חלפו שנים רבות מסיום מלחמת העולם השנייה, אך דומה שמאומה לא השתנה והיא התרחשה אך אמש. המציאות הגיאופוליטית בה אנו חיים מחייבת את בני העם היהודי לכושר הישרדות קיומי.
לכן יש ערך רב לכל סיפור בו מתגלמת האנושיות והתושייה היהודית באותם ימים במלואם.
זהו סיפורו של אברהם זנדמן [1906-1993], אשר בזמן תלאותיו בפולין וברוסיה במהלך המלחמה שימר ופיתח את ערכיו ורוחו היצירתית. סיפורו מתאר את ההיסטוריה חיה ונושמת גם בפינותיה הנדחות ביותר. כמו אחד מענקי הספרות, הוא מאיר באור הזרקורים הפיוטי את טבע ונשמת האנושות.
קריאה נעימה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה