עוֹבְדוֹת הַמִּטְבָּח יָשְׁנוּ בִּבְּלוֹק נִפְרָד.
הָיוּ בּוֹ דַּרְגָּשִׁים בְּשָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת.
חַוָּה הָיְתָה בְּקּוֹמָה שְּׁלִישִׁית.
עָלִיתִי אֵלֶיהָ עִם יָדִי הַפְּצוּעָה,
שֶׁחָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ בַּסְּמַרְטוּט
שֶׁהִרְטַבְתִּי בַּשֶּׁתֶן שֶׁלִּי.
בְּאַחַד הַדַּרְגָּשִׁים רָאִיתִי
חֲבִילַת מַרְגָּרִינָה, וְלָקַחְתִּי אוֹתָהּ.
חַוָּה אָמְרָה שֶׁהִיא שֶׁל מִישֶׁהִי שֶׁמֵּתָה.
אֶת חֲבִילַת הַמַּרְגָּרִינָה חִלַּקְתִּי לְמָנוֹת,
וְהֶחְלַפְתִּי אוֹתָן בְּלֶּחֶם, קֶמַח וְסֻכָּר,
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.
הִצְטָרַכְתִּי לְהָכִין אֹכֶל בְּעַצְמִי.
בָּחַשְׁתִּי מְעַט קֶמַח וּמַיִם,
כְּדֵי לְהָכִין מַצּוֹת.
לָקַחְתִּי קְצָת קְרָשִׁים,
הִדְלַקְתִּי אֵשׁ קְטַנָּה,
וְאָפִיתִי בַּמְּדוּרָה.
הֶאֱכַלְתִּי בָּמַצּוֹת הָאֵלֶּה אֶת חַוָּה.
הִיא לֹא יָכְלָה לֶאֱכֹל לְבַד,
כִּי הָיָה לָהּ חֹם גָּבוֹהַּ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה