1.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 67: סִיר אֹכֶל

סִיר אֹכֶל

כְּשֶׁהִבְרֵאתִי עוֹד קְצָת, חָשַׁבְתִּי:
''חַוָּה מְסֻגֶּלֶת לְהָבִיא קְעָרָה אַחַת.
אֵין הֶבְדֵּל אִם הִיא גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה''.
חִפַּשְׂתִּי בְּכָל מָקוֹם, וּמָצָאתִי סִיר יָשָׁן .

נִקִּיתִי אֶת הַסִּיר וְאָמַרְתִּי לְחַוָּה:
''מֻתָּר לָךְ לְהָבִיא סִיר אֹכֶל.
הִנֵּה לָךְ סִיר יָפֶה.
תָּבִיאִי בַּסִיר''.

עוֹבְדוֹת הַמִּטְבָּח אָכְלוּ בּוֹ מִכָּל טוּב, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.
הַטַּבָּחִיּוֹת מְאוֹשְׁוִיץ דָּאֲגוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּמִטְבַּח הַכֹּל.
חַוָּה הָיְתָה מְבִיאָה כָּל יוֹם סִיר מָלֵא בָּאֹכֶל.
הִנְחַתִּי אוֹתוֹ לְצִדִּי, וְחַבְרוֹתַי סָעֲדוּ עִמִּי.

אין תגובות: