופף'' אשר מונה על ידי גרינג לאחראי על ייצור מטוסי הקרב בגרמניה הנאצית, פיברק נתונים ומספר המטוסים שיוצרו בפועל הוא נמוך בהרבה מאשר מתפרסם על ידי אודט. לאחר בירור מתגלה כי זאת האמת ואודט מתאבד. גרינג מאבד כתוצאה מכך את שליטתו על התעשיה האווירית.
- 22 ליוני 1941 - מתחיל מבצע ברברוסה, ולגרינג חסרים כ-2,000 מטוסים לעומת התכנון המקורי. משנתו הכלכלית של גרינג היתה ''ניצול מלא של כל גורם כלכלי בשטחים ובאוכלוסיה הכבושים''. ההצלחה הראשונית של מבצע ברברוסה, לעומת זאת, היתה משולבת במדיניות ה''אדמה החרוכה''. פקודת ה''פיתרון הסופי'' כללה את מרכיב ''האדמה החרוכה'', ולכן היתה בבחינת צונאמי לגבי היהודים.
