30.6.2024
הסרט היידי-פולני ''מאמאל'ה'' [1938]
28.6.2024
דוד משה - אחד מסרטי היידיש הראשונים בארצות הברית
''הדוד מוזס'' (1932) - הסרט המלא
בעל סדנת יזע עשיר וחזק מתאהב בביתו המתבגרת של עובד, שמרגישה מחויבת להינשא לו לאחר שהוא חולק את עושרו עם הוריה, למרות שהיא למעשה אוהבת צעיר מרקסיסט.
סרט זה משנת 1932, המבוסס על הרומן של שלום אש, היה אחד מסרטי היידיש האמריקאים הראשונים. הוא עוסק ברבים מהנושאים שהעסיקו את המהגרים החדשים שהגיעו ממזרח אירופה לניו יורק, לרבות זכויות עובדים והתאגדות והניגוד בין חייהם החדשים באמריקה לבין חיי השטעטל שנותרו מאחור. רבים מהנושאים הללו, במיוחד האחרונים, באים לידי ביטוי באמצעות המוזיקה של הסרט.
הסרט מפתיע באיכותו: התסריט קולח, המשחק משובח, והעריכה מהירה. בתחילה יש תחושה שרואים סרט של האחים מרקס, אך הוא מתפתח לדרמה קומית מורכבת, כמו בסרטי צ'רלי צ'פלין ואף יותר מכך.
דמותו של גיבור הסרט, הדוד משה, מבליטה את יחודו של הסרט. למרות שבתחילה הוא נתפס כסטריאוטיפ של הגבר העשיר המזדקן והקשוח הרודף אחר עלמה, במהלך העלילה הוא מתגלה כדמות מרשימה ומורכבת, בעלת רגשות מורכבים, אשר שאיפתו המרכזית היא להקים משפחה ולדאוג לקהילה, יותר מאשר רדיפת בצע ושררה. התנופה העלילתית נשמרת בזכות החשיפה ההדרגתית של דמות הגיבור ''המבוגר השמרן'', המנוגדת לזאת של דמות הגיבור הקלאסי ''הצעיר המרדן'', הדועכת ונעלמת.
קיים בסרט איזון בין נקודת המבט האנושית לנקודת המבט הטכנולוגית, שחסרה בקולנוע המודרני, שהוא פשטני יותר. סצנה בעלילה מבליטה זאת: הדוד משה, למרות התנגדות אחיינו מנהל המפעל, מתפשר עם הפועלים ודואג להם למכונות תפירה חשמליות, שיפור תנאי העבודה והעלאת המשכורות. למרות הציפיות לסצנה קולנועית ממושכת ומורכבת היא קצרה ונמרצת, ומורכבת משוטים חדים ומהירים.
התוצאה הסופית היא סרט שנון ומענג, המחבר בין האנושי לטכנולוגי.
22.6.2024
תנועה חוזרת
קיים המושג "תנועה חוזרת" (Motion Aftereffect) בפסיכולוגיה של התפישה ובקולנוע, המתאר את האשליה של תנועה בכיוון הפוך לאחר צפייה בתנועה מתמשכת.
בקולנוע:
בתחום הקולנוע, נעשה שימוש באפקט זה ביצירת אשליות אופטיות בסרטי אנימציה או סרטי פעלולים.
בפסיכולוגיה של התפישה:
אפקט התנועה החוזרת הוא תופעה ידועה ומוכרת בפסיכולוגיה של התפישה. הוא נובע מהסתגלות של תאי עצב במוח לתנועה בכיוון מסוים. לאחר שהתאים מותאמים לתנועה, הפסקתה הפתאומית גורמת לתאים להגיב בצורה הפוכה, וליצור אשליה של תנועה בכיוון ההפוך.
דוגמאות:
- לאחר נסיעה ארוכה ברכב, עצמים נייחים עשויים להיראות כאילו הם נעים לאחור.
- לאחר צפייה במפל מים זורם, הסלעים שלידו עשויים להיראות כאילו הם נעים מעלה.
הסבר:
הסיבה לתופעה זו היא שהמוח מפרש את העולם על סמך השוואה בין גירויים שונים. כאשר אנו צופים בתנועה מתמשכת, המוח מסתגל לתנועה זו ומתחיל להתייחס אליה כאל מצב ניטרלי. כאשר התנועה נעצרת, המוח ממשיך להשוות את הגירויים החדשים (העצמים הנייחים) למצב הניטרלי הקודם (התנועה המתמשכת), ולכן הוא מפרש את העצמים הנייחים כאילו הם נעים בכיוון ההפוך.
מחקר:
תופעת התנועה החוזרת נחקרה רבות על ידי פסיכולוגים, והיא משמשת ככלי לחקר המנגנונים העצביים המעורבים בתפיסת התנועה.
תנועה חוזרת מפעילה את המחשבה בכמה אופנים:
תפיסה ועיבוד חזותי: המוח נדרש לעבד את הגירוי החזותי של התנועה החוזרת, מה שדורש הפעלת אזורים במוח האחראים על עיבוד מידע חזותי ותפיסת תנועה.
קשב וריכוז: התנועה החוזרת יכולה למשוך את תשומת הלב ולגרום לנו להתמקד בה, ובכך להפעיל את המנגנונים הקוגניטיביים הקשורים לקשב וריכוז.
זיכרון: המוח צריך לזכור את התנועה המקורית כדי להשוות אותה לתנועה החוזרת, מה שדורש הפעלת מנגנוני זיכרון לטווח קצר.
הסקת מסקנות: המוח מנסה להבין את הסיבה לתנועה החוזרת ולהסביר אותה, מה שדורש הפעלת תהליכי חשיבה והסקת מסקנות.
יצירתיות: במקרים מסוימים, התנועה החוזרת יכולה לעורר אסוציאציות ודימויים חדשים, ובכך להפעיל את היצירתיות.
כיוון המחשבה:
התנועה החוזרת יכולה להפעיל את המחשבה בכיוונים שונים, תלוי בהקשר ובגורמים אישיים:
- ניתוח והבנה: ניסיון להבין את התופעה ואת הסיבות לה.
- סקרנות ופליאה: התעניינות בתופעה ורצון לחקור אותה לעומק.
- יצירתיות: שימוש בתופעה כמקור השראה ליצירות אמנות או רעיונות חדשים.
- חשיבה ביקורתית: בחינת האופן שבו התופעה משפיעה על התפיסה שלנו את המציאות.
לסיכום:
התנועה החוזרת היא תופעה מעניינת ומורכבת, אשר מפעילה את המחשבה במגוון דרכים. היא יכולה לעורר בנו סקרנות, יצירתיות, ואף להוביל לתובנות חדשות לגבי האופן שבו המוח שלנו תופס את העולם.
21.6.2024
בין חרדה לשמחה: חג הקורבן, "הקול בראש 2" והקשר המפתיע ביניהם
חג הקורבן הוא מועד עלייה לרגל למכה, אירוע משמעותי עבור המוסלמים ברחבי העולם. השנה, גל חום קיצוני באזור גבה קורבנות רבים והזכיר לנו את המחיר הכבד של אמונה עיוורת לעיתים.
חג הקורבן המוסלמי, שחל השנה בסוף יוני, חופף לתאריך יציאתו לאור של סרט האנימציה "הקול בראש 2". צירוף מקרים? אולי. אבל הקשר בין החג לסרט מעניין הרבה יותר כשמתעמקים במשמעויות ובסיפורים שמאחוריהם.
שני הסיפורים המכוננים של היהדות והאסלאם, עקדת יצחק ועקדת ישמעאל, עומדים בבסיס חג הקורבן. שמותיהם של יצחק וישמעאל, למרות הדמיון הצלילי, נושאים משמעויות שונות בתכלית.
- ישמעאל – שמו מעיד על חרדה ("שמע" ו"אל") וציות עיוור לאל.
- יצחק – שמו מעיד על שמחה ("צחוק") ותקווה, ומייצג תפיסת עולם אופטימית ואמונה בטוב האנושי.
בסרט "הקול בראש 2", שתי הדמויות המרכזיות, שמחה וחרדה, מנהלות מאבק על השליטה במוחה של הגיבורה. זהו מאבק שכולנו מכירים – בין הפחד והדאגה לבין האופטימיות והשמחה. בדיוק כמו בסיפור עקדת ישמעאל, החרדה מנסה להשתלט, אך בסופו של דבר השמחה היא זו שמנצחת ומחזירה את הגיבורה לתפיסת עולם בריאה ומאוזנת יותר.
15.6.2024
13.6.2024
סין - המדינה השמנה בעולם
עם ההתפתחות הכלכלית בסין התרחב גם קו המותניים. מומחים מסבירים את ההשמנה של האוכלוסייה הסינית בעלייה חדה בצריכת הבשר, הגדלת כמות השמן במזון, הפחתת צריכת הדגנים, וכניסת רשתות מזון מהיר מערבי וסיני. בשנים האחרונות נפתחו בסין חנויות בהן מוכרים עוגות ועוגיות. ממתקים זוכים למקום נכבד על מדפי הסופרמרקטים, וצריכת המשקאות הממותקים והמוגזים עולה בהתמדה. סין הפכה למדינה השמנה בעולם.
סקר שערך משרד הבריאות הסיני קבע שמאתיים מיליון תושבים בסין סובלים ממשקל יתר, ושישים מיליון ממשקל יתר קשה (Obese). לפיכך כמות האנשים הסובלים מהשמנה בסין היא הגדולה ביותר בעולם. באחוזים, אוכלוסיית ארצות הברית מחזיקה בתואר המדינה השמנה בעולם, אולם בכמות התושבים, המונים כמאתיים מליון שמנים, הופכת סין למדינה השמנה בעולם.
רוב הסינים חסרי מודעות להרכב התזונתי של מזון מערבי. מבחינתם בשר הוא תוספת מבורכת. הם אינם מודדים מזון ביחידות קלוריות, אלא בתיאוריות של ין ויאנג, חום וקור, יובש ולחות, וטעמים. מעטים בלבד מודעים לעובדה שמזון מהיר נחשב במערב כלא בריא. מסעדות המזון המהיר זוכות בסין ליחס שונה לגמרי מאשר במערב. בארצות הברית ההשמנה היא נחלתו של המעמד הנמוך, הנאלץ להסתפק במזון זול ומהיר, כיוון שירקות ופירות טריים יקרים במיוחד. לעומת זאת, בסין יציאה לסניף מקדונלדס נחשבת לבילוי ראוי, והילדים השמנים הם בני המעמד שיכול להרשות לעצמו, כי סניפי המזון המערבי המהיר נחשבים עדיין יקרים יחסית. השמנה אינה נתפשת בסין כדבר רע בהכרח. עד לזמן האחרון הסינים סברו שהם סובלים מתת משקל, מאחר וגדלו בתקופת מחסור, והסבירו שגופם אינו מסוגל להכיל כמויות גדולות של מזון. ילד שמן נחשב בסין לילד בריא. מדיניות הגבלת הילודה הביאה לכך שההורים והסבא והסבתא מאביסים את הנכד, כתוצאה מטראומות אישיות אותן עברו בתקופות בהן שרר רעב בסין. אין מסרבים לילד שמבקש מזון כלשהו, ולא לחינם מכונים הילדים ''הקיסרים החדשים של סין''. שומן לא נתפש רק כסממן בריאות, אלא גם כסמל סטטוס. גברים סינים כרסתנים נוהגים לחשוף בהפגנתיות את בטנם בקיץ, על מנת להציג את עוצמתם הגופנית והכלכלית. מי שיכול לעלות במשקל הוא מי שיש בכיסו ממון מספיק למזון, ואין הוא עוסק בעבודת כפיים. כשעשירים רוצים להתפאר בכספם הם מזמינים אורחים לארוחה גדולה במסעדה. בילוי מוצלח הוא כזה שבסופו קמים שבעים, כשבצלחות שפע שאריות של מטעמים המוצאים את דרכם אל פח האשפה.
נתוני ההשמנה בקרב הילדים הסינים מדאיגים ביותר. רבים מהם זוכים לכינוי ''שיאו פאנגדזה'' - השמנמנים הקטנים. בשנת 1992 רק שני אחוזים מהילדים מהילדים בגילאי 6-17 בסין סבלו ממשקל יתר ואילו ב-2002 שיעורם גדל ל-16 אחוזים, עם עלייה של שמונה אחוזים בכל שנה. נתונים נוספים מדווחים על כך שבערים כ-30% אחוזים מהבנים וכ-15% מהבנות סובלים ממשקל יתר. נתונים אלו שוברים את המיתוס אודות גנטיקה שמשפיעה על השמנה, ומלמדים על חשיבות התרבות בקביעת הרגלי התזונה. ההבדלים בין בנים לבנות מעידים על היחס המועדף לו זוכים הבנים, שהוריהם סבורים שעליהם לדאוג להאכילם כדי שיהיו חזקים. נתוני ההשמנה בסין מעוררים דאגה מסיבה נוספת. מדד ההשמנה בקרב הסינים שונה מעט מזה של בני הגזע הלבן (Caucasians) אליו רובנו משתייכים. מאחר ומסת השרירים והשלד קטנים יותר בקרב הסינים, כמות השומן שגופם מסוגל לשאת קטנה יותר. על כן החישוב המקובל למדד ההשמנה, ,BMI שמחלק את המשקל בגובה בריבוע, משתנה. בעוד שבקרב לבנים משקל יתר מוגדר בערכים שמעל25 בקרב הסינים הוא מתחיל מ-23 ומדד משקל היתר הקשה, שעומד על 30 אצל לבנים, בסין יורד ל-27.
יחד עם שינויי התזונה עוברים הסינים שינויים רבים אחרים המשפיעים על בריאותם. כלי רכב מחליפים את האופניים, במקום הטיפוס במדרגות משתמשים ביותר ויותר מעליות, והבילויים החברתיים בשכונות מתמעטים לטובת רביצה מול הטלוויזיה והמחשב. בבקרים עדיין אפשר לראות טאי צ`י וריקודים בגנים הציבוריים, אך רוב העוסקים בכך הם גמלאים. בקרב הצעירים הפעילות הגופנית מפסיקה בצאתם ממסגרות החינוך. בכל ערי סין הקימו הרשויות המקומיות מתקני ספורט, בהם יכולים התושבים להשתמש בחינם, בתקווה שאכן ייעשה בהם שימוש.
תת התזונה והאנמיה שייכים לעבר, והדור הצעיר גבה בעשר השנים האחרונות בשלושה סנטימטרים. התרחבות קו המותניים הולידה אופנה חדשה של מחנות קיץ לילדים שמנים, בהם מלמדים את המשתתפים לאכול אחרת ומעודדים אותם לעסוק בסוגים שונים של פעילות גופנית, בתקווה שיתמידו באורח חיים בריא יותר גם בשובם למקומות מגוריהם. כאשר זמן הארוחה מאבד מחשיבותו הבריאותית והחברתית, והופך לזמן בו צריך להחזיר טלפונים ולהתעדכן בחדשות, אי אפשר שלא לתהות מהי באמת עלייה ברמת החיים ומה משמעותה של קידמה. נראה שלא רק למערב, כי אם גם לסין לא יזיק לבחון מחדש את תורות האיזון, המעשירות כל כך את תרבותה.
11.6.2024
סין - הארץ המרכזית
סין היא הציוויליזציה העתיקה, הרציפה והמפותחת ביותר בעולם, כאשר תיעודים לתרבות זאת הולכים לפחות 3,500 שנה אחורה, ולפי הסינים אף 5,000 שנה. מושג מפתח להבנת סין הוא ''הארץ המרכזית''.
מפת סין עם הכותרת ''הארץ המרכזית''
המושג ''הארץ המרכזית'' או ''הממלכה המרכזית'' הוא מושג מפתח להבנתה של סין. בדומה לתרבויות קדומות אחרות, שהתפתחו בעיקר לאורך חופי נהרות, כמו תרבות מצרים העתיקה שהתפתחה לאורך הנילוס, התפתחה סין באופן קונצנטרי סביב מרכז שילטוני.
בשפה הסינית, האותיות הן למעשה סימניות - ציורים המרמזים על המשמעות המתבקשת. הכינוי לסין בשפה הסינית הוא Zhongguo. הוא מורכב משתי סימניות: הסימנייה האחת היא ''ארץ'' (Guo) – המורכבת מציורים המסמלים גבולות, חומה וכלי נשק, שהם ביטוי לחשיבה הסינית העתיקה, כי על מנת לקיים מדינה צריך להקיף אותה בחומה ולשמור עליה בכלי נשק. הסימנייה השנייה היא ''מרכז'' (Zhong), והיא מורכבת ממלבן וקו ישר החוצה אותו בדיוק במרכז. צירוף המילים נותן את המשמעות ''הארץ המרכזית'' (Zhongguo). בסין העתיקה, האנשים האמינו שהם ''הממלכה המרכזית'' ומכאן הבחירה בצירוף הסימניות הספציפיות הללו. אי אפשר שלא לקשר בין הצירופים הללו למשמעותן הסימבולית כיום. בזירת המדיניות והכלכלה, סין היא בעיני תושביה הארץ המרכזית. התחזיות אומרות שסין תהפוך לכלכלה הגדולה והמרכזית בעולם בשנים הקרובות, אך בעיניהם היא מאז ומתמיד ''הממלכה המרכזית''.
מבחינת הפוליטיקה הפנימית מסייע המושג לשמר את השילטון הריכוזי המסורתי. גם עיצוב הבירה בייג'ין מושפע מתפישה זאת. העיר בנויה בטבעות דרכים קונצנטריות סביב ''העיר האסורה'', שהיא עצמה בנויה מטבעות קונצנטריות, שבמרכזן ארמון הקיסר.
מפת העולם עם סין במרכזה
10.6.2024
שאלות ותשובות על סין
שאלות ותשובות על סין: מסע אל לב התרבות, ההיסטוריה והאתגרים.
המידע הבא מציג תמונה רחבה של סין, תוך התייחסות לנושאים מרכזיים כמו היסטוריה, תרבות, אתגרים חברתיים ופוליטיים ועוד.
1. מהי משמעותה של "צורת התרנגול" בהקשר של סין?
"צורת התרנגול" מתייחסת לדמיון שבין צורתה הגיאוגרפית של סין לזו של תרנגול. דימוי זה מושרש עמוק בתרבות הסינית ומועבר מדור לדור, החל מגיל צעיר. מעבר למשמעות הגיאוגרפית, "צורת התרנגול" שימשה גם ככלי פוליטי. מאו דזה דונג, מנהיג סין הקומוניסטית, השתמש בדימוי זה כדי לקדם את האחדות הלאומית ואת השאיפה להחזיר לשליטת סין טריטוריות שאבדו, כמו מנצ'וריה וטיבט.
2. כיצד השפיעה מדיניות "ילד אחד למשפחה" על החברה הסינית?
למדיניות "ילד אחד למשפחה", שהונהגה בסוף שנות ה-1970 במטרה לרסן את גידול האוכלוסייה, היו השלכות חברתיות משמעותיות. מצד אחד, היא סייעה להאט את קצב גידול האוכלוסייה ותרמה לצמיחה כלכלית. מצד שני, היא הובילה לבעיות חברתיות כמו חוסר איזון מגדרי (העדפה לבנים), הזדקנות האוכלוסייה, ונטישה והסתרה של לידות רבות, במיוחד של בנות.
3. מהם האתגרים העומדים בפני החברה הכפרית בסין כיום?
החברה הכפרית בסין עוברת טרנספורמציה מואצת, אך מתמודדת עם אתגרים רבים. תהליך העיור המהיר הוביל להגירה המונית של צעירים מהכפר אל העיר בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות טובות יותר. תופעה זו הותירה אחריה אוכלוסייה מזדקנת בכפר ופגעה בחקלאות המסורתית. בנוסף, נוצר פער כלכלי וחברתי הולך וגדל בין העיר לכפר, וגם בתוך הכפר עצמו, כשהדגש עובר לערכים חומריים ולתחרותיות.
4. מה מאפיין את מערכת החינוך בסין?
מערכת החינוך בסין היא הגדולה בעולם, עם דגש רב על הישגים אקדמיים ותחרותיות. תלמידים סינים משקיעים שעות רבות בלימודים, החל מגיל צעיר, ונדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים במיוחד. ההורים משקיעים משאבים רבים בחינוך ילדיהם, מתוך אמונה שלימודים הם המפתח להצלחה בחיים. שיטות הלימוד מתמקדות בעיקר בשינון ותרגול, ופחות בפיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית.
5. כיצד באה לידי ביטוי השפעת המערב על האמנות הסינית המודרנית?
האמנות הסינית המודרנית עברה טרנספורמציה משמעותית במאה האחרונה, תוך השפעה גוברת של המערב. אמנים סינים רבים אימצו סגנונות מערביים כמו אקספרסיוניזם, פופ ארט ומינימליזם, והתנסו בטכניקות חדשות כמו וידאו ארט ומיצב.
6. מהם המאפיינים הבולטים של הרפואה הסינית?
הרפואה הסינית מבוססת על מסורת בת אלפי שנים, המתמקדת באיזון אנרגטי בגוף ובהרמוניה בין גוף לנפש. היא כוללת מגוון רחב של שיטות טיפול, ביניהן צמחי מרפא, דיקור, טווינה ועיסוי. למרות שאין לה בסיס מדעי מוצק, הרפואה הסינית צוברת פופולריות גוברת ברחבי העולם כגישה משלימה לרפואה המערבית.
7. מהם השלבים העיקריים ביחסי ישראל-סין?
יחסי ישראל-סין עברו תהפוכות רבות מאז כינון מדינת ישראל. השלב הראשון, בשנות ה-1950, התאפיין בקשרים ידידותיים וניסיונות לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים, אך מלחמת קוריאה וועידת באנדונג בלמו את התהליך.
8. מהו פנג שואי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתרבות הסינית?
פנג שואי היא תורה סינית עתיקה העוסקת בהרמוניה בין אדם לסביבתו. היא מבוססת על האמונה כי אנרגיית החיים (צ'י) זורמת בכל מקום, וניתן להשפיע עליה באמצעות סידור ועיצוב נכון של חללים.
8.6.2024
1.6.2024
הרפואה הסינית המסורתית בימינו
הרפואה הסינית שרדה יותר מאלפיים שנה בזכות היותה יעילה. מה שלא היה יעיל בה התבטל בחלוף הזמן. כיום, כמו בעבר, היא מתמודדת עם תמורות שונות. עם סיום המשטר הקיסרי בסין בתחילת המאה ה-20 תם באופן רשמי העידן הקונפוציאניסטי, והרפואה הסינית עמדה בבעיה של הישרדות מול עקרונות רפואיים חדשים, מודרניים. זאת גם מבלי לאמץ עדיין לגמרי את הרפואה המערבית החדשה. בשנת 1914 הצהיר שר החינוך הסיני שהחליט להחרים את הרפואה הסינית ולא להשתמש יותר בתרופות סיניות. היו התנגדויות רבות להצהרה זו במהלך השנים לאחר מכן, אך מאז הרפואה הסינית לא חזרה להיות כבימי פריחתה. נוצרו ניתוחים חדשים לכתבים עתיקים, ולימודי הרפואה הסינית התחילו להתבסס על תיאוריה קלה להבנה ופרקטית מאוד, מרשמים מפורטים וטכניקות מוגדרות. היתה זאת הפיכת עקרונות הרפואה הסינית למערביים, עד כדי התעלמות הסינים מהרפואה הסינית שלהם. רופאים רבים התנגדו להפיכת התרבות שלהם למערבית. כותבים אחדים הגדירו את הרפואה הסינית כנפש העם, וקבעו שהרפואה המערבית מטיראליסטית. אך עם התגברות השפעת המערב דעכה הרפואה הסינית, עד שהוגדרה בשנת 1941 "אוסף זבל של אלפי שנים''.
היה זה דווקא מאו דזה טונג אשר, בשנת 1958, הצהיר כי “הרפואה הסינית היא אוצר גדול, וחובתו של העם הסיני לעשות כל מאמץ על מנת לגלות ולשמר אותה ולהעלות את הסטנדרטים שלה“. הרפואה הסינית חזרה לתפקד, אך מכאן החל להתפתח שילוב הלוקח את הטוב מהרפואה המערבית והטוב מהרפואה הסינית ומשלב את שניהם יחד. שילוב זה נקרא ''הרפואה החדשה'', והתפתח מאוד בתקופה המאואיסטית.
למרות זאת הרפואה הסינית המסורתית לאחר מאו הפכה פגומה, כי מטפלים רבים בחרו לטפל דרך ''מאגר נקודות אנרגיה'' שאותו הם למדו ושימרו ממוריהם, ולא התייחסו למסרים האמיתיים שהגוף משדר. הרופאים אגרו סינדרומים של מחלות, במקום להבין באמת את מהות ושורש המחלות. מערכת הבריאות הסינית הבינה את הבעיה. בעבר הרופא היה לומד שלוש שיטות והן: תיאוריית היין והיאנג וחמשת היסודות, מערכת האיברים, ותיאוריית צירי האנרגיה. מתישהו בהיסטוריה נשארו רק שתי השיטות הראשונות והתיאוריה השלישית איבדה מערכה, אך לא בגלל חוסר אפקטיביות אלא אולי מסיבות צניעות. הרופא היה ממשש את צירי האנרגיה עד לברך ולמרפק ולעיתים אף בבטן ובגב. באמצעות בחינת כל חלקי הגוף ניתן להגיע לאבחנה נכונה יותר.
הרפואה הסינית המסורתית כיום שונה במידה מסויימת מהרפואה הסינית הקלאסית. במקביל למחקר שנעשה על מנת להבין מה חלף בראשם של מורי הרפואה מן העבר, נעשה גם מאמץ להתאים את הרפואה הסינית המסורתית לעולם המודרני. שימוש בקרני לייזר במקום מחטים, וחיבור המחטים לחשמל על מנת לעורר את פעולתן, הם רק חלק מהתוספות המודרניות לרפואה הסינית. שמירה על הטבע ועקרונות צער בעלי חיים מונעת מהרופאים הסינים להשיג חומרי גלם נדירים כמו קרן קרנף, כבד נמר, ועוד, על מנת להשתמש בהם כתרופות. למטפלים הסינים בארצות המערב יש קשיים גדולים עוד יותר, כיוון שצמחי מרפא רבים נאסרים בהן לשימוש. הרפואה הסינית המסורתית צברה פופולריות משמעותית במערב בשנים האחרונות. היא מוצעת במגוון רחב של מסגרות, החל ממרפאות פרטיות ועד לבתי חולים משולבים. מטפלים ברפואה סינית מסורתית מציעים טיפולים כמו דיקור, צמחי מרפא, טווינה ושיאצו, לטיפול במגוון רחב של מצבים בריאותיים, כולל כאב כרוני, בעיות עיכול, בעיות פוריות ומתח.
ברפואה המודרנית, אין הכרה בצירי אנרגיה כפי שהם מוגדרים ברפואה הסינית המסורתית. הרפואה המודרנית מבוססת על ידע מדעי ומתמקדת באנטומיה, פיזיולוגיה וביוכימיה של הגוף. עם זאת, ישנם מחקרים שבוחנים את הקשר בין נקודות הדיקור הסיניות, הממוקמות לאורך צירי האנרגיה, לבין מערכת העצבים. מחקרים אלה מצביעים על כך שגירוי נקודות דיקור מסוימות עשוי להשפיע על פעילות מערכת העצבים, וכך להקל על כאב ולשפר תפקודים שונים בגוף.