מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בנובמבר 1918, בסיומו של גל מגיפת שפעת בקרב החיילים. יתכן שההנהגה הפוליטית והצבאית הגרמנית ראתה במגיפה, שהפחיתה את מספר החיילים הכשרים בצורה דראסטית, את הגורם המרכזי שבעטיו יש להכריז על כניעה. המגיפה התעצמה ברחבי תבל לאחר המלחמה, וגרמה אבידות וסבל במימדים שהאפילו על המלחמה עצמה. מצב של חולשה הוא אופייני לתקופה של אחרי כל מלחמה. במקרה זה הוא גרם סבל במימדים שהאפילו על המלחמה עצמה. ההשפעות הצבאיות והחברתיות של המגיפה היו בהיקף עולמי. הן הביאו לחולשה כללית במערכת הפוליטית הבינלאומית. הסתרת המידע מהציבור לגבי היקפה ומשמעותה הצבאית של המגיפה, ההשפעה החברתית הקשה שלה, וסכנת ההסתבכות הפסיכיאטרית, היוו בית גידול מוצלח לעלית הימין הקיצוני והנאצים בגרמניה.
התמיכה בנאצים הגיעה לשיאה בקרב רופאי גרמניה. שלושה רבעים מהרופאים הגרמנים היו לחברים במפלגה הנאצית. לא הייתה אף קבוצה חברתית בגרמניה שהצטרפה אליהם בהיקף כה גדול. חלק נכבד מהם הצטרפו לאס-אס. המפלגה הנאצית הבטיחה רפורמות בתחום הבריאות, והרופאים ראו צורך בשינוי מיידי של המערכת הרפואית הארצית, כך שכלים חדשים כמו צילום רנטגן, ורישומים סטטיסטיים של כלל האוכלוסייה, יעזרו במניעת התפשטות מגיפות.
הרנטגן היה טכנולוגיה חדישה, שאיפשרה לכל אחד לקחת חלק בניסוי החברתי החדש של הנאצים. בצילומי הרנטגן יש שקיפות דומה לזאת של יסוד האויר. כרטיסיות סטטיסטיקה היו מרכיב נוסף ברפורמה במערכת הבריאות. המוטו החדש של הרופאים היה לשמור על מסמכים ומספרים. החל המיחשוב הרפואי של האוכלוסייה הגרמנית כולה. תורת הגזע נתפשה כמשלימה את הרפורמה במערכת הבריאות הציבורית בגרמניה. תורת הגזע הבטיחה התייעלות המערכת, הן על ידי חיסולם של חולים חסרי תקנה, והן על ידי סילוקם בכל דרך של מיעוטם שאינם נורדים, היהודים ויתר כהי העור, שהימצאותם בגרמניה לא עלתה בקנה אחד עם הנורמות הבריאותיות החדשות והחמורות. ''המתת החסד'' ו''המתת היהודים'' השלימו זה את זה, במסגרת הרפואה הנאצית. הם שיקפו היטב את הסכיזופרניה הפוליטית הנאצית. הם היו כרוכים יחד תחת ערך העל של האדם העליון.
על פי גסטון בשלאר, באויר האינסופי מימדים נמחקים ואנו מגיעים למגע עם חומר חסר מימד הנותן לנו תחושת הזדככות פנימית מוחלטת. לאחר שהגענו בעזרת האוויר כה רחוק וגבוה, הנפש נישאת הלאה בחוסר שליטה. להוטים לנסות את מציאות האויר העליון, הדימיון בשלמותו יכפיל כל רושם על ידי הוספה של דימוי חדש אליו. בשינוי צורה זה, הדימיון מבטא את אחד מפרחיו הדו משמעיים, המטשטשים את צבעי הטוב והרע ומפרים את החוקים היציבים ביותר המושלים בערכי האנושות. התוצאה הסופית של כמיהה זאת עשויה להיות דו-משמעות מוסרית.
ב-30 לינואר 1933 עלו הנאצים לשלטון, ברוב מכריע של העם הגרמני. היטלר הבטיח ''גרמניה בריאה'', והרופאים שלחו מכתב ברכה לקאנצלר החדש: ''הרופאים הגרמנים מתייצבים בעונג רב לשירות הפטריוטיזם, ונשבעים למלא חובתם בנאמנות מירבית, כמשרתי בריאות האומה''. סיסמתם הפכה להיות: ''לעבוד למען הפיהרר''. בתאריך 2 ליוני 1935 נפתח, בכפר ציורי בצפון גרמניה, בית הספר הנאצי להנהגה למקצועות הרפואה. הוכשרו בו רופאים ליישום חוקי תורת הגזע: התורשה, הרבייה, הבחירה, הישרדות החזקים. המשתתפים בקורסים היו רופאים מתחומים שונים, וכן אחיות. הם התגוררו בקסרקטינים כמו של חיילים, ועברו משטר הדרכה דומה לזה של חיילים. שיאו של כול קורס היו ההשבעות הטיקסיות בסיומו, בהן הכריזו התלמידים: ''אנו נהיה הגונים, נאמנים, וחברים רק לאחינו לדם, ולא לאף אחד אחר''. בית הספר הכשיר את מנהיגי הרפואה הנאצית לביצוע יעיל של המתות חסד, וכמובן גם לתפקידיהם במתקני ההשמדה ובמחנות הריכוז.
שטף חוקים שלל מרופאים יהודים את זכויותיהם. תחילה נשלל רישומם במערכת הבריאות הגרמנית, מה שהיה בפועל גזר דין כלכלי. לאחר מכן הם נדרשו לתלות מגן-דויד על שלט המשרד, ולהשתמש בשם האמצעי ''ישראל'' כדי להזדהות כיהודי. הותר להם לטפל רק במטופלים יהודים. על כ-9,000 רופאים יהודים נכפה הרס. רובם עזבו את גרמניה. מעטים מאד הצליחו להתבסס מחדש. האיסור לעסוק במקצועם דחף רבים מהם למעשי ייאוש של התאבדות. אחרים נרצחו במתקני ההשמדה. מרפאות מבוססות ורווחיות של רופאים יהודים נתפשו בידי לא יהודים, והפכו ל''אריות'', כפי שזה נקרא.
בקרב רופאים נאצים רבים היו כאלה שרבים ממוריהם, תלמידיהם, עמיתיהם, חבריהם ואף בני משפחתם, היו יהודים. הרופאים, יותר מכל סקטור אחר באוכלוסיה, יכלו וידעו להעריך את רמתם השכלית והאנושית של היהודים ואת חשיבותם לגרמניה. הם הפכו לפושעים לכל דבר, כיוון שהם זכו לרווח ישיר עצום כשתפשו את מקום הרופאים היהודים הרבים.
דוקטר אויגן פישר היה ממייסדי תורת הגזע ומקים המכון הגנטי בברלין בשנת 1927. פישר היה לנאצים בתחום מדעי החיים מה שהיה קרל האושופר בתחום מדעי החברה. פישר איפשר לנאצים את מראית העין של לגיטימיות מדעית. כתביו של פישר שולבו ב''מיין קאמפף'', והוא צוטט על ידי היטלר ברבים מנאומיו, כבר הסמכא העולמי בנושא.
דוקטור קרל בראנדט היה רופאו האישי של היטלר, שהתבקש על ידו להפעיל את תוכנית ''המתת החסד'' בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. מה שהתחיל כפתרונות למצוקת אזרחים ספורים, הפך לתעשייה, במסגרתה נרצחו מאות אלפי חולים על בסיס שיפוט שטחי. השיטות והצוותים שהופעלו במסגרת תוכנית זאת הועברו במלחמה למתקני השמדת היהודים.
דוקטור יוזף מנגלה, שערך ניסויים בבני אדם, עמד במשך כשנתיים, כמעט מידי יום, על הרמפה באושוויץ וסיווג את המגיעים ל''ימין ושמאל'', על פי כשירותם לעבודה. הוא התגלמות המפלצת באדם, שהיא ההתפתחות הבלתי נמנעת של תורת הגזע.
לאחר המלחמה, בכירי הרפואה הנאצית נשפטו במה שנודע כ''משפט הרופאים'' בנירנברג, שהתנהל לאחר ''משפטי נירנברג'' הידועים יותר של בכירי הנאצים, ובאותו האולם. סך הכול עמדו למשפט 23 רופאים, שישה מהם מחיל האוויר הנאצי. שר הבריאות של הרייך, קונטי, התאבד לפני המשפט בתאו בנירנברג. במהלך המשפט נחשף ההיקף המלא של תפקיד הרופאים בשואה. התעוב כלפיהם הוביל לחקיקת חוקי נירנברג לאתיקה רפואית.
זה מה שאמר התובע הראשי במשפט טלפורד טיילור על אחריות הנאשמים: ''רופאים היו חלוצים שסללו את הדרך לשואה. הם הגדירו את 'הגזע היהודי', והם כתבו את הדוחות הגזעיים ששלחו יהודים למחנות ההשמדה. רופאים עמדו על הרציף באושוויץ ובחרו תאומים, גמדים ואחרים, לניסויים רפואיים. הם קרעו משפחות. כולם נאלצו להופיע בפני רופא. ילדים מתחת לגיל 14, כל הנשים וקשישים, נשלחו מיד לתאי הגזים. הבדיקה ארכה 2-3 שניות, ואז הצביע הרופא באגודלו. רופאים ישמו את מדיניות הגזע הפאנאטית של הנאצים, בין אם כמוציאם לפועל או כמוציאים להורג. רופאים קבעו את מינון הגז הקטלני.רופאים פיקחו על תהליך ההרג. רופאים פקדו על הפשטת הגופות ועל החיפוש אחר סתימות זהב בשיניים. רופאים היו אדוני החיים והמוות, שותפים באחריות לרצח מיליונים. חלקם היו אולי סדיסטים שהרגו ועינו למען ההנאה. אבל לא כולם רוצחים. הם לא אנשים נבערים. רובם רופאים מיומנים וחלקם מדענים נכבדים. שומה עלינו לקבוע בבהירות את הרעיונות והמניעים שהניעו את הנאשמים לנהוג בבני אדם כבנחותים מחיות. המחשבות המעוותות והתפישות המסולפות שגרמו לזוועות אלה לא גוועו. לא ניתן להרגן בכוח הנשק. המחשבות המעוותות והתפישות המסולפות שהובילו למשפט לא התפתחו בבארים שכונתיים, אלא במוסדות מדעיים ידועי שם''.
פסק הדין במשפט הרופאים הנאצים ניתן בתאריך 20/8/1947. ההוצאה של שישה מהם להורג ובראנדט בראשם, בוצעה ב-2/6/1948. לא נראה כי התביעה הצליחה למצות את נושא הבהרת המניעים של הרופאים הנאצים. על אף ההוכחה הברורה לפשעיהם, הרי שלנוכח הקביעה הנחרצת לגבי האיכות של אישיותם ושפיותם, נותרו מניעיהם כתעלומה עד כה. בדומה למה שאירע לדמותו של רודולף הס, הפכו הרופאים הנאצים לאחד הסמלים של גרמניה הניאו הנאצית. גם הם הפכו לחידה שלא פוצחה. הדימיון האנושי לא הצליח לאחד את אישיותם עם מעלליהם והם נותרו כ''חידה מרתקת''. ההסבר היחיד הוא שהם הגיעו בכוח האויר כה גבוה, עד שמוחם התנהל ללא שליטה.
במשטר הנאצי היו שתי מערכות של הוצאה לפועל, היו שני סוגים של פקודות והוראות: ההוראה הרשמית והמקובלת, וההוראה האידיאולוגית והחריגה. המערכת הרשמית התנהגה על פי הנורמות המקובלות על החברה התרבותית, שלטון החוק, חופש הפרט, וכדומה. המערכת הבלתי רשמית הייתה התנדבותית, ולא הכירה באף נורמות או חוקים. היא הייתה שרירותית ובלתי מבוקרת, בלתי מסודרת. שתי המערכות חפפו, ופעלו הדדית זאת על זאת. משמעות הדבר היא שבמערכת הרשמית הנורמות הפכו בהדרגה חסרות תוקף, ובאותו זמן, במערכת הבלתי רשמית נבנה קוד חוקים נורמאלי למראה. כל מי שהיה מעונין לשפר את מעמדו ומצבו החברתי-כלכלי התנדב למערכת הבלתי רשמית.
יוזף מנגלה היה התגלמות הרוע השטני של השלטון הנאצי. מצפונו של מנגלה פעל בתור מדען. הוא היה מדען שהצדיק את מה שהוא עשה במחשבה כי המטרה מקדשת את האמצעים. אישיותו המפוצלת היא סופו הפרטני של התהליך שהתחיל עם הדואליזם האידיאולוגי הנאצי, ונמשך עם פיצול מערכות ההוצאה לפועל במישטר. היעדר צלם האנוש הפך אצלו לוודאות היחידה. אירוני הדבר הוא כי בשעה שחוקרי הגנטיקה בימינו מנסים למצוא את הגן הגורם לסכיזופרניה, הסכיזופרנים המובהקים ביותר בתולדות האנושות היו חוקרי גנטיקה בעלי היגיינה פנימית פגאנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה