2.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 72: הרעלה

הַרְעָלָה

הַמִּלְחָמָה הִתְקָרְבָה לְסִיּוּמָהּ, וְהַנָּאצִים הִתְכּוֹנְנוּ
עַל יְדֵי חִסּוּל כָּל הָאֲסִירִים בְּהַרְעָלָה.
בַּהַתְחָלָה לֹא יָדַעְנוּ עַל כָּךְ.

כָּל הָאֲנָשִׁים הֻרְעֲלוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ מַדּוּעַ.
עַד שֶׁיּוֹם אַחַד חַוָּה בָּאָה וְסִפְּרָה בְּבֶהָלָה:
''הַגֶּרְמָנִים מוֹסִיפִים זְכוּכִית טְחוּנָה לְדוּדֵי הַמָּזוֹן.''

''לְעוֹבְדִים הֵם אוֹמְרִים שֶׁזֶּה תּוֹסָף,
מְחַלְּקִים זֹאת לָאֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה,
וְהַמֵּעַיִם נִקְרָעִים.''

הָיִיתִי הָרִאשׁוֹנָה בַּבְּלוֹק שֶׁיָּדְעָה זֹאת.
עַד שֶׁהַיֶּתֶר גִּלּוּ, כֻּלָּם הֻרְעֲלוּ.
רַבִּים מְאֹד מֵתוּ מֵהַהַרְעָלָה.

לֹא אָכַלְתִּי יוֹתֵר מָזוֹן שֶׁחִלְּקוּ.
הִצְלַחְתִּי לֶאֱגֹר מִמָּה שֶׁחַוָּה הֵבִיאָה,
וְהָיִיתִי מִתְחַלֶּפֶת בּוֹ עִם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים.

בְּבֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן הָיָה תַּעֲרִיף לְכָל פֵּרוּר מָזוֹן, כְּמוֹ בְּאוֹשְׁוִיץ:
עֲבוּר פְּרוּסַת לֶחֶם אֶפְשָׁר הָיָה לְקַבֵּל שָׁלוֹשׁ סִיגַרְיוֹת,
שָׁלוֹשׁ כַּפּוֹת קֶמַח, אוֹ שָׁלוֹשׁ כַּפִּיּוֹת סֻכָּר.



אין תגובות: