הַגֶּסְטָפּוֹ הוֹבִילוּ אוֹתָנוּ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת.
בַּתַּחֲנָה קִבְּלוּ חַבְרֵי הַיּוּדֶנְרָט קְרוֹן-נוֹסְעִים.
חֵלֶק מֵהַמְּנַהֲלִים, וּבֵינֵיהֶם מֹשֶׁה הַלְפֶּרְט, עָלוּ עָלָיו.
אֲחֵרִים הֶעֱדִיפוּ לִנְסֹעַ בִּקְרוֹנוֹת-הַמַּשָּׂא, עִם מִשְׁפַּחְתָּם.
מִתְּחִלַּת הַמִּלְחָמָה נֶאֶסְפוּ בְּעִירֵנוּ פְּלִיטִים יְהוּדִים מֶרְחֲבֵי פּוֹלִין.
הֵם חָווּ צָרוֹת גְּדוֹלוֹת בְּוַרְשָׁה, בְּלוֹדְז', וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.
הֵם עָבְרוּ אֶת הַצָּרוֹת, וְהָיוּ גִּבּוֹרִים, חֲזָקִים וּמְלֻכָּדִים.
הַיּוּדֶנְרָט שֶׁלָּנוּ עוֹלֵל לָהֶם צָרוֹת חֲדָשׁוֹת.
הֵם הִתְחָרוּ עַל הַמַּשְׁאַבִּים הַמֻּגְבָּלִים שֶׁהָיוּ עֲבוּר כָּל הַיְּהוּדִים.
לָכֵן הִגְבִּיל הַיּוּדֶנְרָט בְּסְטָרַכוֹבִיצֶה אֶת צַעֲדֵיהֶם בְּכָל תְּחוּם.
הֵם הִתְחַנְּנוּ: 'אַל תַּעֲשׂוּ לָנוּ צָרוֹת. גַּם אֲנַחְנוּ יְהוּדִים!
אֵין זֹאת לְטוֹבַת אַף אֶחָד אִם יֵשׁ חִכּוּכִים בֵּינֵינוּ!''
בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם וּתְחִנּוֹתֵיהֶם הָיוּ לְלֹא הוֹעִיל.
הֵם נָצְרוּ זֹאת הֵיטֵב בְּלִבָּם וּבְמוֹחָם, וְחִכּוּ לְיוֹם נָקָם.
כְּשֶׁהָרַכֶּבֶת הַתְּחִלָּה לָצֵאת מֵהַתַּחֲנָה, וְהַגֶּסְטָפּוֹ כְּבָר יָרְדוּ מִמֶּנָּה,
נִכְנְסָה קְבוּצָה מֵהֶם אֶל קְרוֹן הַיּוּדֶנְרָט, וְחָנְקָה לַמָּוֶת שִׁשִּׁים מֵחֲבֵרָיו.
חֵלֶק מֵהַיּוּדֶנְרָט הָיוּ מֵהַמַּעֲמָד הַגָּבוֹהַּ, חֵלֶק הָיוּ בַּעֲלֵי עָבָר פְּלִילִי,
וְחֵלֶק נוֹסָף הָיוּ פְּשׁוּטֵי עַם אֲשֶׁר הִצְטָרְפוּ אֵלָיו בִּפְקֻדַּת הַנָּאצִים.
הַמִּשְׂרָה הִשְׁחִיתָה אוֹתָם, וְהֵם בְּרֻבָּם הָפְכוּ לְבַעֲלֵי מוּסָר יָרוּד,
כְּדֻגְמַת רוֹיְזֶה פּוֹמְפּ שֶׁמָּכְרָה אֶת הַמָּזוֹן בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
הֵם דָּאֲגוּ לְעַצְמָם, קִבְּלוּ שֹׁחַד, סָחֲרוּ בַּשּׁוּק הַשָּׁחֹר, גָּנְבוּ וּמָעֲלוּ.
בְּאוֹשְׁוִיץ הָיוּ לָהֶם כְּבָר קְשָׁרִים מְבֻסָּסִים עִם הַנָּאצִים,
וְהֵם שׁוּב נַעֲשׂוּ לָאַחְרָאִים הָאַכְזָרִים עַל הָאֲסִירִים.
הַסִּדּוּר הַזֶּה נִמְשַׁךְ גַּם בְּבֶּרְגֵן-בֶּלְזֵן.
אַחֲרֵי הַשִּׁחְרוּר הֵם קִבְּלוּ מֵהַמְּשַׁחְרְרִים אֶת מִשְׂרוֹת הַנִּהוּל וְהַיִּצּוּג.
חֶלְקָם הָפְכוּ גַּם לְרָאשֵׁי קְהִלּוֹת הַנִּצּוֹלִים וְהַיְּהוּדִים בְּרַחֲבֵי תֵּבֵל.
הֵם גָּרְמוּ לְעִצּוּב זִכְרוֹן הַשּׁוֹאָה כְּאִלּוּ הֵם חֵלֶק חִיּוּבִי מִמֶּנּוּ.
רֹב הַנִּצּוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים נִמְחֲקוּ מִסֵּפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת.
הָרַכֶּבֶת הִתְחִילָה לָזוּז, וְעָמַדְנוּ צְפוּפִים וְנֶחְנָקִים בִּקְרוֹן הַמַּשָּׂא.
מָשַׁכְתִּי אֶת אִמִּי וַאֲחוֹתִי לְעֵבֶר הָאֶשְׁנָב, כְּדֵי לִנְשֹׁם אֲוִיר.
אִמִּי אָחֲזָה בְּשִׂמְלָתִי. הִיא פָּחֲדָה שֶׁאֶבְרַח מֵהָרַכֶּבֶת.
הַמַּחְשָׁבָה לֹא עָלְתָה כְּלָל עַל דַּעְתִּי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה