אָרַנְקָה
הַמַּשְׁגִּיחָה הָרָאשִׁית בַּבְּלוֹק הָיְתָה אָרַנְקָה.
הִיא הָיְתָה אִשָּׁה לֹא צְעִירָה, שְׁמֵנָה וְתַקִּיפָה.
הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ רָעָה וְאַכְזָרִית כְּלַפֵּינוּ הָאֲסִירוֹת,
עַד שֶׁהַמֻּשָּׂג 'רַע' אֵינוֹ מַסְפִּיק לְתָאֵר אֶת מָה שֶׁהָיְתָה.
הָיִינוּ יוֹצְאוֹת לָעֲבוֹדָה לִפְנוֹת בֹּקֶר.
לִפְנֵי הַיְּצִיאָה הָיִינוּ עוֹמְדוֹת בְּמִסְדַּר הַסְּפִירָה.
מִסְדַּר הַסְּפִירָה נִמְשַׁךְ פְּעָמִים רַבּוֹת שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.
הָיִינוּ עוֹמְדוֹת בּוֹ בְּשׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת, בְּלִי לָזוּז וּבְשֶׁקֶט מֻחְלָט.
לְעִתִּים הָיָה הַמִּסְדָּר מְמֻשָּׁךְ בִּמְיֻחָד.
זֹאת כַּאֲשֶׁר מִשְׁלוֹחִים גְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לְאוֹשְׁוִיץ.
יָדַעְנוּ כִּי שׁוֹלְחִים מִיַּד הַרְבֵּה מְאֹד אֲנָשִׁים לַהַשְׁמָדָה.
לֹא הָיִינוּ יְכוֹלוֹת לָצֵאת לָעֲבוֹדָה, כִּי הַשַּׁעַר הָיָה עָמוּס מִדַּי.
פַּעַם אַחַת הִתְעַכַּבְתִּי בַּבְּלוֹק וְלֹא הִסְפַּקְתִּי לָצֵאת לַמִּסְדָּר בַּזְּמַן.
אָרַנְקָה הִכְּתָה אוֹתִי מַכּוֹת רֶצַח, עַד שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי.
אִמִּי רָאֲתָה זֹאת, וְצָעֲקָה בַּחַלְחָלָה:
''אַתְּ אַל תַּרְבִּיצִי לַבַּת שֶׁלִּי!''
אָרַנְקָה בָּרְחָה לִבְרִית הַמּוֹעָצוֹת לְאַחַר הַמִּלְחָמָה.
נִצּוֹלוֹת גִּלּוּ אוֹתָהּ שָׁם וְדִוְּחוּ לַשִּׁלְטוֹנוֹת.
לֹא יְאֻמַּן עַד כַּמָּה שֶׁהִיא הָיְתָה רָעָה.
הָרוּסִים הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לְהוֹרֵג.
הַמַּשְׁגִּיחָה הָרָאשִׁית בַּבְּלוֹק הָיְתָה אָרַנְקָה.
הִיא הָיְתָה אִשָּׁה לֹא צְעִירָה, שְׁמֵנָה וְתַקִּיפָה.
הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ רָעָה וְאַכְזָרִית כְּלַפֵּינוּ הָאֲסִירוֹת,
עַד שֶׁהַמֻּשָּׂג 'רַע' אֵינוֹ מַסְפִּיק לְתָאֵר אֶת מָה שֶׁהָיְתָה.
הָיִינוּ יוֹצְאוֹת לָעֲבוֹדָה לִפְנוֹת בֹּקֶר.
לִפְנֵי הַיְּצִיאָה הָיִינוּ עוֹמְדוֹת בְּמִסְדַּר הַסְּפִירָה.
מִסְדַּר הַסְּפִירָה נִמְשַׁךְ פְּעָמִים רַבּוֹת שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.
הָיִינוּ עוֹמְדוֹת בּוֹ בְּשׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת, בְּלִי לָזוּז וּבְשֶׁקֶט מֻחְלָט.
לְעִתִּים הָיָה הַמִּסְדָּר מְמֻשָּׁךְ בִּמְיֻחָד.
זֹאת כַּאֲשֶׁר מִשְׁלוֹחִים גְּדוֹלִים הִגִּיעוּ לְאוֹשְׁוִיץ.
יָדַעְנוּ כִּי שׁוֹלְחִים מִיַּד הַרְבֵּה מְאֹד אֲנָשִׁים לַהַשְׁמָדָה.
לֹא הָיִינוּ יְכוֹלוֹת לָצֵאת לָעֲבוֹדָה, כִּי הַשַּׁעַר הָיָה עָמוּס מִדַּי.
פַּעַם אַחַת הִתְעַכַּבְתִּי בַּבְּלוֹק וְלֹא הִסְפַּקְתִּי לָצֵאת לַמִּסְדָּר בַּזְּמַן.
אָרַנְקָה הִכְּתָה אוֹתִי מַכּוֹת רֶצַח, עַד שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי.
אִמִּי רָאֲתָה זֹאת, וְצָעֲקָה בַּחַלְחָלָה:
''אַתְּ אַל תַּרְבִּיצִי לַבַּת שֶׁלִּי!''
אָרַנְקָה בָּרְחָה לִבְרִית הַמּוֹעָצוֹת לְאַחַר הַמִּלְחָמָה.
נִצּוֹלוֹת גִּלּוּ אוֹתָהּ שָׁם וְדִוְּחוּ לַשִּׁלְטוֹנוֹת.
לֹא יְאֻמַּן עַד כַּמָּה שֶׁהִיא הָיְתָה רָעָה.
הָרוּסִים הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לְהוֹרֵג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה