הצבא נמצא כל העת על גלגלים. כל המשימות הצבאיות התכופות, המתבצעות בימים אלה תחת אש ברצועת עזה בעזה, דורשות מספר רב מאד של נהגים ונהגות מיומנים של רכב קרבי כבד. החמאס הצליח, באמצעות חבורת נהגים שנהגו בטנדרים סטנדרטיים עמוסים בלוחמים וציוד צבאי, לגרום למדינת ישראל נזק בל ישוער.
אפשר לפתור בדרך של הסבת לוחמים ותיקים למקצוע הנהג הקרבי, בעיות מרכזית בצה''ל ובאזרחות. הנהיגה הקרבית היא מקצוע מאתגר ומבוקש. הנהג הקרבי אחראי על חיי החיילים והציוד שהוא מוביל, ולכן הוא חייב להיות בעל יכולות גבוהות בתחומים רבים, כגון ערנות, כוננות, כישורים מוטוריים וטכניים, הסתגלות למצבים ומקומות משתנים, רוח צוות, תעוזה ועוד. הסבת לוחמים ותיקים למקצוע הנהג הקרבי היא פתרון מיטבי לבעיה של מחסור בנהגים מיומנים. לוחמים ותיקים הם בעלי ניסיון קרבי רב, יכולות פיזיות גבוהות ויכולת התמודדות עם לחץ. הם גם מכירים את הנהלים והתורות הצבאיות, מה שמקל על ההכשרה שלהם לתפקיד הנהג הקרבי.
הרכב הצבאי הוא כלי נשק אימתני. לכן גם ברגיעה, כשהוא בימ"ח, כל פעולה הנעשית בו, ולו הקטנה ביותר, היא בעלת משמעות כבדה. בעם היהודי קיימת מסורת ארוכה של נהגים. החל בבעלי העגלות שהיו מקצוע יהודי נפוץ במזרח אירופה, בהמשך בגדוד נהגי הפרדות במלחמת העולם הראשונה, וכלה בגבורת נהגי המשאיות של שיירות האספקה לירושלים במלחמת השחרור. הניסיון הרב שהצטבר נטמע גם אצל המפקדים של יחידות התובלה בצה"ל. נהג מתחיל המגיע ליחידת תובלה אינו צריך לחשוש שיטילו אותו מיד למים הסוערים. הוא יקבל בהדרגה משימות נהיגה מתאימות, שיהפכו מורכבות ונועזות יותר ויותר ככל שיתמיד, תחת עיניהם הבוחנות של עמיתיו.
משימת הטסת המטוס דומה, במידה רבה, לנהיגה ברכב. זאת משימה פשוטה, אך דורשת תשומת לב ממוקדת. הנהג במכונית, והטייס במטוס, מתניעים, שמים ידיים על ההגה, נותנים גז, מתיישרים, מחליפים הילוך, עולים לנתיב, משתלבים בתנועה, פונים, מאיצים, מאטים, מנווטים, וכל הזמן עיניהם פקוחות על הדרך ועל לוח המכשירים, ואוזניהם כרויות לצלילי המנוע. הסיסמא ''אחריי'', המשויכת למפקד בצה"ל, מתאימה היטב לנהג הנמצא בחזית הלחימה, ואחראי ישירות לבטחונם של החיילים שהוא מוביל.
מקצוע נהג המילואים דורש יכולות גבוהות בתחומים רבים כמו: ערנות, כוננות, כישורים מוטוריים וטכניים, הסתגלות למצבים ומקומות משתנים, רוח צוות, תעוזה ועוד. תדמית ה'''נהגוס'' בצה''ל היא ירודה, חובה להגביר את יוקרת התפקיד, כי אחריות כבדה רובצת כל כתפי הנהגים במשימות צבאיות. הנהיגה הצבאית שוחקת פיזית ונפשית, בגלל המתח המתמיד הכרוך בה, בגוף ונפש. לפיכך, אורך החיים המבצעי של נהג קרבי הוא שנים אחדות בלבד. נדרש מספר רב של נהגי מילואים לצורך המשימות השונות.
קיים מחסור חמור בנהגי רכב כבד קרביים בצה"ל. הנהגים בסדיר אינם מתאימים. הם עסוקים בהטמעת התאוריה, ובתרגול והרחבת מימנויות הנהיגה הבסיסיות. לכל היותר הם מסוגלים, במסגרת השרות הסדיר, לנהוג ברכבים קלים ובדרכים מוכרות היטב. יתר על כן, הנהג בסדיר משתעמם מאד בעבודות הביקורת והתחזוקה של שורות הרכבים בימ"ח, והדבר יוצר בעיות משמעת קשות. הנהגים בקבע עסוקים למעלה מראש במשאיות סמיטריילר, שגם בהם יש צורך עצום בצה"ל. כמובן שאין טעם להטיל עליהם עבודה בימ"חים.
הנהיגה הקרבית משפרת את תפקודו של הנהג המילואימניק גם בתפקידי לוחם. זאת כיוון שהוא נחשף לאתגרים חדשים רבים, אישיים ומבצעיים. המילואים בימ"חים היא עבורו שלב חיוני ראשון בקריירה ארוכה. מי שנחשף לתחום זה אינו מסב מבטו לאחור אלא שועט קדימה. תפקיד הלוחם הופך להיות משני בחשיבותו. הלוחם אמנם מתאמן, אך מרבית זמנו הוא במצב המתנה לפעולה קצרה. הנהג לעומתו, נמצא כל העת בפעולה, ומשתכלל תוך עשייה. למודיעין המבצעי יש, לפיכך, תפקיד חשוב בהכשרת הנהג הקרבי, אך נהגים אלה נשלחים למשימות בלי תדרוך מודיעיני מינימלי.
לנהג הקרבי חייב להיות נהג משנה צמוד, שישב לצידו בתא הנהג, חמוש ומאומן היטב בשימוש בנשק. נהג המשנה ינהג בחלק מהדרך, יעסוק באבטחת הרכב, שהוא כלי יקר מאד, הנושא חיילים רבים או ציוד קריטי, ויסייע לנהג הראשי במשימות רבות נוספות כמו: ניווט, הטענה, תחזוקה, תיקשורת אלחוטית, תקשורת מילולית, הכוונת הנהג במידת הצורך, ועוד.
ענף נהיגה גדול ונפרד הוא השימוש בריקשה, שהיא רכב העזר, הדו גלגלי בד''כ. זהו תחום פעילות שצה"ל זנח. זאת למרות שצבאות המיומנים בכך מצליחים להתגבר על בעיות התובלה של מזון ותחמושת, האופיניות לצבאות מודרניים. לדוגמא הוייטקונג במלחמת וייטנאם, שהובילו בדרך זאת הכל מהצפון לדרום. לעם היהודי היתה מסורת מקצועית בגולה של רוכלים המחזרים על הפתחים, כשהם נושאים את מרכולתם בעגלת יד. הריקשה המודרנית היא לרוב אופנית או חשמלית, וגרסאות מתקדמות שלה כוללות את הסאגוויי, הטרקטורון, הרכב הרובוטי ועוד. לכולם יש שימוש צבאי רב. העלות של הגרסאות הבסיסיות של הריקשה היא מינימלית.
בהעדר כח אדם מתאים, רוב נהגי הרכב הכבד בצה''ל הם כיום ערבים. המצב במדינה כיום הוא שענף התובלה הכבדה נשלט על ידי המגזר הערבי, אשר יכול להשבית אותו כרצונו, ובהרף עין גם לכבוש ולהשתלט באמצעותו על כל המדינה. הכשרה אינטנסיבית ומסיבית של מילואימניקים כנהגי תובלה תמלא את השורות החסרות במקצוע מאתגר ומרתק זה.
הנהג הקרבי במילואים יכול להמשיך לשרת ביחידה המבצעית בה שרת שנים רבות. מפאת גיל מתקדם בפרט, עדיף להמשיך לתרום בדרך חדשה זאת. השעות מאחורי ההגה מוסיפות שקט נפשי, לכל מי שלומד או מוחו טרוד בנושאים שונים. אפשר לשלב בין שרות כנהג וכלוחם, או כל תפקיד צהל''י אחר. המסלול המקצועי כנהג מספק ומרתק. מתקדמים לנהיגת רכבים גדולים יותר ויותר, ומשתתפים במשימות מורכבות ביחידות שונות בכל רחבי הארץ. שירות המילואים כנהג מאתגר יותר מאשר השירות כלוחם.
אפשר לפתור בדרך זאת, של הסבת לוחמים ותיקים, ומילואימניקים מתאימים נוספים, לתפקיד נהגים קרביים, לפתור בעיות מרכזיות שונות בצה''ל ובאזרחות כאחד.
במסגרת הצבאית, הנהגים ונהגי המשנה הצמודים, שהגיעו משירות קרבי בסדיר, ומצוידים בנשק אישי לאבטחת הרכב, מסוגלים למלא גם משימות לוחמה לצד לוחמים. בנוסף, שדרוג הנהג הקרבי יוביל לשיפור ולפיתוח יכולות צבאיות שטרם התממשו או התגלו. לדוגמא, הגברת השימוש באופנועים, הסעות, סיוע למגזר האזרחי במצבי חירום, משוב שוטף על המתרחש בשטח, יצירת בנק מטרות חדש בזמן מבצע בשטח אויב באמצעות צילום ודיווח, השתתפות פעילה בלחימה באמצעות נהג המשנה, הגדלת קשת המשימות הקיימת, מודעות באמצעי התקשורת (גלגלצ), ושיפור הבטיחות הכוללת.
באזרחות התמורה תהיה, מעבר לסיפוק האישי, מקצוע מבוקש מאד. יהיה היצע רב יותר של נהגים לתחבורה הציבורית. נהגים אלה יהיו תוספת משמעותית לענף התחבורה בעידן הנוכחי של השתלטות גורמים עוינים עליו, ובמקביל תמורות מפליגות בטכנולוגיות הנהיגה, כמו רכב חשמלי, נהיגה אוטונומית ומכוניות מעופפות. הרתעה רבה תושג גם מול תופעת הנהיגה הפרועה בכבישי ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה