מֶנְגָלֶה
לֹא הָיָה אָסִיר באושויץ שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת מֶנְגָלֶה.
כֻּלָּם פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל דּוּכָן נִשָּׂא,
לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ מֵהָרַכֶּבֶת.
הוּא בָּחַן אֶת הֲמוֹנֵי הָאֲסִירִים שֶׁצָּעֲדוּ לְפָנָיו, תּוֹךְ פִּזּוּם וַלְס,
וּבְהֶנֵּף יָד קַל מִיֵּן אוֹתָם לְיָמִין וּשְׂמֹאל, לַחַיִּים אוֹ לַמָּוֶת,
עַל פִּי כְּשֵׁרוּתָם לַעֲבוֹדוֹת הַכְּפִיָּה.
בֹּקֶר אֶחָד הִגִּיעַ מֶנְגָלֶה לַבְּלוֹק שֶׁלָּנוּ וְנִכְנַס לְתוֹכוֹ.
הַוָּתִיקוֹת הִכִּירוּ אוֹתוֹ, וְצָעֲקוּ: ''מֶנְגָלֶה!''
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מִתְקָרֵב.
הוּא הָיָה גֶּבֶר גָּבוֹהַּ, יָפֶה, אֶלֶגַנְטִי, שַׁרְמַנְטִי,
לְבוּשׁ מַדִּים שְׁחֹרִים, נְקִיִּים וּמְגֹהָצִים.
הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ כְּמוֹ כּוֹכַב קוֹלְנוֹעַ.
מֶנְגָלֶה הָיָה הַכֹּל בְּאוֹשְׁוִיץ.
הוּא קָבַע אֶת הַגּוֹרָל בִּתְנוּעַת אֶצְבַּע.
חוּץ מִזֶּה הוּא נִהֵל אֶת כָּל הַמַּעֲרֶכֶת הָרְפוּאִית.
הָיוּ בְּאוֹשְׁוִיץ בֵּית חוֹלִים, מִרְפָּאוֹת וּצְוָתִים רְפוּאִיִּים,
נִפְרָדִים לְצֶוֶת וְלַאֲסִירִים. בְּנוֹסָף לְכָךְ הָיוּ גַּם
מַעְבָּדוֹת לְנִסּוּיִים בִּבְנֵי אָדָם.
הוּא נִצָּב בְּאֶמְצַע הַבְּלוֹק, וּפָקַד בְּשַׁלְוָה מִקְצוֹעִית:
''דְּרוּשׁוֹת לִי עֶשֶׂר בַּחוּרוֹת לַעֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת.
כֻּלְּכֶן לְהִתְפַּשֵּׁט מִיָּד לַבְּדִיקָה!''
זֹאת לֹא הָיְתָה בּוּשָׁה לִהְיוֹת עֲרוּמוֹת.
מִדֵּי פַּעַם הָיִינוּ רָצוֹת עֲרוּמוֹת לַמִּקְלָחוֹת,
אוֹ מִתְפַּשְּׁטוֹת, אִם הַנָּאצִים דָּרְשׁוּ זֹאת מִכָּל סִבָּה.
עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ לְפָנָיו עֲרוּמוֹת בְּשׁוּרוֹת.
אִתְּרַע מַזָּלִי, וְהוּא בָּחַר גַּם בִּי.
הָיִיתִי צְעִירָה וּבְרִיאָה.
לֹא הָיוּ מַרְאוֹת בְּאוֹשְׁוִיץ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי,
אֲבָל רָאִיתִי אֶת כָּל הַבַּחוּרוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁנִּבְחֲרוּ.
הֵן כֻּלָּן הָיוּ צְעִירוֹת בְּרִיאוֹת וִיפֵהפִיּוֹת.
מֶנְגָלֶה אָמַר: ''לוֹקְחִים אֶתְכֶן לַעֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת!''
הָיִינוּ יַחַד תֵּשַׁע יְהוּדִיּוֹת וְנוֹצְרִיָּה אַחַת.
אַף אַחַת לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתְחַלֵּף.
בְּאוֹשְׁוִיץ לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת
לְהִתְחַלֵּף עִם מִישֶׁהוּ אוֹ לְהִתְחַמֵּק.
לֹא הָיְתָה שָׁם אֶפְשָׁרוּת לְבַקֵּשׁ כְּלוּם.
הָלַכְנוּ בַּדְּמָמָה בְּלִי לָדַעַת מַדּוּעַ.
נִכְנַסְנוּ לַמִּבְנֶה שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ מִרְפָּאָה.
שׁוּב רָצָה הַמַּזָּל, וּמֶנְגָלֶה קָבַע שֶׁאֲנִי רִאשׁוֹנָה.
עוֹזְרָיו הִשְׁכִּיבוּ אוֹתִי עַל שֻׁלְחַן טִפּוּלִים.
הֵם כָּבְלוּ אוֹתִי בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם.
גַּם הָרֹאשׁ שֶׁלִּי הָיָה קָשׁוּר.
רָאִיתִי בְּזָוִית הָעַיִן אֶת אַחַד הָעוֹזְרִים שֶׁל מֶנְגָלֶה,
מִתְקָרֵב כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּצִנְצֶנֶת זְכוּכִית גְּדוֹלָה,
עִם עוֹזֵר נוֹסָף שֶׁהֶחְזִיק סַכִּין מְנַתְּחִים.
גַּם מֶנְגָלֶה הִתְיַצֵּב לְצִדִּי.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵבַנְתִּי לְפֶתַע,
שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לַהֲרֹג אוֹתִי בְּנִסּוּי.
פָּנִיתִי אֵלָיו בָּאִינְטוּאִיצְיָה:
''אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא, תִּסְלַח לִי בְּבַקָּשָׁה,
עָבַדְתִּי בֶּעָבָר בְּנֵפְט, וַאֲנִי לֹא מַתְאִימָה.''
הוּא הָיָה מֻפְתָּע לַחֲלוּטִין,
וְשָׁאַל בַּהִסּוּס: ''אַתְּ עָבַדְתְּ בְּנֵפְט?''
עָנִיתִי בְּטוֹן מְשַׁכְנֵעַ: ''כֵּן, אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא''.
מֶנְגָלֶה אָמַר: ''תּוֹרִידוּ אוֹתָהּ מֵהַשֻּׁלְחָן.''
עוֹזְרָיו שִׁחְרְרוּ אוֹתִי, וְנָתְנוּ לִי לָצֵאת מִיָּד.
בָּרַחְתִּי בְּרִיצָה, כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי, חֲזָרָה לַבְּלוֹק.
לְתֵשַׁע הַבָּנוֹת הָאֲחֵרוֹת
הוּא הוֹצִיא אֶת הַדָּם מֵהַגּוּף.
הֵן חָזְרוּ אֵלֵינוּ רוֹעֲדוֹת בְּלִי הֶרֶף.
הַנּוֹצְרִיָּה קִבְּלָה תּוֹסֶפֶת מָזוֹן, וְנוֹתְרָה בַּחַיִּים.
הַיְּהוּדִיּוֹת לֹא קִבְּלוּ כְּלוּם, וּמֵתוּ כֻּלָּן.
כָּל כָּךְ יָפוֹת הֵן הָיוּ.
לֹא עָבַדְתִּי בְּנֵפְט, אֶלָּא בְּאָצֶטוֹן,
כְּשֶׁצָּבַעְתִּי אַרְגְּזֵי תַּחְמֹשֶׁת בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
קִבַּלְתִּי הַשְׁרָאָה מֵאֱלֹהִים לְהַחְלִיף בֵּין הַמִּלִּים.
לֹא הָיָה אָסִיר באושויץ שֶׁלֹּא הִכִּיר אֶת מֶנְגָלֶה.
כֻּלָּם פָּגְשׁוּ אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל דּוּכָן נִשָּׂא,
לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ מֵהָרַכֶּבֶת.
הוּא בָּחַן אֶת הֲמוֹנֵי הָאֲסִירִים שֶׁצָּעֲדוּ לְפָנָיו, תּוֹךְ פִּזּוּם וַלְס,
וּבְהֶנֵּף יָד קַל מִיֵּן אוֹתָם לְיָמִין וּשְׂמֹאל, לַחַיִּים אוֹ לַמָּוֶת,
עַל פִּי כְּשֵׁרוּתָם לַעֲבוֹדוֹת הַכְּפִיָּה.
בֹּקֶר אֶחָד הִגִּיעַ מֶנְגָלֶה לַבְּלוֹק שֶׁלָּנוּ וְנִכְנַס לְתוֹכוֹ.
הַוָּתִיקוֹת הִכִּירוּ אוֹתוֹ, וְצָעֲקוּ: ''מֶנְגָלֶה!''
כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מִתְקָרֵב.
הוּא הָיָה גֶּבֶר גָּבוֹהַּ, יָפֶה, אֶלֶגַנְטִי, שַׁרְמַנְטִי,
לְבוּשׁ מַדִּים שְׁחֹרִים, נְקִיִּים וּמְגֹהָצִים.
הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ כְּמוֹ כּוֹכַב קוֹלְנוֹעַ.
מֶנְגָלֶה הָיָה הַכֹּל בְּאוֹשְׁוִיץ.
הוּא קָבַע אֶת הַגּוֹרָל בִּתְנוּעַת אֶצְבַּע.
חוּץ מִזֶּה הוּא נִהֵל אֶת כָּל הַמַּעֲרֶכֶת הָרְפוּאִית.
הָיוּ בְּאוֹשְׁוִיץ בֵּית חוֹלִים, מִרְפָּאוֹת וּצְוָתִים רְפוּאִיִּים,
נִפְרָדִים לְצֶוֶת וְלַאֲסִירִים. בְּנוֹסָף לְכָךְ הָיוּ גַּם
מַעְבָּדוֹת לְנִסּוּיִים בִּבְנֵי אָדָם.
הוּא נִצָּב בְּאֶמְצַע הַבְּלוֹק, וּפָקַד בְּשַׁלְוָה מִקְצוֹעִית:
''דְּרוּשׁוֹת לִי עֶשֶׂר בַּחוּרוֹת לַעֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת.
כֻּלְּכֶן לְהִתְפַּשֵּׁט מִיָּד לַבְּדִיקָה!''
זֹאת לֹא הָיְתָה בּוּשָׁה לִהְיוֹת עֲרוּמוֹת.
מִדֵּי פַּעַם הָיִינוּ רָצוֹת עֲרוּמוֹת לַמִּקְלָחוֹת,
אוֹ מִתְפַּשְּׁטוֹת, אִם הַנָּאצִים דָּרְשׁוּ זֹאת מִכָּל סִבָּה.
עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ לְפָנָיו עֲרוּמוֹת בְּשׁוּרוֹת.
אִתְּרַע מַזָּלִי, וְהוּא בָּחַר גַּם בִּי.
הָיִיתִי צְעִירָה וּבְרִיאָה.
לֹא הָיוּ מַרְאוֹת בְּאוֹשְׁוִיץ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי,
אֲבָל רָאִיתִי אֶת כָּל הַבַּחוּרוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁנִּבְחֲרוּ.
הֵן כֻּלָּן הָיוּ צְעִירוֹת בְּרִיאוֹת וִיפֵהפִיּוֹת.
מֶנְגָלֶה אָמַר: ''לוֹקְחִים אֶתְכֶן לַעֲבוֹדָה מְיֻחֶדֶת!''
הָיִינוּ יַחַד תֵּשַׁע יְהוּדִיּוֹת וְנוֹצְרִיָּה אַחַת.
אַף אַחַת לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִתְחַלֵּף.
בְּאוֹשְׁוִיץ לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת
לְהִתְחַלֵּף עִם מִישֶׁהוּ אוֹ לְהִתְחַמֵּק.
לֹא הָיְתָה שָׁם אֶפְשָׁרוּת לְבַקֵּשׁ כְּלוּם.
הָלַכְנוּ בַּדְּמָמָה בְּלִי לָדַעַת מַדּוּעַ.
נִכְנַסְנוּ לַמִּבְנֶה שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ מִרְפָּאָה.
שׁוּב רָצָה הַמַּזָּל, וּמֶנְגָלֶה קָבַע שֶׁאֲנִי רִאשׁוֹנָה.
עוֹזְרָיו הִשְׁכִּיבוּ אוֹתִי עַל שֻׁלְחַן טִפּוּלִים.
הֵם כָּבְלוּ אוֹתִי בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם.
גַּם הָרֹאשׁ שֶׁלִּי הָיָה קָשׁוּר.
רָאִיתִי בְּזָוִית הָעַיִן אֶת אַחַד הָעוֹזְרִים שֶׁל מֶנְגָלֶה,
מִתְקָרֵב כְּשֶׁהוּא אוֹחֵז בְּצִנְצֶנֶת זְכוּכִית גְּדוֹלָה,
עִם עוֹזֵר נוֹסָף שֶׁהֶחְזִיק סַכִּין מְנַתְּחִים.
גַּם מֶנְגָלֶה הִתְיַצֵּב לְצִדִּי.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵבַנְתִּי לְפֶתַע,
שֶׁהוּא מִתְכּוֹנֵן לַהֲרֹג אוֹתִי בְּנִסּוּי.
פָּנִיתִי אֵלָיו בָּאִינְטוּאִיצְיָה:
''אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא, תִּסְלַח לִי בְּבַקָּשָׁה,
עָבַדְתִּי בֶּעָבָר בְּנֵפְט, וַאֲנִי לֹא מַתְאִימָה.''
הוּא הָיָה מֻפְתָּע לַחֲלוּטִין,
וְשָׁאַל בַּהִסּוּס: ''אַתְּ עָבַדְתְּ בְּנֵפְט?''
עָנִיתִי בְּטוֹן מְשַׁכְנֵעַ: ''כֵּן, אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא''.
מֶנְגָלֶה אָמַר: ''תּוֹרִידוּ אוֹתָהּ מֵהַשֻּׁלְחָן.''
עוֹזְרָיו שִׁחְרְרוּ אוֹתִי, וְנָתְנוּ לִי לָצֵאת מִיָּד.
בָּרַחְתִּי בְּרִיצָה, כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִּי, חֲזָרָה לַבְּלוֹק.
לְתֵשַׁע הַבָּנוֹת הָאֲחֵרוֹת
הוּא הוֹצִיא אֶת הַדָּם מֵהַגּוּף.
הֵן חָזְרוּ אֵלֵינוּ רוֹעֲדוֹת בְּלִי הֶרֶף.
הַנּוֹצְרִיָּה קִבְּלָה תּוֹסֶפֶת מָזוֹן, וְנוֹתְרָה בַּחַיִּים.
הַיְּהוּדִיּוֹת לֹא קִבְּלוּ כְּלוּם, וּמֵתוּ כֻּלָּן.
כָּל כָּךְ יָפוֹת הֵן הָיוּ.
לֹא עָבַדְתִּי בְּנֵפְט, אֶלָּא בְּאָצֶטוֹן,
כְּשֶׁצָּבַעְתִּי אַרְגְּזֵי תַּחְמֹשֶׁת בְּמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
קִבַּלְתִּי הַשְׁרָאָה מֵאֱלֹהִים לְהַחְלִיף בֵּין הַמִּלִּים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה