עין המצלמה

 

התהליך בו הפכה המצלמה מסובייקט לאובייקט, ממכשיר עזר לתעוד לחלק אינטגרלי מהתודעה, התפתח עוד מראשית ימי הצילום, ונמשך עד ימינו אלה.

עין המצלמה היא אמצעי שמתיך את העין והמצלמה למיקשה אחת, משנה את חוקי האמנות, ויוצר לא-מודע קולקטיבי אופטי.

בשנות ה-1980, עם המעבר לוידיאו, הפכה המצלמה הקומפקטית לחלק אורגני מהגוף. התחילו לצלם בה את נקודת המבט האישית. הגבול בין עין המצלמה כאיבר התבוננות וכאמצעי ניסוח נעלם כמעט. ככל שמצלמות הוידיאו הפכו קטנות ומשוכללות יותר, הדיבור הצילומי השוטף הפך חלק ישיר מהגוף והנפש, באמצעות תיעוד רציף. האישיות עוצבה מעתה באמצעות המצלמה. 

בשנות ה-2000, הפכו מצלמות הוידיאו הזעירות והמשוכללות בסמארטפון, בנות לוויה צמודות של כל אדם, כיוצר וכצופה, ולחלק אינטגרלי מתרבות הסייברספייס. החיבור ההדוק למדיה הויזואלית הפך אותן לישויות ביטוי עצמיות, המעצבות תפיסה ותוכן. המצלמה הפכה לבעלת תודעה משל עצמה. 

המצלמה מדמה את העצמי בסיוע תהליכים טכנולוגיים וחברתיים מורכבים. במישור הטכנולוגי התפתחו אמצעים דיגיטליים משוכללים, המאפשרים עיצוב והפצה של תכנים חזותיים בפורמטים רבים. במישור החברתי, הרשתות החברתיות מאפשרות הפצה בלתי מוגבלת של תכנים אישיים.

בשנות ה-2020  מתפתחת  תרבות המרחב הוירטואלי באמצעות האינטליגנציה המלאכותית, הכוללת בתקשורת הבין מרקעית הנחיות לניסוח ועיצוב מחדש של התמונה והעלילה. התכנים המדומים יוצרים את דרך החיים העתידית. הקשר עם המציאות מתבטל בחוויה הוליסטית. עין המצלמה מעצבת תודעה חדשה של זמן ומרחב מוחלטים. התפיסה הכרונולוגית המוכרת של המציאות נמוגה גם מחמת ''מכונת היצור'' של התקשורת האלקטרונית, המשדרת תכנים אינסופיים מפוברקים במהירות האור, וכתוצאה מעיסוק נרחב במשחקי מחשב, המציגים עולמות וירטואלים מרהיבים בפרספקטיבה דמיונית, היוצרת אשליה של תחושת מעוף. 

''עין המצלמה'' יוצרת את מכלול היחסים בין הנפש, הגוף והמדיה. היא נמצאת בכל מקום מבחינה תרבותית, והפכה לתחליף לחווית הצפיה הישירה, ולנושא מפותח של הגות ואידיאולוגיה. המצלמה הפכה ממטאפורה מושגית לשיטת שיח. הצילום הפך למערכת דקדוקית, המחפשת צורות חדשות. עמימות זו של עין המצלמה כמערכת ניסוח, גורמת לכך שהצילום הוא דיבור ישיר לגוף ולנפש. בעקבות התפתחות טכנולוגיות הצילום הדיגיטליות, עין המצלמה האישית התפתחה ממראת עזר למודל של העצמי. המצלמה האישית משקפת את העצמי כדימוי. חווים באמצעותה מחדש את העצמי כדימוי פרפורמטיבי, צילום ''סלפי'' המעלים את ההבחנה בין הדימוי ליוצר התמונה.