תפוחי אדמה

לעבודה באגם הלכנו חמש בשורה.
על כל מאתיים נשים היו שני חיילים נאצים.
על כל אלף היתה כיתת חיילים,
עם כלבים גדולים, שהיו מאולפים לטרוף אנשים.

לצד הדרך היו שדות, שפה ושם גידלו בהם תפוחי אדמה.
תעלה עמוקה הפרידה בין הדרך לשדות.
כשהיתה לי הזדמנות, הייתי חומקת מהשורה, יורדת בזריזות לתעלה,
עולה לשדה, ואוספת תפוחי אדמה אחדים.

הייתי חוזרת מהר, בלי שהנאצים ישימו לב.
הייתי הראשונה שעשתה זאת, באופן שלא הצליחו לתפוש אותי.
היו בחורות שראו מה שאני עושה.
הן רצו לחקות אותי, וגם התחילו לנסות מידי פעם את מזלן.

רובן הצליחו, חוץ מבחורה אחת מהעיר שלי.
היא היתה גבוהה וכבדת משקל, ולמרות זאת גם ניסתה.
הנאצים ראו אותה, ושיסו בה שני כלבים.
החיות התנפלו עליה וטרפו אותה. היא צרחה צריחה איומה.

לאחר שהגענו למקום העבודה,
הייתי רוחצת במי האגם את תפוחי האדמה,
ואוכלת אותם מיד.
היה להם טעם טוב, כמו של פירות.