חלק מרכזי בפרשת ואתחנן עוסק באיסור על עבודת אמונה לפסל, תמונה, וכל תבנית או צורה כלשהם מעולם הטבע.
בארץ ישראל זבת החלב והדבש ההתפתחות האנושית היא על פי דרך הטבע.
הקב''ה נגלה במעמד הר סיני בקול בלבד. העם לא ראה כל תמונה.
המרכיב החשוב ביותר בהתפתחות, לפחות אצל האדם המבוגר, הוא היצירתיות, אשר נשענת על הדימיון.
מכאן שהאיסור על עבודת האמונה לצלם מחזק את חווית ההשתקפות וההתבוננות העצמית.
זהו המושג : 'שיויתי ה' לנגדי תמיד'.
חז''ל שואלים: ארץ ישראל היא מצווה הכוללת כל התורה כולה. מדוע היא אינה נזכרת בעשרת הדברות?
אבל באמת מצות א"י כן מוזכרת!
כתוב: "כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך ה' אלוקיך, למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים ה, טז).
א"י מפורשת בקטע הפסוק 'על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך'.
שכר מצווה זאת מיוחד להינתן בא"י יותר מאשר בחו"ל.
מה יש במצוות כבוד אב ואם שהתורה תזכיר דווקא בה עניין ארץ ישראל?
חז"ל לימדו שהמכבד אביו ואמו מחשיבים אותו כאילו כיבד להקב"ה.
זאת למה?
כי עיקר הכל הוא שידע האדם שהוא יצור ארעי, ולא נמצא כאן בקביעות ולנצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה