הבצל המטוגן טעים ובריא, והוא המרכיב שאיתו מתחילים לבשל כול מנת קדירה רצינית. אין כמעט תבשיל קדירה שאינו מתחיל בהוראה: לקחת בצלים אחדים, לקצץ, ולטגן בשמן עד שיזהיבו.
הבעיה היא שבעת קיצוץ הבצל מתחילות העיניים לדמוע. הדמעות הן רבות וחריפות. הן כה חזקות, עד שהן נדמות כמכשול בלתי עביר.
הדמעות מסוכנות. הן עלולות לגרום לעיוורון חלקי בעת הכנת האוכל, שעלול לגרום לתאונה ולדלקות עיניים, וכך המחשבה על דמעות הבצל היא לעיתים סופם של החלומות על מטבח ביתי ראוי לשמו.
יש עזרים מכאניים שונים לקיצוץ בצל, והם עשויים להקל על הבעיה. יש גם שיטות סבתא שונות. אך אין כמו סכין חיתוך טובה וקרש חיתוך לביצוע יעיל של כל מטלות עיבוד הירקות לבישול. לכן השאלה היא איך קוצצים בצל בשיטה הפשוטה, באמצעות סכין וקרש חיתוך, בלי הדמעות, הדם והיזע.
התשובה הפשוטה היא: באמצעות מים.
כאשר הידיים,הבצל, הסכין וקרש החיתוך, רטובים בכול עת הקיצוץ, הדמעות פוחתות למינימום. המים מונעים את התפשטות החומר המדמיע אשר בבצל.
כיצד מתבצע הדבר הלכה למעשה?
בטרם מתחילים בחיתוך הבצל מכינים קערה גדולה מלאת מים. שוטפים היטב במי ברז את הידיים, קרש החיתוך, והסכין, ולא מנגבים או מייבשים אותם.
קולפים את הבצלים, ומניחים בקערת המים.
לוקחים בצל מהקערה, ומתחילים לפרוס אותו באמצעות סכין.
בכול עת החיתוך, הידיים, הסכין וקרש החיתוך חייבים להיות רטובים.
לאחר שמסיימים את חיתוך הבצל לפרוסות, מתיזים עליהן מעט מים.ממשיכים וקוצצים, לפי הצורך, עד לקוביות זעירות.
מגלים, למרבה ההפתעה, כי ניתן לסיים קיצוץ בצל שלם מבלי שתזלוג אף לא דמעה אחת.
לאחר קיצוץ כול בצל, טובלים ושוטפים שוב בזריזות את הידיים והסכין בקערת המים. מידי פעם, לפי הצורך, שוטפים במי הברז גם את קרש החיתוך.
בדרך זאת אפשר להכין כמות גדולה של בצל קצוץ, לצריכה מיידית או להקפאה. בצל קפוא נשמר היטב במקרר, וקל להפשיר ולטגן אותו מבלי שיאבד מהטעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה