29.4.2021

ארנסט אודט פרק 3 - אודט כוכב המשנה בסרטי ההרים הגרמנים


סרטי ההרים היו תחליף לסרטי המלחמה. הם היו פניה לגבריות ולטוהר, ועל פיהם כיבוש ההרים היה סמל לכוח האישי בעולם שאיבד כיוון. הם סיפקו תיאור של שליטת האדם באיתני הטבע. תוספת המטוסים, בפרט כאשר ארנסט אודט הטיס אותם, הפכה אותם למשמעותיים הרבה יותר, וקישר את המלחמה, כיבוש הטבע, והתעופה, במערכת יחסים סימבולית. ההופעות שלו בסרטים היוו תזכורת מתמדת לקהל של גבורתו הרומנטית של טייס המלחמה, ואמצעי לשימוש בדמות, אשר באמצעות ''רצון'', שולטת בטבע ובטכנולוגיה. הם היללו את המטוס ככלי שבאמצעותו כוח הרצון האנושי בא לידי ביטוי, וכמופת של הישג טכנולוגי. 

סרטי ההרים השפיעו רבות על עיצוב והקניית האידיאולוגיה הנאצית. בעקבות מלחמת העולם הראשונה התלבטה הנפש הגרמנית בדילמה של הרצון להשתחרר מעול המשטר העריץ מול ספיקות הכאוס האישי. אחד המסלולים שבהם בחרו היה ז'אנר זה, שהיה גרמני אקסלוסיבי, ואשר שיקף פעילות ספורטיבית רחבת היקף. 

יוצר הסרטים ארנולד פאנק גילה את הז'אנר, והיה לו כמעט מונופול עליו עד סוף משטר ויימאר. פאנק היה במקצועו גיאולוג, וחובב טיפוס הרים. הוא שאף להפיץ את אמונתו בפסגות הנישאות ובטיפוס המסוכן עליהן, ונשען על שחקנים וטכנאים שהפכו בעצמם לאלפיניסטים מעולים. בין הידועים ביותר היו לני ריפנשטהאל ולואיס טראנקר. ההרים כסמל היו מרכיב כבר בקולנוע האקספרסיוניסטי, אך הוא התעניין בהרים ממשיים. 

פאנק  יצר בתחילה, בשנים 1920-1923,  טרילוגיה שהראתה את היופי והשמחה שיש בספורט ההררי, וזאת בצילומי שטח מרהיבים, שהיו ניגוד בולט לסרטי האולפנים האופיינים של התקופה. בהמשך גילה פאנק ענין רב יותר בשילוב התשוקה הרגשית במראות הפסגות והתהומות, ובקונפליקטים האנושיים שנוצרים בתנאי מצוקה. כל שנה הביאה עימה דרמה הררית נוספת. 

המסר שהעביר פאנק תאם להלך הרוח של גרמנים רבים, אשר עוד טרם מלחמת העולם מצאו בהרי האלפים מפלט משיגרת היומיום, וטיפסו אל הפסגות במטרה להשקיף מטה בבוז. הם היו יותר מאשר ספורטאים. הם היו מאמינים קנאים, שביצעו טכסים של כת. הם התאפיינו באידיאליזם הירואי אשר, כתוצאה מעיוורון כלפי אידיאלים מוחשיים יותר, התגלם בענף תיירות זה. פאנק פיתח את נרטיב ההישרדות ההררי עוד ועוד, והביא אותו לפסגות הרגש הפנאטי והלאומני, באופן שחפף את האידיאולוגיה הנאצית. סצנות של גבורה והקרבה הרואית, אזרחית וצבאית, הפכו לדומיננטיות. הגיבור בהן השתחרר מהיסוסיו, והטרנספורמציה שעבר הקהל היתה של השתחררות מתסביכים לאחר התקף שיתוק זמני שיצרו פעלולי המצלמה. התפתחות נרטיב זה  שיקפה, יותר מכל, את הגל הפרו-נאצי שהלך והתעצם בקולנוע הגרמני בתחילת שנות ה-1930. 

לני ריפנשטהאל המשיכה לככב  אצל פאנק, וינקה מהם השראה לסרטיה, שבין הראשונים בהם היו גם סרטי הרים, שהיא גם כיכבה בהם אלה. בולטת אצלה החוויה המיסטית-פרימיטיבית, כמו [1932] Das Blaue Licht . בסרט זה ריפנשטהאל מביימת את עצמה, כנערה כפרית איטלקית מתבודדת שחשודה כמכשפה, כיוון שהיא מטפסת בהרים לבדה, וגברי הכפר שמנסים לעקוב אחריה נופלים אל מותם. בלילות ירח מלא היא מגיעה למערה מלאת קריסטלים שמפיצים אור כחול. היא מתידדת עם צייר גרמני, שמגלה את המערה, מספר עליה לכפריים, אשר  בוזזים אותה, וגורמים בכך להתאבדותה. 

לואיס טראנקר, כוכב נוסף של פאנק, פנה אף הוא לקריירה עצמאית, והתחיל ליצור ולככב בסרטי הרים משלו. אצל טראנקר בולטת הגבורה הצבאית, כמו ב [1931] Berge in Flammen . עלילת סרט זה היא אודות שני מטפסי הרים, אוסטרי ואיטלקי, אשר לפני מלחמת העולם הראשונה טיפסו על האלפים ביחד, אך במלחמה נלחמו זה בזה. 

ההר המקודש מככב במסורת ובמיתוסים רבים של כל הדתות. הוא קשור לארכיטיפ הגיבור. מבין ארבעת היסודות, הוא קשור ביותר ליסוד האויר. ניטשה נחשב למשורר ההרים והאויר. צבע ההרים המושלגים הוא לבן, צבע האור שבו מתאחדים כל הצבעים. הלבן מסמל את המצב הבראשיתי התמים, ואת המצב הסופי של אינטגרציה. הסרטים באותה תקופה צולמו עדיין בשחור-לבן, מה שהבליט את האיכויות המיתיות האלה. אחרי הצבע הלבן מגיע הצבע האדום, צבע הדגל הנאצי.

כל אלה תרמו להיתוך תת התרבות ההררית עם תת התרבות ההיטלראית. סרטי ההרים היו תגובה למשבר הצבאי והכלכלי בשנות ה-1920, אשר בלט במיוחד בתחום התעופה. הם שימשו לקידום התעופה והמיליטריזם. הטייס גם שימש להגדרה מחדש של דמות הגבריות, שמבוססת על ביטחון עצמי, עצבי ברזל, והתעלמות מסכנות, תכונות שהיו אופייניות גם לאלה של מטפס ההרים. היטלר קבע את משכן הנופש המרווח שלו, עם אולם קולנוע קטן, בברגהוף בהרי האלפים, והרבה מאד לשהות בו.  ברגהוף הפך למתחם מבוצר היטב, שבו התגוררו גם מקורביו ופעלה המפקדה שלו.  על צוק בראש ההר התנוסס מעון קטן נוסף, בשם ''קן הנשרים'', שהיה מקום להתבודדות. היטלר לא עסק בספורט הסקי ובטיפוס ההרים המסוכנים, אך הוא הרבה לטייל בשבילים שנסללו על ההר. 

ארנסט אודט היה כבר דמות ידועה היטב כשהתחיל לשחק בסרטי ההרים. במקביל, חשיבות התעופה צברה תאוצה רבה בדעת הקהל. ארנולד פאנק לא היה נאיבי בנדון. הוא העריץ את אודט, וידע שהופעתו תפתח פרק של היסטוריה צבאית בסרטיו, עם כל ההשלכות. ההתפתחויות הגיאופוליטיות של התקופה היו שזורות בויכוח על עתיד התעופה. המגבלות שהוטלו על גרמניה במסגרת חוזה ורסאי היו בניגוד גמור למגמות ההתפתחות במדינות בעלות הברית. מספר המטוסים בה בשנות ה-1920 היה אפסי, אך הגרמנים לא רצו כל כך במכונות מעופפות, אלא בגאווה שכרוכה בהן, בתחושת העוצמה, וברצון הבלתי ניתן לעצירה. התעופה היתה מתכון לחינוך, ועיצוב אומה עתידית, טרם ההתחמשות הצבאית. כמו מהפכת הרכבת של המאה ה-19, נועד גם המטוס להזרים את הדם בעורקי האומה, ולשחרר את הפוטנציאל שגלום בה. מכאן גם היתה קצרה הדרך לתיאורית מרחב המחיה.

מרחבי האויר יצרו אפשרויות חדשות לשאיפותיה של גרמניה לעוצמה ולהגנה עצמית.  כל מה שהיה נחוץ לצורך כך הוא רצון נחוש, יחד עם תעמולה מתאימה, שמשתמשת בכלי החזק ביותר שעומד לרשותה, הקולנוע. הטיס הפך לעמיתו הארכיטיפי של מטפס ההרים. יחד הם הותירו בקרב  הצופים תחושת היפראקטיביות. הטייס לא היה אביר בלבד. הוא היה בן ערי התעשיה, ומודע היטב לכוחן של המכונות בחיים המודרניים. הוא סימל את קצב החיים החדש, ואת היתוך האדם עם המכונה. 

בהשוואה בין איכויות הטייס המודרני לאיכויות מטפס ההרים הכף נטתה בבירור לטובת הראשון. סרטי פאנק בין השנים 1929-1933 אינם דוגמאות בלבד להמשכיות הז'אנר. הם ביטוי למשבר הקיפאון החברתי, שניתן היה להתרה באמצעות הדינאמיות המשוחררת של הטייס. נוכחות כוכב התעופה, יחד עם הצילומים באויר, אפשרה את הרחבת האופקים, שמוחקת כל קלאוסטרופוביה. בעזרת אודט, קיבלו הצופים מחדש את תחושת הניידות, שאבדה להם. הוא לא נראה כמו הארי האידיאלי. הוא היה נמוך קומה, בגובה 160 ס''מ בלבד ועגלגל, אך הוא היה התגלמות המקצוענות בתעופה.

בסרט [1927] Die weiße Hölle vom Piz Palü, למרות הנרטיב החוזר בסרטי ארנולד פאנק, יש  שידרוגים משמעותיים  לעומת סרטיו הקודמים. הסימבוליזם הכבד והמוחצנות של יצירותו הקודמת [1926] Der heilige Berg, מתחלף  כאן בגישה ריאליסטית וחיונית יותר. ההר הוא הר אמיתי, לא מקום מטאפיזי של אתגר וישועה. התוצאה היא ריאליסטית ומשכנעת יותר. עם זאת הנרטיב העלילתי דומה, ויחזור גם להבא. במרכזו נמצאים גבר ואישה, ומאבקם להיחלץ יחד עם עמיתיהם מסופת שלגים. הסופה גורמת להם לטעות בדרכם, ובנוסף משבשת את עשתונות החלשים בהם. הם מנסים להיחלץ בכוחות עצמם, אך התוצאה היא נפילה לתהום. לאחר שחבורת כוח החילוץ לא מצליחה להגיע, למרות מאמציה הרבים, מופיע באויר הטייס. אחרי חיפושים ממושכים מגלה את הלכודים ומסייע בחילוצם. הטייס אינו חלק מהמעגל החברתי של המטפסים. הוא מגיע במהירות מרחוק, מהעיר הגדולה, והוא בעל חוסן נפשי ויכולת לגלות תושיה במצבים אבודים. Die weiße Hölle vom Piz Palü היה הצלחה אמנותית ומסחרית, והחזיר את הגאווה לקולנוע הגרמני. במקביל, הוא קידם את המטוס, כמכונה בעלת יכולות ביצוע שאין לאחרות. הסרט יצא לאקרנים בימי התמוטטות הבורסה באוקטובר 1929, והוא אחד מהסרטים האילמים האחרונים. במסגרת סרטי ההרים בהשתתפות אודט התרחש גם המעבר מהסרט האילם לסרטי המדבר, שהיה כרוך במשבר קשה בתעשיית הקולנוע הגרמנית. 

[1930] Stürme über dem Mont Blanc הוא השני מבין ארבעת סרטי ההרים עם ארנסט אודט בתפקיד הטייס המחלץ. הוא זכה על תפקידו למחמאות רבות, כשובר שיאי תעוזה בטיסות מעל נופי האלפים, שהעניקו לסרט את עוצמתו הדרמטית. המחמאות משתלבות בביקורת הכוללת, שמשבחות את ההישגים הפיזיים והקולנועיים, שהגיעו בו לפסגות הגבוהות ביותר. סרט זה, כמו הנוספים, מדגיש את הצורך החיוני במהירות ובזריזות שמקנה המטוס, לעומת האיטיות והסירבול של מטפסי ההרים. העלילה היא על מנהל תחנה מטאורולוגית בראש ההר נלכד בסערה, וקופא לאט למוות, אך מצליח לשדר קריאה לעזרה. המצילים מתעכבים מחמת הסערה, אך הטייס נחלץ לעזרה. הביקורת בניו יורק טיימס היתה: ''צוקי פלדה זקורים בשלג, העננים נערמים למרגלותיהם...קרחונים שזורים בבקעים. מטוס נאבק בנתיב מעל ההרים, בלב סערה עזה''. עוצמת המכונה ורצון הטיס נלמדים מביקורת זאת.

הצלחת שני סרטים אלה שכנעה אולפן גרמני לשתף פעולה עם הוליווד, וליצור את [1933] S.O.S. Eiesberg, שמתרחש בגרינלנד. נופי הקרחונים הימיים מחליפים בו את נופי האלפים. נוסחת העלילה דומה, הבמאי והצוות זהים כמעט, ואף שמות הגיבורים העלילתיים דומים.  אודט מופיע בשמו האמיתי. בסרט זה יוצאת משלחת לחפש אחר יומניו האבודים של חוקר זרמי קרח. המשלחת נתקעת על קרחון צף, וניסיונות אישיים להגיע אל החוף, לכפר האסקימוסים הסמוך, נכשלים. גם הטייסת של הצוות, שהיא בת זוגו של ראש המשלחת, ואשר אותה מגלמת לני ריפנשטאהל, נכשלת בחילוצם. מי שעושה זאת לבסוף הוא אודט. ריפנשטהאל היא הגיבורה הנשית גם בשני הסרטים הקודמים עם אודט. בסרט אחרון זה שלו עם  פאנק, העלילה היא פחות חשובה. הגיבורים הראשיים הם הטבע והמטוס, ואין דיאלוג כמעט. פאנק עיצב ציור טבע ענקי, שהטכנולוגיה מרחפת מעליו. זה היה המקור העיקרי להצלחה. נופי הטבע מתגלים במלוא הדרם באמצעות החיפוש המתמיד של הטייס אחר הניצולים. 

סרט ההרים האחרון שבו השתתף אודט הוא [1935] Wunder des Fliegens: Der Film eines deutschen Fliegers, שנוצר בשנת 1935, לאחר שהפך לנאצי פעיל. זה סרט תעמולה אודות טייס דאונים צעיר, בן לטייס קרב שנספה במלחמה, אשר מתרסק בלב האלפים, ואודט נקרא לחלץ אותו. הוא הדמות המרכזית, ומשחזר את קורות חייו. הטייס הצעיר הוא מי שכיכב בסרט התעמולה הנאצי הידוע ביותר, שהפיק קרל ריטר, [1932] Hitlerjunge Quex.  

Wunder des Fliegen נוצר ביוזמת הלופטוואפה בשנת 1935. המסר הפאתטי והרגשי הוא בולט. שוב ושוב מופיעות תשבחות לגבורה, תהילה והרפתקאות. אודט ניתן לאיתור כמעט בכל סצנה. גיבור המלחמה מתמכר גם לזכרונות העבר על ידי אוסף תמונות שמוצגות בצילום ארוך. בפלאשבק ניתן לראות לזמן קצר גם את ריכטהופן, שדמותו מתגמדת מעט לעומת אודט. אודט  הפעלולן האוירובטי מופיע בחלקים רבים של הסרט. רצפים שונים מסרטיו  הקודמים משרתים מטרה זו. 

כל מיומנויות הטיסה בסרטי ההרים הן חשובות, אך המיומנות העיקרית היא התצפית האוירית. שוב ושוב רואים את הטייס סורק, בעיניו החדות, את פני הנוף, בחיפוש אחר סימן חיים של הניצולים, שאבדו במרחבי השלגים. ניתן לקשר זאת למיומנות הנאצים בריגול. ריינהרד היידריך היה טייס קרב שהתמחה בטיסות סיור, והיתה לו תיקית מידע חשאי על כל דמות חשובה. 

בין Stürme über dem Mont Blanc ל- S.O.S. Eiesberg תכנן ארנסט אודט להשתתף גם בהפקה בינלאומית של סרט טיסה מעל להר האוורסט. לאחר שתוכנית זאת לא יצא לפועל, הוא ערך בשנת 1931 מסע טיסה מצולם לערבות אפריקה,  ויצר סרט ואלבום תמונות תחת אותו השם:  Fremde Vögel Über Afrika . הסרט מורכב, רובו ככולו, מצילומים מהאויר של עדרי חיות  הבר באפריקה, כשהן שועטות ונמלטות במרחבי הסוואנות. הצילומים הפכו להרפתקאה אמיתית, לאחר שהצוותים נקלעו לתקלות טכניות רבות. קטעים קצרים מהסרט משולבים בדקות 26-27 של הסרט  Wunder des Fliegen, בהמשך קולע לקטעי דוקו-טבע מ- S.O.S. Eiesberg.



אין תגובות: