הסרט "ממזרים חסרי כבוד"

"ממזרים חסרי כבוד" של קוונטין טרנטינו הוא יצירת קולנוע פורצת גבולות, המעניקה פרשנות ייחודית ומרתקת למלחמת העולם השנייה. מעבר לעלילת הנקמה הסוחפת ולסגנונו הוויזואלי המרהיב של טרנטינו, הסרט מתבלט במיוחד בזכות האופן שבו הוא משלב את תרבות הקולנוע כחלק אינטגרלי מהנרטיב ההיסטורי.

הקולנוע ככוח משמעותי בתקופה

טרנטינו אינו מסתפק בשחזור מדויק של התפאורה התקופתית, אלא חודר לעומק התודעה של התקופה וחושף את מקומו המרכזי של הקולנוע בחיי היומיום. הקולנוע מוצג ככוח רב עוצמה, המסוגל לעצב תודעה, להשפיע על רגשות ואף להוביל לשינויים היסטוריים.

• חדר ההקרנה כזירת מפתח: אחד המקומות המרכזיים בסרט הוא חדר ההקרנה, המשמש כזירה להתכנסות של דמויות מפתח ולתכנון מהלכים דרמטיים. טרנטינו מדגיש את האווירה המיסטית והמסתורית של חדר ההקרנה, המהווה סמל לכוחו של הקולנוע ככלי להפצת רעיונות ולביצוע מניפולציות.
• הקולנוע ככלי תעמולה: הסרט מציג את האופן שבו הנאצים השתמשו בקולנוע ככלי תעמולה רב עוצמה, במטרה לשלוט על תודעת הציבור ולהפיץ את האידיאולוגיה שלהם. טרנטינו משתמש בסצנות קולנועיות מתוך סרטים נאציים כדי להמחיש את השפעתו המהפנטת של הקולנוע על הצופים.
• הקולנוע ככלי לנקמה: שיאו של הסרט מגיע בחדר הקולנוע, במבצע נועז בו שושנה דרייפוס מציתה את בית הקולנוע בו בכירי הנאצים נמצאים, ובכך מממשת את נקמתה. בכך, טרנטינו משתמש בקולנוע ככלי לנקמה סופית, ורומז על כוחו של הקולנוע לשנות מציאות.

אהבת הקולנוע כנרטיב מרכזי

מעבר לניתוח ההיסטורי, טרנטינו משלב בסרט את אהבתו האישית לקולנוע, המהווה נרטיב מרכזי לאורך העלילה. דמויות רבות בסרט, כמו קולונל הנס לנדה ושושנה דרייפוס, מגלות בקיאות רבה בעולם הקולנוע, וההתייחסויות לסרטים שונים שזורות לאורך הסרט.

• הומאז'ים קולנועיים: טרנטינו מרבה לשלב בסרט הומאז'ים לסרטים קלאסיים מתקופת מלחמת העולם השנייה, כמו גם לסרטי מערבונים וסרטי פעולה. שילוב זה מעניק לסרט רובד נוסף של עומק ומשמעות, ומדגיש את השפעתו של הקולנוע על יצירתו של טרנטינו.
• דיאלוגים קולנועיים: הדיאלוגים בסרט עשירים בהתייחסויות קולנועיות, המעידות על בקיאותם של הדמויות בעולם הקולנוע. טרנטינו משתמש בדיאלוגים אלו כדי להעמיק את אפיון הדמויות וליצור אווירה קולנועית סוחפת.

לסיכום

"ממזרים חסרי כבוד" הוא סרט ייחודי ופורץ דרך, המשלב בין נקמה היסטורית, סגנון ויזואלי מרהיב ואהבה אינסופית לקולנוע. טרנטינו מצליח ליצור חוויה קולנועית בלתי נשכחת, המעניקה פרשנות חדשה ומפתיעה לאחת התקופות האפלות בהיסטוריה האנושית.

ניצולי השואה כגיבורי על: פרספקטיבה חדשה על גבורה והישרדות

השואה, תקופה אפלה ובלתי נתפסת בהיסטוריה האנושית, הותירה צלקות עמוקות בנפש העם היהודי. סיפוריהם של הניצולים, אלו ששרדו את התופת, מהווים עדות חיה לרוע, לסבל ולאובדן, אך גם לגבורה אנושית יוצאת דופן. לעיתים קרובות, הדימוי הרווח של ניצול השואה בתרבות הפופולרית נוטה להציג דמות שבורה, קורבנית, או אפילו משתפת פעולה,דימוי שהוטמע, בין השאר, דרך סיפורי הקאפו. אולם, קיימת פרספקטיבה נוספת, חשובה ומעוררת השראה, הרואה בניצולי השואה גיבורי על – אנשים ונשים שגילו תושייה, אומץ לב, כוח פיזי ונפשי בלתי רגילים, וסירבו להיכנע מול מכונת ההשמדה הנאצית.

ניצולי השואה גילו גבורה במציאות בלתי אפשרית. בין היתר, סיפורה של גולדה זנדמן, המופיע בספר ''גולדה גיבורת השואה'', מציג דוגמה חיה לניצולת שואה כגיבורת על. "אם צריך, תהיו חזקים כמו ברזל. אם צריך, תהיו רכים כמו חמאה" – מילים אלו, המלוות את גולדה, מסכמות את גמישות הנפש והיכולת האדפטיבית הנדרשת להישרדות בתנאים קיצוניים. גולדה, נערה יהודייה מלאת חיים, נשאבת מביתה החם אל מציאות אכזרית של מחנות עבודה וריכוז. אך היא מסרבת להיות קורבן פסיבי. היא מפגינה תושייה כסוחרת ממולחת ומבריחה נועזת, מתחכמת לרשויות, רוקמת קשרים מורכבים וניצבת מול המוות בעיניים פקוחות. סיפורה אינו רק תיעוד של אובדן וחורבן, אלא סיפור על נחישות, על מאבק הישרדות יומיומי, ועל ניצחון הרוח האנושית. גבורתה אינה טמונה בכוחות על-טבעיים, אלא בכוחה הפנימי, באומץ ליבה, ובסירובה לאבד צלם אנוש גם מול הזוועה.

ניתן למצוא הקבלות מעניינות בין סיפורי ניצולי השואה לבין הנרטיבים של גיבורי העל המוכרים מעולם הקומיקס והקולנוע. גיבורי על רבים, כמו ספיידרמן, בטמן או מגנטו (שבעצמו ניצול שואה), מתמודדים עם טראומות, אובדן וסביבה עוינת, ומפתחים יכולות יוצאות דופן, פיזיות ונפשיות, כדי לשרוד ולהגן על אחרים. הם פועלים במרחבים אורבניים מורכבים, מפגינים תעוזה ויכולת הסתגלות.

סיפורה של גולדה מצביע על חשיבות חוש המישוש והחוויה הפיזית האינטנסיבית בעולמם של גיבורי העל – הם חשים את העולם סביבם בצורה מועצמת, דרך מגע ישיר עם הסביבה, עם המכות והפיצוצים. ניתן לראות אנלוגיה מסוימת לחוויית הניצולים, שגופם ונפשם חוו את המציאות הפיזית הקשה של המחנות – הרעב, הקור, עבודות הפרך, האלימות – באופן בלתי אמצעי וקיצוני. ההישרדות הפיזית והנפשית במחנות דרשה חידוד חושים, ערנות מתמדת, ותגובה מהירה לסכנות, בדומה ל"חוש העכביש" של ספיידרמן או ליכולותיו של דרדוויל.

לאורך ההיסטוריה, דמויות של גיבורים ומיתוסים סיפקו מסגרות להתמודדות עם משברים ושינויים. דמויות כמו שמשון הגיבור, אבירי ימי הביניים, טייסי קרב או חלוצי החלל, שימשו מוקד להערצה ולחיקוי. גיבורי העל המודרניים, בין אם בקומיקס או בקולנוע ("מלחמת הכוכבים", היקום של מארוול), ממלאים צורך אנושי בסיסי זה. הם מציעים נרטיבים של התגברות על מכשולים, מאבק בין טוב לרע, והגנה על ערכים.

בהקשר של השואה, הדימוי של הניצול כגיבור על מאפשר לנו להתחבר לסיפורי ההישרדות לא רק מתוך הזדהות עם הסבל, אלא גם מתוך הערכה עמוקה לכוחות הנפש והגוף שנדרשו כדי לשרוד. זהו נרטיב המאפשר לקום מתוך האפר, למלא את החלל שהותירה השואה, ולהדליק "נר זיכרון" המורכב מסיפורי גבורה אישיים וקולקטיביים. במקום להתמקד רק בתדמית הקורבנית או בשאלות מורכבות של שיתוף פעולה, ראיית הניצולים כגיבורי על מאירה באור חדש את גבולות האנושיות, הנשיות והגבורה, ומציעה מודל מעורר השראה של תקווה וחוסן.

סיפורי ניצולי השואה הם הרבה יותר מתיעוד היסטורי של זוועות. הם טומנים בחובם סיפורי גבורה יוצאי דופן, של אנשים רגילים שהפכו לגיבורים בעל כורחם. בדומה לגיבורי העל מעולם הפנטזיה, הם התמודדו עם רוע בלתי נתפס, גילו תושייה וכוחות נפש אדירים, ונאבקו על חייהם ועל צלםהאנוש שלהם. אימוץ הפרספקטיבה הרואה בניצולים גיבורי על אינה באה להמעיט מחומרת הסבל והאובדן, אלא להעצים את רוח האדם, להדגיש את כוח ההישרדות, ולהציב מודל של גבורה ותקומה לנו ולדורות הבאים. סיפורים כמו זה של גולדה זנדמן מזכירים לנו את הפוטנציאל האנושי הטמון בנו, גם ברגעים האפלים ביותר, ואת חשיבות הזיכרון ככוח מעצב ומחזק.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ג' - יִשְׂרָאֵל, פֶּרֶק 87: חיפה

חֵיפָה

הַמֶּמְשָׁלָה הִבְטִיחָה לַעֲשָׂרָה חַיָּלִים, וְאֶלִי בֵּינֵיהֶם,
אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת 'קֶצֶף' לְסַּבּוֹן שֶׁהָיָה בְּחֵיפָה.
הֵם חָתְמוּ עַל הֶסְכֵּם, וְהַכֹּל כְּבָר הָיָה מוּכָן.
אֲבָל בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן הַפְּקִידִים הִתְחָרְטוּ:

''אֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים לָתֵת לָכֶם אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת,
אֲבָל בְּשֻׁתָּפוּת, חֲצִי לָכֶם וָחֲצִי לַמֶּמְשָׁלָה.''
הַחַיָּלִים הַמְּשֻׁחְרָרִים לֹא הִסְכִּימוּ,
וְלֹא קִבְּלוּ אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת.

אֶלִי הָיָה עוֹבֵר מֵעֲבוֹדָה אַחַת לִשְׁנִיָּה.
הוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁנְּהַגֵּר לְאָמֶרִיקָה.
הוּא הָיָה בָּחוּר מַשְׂכִּיל, וְעָבַד בַּבִּנְיָן וּבְסַבָּלוּת.
הָיִינוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּקֹשִׁי רַב, וְלֹא הִתְקַדַּמְנוּ בַּחַיִּים.

אֵלַי אָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲבֹד עַל אֳנִיָּה.
בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר הוּא יַעֲשֶׂה כֶּסֶף, וְנוּכַל לִנְסֹעַ.
לֹא רָצוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה עַל אֳנִיָּה. אָמְרוּ לוֹ:
''מָה, בָּחוּר כָּמוֹךָ? אַתָּה יָכוֹל לַעֲבֹד בְּכָל דָּבָר בַּמְּדִינָה.''

הוּא דָּחַף אֶת הָעִנְיָן,
עַד שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לָבוֹא לְחֶבְרַת הַסַּפָּנוּת 'שֹׁהַם'.
הָלַכְתִּי לְאִיצְקוֹבִיץ, הַמְּנַהֵל, שֶׁרָצָה לְדַבֵּר עִם הָאִשָּׁה.
הוּא שָׁאַל: ''אַתֶּם זוּג צָעִיר, מַדּוּעַ שֶׁבַּעֲלֵךְ יַעֲבֹד בָּאֳנִיָּה?''

אָמַרְתִּי: ''הוּא לֹא מִסְתַּדֵּר. בְּבִנְיָן קָשֶׁה לוֹ. בָּאֳנִיָּה נוֹתְנִים מָזוֹן,
יֵשׁ תְּנָאִים, אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם. הוּא יוֹדֵעַ שָׂפוֹת, וְיִהְיֶה לוֹ טוֹב.
אֲנִי, אִם הַבָּחוּר שֶׁלִּי רוֹצֶה, לֹא מִתְנַגֶּדֶת.''
קִבְּלוּ אוֹתוֹ לָעֲבוֹדָה כְּיַמַּאי.

אֶלִי עָבַד כִּמְכוֹנַאי סְפִינוֹת.
הוּא הָיָה שְׁבוּעַיִם עַל הַיָּם וּשְׁבוּעַיִם בַּבַּיִת.
כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּבַּיִת, הוּא קִבֵּל מָזוֹן רַב מֵהַחֶבְרָה.
בָּאָרֶץ שָׂרַר צֶנַע, וְלָנוּ הָיוּ מְלַאי מָזוֹן מִכָּל הַסּוּגִים.

הוּא הָיָה חָרוּץ וּמָעֳרָךְ, וְעָבַד כְּיַמַּאי מֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת.
גַּם כֶּסֶף הוּא חָסַךְ, וְלֹא הָיָה חָסֵר לָנוּ כְּלוּם בַּבַּיִת.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הוּא הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר לִי:
''אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר פֹּה.''

בִּתְחִלָּה הָיִיתִי הַיְּחִידָה בָּאָרֶץ מִכָּל מִשְׁפַּחְתִּי.
הָיִיתִי כּוֹתֶבֶת לָהֶם מִכְתָּבִים שֶׁהַכֹּל פֹּה טוֹב מְאֹד,
וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אִמִּי, אַחַי וְאַחֲיוֹתַי, כֻּלָּם עָלוּ לְיִשְׂרָאֵל.
לֹא הָיָה לִי נָעִים לְהַגִּיד פִּתְאוֹם שֶׁאֲנִי נוֹסַעַת לְאָמֶרִיקָה.

לַמְרוֹת זֹאת אֶלִי הִתְעַקֵּשׁ וְהֶחְלִיט:
''אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לָבוֹא אִתִּי, אֶסַּע לְבַדִּי.''
כָּל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי כְּבָר הָיְתָה כָּאן, וְסֵרַבְתִּי לִנְסֹעַ.
הִתְגָּרַשְׁנוּ, וְנִפְרַדְנוּ כִּידִידִים. יֵשׁ לִי קֶשֶׁר עִמּוֹ עַד הַיּוֹם.


חִפַּשְׂתִּי עֲבוֹדָה, וְהָלַכְתִּי לְנַגָּרִיָּה בְּבֵית הַתַּעֲשִׂיָּה.
שָׁאַלְתִּי אֶת הַמְּנַהֵל אִם יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילִי.
הוּא אָמַר: ''כָּל הָעֲבוֹדוֹת כָּאן הֵן לַגְּבָרִים''.
עָנִיתִי: ''תֵּן לִי לְהַרְאוֹת מָה אֲנִי יוֹדַעַת''.

הָיְתָה שָׁם מְכוֹנָה לְהַקְצָעַת עֵצִים.
הַבַּחוּרִים הָיוּ שָׂמִים לְעִבּוּד קוֹרָה אַחַת בִּלְבַד.
לָקַחְתִּי שְׁתֵּי קוֹרוֹת עֵץ וְדָחַפְתִּי אוֹתָן יַחַד לַמְּכוֹנָה.
יָדַעְתִּי זֹאת עוֹד מִמַּחֲנֶה הָעֲבוֹדָה, וְהוּא נָתַן לִי עֲבוֹדָה.

דָּרַשְׁתִּי מֵהַמְּנַהֵל: ''אֲנִי רוֹצָה שָׂכָר שֶׁל שָׁלוֹשׁ לִירוֹת בְּיוֹם.
בִּשְׁתֵּי לִירוֹת אֲנִי לֹא עוֹבֶדֶת. אֲנִי עוֹשָׂה כַּמּוּת כְּפוּלָה.''
הִרְוַחְתִּי שְׁתֵּי לִירוֹת וְשִׁבְעִים אֲגוֹרוֹת לְיוֹם.
לַבַּחוּרִים שִׁלְּמוּ שְׁתֵּי לִירוֹת בִּלְבַד.

לְאַחַר שֶׁעָבַדְתִּי בַּנַּגָּרִיָּה כִּשְׁלוֹשָׁה חֲדָשִׁים,
בָּא מְפַקֵּחַ אֶחָד לַבִּקֹּרֶת, וְרָאָה אוֹתִי עוֹבֶדֶת.
הוּא אָמַר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים אָסוּר לַעֲבֹד בַּמְּכוֹנָה.
פִּטְּרוּ אוֹתִי, וְנִשְׁאַרְתִּי בְּלִי עֲבוֹדָה וּבְלִי אֶמְצָעֵי מִחְיָה.

נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת רָהִיטִים יָפָה בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים,
וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת עֲבוֹדָה בְּפּוֹלִיטוּרָה.
בָּאתִי לְשָׁם אֶלֶגַנְטִית, עִם כְּפָפוֹת.
בַּעַל הַחֲנוּת, מַר פִּנְקָס, אָמַר:

''תָּסִירִי אֶת הַכְּפָפוֹת, וְנִרְאֶה עַל הַיָּדַיִם אִם אַתְּ עוֹשָׂה פּוֹלִיטוּרָה.''
הֵסַרְתִּי אוֹתָן, וְהוּא אָמַר: ''לֹא רוֹאִים שֶׁאַתְּ עֲשִׂית פּוֹלִיטוּרָה''.
עָנִיתִי: ''הַרְבֵּה זְמַן לֹא עָשִׂיתִי פּוֹלִיטוּרָה, עוֹד מִפּוֹלִין,
אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת. קַח אוֹתִי לְנִּסָּיוֹן לְיוֹמַיִם-שְׁלוֹשָׁה.''

''אִם הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי לֹא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל תְּשַׁלֵּם.
אֵם תִּרְאֶה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לַעֲבֹד, תַּשְׁאִיר אוֹתִי.
הַיּוֹמַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֵם בְּלִי כֶּסֶף, לְנִסָּיוֹן.''
הוּא אָמַר: ''אֶחְשֹׁב עַל כָּךְ, תַּחְזְרִי מָחָר.''

חָזַרְתִּי לְמָחֳרָת, וְהוּא קִבֵּל אוֹתִי לְנִסָּיוֹן.
עָבְדוּ אֶצְלוֹ עוֹד שְׁנֵי פּוֹעֲלִים בְּבֵית הַמְּלָאכָה.
פִּנְקָס נָתַן לִי לַעֲשׂוֹת פּוֹלִיטוּרָה עַל אֲרוֹן פוֹרְנִיר.
לֹא יָדַעְתִּי כְּלוּם, רַק שֶׁמַּעֲבִירִים סְמַרְטוּט עַל הָעֵץ.

בִּזְמַן שֶׁהַבַּחוּרִים עָבְדוּ שָׁאַלְתִּי אֶחָד מֵהֶם:
''אֲדוֹנִי, תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה, תַּגִּיד לִי מָה שָׂמִים עַכְשָׁו.''
הוּא עָנָה: ''שָׂמִים אֶת הָאַבְקָה בְּמַּיִם וּמְכִינִים פּוֹלִיטוּרָה דְּלִילָה.
מוֹרְחִים עַל הָאָרוֹן, רוֹאִים אֵיזֶה תּוֹצָאָה מִתְקַבֶּלֶת, וּמוֹרְחִים שֵׁנִית''.

שָׁקַעְתִּי בַּמְּלָאכָה. אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה שָׁאַלְתִּי שׁוּב:
''אֲדוֹנִי, תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה, תַּגִּיד לִי מָה שָׂמִים עַכְשָׁו?''
הוּא עָנָה: ''תּוֹסִיפִי שֶׁמֶן וְאַבְקָה. הַפּוֹלִיטוּרָה צְרִיכָה לִהְיוֹת סְמִיכָה''.
עָבַדְתִּי סָּבִיב לַשָּׁעוֹן, בְּלִי הַפְסָקָה. רָצִיתִי לִלְמֹד אֶת הָעֲבוֹדָה, וְהִצְלַחְתִּי בְּכָךְ.

לְאַחַר שְׁבוּעַיִם פִּנְקָס פִּטֵּר אֶת שְׁנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַד.
עָבַדְתִּי קָשֶׁה מְאֹד. הוּא נָתַן לִי עֲבוֹדָה לַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים.
צָבַעְתִּי שֻׁלְחָנוֹת, כִּסְּאוֹת וַאֲרוֹנוֹת בְּלִי סוֹף.
הָיִיתִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת.

הָיְתָה לִי סַפָּה יְשָׁנָה עַל הַגַּג, וְהָיִיתִי נִרְדֶּמֶת עָלֶיהָ מֵרֹב עֲיֵפוּת.
הַשְּׁכֵנִים הָיוּ מְעִירִים אוֹתִי בְּחֲצוֹת כְּדֵי שֶׁאֶכָּנֵס לְיִּשּׁוֹן.
הוּא נִצֵּל אוֹתִי, וְלֹא נָתַן לִי מַשְׂכֹּרֶת מַסְפִּיקָה.
לֹא הִתְאַפְשֵׁר לִי לִקְנוֹת מָזוֹן בְּכָבוֹד.

הָיְתָה לִי חֲבֵרָה שֶׁעָבְדָה כְּמוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת בְּגָדִים צְּמוּדָה.
הִיא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת לִפְנֵי כָּל חַג כֶּסֶף וּמַתָּנוֹת רַבּוֹת.
אֲנִי לֹא קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ אַף פַּעַם מַתָּנָה לַחַג,
וְהָיִיתִי מְתֻסְכֶּלֶת מֵרֹב קִנְאָה.

הִמְשַׁכְתִּי לַעֲבֹד בַּחֲנוּת הָרָהִיטִים.
יוֹם אֶחָד הִתְעַצְבַּנְתִּי, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי:
''לַעֲזָאזֵל, אֲנִי לֹא רוֹצָה לַעֲבֹד כָּאן יוֹתֵר.''
הִתְפַּטַּרְתִּי, וְהָלַכְתִּי לַעֲבֹד בְּמֶשֶׁק בַּיִת אֵצֶל גְּבֶרֶת.

לְאַחַר חֲדָשִׁים אֲחָדִים הִגִּיעַ פִּנְקָס לְבִקּוּר בַּבַּיִת שֶׁבּוֹ עָבַדְתִּי.
הוּא אָמַר: ''אֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים מְאֹד שֶׁתַּחְזְרִי לַעֲבֹד אֶצְלֵנוּ.
אֲבָל לֹא בְּתוֹר פּוֹעֶלֶת, אֶלָּא שֶׁתִּהְיִי מוֹכֶרֶת רָהִיטִים.''
חָזַרְתִּי, וְהָפַכְתִּי לְמוֹכֶרֶת מַצְלִיחָה וּמְכֻבֶּדֶת.


עָבַדְתִּי עַד שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת אַבְרָהָם זַנְדְמַן, וְהִתְחַתַּנּוּ.
הוּא הָיָה אַלְמָן שֶׁשִּׁכֵּל בַּשּׁוֹאָה אֶת אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי יְלָדָיו,
וּמְנַהֵל קוֹאוֹפֶּרָטִיב לְנַגָּרוּת. הוּא הִתְגּוֹרֵר יַחַד עִם אָחִיו,
נְכֵה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם שֶׁהֵקִים אֶת אִרְגּוּן נְכֵי הַמִּלְחָמָה בַּנָּאצִים.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִתְפַּרְסְמוּ מוֹדָעוֹת בַּעִתּוֹנוּת עֲבוּר כָּל נִצּוֹלֵי הַשּׁוֹאָה,
שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם לִפְנוֹת לְעוֹרְכֵי דִּין לְמַטְּרַת קַבָּלַת פִּצּוּיִים מֵהַגֶּרְמָנִים.
הָלַכְתִּי לְעוֹרֵךְ דִּין, שֶׁשָּׁאַל: ''יֵשׁ לָךְ אִשּׁוּר שֶׁהָיִית בְּמַחֲנֵה רִכּוּז?''
עָנִיתִי: ''לֹא, אֵין לִי כָּל אִשּׁוּר.''

הוּא פָּסַק: ''אִם כָּךְ, אֵין לָךְ זְכוּת לְקַבֵּל פִּצּוּיִים.''
רַק לְאַחַר שָׁנִים אֲחָדוֹת, וּבְמַאֲמַצִּים רַבִּים,
הִצְלַחְתִּי לְהַשִּׂיג אִשּׁוּר רִשְׁמִי מִגֶּרְמַנְיָה.
אַךְ עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְתִּי לְקַבֵּל פִּצּוּיִים.

נָכוֹנוּ לִי עוֹד שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁל מַאֲבָקִים רְפוּאִיִּים.
רוֹפֵא חֵיפָאִי מְרֻשָּׁע לֹא הֶאֱמִין לְכָךְ שֶׁסָּבַלְתִּי,
קָבַע שֶׁצַלָּקוֹתַי נוֹבְעוֹת מִסִּבּוֹת אֲחֵרוֹת,
וְנָתַן לִי אֲחוּזֵי נָכוּת מְעַטִּים בִּלְבַד.

הָיִיתִי כְּבָר אִמָּא לִשְׁנֵי בָּנִים, אָבִי וְרוֹנִי,
וְלֹא הָיָה לִי כּוֹחַ לְהִתְעַקֵּשׁ עַל נָכוּת נוֹסֶפֶת.
נִרְאֵיתִי גַּם בְּרִיאָה לְמַדַּי, וְנָכוּת גְּבוֹהָה הָיְתָה עֲלוּלָה
לִהְיוֹת בַּעֲלַת הַשְׁלָכוֹת עַל הַקֶּשֶׁר עִם יְלָדַי, לָכֵן וִתַּרְתִּי.


בַּחוּרוֹת רַבּוֹת בָּרְחוּ מִמַּחֲנֵה הָעֲבוֹדָה לַפַּרְטִיזָנִים וְסָבְלוּ.
הָרוּסִים הָיוּ חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת מִין, וְהִדְבִּיקוּ אוֹתָן בְּמַחֲלוֹת אֵלֶּה.
בַּת אַחַת, תָּמְצ'וּ, שֶׁהָיְתָה עִם מֵאִיר בַּפַּרְטִיזָנִים, הָיְתָה חוֹלָה מְאֹד.
לאחר הַמִּלְחָמָה, רִבְקָה לֵאָה קוֹפּ לָקְחָה אוֹתָהּ לַרוֹפֵא צִירְקוֹבִיץ בְּסְטָרַכוֹבִיצֶה.

הוּא סֵרֵב לְטַפֵּל בָּהּ וְאָמַר: ''הִיא בְּמַצָּב אָנוּשׁ. אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַצִּיל אוֹתָהּ.''
הִיא אִיְּמָה עָלָיו: ''אִם אַתָּה לֹא עוֹשֶׂה אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים שְׁתַּבְרִיא,
אַלְשִׁין עָלֶיךָ שֶׁעָזַרְתָּ לַגֶּרְמָנִים. תַּעֲשֶׂה כָּל מָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל!''
הוּא לָקַח אוֹתָהּ בַּיָּדַיִם, וְהִצְלִיחַ לְרַפֵּא אוֹתָהּ.

תָּמְצ'וּ הִתְחַתְּנָה עִם בָּחוּר שֶׁהָיָה עִמָּנוּ בַּמַּחֲנֶה, וְנוֹלְדוּ לָהֶם בֵּן וּבַת.
הֵם עָלוּ לָאָרֶץ, וְגָרוּ בְּקִרְיַת מוֹצְקִין. בַּעֲלָהּ רָצָה לַעֲבֹר לְרָמַת גַּן.
הִיא הָלְכָה לְקֻפַּת חוֹלִים, כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַתִּיקִים הָרְפוּאִיִּים,
וְרָאֲתָה שֶׁעַל שְׁנֵי תִּיקֵי הַיְּלָדִים יֵשׁ אִיקְסִים בְּצֶבַע אָדֹם.

הִיא פָּחֲדָה שֶׁהַיְּלָדִים נִדְבְּקוּ מִמֶּנָּה בְּמַחֲלַת מִין,
וְלָכֵן סִמְּנוּ אוֹתָם בָּאִיקְסִים הָאֲדֻמִּים.
הִיא חָנְקָה אֶת שְׁנֵי הַיְּלָדִים.
הַבַּת נִשְׁאֲרָה בַּחַיִּים.

לָקְחוּ אוֹתָהּ לַמִּשְׁטָרָה, וְעָרְכוּ לָהּ מִשְׁפָּט.
מֵאִיר, וְעֵדִים נוֹסָפִים מֵהַמַּחֲנֶה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים,
הָלְכוּ לְהָעִיד שֶׁלֹּא צָרִיךְ לָשִׂים אוֹתָהּ בְּבֵית הַסֹּהַר.
הִיא בַּחוּרָה נֶחְמָדָה וְטוֹבָה, וְהַכֹּל קָרָה בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה.

בֵּית הַמִּשְׁפָּט הֶחְלִיט שֶׁצָּרִיךְ לְאַשְׁפֵּז אוֹתָהּ בְּבֵית הַחוֹלִים לְחוֹלֵי רוּחַ.
הִיא הָיְתָה בְּבֵית הַחוֹלִים לְחוֹלֵי רוּחַ בְּעַכּוֹ מֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.
בַּעֲלָהּ הִתְגָּרֵשׁ מִמֶּנָּה, וְהִתְחַתֵּן עִם מִישֶׁהִי אַחֶרֶת.
בְּבֵית הַחוֹלִים נָתְנוּ לָהּ בְּהַדְרָגָה מִדַּת חֹפֶשׁ.

תָּמְצ'וּ הִמְשִׁיכָה לַעֲבֹד בְּעַכּוֹ לְאַחַר שֶׁהִבְרִיאָה, בְּרִפּוּי בְּעִסּוּק.
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי מְבַקֶּרֶת אֶת בִּנְיָמִין שָׁם הָיִיתִי פּוֹגֶשֶׁת אוֹתָהּ.
הִיא רָקְמָה עֲבוּרִי פַּעַם בְּמַתָּנָה מַפַּת שֻׁלְחָן גְּדוֹלָה וְיָפָה.
כַּעֲבֹר שָׁנִים הִיא עָבְרָה לְרָמַת גַּן, וּפָתְחָה מִכְבָּסָה.

פַּעַם בַּחֲצִי שָׁנָה הָיְתָה לָהּ בִּקֹּרֶת בְּבֵית הַחוֹלִים.
לִפְנֵי הַבִּקֹּרֶת הִיא בָּאָה אֵלֵינוּ לְחֵיפָה, לִישֹׁן אֶצְלֵנוּ.
קִבַּלְתִּי אוֹתָהּ כְּמוֹ אָחוֹת, וְתָמִיד הִתְיַחַסְתִּי אֵלֶיהָ הֵיטֵב.
הִיא הֵבִיאָה לְאָבִי וְרוֹנִי, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ לַקוֹרוֹת שֶׁלִּי, סִפְרֵי יְלָדִים.

סִפַּרְתִּי לְרִבְקָה לֵאָה קוֹפּ שְׁתָּמְצ'וּ בָּאָה וִישֵׁנָה אֶצְלֵנוּ כָּל פַּעַם.
הִיא אָמְרָה שֶׁלֹּא הָיְתָה מַסְכִּימָה, כִּי אֵין לְדַעַת מָה תַּעֲשֶׂה.
לֹא פָּחַדְתִּי, כִּי תָּמְצ'וּ לֹא הָיְתָה אֲשֵׁמָה. הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרָה,
הֵן אֵלֶּה שֶׁגָּרְמוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא.

הִיא הָיְתָה כְּבָר לְגַמְרֵי בְּסֵדֶר.
בָּחוּר אֶחָד רָצָה לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ.
שָׂמַחְנוּ שֶׁתִּהְיֶה לָהּ שׁוּב מִשְׁפָּחָה.
שָׁבוּעַ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה הִיא הִתְאַבְּדָה.

לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל תָּמְצ'וּ הָיוּ חַיִּים טוֹבִים בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הֵם הָיוּ הַשּׁוֹמְרִים שֶׁל הַמָּקוֹם.
הֵם קִבְּלוּ מְפִיקְלֶר אֶת הַזְּכוּת הַנְּדִירָה,
לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בַּבַּיִת שֶׁלָּהֶם.

הַבֵּן הַקָּטָן הָיָה חָבֵר שֶׁל אֲחוֹתִי חַוָּה.
פַּעַם מֵת לָהֶם אֲוָז, מֵהָאֲוָזִים שֶׁהָיוּ בֶּחָצֵר.
הַיֶּלֶד הֵבִיא אוֹתוֹ לְאִמָּא, וְהִיא בִּשְּׁלָה אוֹתוֹ.
אָכַלְנוּ טוֹב, הִתְחַזַּקְנוּ מְעַט, וְהָיִינוּ מְסֻגָּלִים לִחְיוֹת.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ג' - יִשְׂרָאֵל, פֶּרֶק 86: כְּפַר יְחֶזְקֵאל

כְּפַר יְחֶזְקֵאל

הִגַּעְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּסְּפִינָה 'קֵדְמָה'.
פְּקִיד הַסּוֹכְנוּת שָׁאַל אוֹתִי אִם יֵשׁ לִי קְרוֹבִים בָּאָרֶץ.
עָנִיתִי: ''יֵשׁ לִי דּוֹד בִּכְפַר יְחֶזְקֵאל''.
הוּא יָעַץ: ''יֵשׁ לָךְ דּוֹד בִּכְפַר יְחֶזְקֵאל, תִּסְּעִי אֵלָיו''.

מֵהַנָּמֵל נָסַעְתִּי לְיוֹמַיִם לִמְעוֹן עוֹלִים בְּקִרְיַת שְׁמוּאֵל.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִגִּיעַ אוֹטוֹבּוּס שֶׁנָּסַע עַד בֵּית שְׁאָן.
הֶעֱמִיסוּ עָלָיו אֶת אַרְגַּז הַחֲפָצִים שֶׁלִּי,
הַנּוֹסְעִים הִצְטָרְפוּ, וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ.

בְּקַפְרִיסִין בָּנִיתִי, מֵעֵצִים שֶׁמָּצָאתִי, אַרְגַּז מִטְעָן.
הִצְטַיַּדְתִּי בִּבְגָדִים מְשֻׁמָּשִׁים שֶׁקִּבַּלְנוּ בַּחֲלֻקָּה מְהַגּ'וֹיִנְט.
הָיוּ לִי עוֹד כַּמָּה חֲפָצִים שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה, וְזֶה הָיָה כָּל רְכוּשִׁי.
אָמְרוּ גַּם שֶׁבָּאָרֶץ אֵין עֵצִים, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֶצֹּר מֵהָאַרְגָּז אִצְטַבָּה.

הַנַּהָג הוֹרִיד אוֹתִי בַּצֹּמֶת לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה שֶׁל כְּפַר יְחֶזְקֵאל.
הוּא הִסְבִּיר: ''אַתְּ רוֹאָה, בַּקָּצֶה לְמַעְלָה נִמְצָא כְּפַר יְחֶזְקֵאל''.
יָרַדְתִּי מֵהָאוֹטוֹבּוּס לְבַד, עִם אַרְגָּז גָּדוֹל, וְלֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת.
הוּא אָמַר ''לְמַעְלָה'', וְלֹא הָיָה לִי שֶׁמֶץ שֶׁל מֻשָּׂג הֵיכָן כְּפַר יְחֶזְקֵאל.

נִצַּבְתִּי בַּצֹּמֶת הַשּׁוֹמֶמֶת כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת,
מִתְלַבֶּטֶת הַאִם רָצוּי לְהַשְׁאִיר אֶת הָאַרְגָּז בַּצַּד.
לְפֶתַע רָאִיתִי מַשָּׂאִית גְּדוֹלָה מִתְקָרֶבֶת עַל הַכְּבִישׁ.
הָיוּ עָלֶיהָ כְּעֶשְׂרִים חַיָּלִים, שֶׁחָבְשׁוּ תַּרְבּוּשִׁים עִם צִיצִים.

תָּפַסְתִּי שֶׁהֵם חַיָּלִים עֲרָבִים, פָּחַדְתִּי, וְהִסְתַּתַּרְתִּי בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
הֵם יָשְׁבוּ צוֹלְפִים עִם רוֹבֵיהֶם הַחוּצָה, מַבִּיטִים לְכָל עֵבֶר.
הַמַּשָּׂאִית עָצְרָה, וְהִתְחִילָה לִנְסֹעַ הָלוֹךְ וָשׁוֹב לְיַד הָאַרְגָּז.
לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת. חָשַׁבְתִּי שֶׁפֹה הַסּוֹף שֶׁלִּי צָפוּי.

הִתְחַלְתִּי לָרוּץ שְׁפוּפָה בַּשָּׂדֶה לְצַד הַדֶּרֶךְ עַד קְצֵה הַכְּפָר.
בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת הִקַּשְׁתִּי בַּדֶּלֶת שֶׁל הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן.
בַּעַל הַבַּיִת, אָדוֹן כַּ''ץ, פָּתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת.
אָמַרְתִּי, קִצְרַת נְשִׁימָה:

''אֲנִי מֵהַסּוֹכְנוּת. הוֹרִידוּ אוֹתִי בַּצֹּמֶת, כִּי יֵשׁ לִי דּוֹד כָּאן אֶצְלְכֶם,
אֲבָל עָלִיתִי בְּרִיצָה מֵרֹב פַּחַד. אַתָּה רוֹאֶה, כֻּלִּי שְׂרוּטָה,
וּבְקֹשִׁי אֲנִי חַיָּה. אַרְגַּז הָעֵץ שֶׁלִּי נִשְׁאַר לְצַד הַכְּבִישׁ,
וְיֵשׁ לְצִדּוֹ קְבוּצָה שֶׁל חַיָּלִים עֲרָבִים בְּמַשָּׂאִית.''


אָדוֹן כַּ''ץ פָּעַל מִיָּד. הוּא רָתַם סוּס לָעֲגָלָה, וּמִהַרְנוּ לְדּוֹד צְבִי,
שֶׁהִגִּיעַ אַרְצָה בָּעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה, יַחַד עִם דָּוִד בֶּן גוּרְיוֹן.
סִפַּרְנו גַּם לִצְבִי מָה הַמַּצָּב. הוּא צִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן,
וְכָל הַכְּפָר הִתְקַבֵּץ לְיַד בֵּית הָעָם.

בַּחוּרִים אֲחָדִים יָרְדוּ עִם כְּלֵי נֶשֶׁק לַצֹּמֶת.
הֵם חָזְרוּ עִם הָאַרְגָּז, וְאָמְרוּ שֶׁהַמַּשָּׂאִית נֶעֶלְמָה.
יָמִים אֲחָדִים קֹדֶם גִּלּוּ הָעֲרָבִים מִטְעָן נֶפֶץ בַּכְּבִישׁ.
כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָאַרְגָּז שֶׁלִּי הֵם חָשְׁבוּ שֶׁזֶּה דָּבָר דּוֹמֶה.

יִתָּכֵן שֶׁאַרְגַּז הָעֵץ שֶׁלִּי הִצִּיל אֶת כָּל הַכְּפָר.
הָיְתָה צְפוּיָה הַתְקָפָה עָלָיו בְּכָל שָׁעָה,
וְאוּלַי הַחַיָּלִים הִתְכּוֹנְנוּ לְהִסְתַּעֵר,
אַךְ הָאַרְגָּז עָצַר בַּעֲדָם.


הַדּוֹד וְהַדּוֹדָה בִּכְפַר יְחֶזְקֵאל קִבְּלוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה רַבָּה.
הָיָה לִי טוֹב אֶצְלָם. עָבַדְתִּי בְּעֲבוֹדוֹת הַמֶּשֶׁק שֶׁלָּהֶם.
כַּחֲצִי שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן עָלָה גַּם אֶלִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
הִגִּיעוּ כְּבָר עוֹלִים רַבִּים מִקַּפְרִיסִין לָאָרֶץ.

אֶלִי גֻּיַּס מֵהָאֳנִיָּה יָשָׁר לַצָּבָא. הוּא נִשְׁלַח לַקְּרָבוֹת בְּלַטְרוּן.
רַבִּים מֵהַחַיָּלִים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ נָפְלוּ, וַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב אִבֵּד רֶגֶל.
יוֹם אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁהוּא הָיָה בַּצָּבָא, קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ מִכְתָּב.
הוּא סִפֵּר שֶׁהוּא נִפְצַע, וְנִמְצָא בְּבֵית הַחוֹלִים בְּצְרִיפִין.

הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאָבוֹא לְבַקֵּר.
הַדּוֹד הִזְהִיר אוֹתִי: ''אַל תִּסְּעִי''!
הוּא אָמַר שֶׁיֵּשׁ קְרָבוֹת בְּכָל מָקוֹם,
יֵשׁ גַּם כְּנוּפְיוֹת, וּמְסֻכָּן לָצֵאת מֵהַכְּפָר.

לֹא שָׁמַעְתִּי לַעֲצָתוֹ, וְנָסַעְתִּי.
הַנְּסִיעָה הִתְבַּצְּעָה בְּאוֹטוֹבּוּסִים מְשֻׁרְיָנִים.
בְּחַלּוֹנוֹתֵיהֶם הַקִּדְמִיִּים הֻתְקְנוּ תְּרִיסֵי פְּלָדָה עָבִים.
בְּכָל אוֹטוֹבּוּס הָיוּ שְׁנֵי נַהָגִים, וְהֵם בְּקֹשִׁי יָכְלוּ לְהָצִיץ דַּרְכָּם.

הַתְּנוּעָה הָיְתָה אֶפְשָׁרִית בִּכְבִישִׁים מְעַטִּים.
הָיוּ עִקּוּפִים רַבִּים, וְהִתְעַכַּבְנוּ גַּם יוֹמַיִם בְּגֶ'נִין.
בַּכְּבִישִׁים הָיוּ מַחְסוֹמִים רַבִּים, שֶׁהָאַנְגְּלִים הִצִּיבוּ.
הָעֲרָבִים הָיוּ יְכוֹלִים לִפְגֹּעַ בָּנוּ מִמַּאֲרָבִים שֶׁהִצִּיבוּ.

הַנַּהָגִים תִּדְרְכוּ אֶת הַנּוֹסְעִים:
''אִם תִּשְׁמְעוּ יְרִיּוֹת תִּשְׁכְּבוּ עַל הָרִצְפָּה''.
נָסַעְנוּ בְּחֵיפָה, וּבִשְׁכוּנַת חָלִיסַה יָרוּ עָלֵינוּ.
נִשְׁכַּבְנוּ עַל רִצְפַּת הָאוֹטוֹבּוּס, וְעָבַרְנוּ בְּשָׁלוֹם.

בְּצְרִיפִין הֵבַנְתִּי שֶׁאֶלִי אֵינוֹ בְּדִיּוּק פָּצוּעַ.
הוּא הָיָה בְּהֶלֶם קְרָב קָצָר, לְאַחַר לַטְרוּן.
הוּא אָמַר: ''כְּשֶׁאַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר אֶקַּח חֻפְשָׁה,
וְאָבוֹא לְבַקֵּר אוֹתָךְ לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ בִּכְפַר יְחֶזְקֵאל''.

הוּא הוֹסִיף: ''אַתְּ יוֹדַעַת, צֵרַפְתִּי אוֹתָךְ לִתְעוּדַת הַזֶּהוּת בְּתוֹר אִשְׁתִּי''.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לָאָרֶץ הוּא הִצְהִיר שֶׁהוּא בַּעֲלִי, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הִתְחַתַּנּוּ.
הוּא הָיָה פִּקֵּחַ מְאֹד, וְחָשַׁב שֶׁלֹּא יִשְׁלְחוּ גְּבָרִים נְשׂוּאִים לַקְּרָב.
הִסְכַּמְתִּי אִתּוֹ: ''טוֹב, מָה שֶׁעָשִׂיתָ, עָשִׂיתָ''.

הַדּוֹד פָּגַשׁ אֶת הֶחָבֵר שֶׁלִּי, וְרָאָה שֶׁהוּא בְּסֵדֶר.
הוּא עָרַךְ לָנוּ חֲתֻנָּה יָפָה מְאֹד בִּכְפַר יְחֶזְקֵאל.
כָּל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר הִגִּיעוּ לַחֲתֻנָּה.
הָפַכְתִּי לְאִשָּׁה נְשׂוּאָה.


אֶלִי לֹא רָצָה לְהִשָּׁאֵר בִּכְפַר יְחֶזְקֵאל.
כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה מִלְחָמָה, וְהוּא הָיָה חַיָּל,
הוּא הָיָה מַגִּיעַ בַּחֻפְשׁוֹת, וְגַרְנוּ אֵצֶל הַדּוֹד.
הוּא רָצָה לַעֲבֹר לַגּוּר בְּחֵיפָה, וְלִמְצֹא עֲבוֹדָה.

הָלַכְתִּי לְסוֹכְנוּת בְּחֵיפָה לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּתְנוּ לָנוּ דִּירָה.
הָיוּ אָז הֲמוֹן בָּתִּים רֵיקִים שֶׁהָעֲרָבִים נָטְשׁוּ.
הַפְּקִידִים הֶחְלִיטוּ שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָנוּ זוּג צָעִיר
נִשָּׁאֵר בַּכְּפָר, אוֹ שֶׁנֵּלֵךְ לַקִּבּוּץ.

חָזַרְתִּי אֲלֵיהֶם בְּחֹם וּבְקֹר.
הָיִיתִי חוֹזֶרֶת וּמְבַקֶּשֶׁת: ''תְּנוּ לָנוּ דִּירָה''.
הֵם הָיוּ מְבַלְבְּלִים אֶת הַמּוֹחַ, אֲבָל הִתְעַקַּשְׁתִּי.
לְבַסּוֹף קִבַּלְנוּ שְׁנֵי חֲדָרִים עִם רִצְפַּת בֶּטוֹן בְּחָלִיסַה.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ב' - הַעְפָּלָה, פֶּרֶק 85: קַפְרִיסִין

קַפְרִיסִין

הָיִיתִי בְּקַפְרִיסִין שָׁנָה שְׁלֵמָה.
גַּרְנוּ בָּאֲהָלִים, בְּמַחֲנֵה מַעֲצָר מְגֻדָּר.
חַיָּלִים אַנְגְּלִים רַבִּים הִשְׁגִּיחוּ שֶׁלֹּא נִבְרַח.
קִבַּלְנוּ מָזוֹן דֵּי הַצֹּרֶךְ, כּוֹלֵל חֲבִילוֹת מָזוֹן מֵהָאָרֶץ.
הַמַּיִם הָיוּ בְּצִמְצוּם, שָׁעָה בְּבֹקֶר וְשָׁעָה אַחַר-הַצָּהֳרַיִם.

גַּם חַוָּה אֲחוֹתִי הִגִּיעָה לְקַפְרִיסִין, זְמַן לֹא רָב אַחֲרַי. פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ בְּמִקְרֶה.
הָאַנְגְּלִים אִפְשְׁרוּ עֲלִיָּה לָאָרֶץ לִגְבָרִים מְעַטִּים, וּבִתְנַאי שֶׁיִּהְיוּ נְשׂוּאִים.
קְבוּצַת בַּחוּרוֹת צְעִירוֹת, וְחַוָּה בֵּינֵיהֶן, קִבְּלָה תִּעוּד שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת.
הֵן טָסוּ מִשְּׁבֶדְיָה לְצָרְפַת, שָׁם הָיוּ צְרִיכוֹת לְהִצְטָרֵף לַחֲתָנִים.
הַמָּטוֹס נִתְקַע בַּדֶּרֶךְ, וְהֵן הִגִּיעוּ לְאַחַר שֶׁהַבַּחוּרִים יָצְאוּ.

הַקְּבוּצָה הָעָבְרָה לְבֶּלְגְּיָה, וְגָרָה בְּמִסְתּוֹר הַרְחֵק מִמְקוֹם יִשׁוּב.
הִגִּיעוּ לְשָׁם עוֹד עוֹלִים רַבִּים.
כֻּלָּם הֶעְפִּילוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּסְפִינַת הַמַּעְפִּילִים 'תֵיאוֹדוֹר הֶרְצְל'.
הָיוּ בַּסְּפִינָה כְּאַלְפַּיִם מַעְפִּילִים.
גַּם הֵם נִתְגַּלּוּ וְנִשְׁלְחוּ לְקַפְרִיסִין, לְאַחַר קְרָב בַּיָּם שֶׁבּוֹ הָיָה הָרוּג.

חַוָּה הָיְתָה בְּמַחֲנֶה אַחֵר, אֲבָל יָכֹלְנוּ לְהִפָּגֵשׁ.
הַמַּחֲנוֹת הַצְּמוּדִים הָיוּ מְגֻדָּרִים, אַךְ הָאֲנָשִׁים קָרְעוּ אֶת הַגְּדֵרוֹת.
לְקַפְרִיסִין הִגִּיעוּ מֵהָאָרֶץ אַנְשֵׁי סִיּוּעַ רַבִּים.
בֵּינֵיהֶם הָיָה ד''ר אוֹפֶּנְהַיְימֶר, אֲשֶׁר הֵבִיא לְחַוָּה וְלִי חֲבִילוֹת מָזוֹן,
מֵהַדּוֹד שֶׁלָּנוּ צְבִי בֶּרְמַן, מִכְּפָר יְחֶזְקֵאל.

הָיְתָה לִי חֲבֵרָה טוֹבָה בַּשֵּׁם פֶלָה, מִנִּצּוֹלוֹת גֶּטוֹ לוֹדְז'.
רֹאשׁ הַיּוּדֶנְרָט רוּמְקוֹבְסְקִי אִמֵּץ עֲשָׂרָה יְלָדִים, וְאוֹתָהּ בֵּינֵיהֶם.
כָּךְ הִיא נוֹתְרָה בַּחַיִּים, אַחֲרֵי שֶׁכִּמְעַט כָּל תּוֹשָׁבֵי הַגֶּטוֹ נִשְׁלְחוּ לַהַשְׁמָדָה.
הִכַּרְנוּ שְׁנֵי בַּחוּרִים רְצִינִיִּים מִמָּרוֹקוֹ. הֵם אָמְרוּ שֶׁהֵם אוֹהֲבִים אוֹתָנוּ מְאֹד.
הֵם דִּבְּרוּ מָרוֹקָאִית וַאֲנַחְנוּ אִידִישׁ, וְהִתְבַּטֵּאנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל בִּתְנוּעוֹת אֶצְבָּעוֹת.

הֵם הִבְטִיחוּ לְהִתְחַתֵּן אִתָּנוּ כַּאֲשֶׁר נַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל, וְהִתְאַהַבְנוּ.
כְּשֶׁהָיוּ לִי אֶת אֵלִי, הֶחָבֵר שֶׁלִּי, וַאֲחוֹתִי, שׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא עִנְיֵן אוֹתִי.
הָיָה שָׂמֵחַ בְּקַפְרִיסִין. הָיוּ בּוֹ מִסְגְּרוֹת פְּעִילוֹת רַבּוֹת, מִפְלָגוֹת וְתֵאַטְרָאוֹת.
הַמַּרְשִׁימִים בְּיוֹתֵר הָיוּ הַמִּסְדָּרִים הַיּוֹמִיִּים שֶׁל חַבְרֵי בֵּיתָ''ר, שֶׁלָּבְשׁוּ בָּהֶם מַדִּים.
פְּעִילֵי מִפְלָגוֹת אֲחָדִים נִסּוּ לְצָרֵף אוֹתִי אֲלֵיהֶן, אַךְ לֹא רָצִיתִי לְהִצְטָרֵף לְאַף מִפְלָגָה.

חֲבֵרָה שֶׁלִּי הָיְתָה בְּמַקְהֵלָה, וְנָתְנָה לִי שְׁנֵי כַּרְטִיסִים לַהוֹפָעָה הַקְּרוֹבָה שֶׁלָּהּ.
לֹא הָיָה מָה לַעֲשׂוֹת בְּקַפְרִיסִין חוּץ מִלָּלֶכֶת לַהוֹפָעוֹת, שֶׁהָיוּ טוֹבוֹת.
הָאוּלָם הָיָה קָטָן, אַךְ כָּל הַמַּחֲנוֹת בָּאוּ, וְשָׂרַר דֹּחַק רַב.
אֶלִי, שֶׁהָיָה סְפָרַדִּי, הִצִּיג אֶת הַכַּרְטִיסִים לַבִּקֹּרֶת.
הַכַּרְטִיסָן, מ'גוֹרְדוֹנְיָה', לֹא נָתַן לוֹ לְהִכָּנֵס.

רָצִיתִי לַחְזֹר אָחוֹרָה, אַךְ הִתְחִיל לַחַץ שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁדָּחֲפוּ.
אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁלֹט בַּמַּצָּב, וְכִמְעַט נָפַלְתִּי. פָּנִיתִי אֵלָיו:
''מַדּוּעַ אַתָּה לֹא נוֹתֵן לוֹ לְהִכָּנֵס? הוּא הֶחָבֵר שֶׁלִּי.''
הוּא טָעַן: ''לָמָּה לֹא אָמַרְתָּ שֶׁהוּא הֶחָבֵר שֶׁלָּךְ?''
הוּא הָיָה חַיָּב לָדַעַת שֶׁאֶלִי חָבֵר שֶׁל אַשְׁכְּנַזִּיה.

לְאַחַר כְּשָׁנָה קִבַּלְנוּ אִשּׁוּרִי עָלֶיהָ.
כָּל מַחֲנֶה קִבֵּל שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה מֵהֶם.
פֶלָה וַאֲנִי קִבַּלְנוּ אֶת שְׁנֵי הָרִאשׁוֹנִים אֶצְלֵנוּ.
זֹאת כִּי הָיוּ לָנוּ חֲתָנִים, וְהָיוּ צְרִיכִים חַיָּלִים בָּאָרֶץ.
חוּץ מִזֶּה, בַּחוּרוֹת רַבּוֹת לֹא רָצוּ לַעֲלוֹת בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ב' - הַעְפָּלָה, פֶּרֶק 84: בַּת גַּלִּים

בַּת גַּלִּים

הִפְלַגְנוּ כְּשִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת.
כְּבָר לֹא הֵבַנְתִּי הֵיכָן אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים.
לְפֶתַע הוֹדִיעוּ שֶׁרוֹאִים אֶת הַר הַכַּרְמֶל.
הִתְלַהַבְנוּ, אַךְ אָסוּר הָיָה לָנוּ לַעֲלוֹת לַסִּפּוּן.
חִכִּינוּ בְּסַבְלָנוּת לָרֶגַע שֶׁנַּגִּיעַ לַחוֹף, וְנוּכַל לָרֶדֶת.

בִּנְתִיבֵי הַמַּיִם הַבֵּינְלְאֻמִּיִּים הִפְלַגְנוּ בְּלִי הַפְרָעָה,
אֲבָל בִּתְחוּם הַמַּיִם הַטֶּרִיטוֹרְיָאלִיִּים שָׁלְטוּ הָאַנְגְּלִים.
סְפִינוֹת קְרָב בְּרִיטִיּוֹת, חֲדָשׁוֹת וּגְדוֹלוֹת, הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ.
הָאַנְגְּלִים יָדְעוּ כָּל הַזְּמַן עַל הַהַפְלָגָה שֶׁל 'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב'.
הֵם חִכּוּ לְרֶגַע בּוֹ יוּכְלוּ לַעֲצֹר אוֹתָהּ, וְלֶאֱסֹר אֶת כָּל נוֹסְעֶיהָ.

הַמְּפַקְּדִים שֶׁלָּנוּ גִּיְּסוּ קְבוּצַת מַעְפִּילִים, בֵּינֵיהֶן אֲנִי.
תַּפְקִידֵנוּ הָיָה לְהִתְנַגֵּד לַחַיָּלִים שֶׁיְּנַסּוּ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאֳנִיָּה.
קִוִּינוּ שֶׁנַּצְלִיחַ לַהֲדֹף אוֹתָם, בְּכוֹחוֹתֵינוּ הַדַּלִּים, עַד שֶׁנַּגִּיעַ לַחוֹף.
הוֹצֵאנוּ וְקָשַׁרְנוּ שְׁמוֹנָה קוֹרוֹת אֲרֻכּוֹת בְּנִּצָּב לַסִּיפוֹן, אַרְבָּעָה מִכָּל צַד.
הַסְּפִינָה הִפְלִיגָה, הַמַּשְׁחָתוֹת נִסּוּ לְהִצָּמֵד אֵלֶיהָ, אַךְ הַקּוֹרוֹת בָּלְמוּ אוֹתָן.

הִתְקַדַּמְנוּ כָּךְ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְחוֹפֵי חֵיפָה.
הָאַנְגְּלִים הִתְחִילוּ לִירוֹת עָלֵינוּ פְּצָצוֹת גָּז מַדְמִיעַ.
הַגָּז שָׂרַף בָּעֵינַיִם וְהֶחְנִיק. הִתְחַלְנוּ לְהִשְׁתַּעֵל בְּלִי הֶפְסֵק.
הָיְתָה לִי מֵימִיָּה עִם קָפֶה, הִרְטַבְתִּי בּוֹ אֶת פָּנַי, וְשָׁתִיתִי מְעַט.
הַגָּז הִפְסִיק לְהָצִיק וְנִשְׁאַרְתִּי עַל הַסִּפּוּן, יַחַד עִם לוֹחֲמִים נוֹסָפִים.

הָאַנְגְּלִים יָרוּ מַטָּח נוֹסָף שֶׁל פְּצָצוֹת גָּז.
נֶאֱלַצְנוּ לְהִסְתַּתֵּר מֵהֶן וְנִמְלַטְנוּ אֶל מִתַּחַת לַסִּפּוּן.
חַיָּלִים אַנְגְּלִים חוֹבְשֵׁי מַסֵּכוֹת הִתְחִילוּ לִזְחֹל עַל הַקּוֹרוֹת.
אֲחָדִים מֵאִתָּנוּ עָלוּ שׁוּב לַסִּפּוּן. עָלִיתִי גַּם אֲנִי, בַּחוּרָה יְחִידָה.
הָיוּ לִי לַהֲגָנָתִי סִיר בַּרְזֶל חָבוּשׁ עַל הָרֹאשׁ, וְלוּחַ פַּח קָשׁוּר עַל הֶחָזֶה.

כְּלִי הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ הָיוּ בַּקְבּוּקִים וַאֲבָנִים.
הִתְחַלְנוּ לִזְרֹק מִכָּל הַבָּא לַיָּד עַל הָאַנְגְּלִים.
צָעַקְתִּי לְעֶבְרָם: ''פָשִׁיסְטִים בִּכְפָפוֹת לְבָנוֹת!''
הֵם קָרְאוּ בָּרַמְקוֹל בְּכַעַס: ''שֶׁהַבַּחוּרָה תֵּרֵד מֵהַסִּפּוּן!
שֶׁהִיא לֹא תִּהְיֶה עָלָיו. מָה שֶׁקּוֹרֶה אֵינוֹ מַתְאִים לַבַּחוּרוֹת!''

מִכָּל הַלּוֹחֲמִים שֶׁעָלוּ לַהֲדֹף אֶת הָאַנְגְּלִים נוֹתְרוּ מְעַטִּים.
הָיִיתִי בֵּין הַבּוֹדְדִים שֶׁלֹּא וִתְּרוּ, וְהִמְשִׁיכוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם.
רָאִיתִי אֶת אַחַד הַחַיָּלִים הָאַנְגְּלִים עוֹלֶה אֵלֵינוּ לְיָדִי.
הָיִיתִי קְרוֹבָה אֵלָיו, וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתוֹ בְּכּוֹחַ לַיָּם.
הָאַנְגְּלִים צָעֲקוּ בְּכַעַס: ''אֲנַחְנוּ נַהֲרֹג אוֹתָךְ''!

עוֹד חַיָּלִים עָלוּ עַל הַסְּפִינָה, וְהִשְׁתַּלְּטוּ עַל הַסִּפּוּן.
הַחַיָּלִים תָּפְשׂוּ אֶת כֻּלָּנוּ, וּשְׁנַיִם מֵהֶם אָחֲזוּ בִּי.
הֵם הִפִּילוּ וְהִכּוּ אוֹתִי, מַכּוֹת לֹא חֲזָקוֹת מִדַּי.
הֵם אָמְרוּ בַּזַּעַם: ''מַגִּיעַ לָךְ הֲכִי הַרְבֵּה!
הָיִית רָעָה. זָרַקְתְּ חָבֵר שֶׁלָּנוּ לַיָּם!''

אַחַר כָּךְ הֵם שָׂמוּ לִי מַשֶּׁהוּ בַּפֶּה.
רֹאשִׁי הִתְחִיל לְהִסְתַּחְרֵר, וְנֶחְלַשְׁתִּי.
הִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֵל בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת.
מְאֻחָר יוֹתֵר הִסְבִּירוּ לִי שֶׁזֹּאת הָיְתָה אַבְקָה,
שֶׁנּוֹעֲדָה לִגְרֹם לִי לְאַבֵּד זְמַנִּית אֶת יְכֹלֶת הַתִּפְקוּד.

כְּשֶׁהָאַנְגְּלִים הִשְׁתַּלְּטוּ הָיִינוּ קְרוֹבִים לַיַּבָּשָׁה,
בְּחוֹף שִׁקְמוֹנָה בְּבַת גַּלִּים, לְמַרְגְּלוֹת הַר הַכַּרְמֶל.
רַב הַחוֹבֵל נָתַן לְכֻלָּנוּ עֵצָהּ: ''מִי שֶׁיָּכֹל, שֶׁיִּקְפֹּץ לַיָּם''!
מִי שֶׁיָּכְלוּ, קָפְצוּ וְשָׂחוּ. מְעַטִּים הִצְלִיחוּ גַּם לְהַגִּיעַ אֶל הַחוֹף.
מִתְנַדְּבִים מֵהַיָּשׁוּב הִמְתִּינוּ לָהֶם, וְלָקְחוּ אוֹתָם לִמְקוֹם מִבְטַחִים.

הָאַנְגְּלִים הֵבִיאוּ סְפִינַת-כֶּלֶא מְיֻחֶדֶת, עִם סִּפּוּן מְגֻדָּר.
הֵם פָּקְדוּ עָלֵינוּ: ''תַּעַבְרוּ מִיָּד לַסְּפִינָה הַזֹּאת!''
בָּכִינוּ, צָעַקְנוּ, אַךְ הַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא.
מְפַקְּדֵנוּ אָמַר שֶׁאֵין לָנוּ בְּרֵרָה.
לוֹקְחִים אוֹתָנוּ לְקַפְרִיסִין.

אַחַד הַמְּפַקְּדִים ב'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב' הָיָה גֶּבֶר צָעִיר מֵאָמֶרִיקָה.
הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאֶעֱזֹר לוֹ לַעֲבֹר אֶת הַבִּקֹּרֶת כְּשֶׁנֵּרֵד בְּקַפְרִיסִין.
הוּא נָתַן לִי לְהַחְזִיק חֲבִילָה קְטַנָּה, שֶׁהָיָה בָּהּ אֶקְדָּח.
הִתְנַהַגְנוּ כְּמוֹ בְּנֵי זוּג בְּעֵת הַיְּרִידָה מֵהַסְּפִינָה,
וְכָךְ הָאַנְגְּלִים לֹא חָשְׁדוּ בָּנוּ.

הָפַכְנוּ לְחֵלֶק חִיּוּנִי בַּמַּאֲבָק לַהֲקָמַת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב' נוֹתְרָה תְּקוּעָה בַּחוֹף שֶׁל בַּת-גַּלִּים.
דַּיָּגִים מְקוֹמִיִּים בָּזְזוּ אֶת כָּל הַמִּטְעָן שֶׁלָּנוּ שֶׁהָיָה עָלֶיהָ.
לֹא הָיוּ לָנוּ מֵרֹאשׁ סִכּוּיִים לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְחוֹף מִבְטַחִים.
אַף עַל פִּי כֵּן לֹא הִתְחָרַטְתִּי עַל הַמַּסָּע שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְכָאן.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ב' - הַעְפָּלָה, פֶּרֶק 83: הַפְלָגָה

הַפְלָגָה

הַהַעְפָּלָה הָיְתָה בִּלְתִּי חֻקִּית וַחֲשָׁאִית.
הָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ מִשְּׁבֶדְיָה לְיִשְׂרָאֵל.
אִרְגְּנוּ לָנוּ סְפִינָה יְשָׁנָה, גְּדוֹלָה, חֲזָקָה, אֲפֹרָה.
הִיא נִקְרְאָה בַּמָּקוֹר 'אוֹלוֹאָה', וְאֶצְלֵנוּ 'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב'.

הוֹדִיעוּ לָנוּ הֵיכָן הַסְּפִינָה, עָלִינוּ עַל אוֹטוֹבּוּסִים, וְנָסַעְנוּ.
הָיִינוּ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת מַעְפִּילִים, הַרְבֵּה בַּחוּרוֹת וּמְעַט בַּחוּרִים.
בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה הָיוּ בְּנוּיִים דַּרְגָּשִׁים בְּקּוֹמוֹת, שֶׁהִתְמַקַּמְנוּ בָּהֶם.
הָיָה זֶה חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר. שְּׁבֶדְיָה הָיְתָה קְפוּאָה וּמֻשְׁלֶגֶת, וְיָצָאנוּ.

הַהַפְלָגָה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד. רֹב הַזְּמַן הַסְּפִינָה הִתְנַדְנְדָה.
בַּמִּפְרָץ בִּיסְקָאיָה פָּרְצָה סְעָרָה עַזָּה. הַגַּלִּים הָיוּ בְּגֹבַהּ בַּיִת.
הַגַּלִּים שָׁטְפוּ אֶת הַסִּפּוּן בְּלִי הַפְסָקָה, וְהַסְּפִינָה כִּמְעַט וְהִתְהַפְּכָה.
כָּל רֶגַע עָמַדְנוּ לִטְבֹּעַ. עַד כְּדֵי כָּךְ הָיָה הַמַּצָּב מְסֻכָּן. לַמְרוֹת הַכֹּל הִמְשַׁכְנוּ.

רֹב הָאֲנָשִׁים חָלוּ. הֵם הֵקִיאוּ, שָׁכְבוּ חַסְרֵי אוֹנִים, וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל.
הֶחְזַקְתִּי מַעֲמָד בְּקֹשִׁי, יַחַד עִם עוֹד מְעַטִּים, וְלֹא הָיִיתִי חוֹלָה.
הָיִיתִי הַרְבֵּה עַל הַסִּפּוּן, בָּאֲוִיר הַצָּלוּל, וְכָךְ נִשְׁאַרְתִּי בְּרִיאָה.
עָזַרְתִּי לַחוֹלִים, וְהָיִיתִי מִגִּישָׁה לָהֶם תֵּה וּמָזוֹן.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה מֻתָּר לָמַעְפִּילִים לִהְיוֹת עַל הַסִּפּוּן.
אַךְ כַּאֲשֶׁר הִתְקָרַבְנוּ לְנָמֵל, הָיוּ הַמְּנַהֲלִים מְצַוִּים לְהִסְתַּתֵּר.
פַּעַם רָצִיתִי לָדַעַת אֵיפֹה אֲנַחְנוּ. הֵצַצְתִּי, וְאָמְרוּ לִי שֶׁזֹּאת אַלְגִ'יר.
הָיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים עַל הָרָצִיף. הֵם נִפְנְפוּ בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם, וְצָעֲקוּ: 'פָּלֶשְׂתִּינָה!'

אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים בְּלֵב יָם, קִבַּלְנוּ יוֹם אֶחָד הוֹרָאָה מַפְתִּיעָה:
''כָּל אֶחָד חַיָּב לְהַשְׁלִיךְ מִיָּד לַמַּיִם אֶת כָּל חֲפָצָיו הָאִישִׁיִּים!''
סְפִינַת מַעְפִּילִים מֵאִיטַלְיָה הִתְקַלְקְלָה לֹא הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ.
הַנּוֹסְעִים שֶׁלָּהּ עוֹבְרִים אֵלֵינוּ, וְחַיָּבִים לְפַנּוֹת מָקוֹם.

כָּל הַמִּטְעָן הָאִישִׁי עָף מֵהָאֳנִיָּה. הָאֲנָשִׁים לֹא הִשְׁאִירוּ כְּלוּם לְעַצְמָם.
גַּם אֲנִי זָרַקְתִּי הַכֹּל, חוּץ מִמְּעִילִי, שֶׁלֹּא תָּפַשׂ מָקוֹם, וְשִׁמֵּשׁ לַכָּרִית.
הַחֲדָשִׁים עָלוּ עִם כָּל הַמִּטְעָן הָאִישִׁי שֶׁלָּהֶם, וְהָאֳנִיָּה הִתְמַלְּאָה בּוֹ.
הִצְטוֹפַפְנוּ כְּמוֹ סַרְדִּינִים אַךְ הִסְתַּדַּרְנוּ, לַמְרוֹת הַכֹּל, בְּרוּחַ טוֹבָה.

בְּוִינְגוֹקֶר, כְּשֶׁעוֹד לֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לַעֲבֹד, לֹא הָיָה לִי מָה לַעֲשׂוֹת.
הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב אֶת כָּל קוֹרוֹתַי, מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַמִּלְחָמָה.
כָּתַבְתִּי זִכְרוֹנוֹת רַבִּים מְאֹד. קִוִּיתִי שֶׁהֵם יִתְפַּרְסְמוּ,
וְכָל בֶּן אָדָם יִקְרָא בָּהֶם.

בַּלֵּילוֹת הָיָה עוֹבֵר בְּוִינְגוֹקֶר פַּטְרוֹל שֶׁל שְׁנֵי שְׁבֶדִים, לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.
הֵם הָיוּ רוֹאִים אוֹתִי דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי פַּעַם מָה אֲנִי כּוֹתֶבֶת.
לֹא דִּבַּרְתִּי שְׁבֶדִית, וְהִסְבַּרְתִּי כְּשֶׁאֲנִי מַעֲבִירָה אֶצְבַּע עַל הַצַּוָּאר.
הֵם צָחֲקוּ, נָקְשׁוּ בָּעִידוּד עַל הַחַלּוֹן, וְהִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם.

כָּתַבְתִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, בְּחָרִיצוּת וּבְהִתְמַסְּרוּת.
הָיְתָה לִי מִזְוָדָה מְלֵאָה בַּדַּפִּים עִם זִכְרוֹנוֹת.
כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְנוּ אֶת הַכֹּל מֵהַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ,
זָרַקְתִּי גַּם אוֹתָהּ, בְּכַעַס רַב, לַמְּצוּלוֹת.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק א' - שְׁבֶדְיָה, פֶּרֶק 82: נוֹרְקְשֶׁפִּינְג

נוֹרְקְשֶׁפִּינְג

קִבּוּץ הַמַּעְפִּילִים נִמְצָא בָּעִיר נוֹרְקְשֶׁפִּינְג.
הִכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לָגוּר בְּבִנְיָן עַתִּיק, שֶׁשָּׂרַר בּוֹ קֹר עַז.
הָיָה אָז חֹרֶף, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יָרַד שֶׁלֶג, וְקָפָאנוּ מִקֹּר.
קַמְנוּ כָּל יוֹם בְּשָׁעָה אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר כְּדֵי לָצֵאת לָעֲבוֹדָה.
נָסַעְנוּ לַעֲבוֹדָה יוֹתֵר מִשָּׁלוֹשׁ שָׁעוֹת, בְּאוֹטוֹבּוּס מְיֻשָּׁן בְּלִי חִמּוּם.

הַנְּסִיעָה, כָּל יוֹם בְּמֶשֶׁךְ שֵּׁשׁ שָׁעוֹת, הָיְתָה קָשָׁה.
הַמְּנַהֲלוֹת עָשׂוּ לָנוּ צָרוֹת. הֵן גָּנְבוּ מָּזוֹן, וְהָיִינוּ רְעֵבוֹת.
לְעַצְמָן הֵן עָרְכוּ מְסִבּוֹת, וּכְשֶׁחָזַרְנוּ לֹא הָיָה לָנוּ מָה לֶאֱכֹל.
מֵרֹב רָעָב הָיִיתִי הוֹלֶכֶת בַּלֵּילוֹת לַמִּטְבָּח, לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.
אֶת הַמַּשְׂכּוֹרוֹת שֶׁלָּנוּ הָיִינוּ חַיָּבוֹת לִמְסֹר, וְלֹא יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת כְּלוּם.

הָעֲבוֹדָה הָיְתָה טוֹבָה. הִיא הָיְתָה בַּמִּפְעָל לְנוּרוֹת רַדְיוֹ בַּשֵּׁם ''נַפַע''.
תּוֹךְ שְׁבוּעַיִם לָמַדְתִּי לְהַרְכִּיב נוֹרוֹת, וְעָבַדְתִּי בְּדַיְקָנוּת וְחָרִיצוּת.
קִבַּלְתִּי דַּרְגָּה גְּבוֹהָה וְהִשְׂתַּכַּרְתִּי הֵיטֵב, כְּמוֹ שְׁבֶדִית וָתִיקָה.
מְנַהֵל הַמִּפְעָל קִדֵּם אוֹתִי לָעֲבוֹדָה אַחְרָאִית יוֹתֵר,
וְהָפַכְתִּי לִמְבַקֶּרֶת אֵיכוּת שֶׁל נוּרוֹת לַיְּצוּא.

בַּחֲנוּת בְּגָדִים, אֵצֶל יְהוּדִי בְּשֵׁם שְׁטֶרְן, קָנִיתִי מְעִיל.
שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: ''אֲדוֹן שְׁטֶרְן, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תַּעֲזֹב וְתָבוֹא אִתָּנוּ?''
הוּא עָנָה: ''אֲנִי לֹא יָכֹל. יֵשׁ לִי כָּאן מִשְׁפָּחָה וְעֵסֶק.''
אָמַרְתִּי בִּרְצִינוּת: ''חֲבָל, כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.''
הוּא צָחַק: ''מָה פִּתְאוֹם. טוֹב כָּאן וַאֲנִי לֹא עוֹזֵב.''

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק א' - שְׁבֶדְיָה, פֶּרֶק 81: פוֹרְשְׁקָבָה

פוֹרְשְׁקָבָה

הִתְקַבַּלְתִּי לָעֲבוֹדָה בְּבֵית חוֹלִים לְחוֹלֵי שַׁחֶפֶת בָּעִיר פוֹרְשְׁקָבָה.
קִבַּלְתִּי חֲדַר מְגוּרִים יָפֶה, מַדֵּי אָחוֹת וְצִיּוּד מַתְאִים, וְהִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד.
תַּפְקִידִי הָיָה לְהַאֲכִיל חוֹלִים, לִרְחֹץ אוֹתָם, וּלְהַחְלִיף לָהֶם מַצָּעִים וּבְגָדִים.
הָיוּ בֵּינֵיהֶם חוֹלִים בְּמַצָּב קָשֶׁה, וְדָאַגְתִּי לָהֶם הֵיטֵב כְּדֵי שֶׁיַּבְרִיאוּ.
הַפְּרוֹפֶסוֹר חִבֵּב אוֹתִי, כִּי טִפַּלְתִּי בִּמְסִירוּת רַבָּה בַּחוֹלִים.
הַחוֹלִים אָהֲבוּ אוֹתִי, כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי נֶאֱמָנָה לָהֶם.

הָיְתָה לִי חֲבֵרָה בְּשֵׁם מַאי, שֶׁעָבְדָה יַחַד עִמִּי.
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עוֹבֶדֶת קָשֶׁה, הִיא הָיְתָה אוֹמֶרֶת לִי:
''לֹא, אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת בְּבַקָּשָׁה אַל תַּעֲשִׂי. אַתְּ בְּלִי כּוֹחוֹת.
סָבַלְתְ מְאֹד, וְאֶת צְרִיכָה לַעֲבֹד בְּעֲבוֹדוֹת קַלּוֹת. אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה.''
בְּמַחְלֶקֶת הַגְּבָרִים שָׁכַב שַׂחְקַן קוֹלְנוֹעַ בַּשֵּׁם לָאַרְס, שֶׁהָיָה יָדִיד שֶׁלָּהּ.
הִיא צֵרְפָה אוֹתִי פַּעַם לַשַּׁיִט לְמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם בַּיַּכְטָה, יַחַד עִם לָאַרְס.
מֵאִי הִתְאַהֲבָה בַּגֶּבֶר הַנָּאֶה, וְהָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת תְּמוּנָה שֶׁקִּבְּלָה מִמֶּנּוּ.
הוּא וְהִיא נִכְנְסוּ לַקָּבִּינָה, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי עֲצוּבָה לְבַד עַל הַסִּיפוֹן.
כל הַצֶּוֶת הָיָה חַיָּב לְהַקְפִּיד וּלְהִזָּהֵר תָּמִיד שֶׁלֹּא לְהִדָּבֵק.
לָבַשְׁנוּ מַסֵּכוֹת וְרָחַצְנוּ יָדַיִם אַחֲרֵי כָּל טִפּוּל בַּחוֹלֶה.
יוֹם לְמָחֳרָת הַשַּׁיִט הִיא נִדְבְּקָה בַּשַּׁחֶפֶת.

סִפְּרוּ לִי שֶׁבִּשְׁבֶדְיָה אֵין גַּנָּבִים.
הִתְפַּלֵּאתִי: ''אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?''
לֹא הֶאֱמַנְתִּי. הִתְרַגַּלְתִּי לִרְאוֹת גַּנָּבִים בְּכָל מָקוֹם.
הִסְבִּירוּ לִי שֶׁפַּעַם הָיוּ כּוֹרְתִים לָהֶם אֶת הַיָּדַיִם, וּמֵאָז אֵין.
נִכְנַסְתִּי לְאוּלַם קוֹלְנוֹעַ, לִצְפּוֹת בַּסֶּרֶט 'לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים'.
הִשְׁאַרְתִּי עַל אוֹפַנַּיִם דְּבָרִים שֶׁקָּנִיתִי, וְהֶחֱנֵיתִי אוֹתָם בָּרְחוֹב.
רָצִיתִי לְהִוָּכַח. אֵיךְ הַבֵּן אָדָם יָכֹל לָדַעַת? אִם הוּא מְנַסֶּה.
כְּשֶׁיָּצָאתִי, בְּסוֹף הַסֶּרֶט, הַכֹּל הָיָה בַּמָּקוֹם.

יוֹם אֶחָד, לְאַחַר כְּשָׁנָה, סִפְּרוּ לִי חֲבֵרִים:
''מִתְאַרְגֶּנֶת בַּסֵּתֶר עֲלִיָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָעוֹלִים חַיָּבִים לְהִמָּצֵא יַחַד.
אָסוּר לָהֶם לְהִתְגּוֹרֵר בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים.''
רָצִיתִי לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוֹדַעְתִּי בְּבֵית הַחוֹלִים שֶׁאֲנִי עוֹזֶבֶת.
הַפְּרוֹפֶסוֹר הַמֻּפְתָּע שָׁאַל אוֹתִי:
''מַדּוּעַ שֶׁתִּסְּעִי לְפָּלֶשְׂתִּינָה? הָעֲרָבִים שָׁם נִלְחָמִים בַּיְּהוּדִים.
יֵשׁ צָרוֹת רַבּוֹת, וְלֹא כְּדַאי לָךְ.
כֻּלָּנוּ כָּאן אוֹהֲבִים אוֹתָךְ. מָה יִהְיֶה עַל הַחוֹלִים אִם תַּעַזְבִי?
תּוּכְלִי לִנְסֹעַ לְשָׁם תָּמִיד.''
עָנִיתִי: ''אֲפִלּוּ אִם אֶצְטָרֵךְ לֶאֱכֹל שָׁם לֶחֶם יָבֵשׁ, אֲנִי נוֹסַעַת.''

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק א' - שְׁבֶדְיָה, פֶּרֶק 80: וִינְגוֹקֶר

וִינְגוֹקֶר

הַבַּחוּרוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מְסֻגָּלוֹת לָלֶכֶת נִשְׁלְחוּ לְבֵית חוֹלִים.
אֵלֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁהִתְהַלְּכוּ, נִכְנְסוּ לְאֹהָלִים גְּדוֹלִים.
בַּהַתְחָלָה עָשִׂינוּ אַמְבַּטְיוֹת בְּמַיִם חַמִּים, וְרָחֲצוּ אוֹתָנוּ בַּסַּבּוֹן.
כְּשֶׁיָּצָאנוּ, הִתִּיזוּ עָלֵינוּ מַיִם קָרִים, וְצָרַחְנוּ מֵהַקֹּר.
לָקְחוּ אוֹתָנוּ לְבֵית הַבְרָאָה מְפֹאָר, שֶׁהָיָה סָגוּר מִחוּץ לָעוֹנָה.
נָתְנוּ לָנוּ חֲדָרִים עִם מִטּוֹת יָפוֹת, עִם סְדִינֵי נְיָר.
קִבַּלְנוּ תִּיק רַחֲצָה וְיֶתֶר הַדְּבָרִים הַבְּסִיסִיִּים שֶׁהָיִינוּ צְרִיכוֹת.
שָׁהִינוּ שָׁם כִּשְׁבוּעַיִם, כְּדֵי לָדַעַת מִי בְּמַצָּב טוֹב.
לְאַחַר מִכֵּן עָבְרוּ הַבַּחוּרוֹת שֶׁיָּכְלוּ לְבֵית הַבְרָאָה בְּשֵׁם וִינְגוֹקֶר.
מֻתָּר הָיָה לָנוּ לְהִשָּׁאֵר בְּוִינְגוֹקֶר זְמַן בִּלְתִּי מֻגְבָּל.
עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר, וְנַחְלִיט מָה אָנוּ רוֹצוֹת לַעֲשׂוֹת בַּחַיִּים.
נִשְׁאַרְתִּי בַּמָּקוֹם קָרוֹב לְשָׁנָה, כִּי הָיָה לִי טוֹב מְאֹד.
הָיִיתִי עֲדַיִן חַלָּשָׁה, וְלֹא הָיָו לִי דֵּי כּוֹחוֹת לַחַיִּים הָרְגִילִים בַּחוּץ.
הַמָּזוֹן שָׁם הָיָה טוֹב, וְקִבַּלְנוּ בְּגָדִים מִכָּל הַסּוּגִים.

הַבְּעָיָה הַיְּחִידָה הָיְתָה עִם הַכֶּסֶף, שֶׁהָיָה דְּמֵי כִּיס.
קִבַּלְנוּ חָמֵשׁ קְרוֹנוֹת לְשָׁבוּעַ בִּלְבַד, שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לַכְּלוּם.
רָצִיתִי לְהַרְוִיחַ עוֹד קְצָת כֶּסֶף. אִמִּי הָיְתָה אָז בְּפּוֹלִין,
וַאֲחוֹתִי סוֹנְיָה חָזְרָה לְשָׁם מֵרוּסְיָה עִם בַּעֲלָהּ וּשְׁנֵי יַלְדֵיהֶם.
לֹא הָיָה בְּפּוֹלִין כְּלוּם אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה, הַכֹּל הָיָה הָרוּס.
אָמְרוּ לִי שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לְנַקּוֹת בָּתֵּי שִׁמּוּשׁ, יָכֹל לְהַרְוִיחַ הֵיטֵב.
לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי, הָעִקָּר הָעֲבוֹדָה. כָּל הַיֶּתֶר יִהְיֶה בְּסֵדֶר.
הִתְחַלְתִּי לְנַקּוֹת בָּתֵּי שִׁמּוּשׁ בְּוִינְגוֹקֶר, וְקִבַּלְתִּי מַשְׂכֹּרֶת נָאָה.
קָנִיתִי מְעַט דְּבָרִים, חָסַכְתִּי, וְשָׁלַחְתִּי לְאִמָּא חֲבִילַת מָזוֹן.
הַתְּקוּפָה הָיְתָה לִפְנֵי פֶּסַח, וְאִמָּא כָּתְבָה שֶׁהִצַּלְתִּי אוֹתָם מֵרָעָב.
הָיָה לָהֶם בִּזְכוּתִי מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל, וְהֵם הָיוּ מְרֻצִּים מְאֹד.

חֲבֶרְתִּי לַחֶדֶר הָיְתָה רִיבָה דָנְצִיגֶר.
הִיא אָהֲבָה לְסַפֵּר עַל חַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין שֶׁהָיוּ לָהּ.
לָמַדְתִּי מִמֶּנָּה אֵיךְ מִתְנַהֲלִים הַחַיִּים בֵּין בְּנֵי הַזּוּג אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה.
יָדַעְתִּי עוֹד מִפּוֹלִין לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם, וְהָיִיתִי יוֹצֵאת בַּסְּבִיבָה לְטִיּוּלֵי אוֹפַנַּיִם.
רִיבָה בִּקְּשָׁה שֶׁאֲלַמֵּד אוֹתָהּ לִרְכֹּב. לִמַּדְתִּי אוֹתָהּ, וְנָסַעְנוּ הָעִירָה לְטַיֵּל.
קָנִינוּ מִנּוּי לַיָּרִיד, שֶׁהִצִּיגוּ בּוֹ דְּבָרִים יָפִים שֶׁטֶּרֶם רָאִיתִי.
הָיוּ לָנוּ יְדִידִים וִידִידוֹת, וּבִלִּינוּ בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת.

הַשְּׁבֶדִים הָיוּ חֲבִיבִים מְאֹד.
פַּעַם הֵם לָקְחוּ אוֹתָנוּ לַטִּיּוּל לַיָּם, בְּשַׁיֶּרֶת קְרוֹנִיּוֹת מְקֻשָּׁטוֹת.
לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ עָמְדוּ שְׁבֶדִים רַבִּים, שֶׁנּוֹפְפוּ לָנוּ לְשָׁלוֹם.
הִגַּעְנוּ לַיָּם, וְהִתְרַחַצְנוּ בְּמַיִמָיו.
הַטִּיּוּל הָיָה חֲוָיָה נִפְלָאָה.

הָיִיתִי הוֹלֶכֶת לְבַיִת שֶׁנִּקְרָא ''הַבַּיִת הַלָּבָן''.
מִדֵּי שְׁבוּעַיִם הִגִּיעָה לְשָׁם תִּזְמֹרֶת רִקּוּדִים.
בַּהַתְחָלָה הָיִיתִי עוֹמֶדֶת בְּצַד הָאוּלָם, וְצוֹפָה בָּרוֹקְדִים.
הַבַּחוּרִים הָיוּ מַזְמִינִים אוֹתִי, אַךְ הָיִיתִי עוֹנָה שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת לִרְקֹד.
בָּחוּר שְׁבֶדִי אֶחָד הִבְטִיחַ לִי: ''אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתָךְ.''
הוּא מָשַׁךְ אוֹתִי לַמֶּרְכָּז, הַדָּגִים כַּמָּה צְעָדִים,
וּמֵאָז אֲנִי יוֹדַעַת לִרְקֹד.

פַּעַם נָתְנוּ לִי בְּוִינְגוֹקֶר עֲשָׂרָה קְרוֹנוֹת דְּמֵי כִּיס בִּמְקוֹם חֲמִשָּׁה.
חָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם עֲבוּר רִיבָה, שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ, וְהִיא עָנְתָה שֶׁהִיא כְּבָר קִבְּלָה.
הָלַכְתִּי לַמִּשְׂרָד וְהֶחְזַרְתִּי אֶת הַכֶּסֶף. הַשְּׁבֶדִים הִתְפַּעֲלוּ מִכָּךְ שֶׁבַּחוּרָה כָּמוֹנִי,
שֶׁהָיְתָה בְּלִי כְּלוּם כִּמְעַט, הֶחְזִירָה כֶּסֶף. מֵאָז הֵם הָיוּ עוֹשִׂים לִי תָּמִיד הַרְבֵּה כָּבוֹד.
כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ הָיָה מַגִּיעַ וּמְבַקֵּשׁ לְבַקֵּר אֶת אַחַת הַבַּחוּרוֹת,
הֵם הָיוּ קוֹרְאִים לִי לַשַּׁעַר, וְשׁוֹאֲלִים אִם מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ.
הָיִיתִי מְאַפְשֶׁרֶת זֹאת תָּמִיד.

הִכַּרְתִּי בָּחוּר נוֹצְרִי, שֶׁרָצָה מְאֹד לְהִתְחַתֵּן אִתִּי.
רִיבָה נִסְּתָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי: ''לָמָּה לֹא, מָה אִכְפַּת לָךְ, שֶׁיִּהְיֶה נוֹצְרִי.
תִּרְאִי אֵיזֶה בָּחוּר נֶחְמָד הוּא. הוּא אוֹהֵב אוֹתָךְ מְאֹד. מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תִּתְחַתְּנִי אִתּוֹ?''
הִיא קִנְטְרָה אוֹתִי: ''מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת, שֶׁבְּפָּלֶשְׂתִּינָה תַּשִּׂיגִי כָּזֶה חָתָן.
יִהְיוּ לָךְ חַיִּים טוֹבִים מְאֹד אִתּוֹ. מָה אִכְפַּת לָךְ?''
עָנִיתִי: ''אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהִתְחַתֵּן עִם נוֹצְרִי,
אֲנִי לֹא מְעֻנְיֶנֶת בְּשׁוּם אֹפֶן.''

הַבַּחוּרוֹת הַנּוֹצְרִיּוֹת שֶׁהָיוּ אִתָּנוּ הָיוּ עוֹשׂוֹת צָרוֹת.
הֵן הָיוּ גּוֹנְבוֹת אֶת הַמַּצָּעִים, תּוֹפְרוֹת מֵהֶם בְּגָדִים, וּמוֹכְרוֹת.
הָיְתָה בַּחוּרָה נוֹצְרִיָּה שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לַחְזֹר לְפּוֹלִין,
עִם שְׁתֵּי מִזְוָדוֹת גְּדוֹלוֹת מְלֵאוֹת בִּבְגָדִים כָּאֵלֶּה שֶׁתָּפְרָה.
הִיא הָיְתָה יְפֵהפִיָּה. הַמְּנַהֵל שֶׁלָּנוּ אָהַב לִרְקֹד עִמָּהּ.
בְּמַהֲלַךְ רִקּוּד אֶחָד הוּא כִּסָּה אוֹתָהּ בִּכְנַף בִּגְדּוֹ, וְנִשֵּׁק אוֹתָהּ.
הוּא הָלַךְ לְלַוּוֹת אוֹתָהּ לַשַּׁעַר, וְנָשָׂא מִזְוָדָה אַחַת.
בַּדֶּרֶךְ נִפְתְּחָה הַמִּזְוָדָה, וְהַבְּגָדִים נָפְלוּ. כֻּלָּם רָאוּ מִי הַגַּנָּבִים.
הַמְּנַהֵל הָיָה נֶחְמָד, וְנָתַן לָהּ לָצֵאת בְּלִי לוֹמַר דָּבָר.

הָיְתָה לָנוּ אַחְרָאִית נוֹצְרִיָּה מִפּוֹלִין, שֶׁהִתְיַחֲסָה אֵלֵינוּ בָּרֹעַ.
פַּעַם קִבַּלְתִּי מִכְתָּב מֵרוּסְיָה, מִבִּנְיָמִין.
בֵּית הַדֹּאַר הָיָה בָּעִיר, וְהָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ אֵלָיו בִּמְיֻחָד.
הִיא הִתְלוֹנְנָה: ''אָסוּר לָהּ לָלֶכֶת.
הִיא קִבְּלָה מִכְתָּב מֵרוּסְיָה, וּמִי יוֹדֵעַ מָה כּוֹתְבִים לָהּ.
אוּלַי הִיא קוֹמוּנִיסְטִית.''
הִיא דָּרְשָׁה לָקַחַת אֶת הַמִּכְתָּב, וְלִקְרֹא מָה כָּתוּב.

לְאַחַר שֶׁהֶחְלַמְתִּי נִמְאַס לִי מִוִינְגוֹקֶר.
חִפַּשְׂתִּי מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר, כִּי הָיוּ בַּחוּרוֹת שֶׁקִּנְּאוּ בִּי.
הֵן הֶחְלִיטוּ: ''נְחַלֵּק אֶת הָעֲבוֹדָה בֵּינֵינוּ.''
אָמַרְתִּי לִמְנַהֵל שֶׁאֲנִי בְּרִיאָה, יְכוֹלָה לַעֲבֹד, וְאֶדְאַג לְעַצְמִי.
רָצִיתִי גַּם לַעֲבֹר לְגוּר קָרוֹב לַאֲחוֹתִי חַוָּה.
גַּם חַוָּה הִגִּיעָה לִשְׁבֶדְיָה, וְהָיְתָה בְּבֵית סֵפֶר בָּעִיר פוֹרְשְׁקָבָה.
מִדֵּי פַּעַם הָיִיתִי נוֹסַעַת אֵלֶיהָ, וּמְבִיאָה מִכָּל טוּב.
כֻּלָּם אָהֲבוּ אוֹתָהּ, וּכְשֶׁהָיִיתִי מַגִּיעָה הָיִינוּ עוֹרְכוֹת מְסִבָּה גְּדוֹלָה.
אָמְרוּ לִי שְׁבְּפוֹרְשְׁקָבָה יֵשׁ עֲבוֹדָה בְּנִּקָּיוֹן בְּבֵית חוֹלִים.
הֵשַׁבְתִּי: ''לֹא חָשׁוּב, שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית חוֹלִים. אֶלְמַד לַעֲבֹד עִם חוֹלִים.''

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 79: משאיות

מַשָּׂאִיּוֹת

רָאִיתִי שׁוּרַת מַשָּׂאִיּוֹת חוֹנוֹת.
הִמְתִּינוּ לְיָדָן אֲנָשִׁים רַבִּים,
וְהַנַּהָגִים הִתְכּוֹנְנוּ לַדֶּרֶךְ.

שָׁאַלְתִּי לְאָן הַמַּשָּׂאִיּוֹת נוֹסְעוֹת.
הֵם עָנוּ: ''הַשְּׁבֶדִים לוֹקְחִים
נִצּוֹלִים לִשְׁבֶדְיָה.''

לֹא הִסַּסְתִּי אַף לְרֶגַע.
עָלִיתִי עַל מַשָּׂאִית אַחַת,
מַמָּשׁ לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילָה לִנְסֹעַ.

הַמַּשָּׂאִיּוֹת לָקְחוּ אוֹתָנוּ לְרַכֶּבֶת נוֹסְעִים יָפָה.
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קִבֵּל מִטָּה וְטִפּוּל טוֹב.
נָסַעְנוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְהִגַּעְנוּ לִשְׁבֶדְיָה.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 78: צִנָּה

צִנָּה

הָיִיתִי חוֹלָה מְאֹד.
בְּקֹשִׁי עָמַדְתִּי עַל הָרַגְלַיִם.
שָׁקַלְתִּי שְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע קִילוֹ.

רָצִיתִי שֶׁיִּקְּחוּ אוֹתִי לְבֵית חוֹלִים.
אַךְ לָקְחוּ אֶת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר,
וַאֲנִי עָמַדְתִּי עַל רַגְלַי.

חִפַּשְׂתִּי מָקוֹם בָּטוּחַ.
לֹא רָצִיתִי לַחְזֹר לַבְּלוֹק,
בִּגְלַל חֹסֶר הַבִּטָּחוֹן שֶׁשָּׂרַר.

הִתְחַבֵּאתִי בְּמִבְנֶה מְרֻחָק וּפָתוּחַ.
בַּלַּיְלָה נָשְׁבוּ רוּחוֹת חֲזָקוֹת,
וְהִצְטַנַּנְתִּי מְאֹד.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 77: קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים

קֻפְסָאוֹת שִׁמּוּרִים

רָאִיתִי, מִיָּד לְאַחַר הַשִּׁחְרוּר,
שְׁנֵי בַּחוּרִים שֶׁבִּתְּרוּ גְּוִיָּה,
וְאָכְלוּ אֶת הַכָּבֵד שֶׁלָּהּ.

הַגֶּרְמָנִים הוֹתִירוּ מַחְסְנֵי מָזוֹן מְלֵאִים.
הַכּוֹחוֹת הַמְּשַׁחְרְרִים פָּתְחוּ אוֹתָם,
וּמָצְאוּ קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים.

הַמְּשַׁחְרְרִים חִלְּקוּ מָזוֹן לַנִּצּוֹלִים.
שָׁלוֹשׁ קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים בְּכָל אֲרוּחָה.
בְּשָׂרִים וְקִטְנִיּוֹת, כָּל בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וְעֶרֶב.

הַנִּצּוֹלִים הָרְעֵבִים הִתְנַפְּלוּ עַל הַמָּזוֹן,
וְהִתְחִילוּ לִזְלֹל אוֹתוֹ, בְּלִי שֶׁהָיוּ מְסֻגָּלִים לְעַכֵּל.
הֵם הָיוּ חוֹלִים וְחַלָּשִׁים, וְסָבְלוּ מִתַּת תְּזוּנָה חֲרִיפָה.

הֵם הָיוּ צְרִיכִים אֹכֶל מְיֻחָד, כְּמוֹ מָרָק דָּלִיל.
אֲבָל כָּל יוֹם זָלְלוּ תֵּשַׁע קֻפְסְאוֹת שִׁמּוּרִים.
רַבִּים מְאֹד נִפְטְרוּ כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ.


לֹא מָצָאתִי אֶת חַוָּה.
חִפַּשְׂתִּי אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם.
אִשְׁפְּזוּ אוֹתָהּ בְּבֵית הַחוֹלִים.

הִיא קִבְּלָה תֵּאָבוֹן, וְהָיְתָה מִתְלוֹנֶנֶת:
''אֲחוֹתִי הָיְתָה עוֹשָׂה לִי מַצּוֹת,
וְכָאן נוֹתְנִים רַק מָרָק דָּלִיל.''

טוֹב שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה אִתִּי.
הִיא נוֹתְרָה בַּחַיִּים הוֹדוֹת לְכָךְ.
אוּלַי הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לָהּ מָזוֹן לֹא נָכוֹן.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 76: בַּקְבּוּק מַיִם

בַּקְבּוּק מַיִם

לֹא יָדַעְנוּ מָתַי יַגִּיעַ יוֹם הַשִּׁחְרוּר שֶׁלָּנוּ, וּבֵינְתַיִם
הָיִיתִי צְרִיכָה לְחַפֵּשׂ גַּם מַיִם נְקִיִּים לַשְּׁתִיָּה,
כִּי הַגֶּרְמָנִים נִתְּקוּ אֶת אַסְפָּקַת הַמַּיִם.

בְּתַחְתִּית תְּעָלַת נִקּוּז אַחַת הָיוּ מַיִם.
קָשַׁרְתִּי חֶבֶל אָרֹךְ לְבַקְבּוּק רֵיק,
שָׁכַבְתִּי, וְנִסִּיתִי לְמַלֵּא מַיִם.

נִסִּיתִי בְּמֶשֶׁךְ כְּשָׁעָה, וְלֹא הִצְלַחְתִּי בְּכָךְ.
הָיִיתִי צְרִיכָה לָשִׂים אֶבֶן בַּבַּקְבּוּק,
וְהוּא הָיָה שׁוֹקֵעַ.

הִמְשַׁכְתִּי לְנַסּוֹת לְמַלֵּא מַיִם בַּבַּקְבּוּק,
בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כְּמוֹ נֶצַח,
וּלְבַסּוֹף הוּא הִתְמַלֵּא בַּמַּיִם.

לֹא יָדַעְתִּי אִם הֵם מַיִם טוֹבִים.
הָעִקָּר הָיָה שֶׁהֵם לֹא מֵהַגֶּרְמָנִים.
הָלַכְתִּי עִם הַמַּיִם לְחַוָּה, וְשָׁתִינוּ מְעַט.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 75: מַצּוֹת

מַצּוֹת

עוֹבְדוֹת הַמִּטְבָּח יָשְׁנוּ בִּבְּלוֹק נִפְרָד.
הָיוּ בּוֹ דַּרְגָּשִׁים בְּשָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת.
חַוָּה הָיְתָה בְּקּוֹמָה שְּׁלִישִׁית.

עָלִיתִי אֵלֶיהָ עִם יָדִי הַפְּצוּעָה,
שֶׁחָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ בַּסְּמַרְטוּט
שֶׁהִרְטַבְתִּי בַּשֶּׁתֶן שֶׁלִּי.

בְּאַחַד הַדַּרְגָּשִׁים רָאִיתִי
חֲבִילַת מַרְגָּרִינָה, וְלָקַחְתִּי אוֹתָהּ.
חַוָּה אָמְרָה שֶׁהִיא שֶׁל מִישֶׁהִי שֶׁמֵּתָה.

אֶת חֲבִילַת הַמַּרְגָּרִינָה חִלַּקְתִּי לְמָנוֹת,
וְהֶחְלַפְתִּי אוֹתָן בְּלֶּחֶם, קֶמַח וְסֻכָּר,
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.

הִצְטָרַכְתִּי לְהָכִין אֹכֶל בְּעַצְמִי.
בָּחַשְׁתִּי מְעַט קֶמַח וּמַיִם,
כְּדֵי לְהָכִין מַצּוֹת.

לָקַחְתִּי קְצָת קְרָשִׁים,
הִדְלַקְתִּי אֵשׁ קְטַנָּה,
וְאָפִיתִי בַּמְּדוּרָה.

הֶאֱכַלְתִּי בָּמַצּוֹת הָאֵלֶּה אֶת חַוָּה.
הִיא לֹא יָכְלָה לֶאֱכֹל לְבַד,
כִּי הָיָה לָהּ חֹם גָּבוֹהַּ.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 74: פְּצִיעָה

פְּצִיעָה

בֹּקֶר אֶחָד הָלַכְתִּי לָקַחַת אֶת הַקָּפֶה.
הָיוּ אֵלֶּה מַיִם שְׁחֹרִים, שֶׁהָיִינוּ
חוֹפְפוֹת בָּהֶם אֶת הַשֵּׂעָר,
כִּי לֹא הָיוּ מַיִם חַמִּים.

לָקַחְתִּי אֶת הַמָּנָה שֶׁלִּי וְנֶעֱמַדְתִּי בַּצַּד.
לְפֶתַע, כָּל הַבַּחוּרוֹת שֶׁעָמְדוּ בַּתּוֹר,
הִתְחִילוּ לָרוּץ לַעֲבַר הַמִּטְבָּח.
הֵבִיאוּ לְשָׁם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.

הַחַיָּלִים הַגֶּרְמָנִים הִתְחִילוּ לִירוֹת,
וּפָגְעוּ בְּכָל מִי שֶׁהָיָה בַּסְּבִיבָה.
קָלִיעַ אֶחָד פָּגַע גַּם בִּי,
בְּמַרְפֵּק זְרוֹעַ יָמִין.

הַקָּלִיעַ חָדַר וְיָצָא מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי.
הִתְרַחַקְתִּי מִשָּׁם בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי.
הַפֶּצַע הִכְאִיב מְאֹד, וְכִמְעַט הִתְעַלַּפְתִּי.
פִּתְאוֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל חָלוּשׁ בּוֹקֵעַ מִתּוֹכִי:

''אוֹי, אַתְּ בְּלִי יָדַיִם, בְּלִי כְּלוּם,
אֲבָל עוֹד חַיָּה. אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת, אֲנִי אֶחְיֶה.''
בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הָיוּ גְּוִיּוֹת מוּטָלוֹת בְּכָל בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן.
מֵתִים, מֵתִים, מֵתִים, מְפֻזָּרִים כְּמוֹ חֲלוּקֵי אֲבָנִים.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 73: תְּרוּפָה

תְּרוּפָה

חַוָּה קִבְּלָה אָז חֹם גָּבוֹהַּ, וְלֹא הֵבִינָה הֵיכָן הִיא.
הִיא רָצְתָה טִפּוּל וְצָעֲקָה: ''אֲנִי רוֹצֶה רוֹפֵא!''
הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְהָבִיא לָהּ רוֹפֵא בִּדְחִיפוּת.
כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא רוֹפֵא, הָיִיתָ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם
שָׁלוֹשׁ פְּרוּסוֹת לֶחֶם, שֶׁלֹּא הָיוּ לִי.

לְחַוָּה הָיְתָה חֲבֵרָה מֵהַמִּטְבָּח בַּשֵּׁם סִילְבִיָה.
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה הִיא הִתְחַתְּנָה עִם צָרְפָתִי.
כְּשֶׁהִיא חָלְתָה, חַוָּה הֵבִיאָה לָהּ כָּל טוּב.
הִיא הִפְסִיקָה לְהָבִיא לִי מָזוֹן וְאָמְרָה:
''לָךְ יֵשׁ מַסְפִּיק, אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת לָהּ.''

סִילְבִיָה אִבְּדָה לַחֲלוּטִין אֶת הַשְּׁלִיטָה עַל עַצְמָהּ,
וְהָיְתָה זוֹלֶלֶת כְּמוֹ חַיָּה, אַךְ לְבַסּוֹף הֶחְלִימָה.
הִיא הָיְתָה בִּבְּלוֹק אַחֵר, עִם דּוֹדָהּ שֶׁלָּהּ.
הָיָה לָהֶן מְלַאי מָזוֹן שֶׁאָגְרוּ לְעַצְמָן.
בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶן מְעַט עֲבוּר הָרוֹפֵא.

אָמַרְתִּי לַדּוֹדָה: ''אֲחוֹתִי חוֹלָה, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִכֶּן,
תְּנוּ לִי עֲבוּרָהּ מְעַט לֶחֶם, סֻכָּר, אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר''.
לַדּוֹדָה הָיָה לְצִדָּהּ שַׂק מָלֵא בְּשָׁלוֹשׁ קִילוֹ סֻכָּר.
הִיא הוֹצִיאָה שָׁלוֹשׁ כַּפּוֹת, לֹא יוֹתֵר, וְנָתְנָה לִי.
חַוָּה הָיְתָה מְבִיאָה לָהֶן בְּכָל פַּעַם חֲצִי קִילוֹ.

בְּבֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן כֻּלָּם חִכּוּ לַסּוֹף.
הָלַכְתִּי עִם שָׁלוֹשׁ כַּפּוֹת הַסֻּכָּר לַמִּרְפָּאָה.
שָׁכְבָה שָׁם בַּמִּטָּה אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת, וּלְצִדָּהּ בַּחוּרָה.
הִתְחַנַּנְתִּי בִּפְנֵיהֶן: ''אֲחוֹתִי בְּמַצָּב אָנוּשׁ, וְרוֹצָה רוֹפֵא.
תַּעֲשׂוּ לִי אֶת הַטוֹבָה, אֲנִי אֲשַׁלֵּם לָכֵן. אֲנִי לֹא רוֹצָה בְּחִנָּם.''

הָאִשָּׁה אָמְרָה בְּלֵאוּת:
''תַּעֲשִׂי לָהּ טוֹבָה, תֵּלְכִי אִתָּהּ.''
הַבַּחוּרָה הִסְּסָה, וּלְאַחַר מִכֵּן עָנְתָה:
''דּוֹקְטוֹר בִּימְקוֹ, אַתְּ צוֹדֶקֶת, נַעֲשֶׂה טוֹבָה.''
הִיא יָצְאָה אִתִּי לְחַוָּה, וּבְיָדָהּ בַּקְבּוּקוֹן תְּרוּפָה.

הַבַּחוּרָה שָׁפְכָה מֵהַתְּרוּפָה לַכַּף, וְנָתְנָה לְחַוָּה.
הִיא הִשְׁאִירָה אֶצְלִי אֶת מָה שֶׁנּוֹתָר, וְעָזְבָה.
לְאַחַר שֶׁעָזְבָה, אָמְרָה חַוָּה: ''הוּטַב לִי,
טוֹב שֶׁבָּא רוֹפֵא, אֲנִי אַבְרִיא.''
הִיא הֶחְלִימָה לְאַט לְאַט.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 72: הרעלה

הַרְעָלָה

הַמִּלְחָמָה הִתְקָרְבָה לְסִיּוּמָהּ, וְהַנָּאצִים הִתְכּוֹנְנוּ
עַל יְדֵי חִסּוּל כָּל הָאֲסִירִים בְּהַרְעָלָה.
בַּהַתְחָלָה לֹא יָדַעְנוּ עַל כָּךְ.

כָּל הָאֲנָשִׁים הֻרְעֲלוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ מַדּוּעַ.
עַד שֶׁיּוֹם אַחַד חַוָּה בָּאָה וְסִפְּרָה בְּבֶהָלָה:
''הַגֶּרְמָנִים מוֹסִיפִים זְכוּכִית טְחוּנָה לְדוּדֵי הַמָּזוֹן.''

''לְעוֹבְדִים הֵם אוֹמְרִים שֶׁזֶּה תּוֹסָף,
מְחַלְּקִים זֹאת לָאֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה,
וְהַמֵּעַיִם נִקְרָעִים.''

הָיִיתִי הָרִאשׁוֹנָה בַּבְּלוֹק שֶׁיָּדְעָה זֹאת.
עַד שֶׁהַיֶּתֶר גִּלּוּ, כֻּלָּם הֻרְעֲלוּ.
רַבִּים מְאֹד מֵתוּ מֵהַהַרְעָלָה.

לֹא אָכַלְתִּי יוֹתֵר מָזוֹן שֶׁחִלְּקוּ.
הִצְלַחְתִּי לֶאֱגֹר מִמָּה שֶׁחַוָּה הֵבִיאָה,
וְהָיִיתִי מִתְחַלֶּפֶת בּוֹ עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

בְּבֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן הָיָה תַּעֲרִיף לְכָל פֵּרוּר מָזוֹן, כְּמוֹ בְּאוֹשְׁוִיץ:
עֲבוּר פְּרוּסַת לֶחֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְקַבֵּל שָׁלוֹשׁ סִיגַרְיוֹת,
שָׁלוֹשׁ כַּפּוֹת קֶמַח, אוֹ שָׁלוֹשׁ כַּפִּיּוֹת סֻכָּר.

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 71: הֶלֶנְקָה

הֶלֶנְקָה

הֶלֶנְקָה, אֲחוֹתוֹ שֶׁל גִּיסִי מַאכְּס טֶנֵנְבָּאוּם,
הָיְתָה אִתָּנוּ בְּאוֹשְׁוִיץ וּבְבֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן.
הִיא הָיְתָה עֲבוּרִי כְּמוֹ אָחוֹת,
וְדָאַגְתִּי לָהּ כָּל הַזְּמַן.

בְּאוֹשְׁוִיץ בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה פַּעַם בַּעֲדִינוּת רַבָּה:
''הֶלֶנְקָה, הֲרֵי אַתְּ יוֹדַעַת לָשִׁיר יָפֶה כָּל כָּךְ.
אִם תָּשִׁירִי, אוּלַי הֵם יְרַחֲמוּ עָלַיִךְ,
וְיַתְנוּ לָךְ חֲתִיכַת לֶחֶם.''

הִיא עָנְתָה לִי בְּעֶצֶב: ''לֹא,
אֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לָשִׁיר. אֵין לִי אַבָּא,
אֵין לִי אִמָּא, הָרְגוּ גַּם אֶת אִיגְנַאץ אָחִי.''
מַאכְּס שָׂרַד, וְהָיָה בְּמַחֲנֶה אַחֵר בְּאוֹשְׁוִיץ.

יוֹם אֶחָד בְּאוֹשְׁוִיץ הִיא חָלְתָה, וְהָיְתָה בְּמַצָּב קָשֶׁה.
בִּקַּשְׁתִּי: ''אֵין דָּבָר הֶלֶנְקָה, אוּלַי תָּשִׁירִי בְּכָל זֹאת.
יִתְּנוּ לָךְ חֲתִיכַת לֶחֶם, וְיִהְיֶה לָךְ מָה לֶאֱכֹל.''
הִיא הִתְחִילָה לָשִׁיר, שִׁירִים כָּל כָּךְ יָפִים.

הָיָה שָׁרָה כְּמוֹ זָמִיר. לְעִתִּים אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּשִּׁירִים וְשָׁרָה.
הִיא רָצְתָה תָּמִיד לִלְמֹד שִׁירָהּ בְּאָקָדֶמְיָה לְמוּזִיקָה.
הָיָה לָהּ קוֹל זַךְ וְצָלוּל, כְּמוֹ שֶׁל זַמֶּרֶת אוֹפֶּרָה.
הַמַּשְׁגִּיחוֹת נָתְנוּ לָהּ בִּתְמוּרָה מְעַט מָזוֹן.

בְּבֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן הִיא הָיְתָה בִּבְּלוֹק אַחֵר.
כֻּלָּנוּ חָלִינוּ מֵהַצָּרוֹת, הַלִּכְלוּךְ וְהַמַּגֵּפוֹת.
אֲחוֹתִי וַאֲנִי, שֶׁחָיִינוּ בְּיַחַד, הִסְתַּדַּרְנוּ קְצָת.
הָיִיתִי נוֹתֶנֶת להֶלֶנְקָה מֵהַמָּזוֹן שֶׁחַוָּה הָיְתָה לוֹקַחַת.

אַךְ הֶלֶנְקָה הָיְתָה בּוֹדֵדָה בַּבְּלוֹק, חַלָּשָׁה וְאֻמְלָלָה.
יוֹם אֶחָד הִיא חָלְתָה, וְלֹא הִצְלִיחָה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.
הִיא קָנְתָה מִמִּישֶׁהוּ תְּרוּפָה שֶׁהָיְתָה מְזֻיֶּפֶת.
הִיא הֻרְעֲלָה מֵהַתְּרוּפָה, וְגָסְסָה לַמָּוֶת.

הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הַבְּלוֹק.
שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִיא הָיְתָה בֶּחָצֵר,
וְהַלֵּב שֶׁלָּהּ, לְבָבָהּ הֶחָזָק שֶׁל זַמֶּרֶת,
פּוֹעֵם כָּל אוֹתָהּ עֵת, כִּמְבַקֵּשׁ לָצֵאת מֵהֶחָזֶה.