פרשות מטות-מסעי וספירת השורש

ספר במדבר עוסקות בספירות של גוף האדם מהעליונה ועד לתחתונה. כל פרשה מתארת את אחת הספירות:
פרשת במדבר היא פרשת הפתיחה. פרשת נשא עוסקת בספירת הכתר. פרשת בהעלותך עוסקת במוח התבוני. פרשת שלח לך עוסקת בחושים. פרשת קורח עוסקת בפה והצוואר. פרשת חוקת עוסקת במערכת הלב-ריאות. פרשת בלק עוסקת במערכת העיכול. פרשת פינחס עוסקת במערכת הרבייה. לאחר מכן מגיעות פרשות מטות ומסעי. אלה הן שתי הפרשות האחרונות בספר במדבר, אשר חותמות בעצם את כל סיפורי התורה.

בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת מסעי.

פרשות מטות ומסעי עוסקות בספירה התחתית ביותר בגוף האדם, שידועה בשמות: 'ספירת השורש', 'הספירה הראשונה', ו'ספירת הפחד'. היא תיקרא להלן בשם ספירת השורש.

המיקום שלה הוא איזור עצם הזנב ופי הטבעת.

לספירת השורש יש תפקיד חשוב בביטחון הקיומי שלנו ברמת ההישרדות הפיזית. מהיותה כזו, היא תהיה מושפעת מכל מצוקה הישרדותית וקיומית, למשל מלחמה.

מנגנון פיזיולוגי שמשפיע ישירות על צ'אקרת השורש הינו מנגנון 'הילחם או ברח'. באנגלית המונח השגור הוא: Fight or Flight.

זה מנגנון ראשוני שמופעל אוטומטית במצב של הישרדות.

מנגנון זה הוא בבחינת גורם מספר אחת למחלות כרוניות במערב. רובנו לא באמת במצב של הישרדות וסכנת חיים, אבל, המנגנון הנ"ל נמצא אצלנו רוב בזמן בפעולה.
אנחנו מפרשים מצבים רבים בחיינו כמצבים הישרדותיים, כך למשל המינוס בבנק, הלחץ בכבישים והתור לקופת החולים.
כל אלה גורמים לנו להיות רוב שעות היום במצב חרום.
זהו בעצם ה'לחץ' השכיח שכולנו חיים אותו.

כאשר הספירה הראשונה יוצאת מאיזון הבסיס שלנו נחלש, וכך גם הביטחון שלנו בעצם הקיום הבסיסי והראשוני.
האדם ירגיש תלוש ומרחף או להיפך: מקורקע מדי- ללא מעוף וחסר יכולת להרים את הראש מבעיות היום יום הקיומיות.


בפרשות מטות-מסעי יש לכאורה גיבוב ענינים שאינם קשורים זה אל זה.

אך כאשר עורכים את רשימת הענינים רואים מיד כי רובם ככולם קשורים לנושא מנגנון ה'הילחם או ברח' הפסיכולוגי.

להלן רשימת הענינים  בפרשות מטות-מסעי:

הנושאים בפרשת מטות:
א. פרשת נדרים: פרשה הלכתית קצרה העוסקת בדיני נדרים והפרתם.
ב. מלחמת מדין: בני ישראל יוצאים למלחמה מול מדין כדי לנקום את חטאי מדין כנגד ישראל. לאחר תיאור המלחמה מפורטת באריכות חלוקת השלל והקדשת חלק ממנו לה'. כאן בא גם הציווי על טבילת כלים והגעלתם, על מנת להכשיר אותם.
ג. פרשת בני גד ובני ראובן: בני שבט גד ובני שבט ראובן מבקשים ממשה לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ ישראל שממערב לירדן. למרות הסתייגות ראשונית מקבל משה את בקשתם לאחר שהם מתחייבים להשתתף במלחמת כיבוש ארץ ישראל מידי עמי כנען ומצרף אליהם את חצי שבט מנשה.

הנושאים בפרשת מסעי:
א. רשימה מפורטת של התחנות בהן חנו בני ישראל במהלך המסע. הרשימה בנויה לפי התבנית "וייסעו מ... ויחנו ב...", ויש קהילות שבהן קוראים אותה במנגינה מיוחדת.
ב. ציוויים לקראת הכניסה לארץ:
ג. ציווי על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל
ד. תיאור גבולות הארץ
ה. מינוי נשיאים לשבטים
ו. הכנת ערי מקלט וערים ללוויים, ודיני רוצח בשגגה

כאשר בוחנים את הנושא הראשון והנושא האחרון בשתי הפרשות, שהם פרשת נדרים והפרתם והכנת ערי מקלט ודיני רוצח בשגגה, רואים מיד שהם עוסקים בשחור-לבן: שכר ועונש, כוונה ושגגה, אמת ושקר.

כאשר בוחנים את הנושא השני בפרשת מטות, מלחמת מדין, רואים כי אחד הנושאים המרכזיים בסיפור זה הוא חלוקת השלל, אשר מתבצעת על פי עיקרון החצי-חצי, ממש כמו מנגנון 'הילחם או ברח'.
ככתוב: וְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה.

על פי ההקבלה בין עיקרון ה'חצי-חצי' למנגנון 'הילחם או ברח' אפשר גם להבין לעמקותה, על חוט השערה, את פרשת בני גד, בני ראובן וחצי שבט המנשה.